דרך ההר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרך ההר (כחול), דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך
דרך ההר (כחול), 1 דרך השקיעה, 2 מעלה אדומים, 3 מעלה אפק, 4 מעלה בית חורון, 5 דרך אילון, 6 דרך לכיש

דרך ההר (הנקראת גם דרך האבות) היא דרך קדומה החוצה את ארץ ישראל לאורכה, מדרום לצפון.

הדרך היא למעשה חיבור טבעי של רכסי שדירת ההר המרכזית של הארץ (קו פרשת המים). בניגוד לדרכים כדרך הים ודרך המלך שהן דרכים בינלאומיות החוצות את הארץ, דרך ההר היא דרך פנים-ארצית.

תוואי הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסמן את נקודתה הדרומית ביותר של דרך ההר בבאר שבע. מבאר-שבע מטפסת הדרך אל הרי חברון. את חברון חיברה דרך רוחב לעזה שעל דרך הים (דרך בית גוברין). (כביש 35) מבאר שבע יצאו דרכי רוחב אל עבר הירדן המזרחי דרך צפון הנגב ומדבר יהודה.

תוואי הדרך מחברון צפונה תואם לתוואי כביש 60. כלומר דרך חלחול, בית לחם, ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, ועפולה. (ליתר הדיוק, מגידו, שעל דרך הים)

הדרך מתחברת לדרך הים באמצעות דרכי רוחב, למשל מירושלים ליפו. (כביש 1, כביש 44 וכביש 412) מאזור שכם יוצאת דרך מתחברת לדרך הים דרך קלקיליה, (כביש 55) באזור כפר סבא, ודרך לעבר הירדן המזרחי דרך נחל תרצה (ואדי אל פארעה) וגשר אדם (ג'סר דמיא) (דרך מבוא השמש, כביש 57). דרך עתיקה חשובה נוספת המחברת את דרך ההר לשפלה היא "מעלה בית חורון" או כביש 443 של ימינו, המתפצל מרכס קו פרשת המים באזור הר חוצבים וממשיך לאורך שלוחה ארוכה עד השפלה.

ממצאים מדרך ההר באזור גוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקוואות טהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי בית שני שימשה הדרך כנתיב עליה לרגל לירושלים מבאר שבע וחברון, בזמן שבית המקדש היה קיים, ולכן נתגלו בדרך מספר מקוואות טהרה ששימשו את העולים לרגל.

אבן המיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום התגלתה אבן מיל, שמסמנת שגם בתקופת הרומאים הדרך שימשה כדרך מרכזית. אבן המיל מציינת את המיל ה-12 מירושלים לכיוון חברון.

דרך ההר בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור פילגש בגבעה[1] מסופר על שיירה משפחתית קטנה הנעה על דרך ההר מבית-לחם צפונה, "וְהַיּוֹם רַד מְאֹד; וַיֹּאמֶר הַנַּעַר אֶל-אֲדֹנָיו, לְכָה-נָּא וְנָסוּרָה אֶל-עִיר-הַיְבוּסִי הַזֹּאת (=ירושלים)--וְנָלִין בָּהּ". האיש מסרב ומתעקש ללכת הלאה צפונה עד הגבעה או הרמה. כלומר, ירושלים הקדומה לא ישבה על דרך ההר. ואכן, דרך ההר בירושלים עוברת על קו פרשת המים העירוני העובר ברחובות דרך חברון (שיא גובה: כתף הינום), קרן היסוד, רחוב שמואל הנגיד והמלך ג'ורג' (שיא גובה: מנזר רטיסבון), מאחורי רחבת בניין המשביר לצרכן לאזור בניין כלל ומעלה רחוב יפו ומשם צפונה דרך מערב מקור ברוך וכרם אברהם אל גבעת התחמושת והגבעה הצרפתית ומשם דרך שועפאט ובית חנינא אל רמאללה ובית-אל (כביש 60). ירושלים הקדומה שכנה מדרום-מזרח לקו זה והגעה אליה מדרך ההר חייבה סטיה מסוימת מן הדרך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]