דת עממית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקדש המוקדש לסנטה מואֵרטֵה, דמות מרכזית בקתוליות העממית של מקסיקו.

במדע הדתות ובחקר פולקלור, דת עממית או דת פולקיסטית הוא מושג המתאר אוסף רחב של פולחנים ואמונות הייחודי למקום או לקבוצה אתנית שאינן עקביות עם עקרונותיה של אף דת מאורגנת אחת. חלק גדול ממנהגי ופולחני הדת העממית נחשבים אמונות טפלות על ידי אלו שמחוץ לקבוצה לה שייך הפולחן.[1] דתות עממיות מקבלות לרוב את שמן מחוקרים חיצוניים המתארים את הדת. מטעם ציבור מאמיניהם לרוב הדת העממית חסרת שם, בין מכיוון שהיא שקופה (כלומר נדמת כחלק טבעי מהדת המאורגנת או מהתרבות הלאומית) או שאין הם מזהים את אוסף האמונות המקושר אליה כמשויכות לתופעה אחת המורכבת מהן.

סוגים של דת מאורגנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר מבדיל בין שלושה סוגים שונים של דת עממית.

אספקט עממי של דת מאורגנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג הראשון הוא הממד הדתי של התרבות העממית, או הממדים העממיים-תרבותיים של הדת. ממדים אלו כוללים אמונות ומנהגים נפוצים שאינם חלק מהדוקטרינה הדתית ואינן מוכרות על ידי הממסד הדתי, אך בכל זאת מזוהות עם המאמינים של דת מסוימת. לדוגמה, ברוב העולם הנוצרי מציינים את הולדת ישו בחג המולד, אך החג כולל גם אוסף של מנהגים ואמונות שאינו עקבי עם סיפור הולדת ישו- כגון אחזקת וקישוט עץ אשוח, חלוקת המתנות על ידי סנטה קלאוס בערב חג המולד, ועוד. במדינות נוצריות שונות נהוגים מנהגים שונים בחג זה. דוגמה נוספת לכך המופיעה ביהדות היא ההמתנה לאליהו בליל הסדר.

אספקטים עממיים אלו מזוהים עם דתות מאורגנות מבוססות, לדוגמה נצרות עממית, הינדואיזם עממי ואסלאם עממי. המונח משמש גם, במיוחד על ידי אנשי הדת של הדתות המאורגנות, לתיאור רצונם של אנשים שלעיתים רחוקות משתתפים בפולחן דתי ואינם משתייכים לארגון דתי כמו קהילה יהודית או כנסייה, לקיים טקסים דתיים בנקודות ציון בחייהם, במיוחד חתונות, לוויות ולידות. במשמעות זו המושג דומה למושג מסורתיות בחברה הישראלית.

דתות חסרות ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג שני הן דתות חסרות ארגון, כמו אלו המאפיינות חברות של ציידים-לקטים. הפילוסוף ויליאם ג'יימס טען שדתות מאורגנות בהכרח צמחו מתוך סוג זה של דת, ולכן מגדיר את הדת המאורגנת כתוצאה ותת סוג של צורת פולחן זו. דתות נאו-פגניות רבות וחלק מתנועות העידן החדש מהוות צורה מודרנית של סוג דת זה.

דת סינקרטיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג השלישי הוא השם הניתן לסינקרטיזם שנוצר בין שתי תרבויות בעלות שלבים שונים של ביטוי דתי פורמלי, לדוגמה במפגש של הנצרות עם תרבויות ילידיות (שדתותיהן חסרות ארגון) בעולם החדש. דתות רבות מסוג זה נוצרו כתוצאה מקולוניאליזם ומסחר העבדים האטלנטי, לדוגמה וודו, אומבנדה וקנדומבלה ששילבו אמונות אפריקאיות עם הדוגמה הנוצרית, אך קיימות גם דוגמאות מוקדמות יותר ואלימות פחות, למשל הסינקרטיזם היפני בין בודהיזם ושינטו המכונה שינבּוּטסוּ-שוּגוֹ, (קאנג'י: 神仏習合 ,רומאג'י: Shinbutsu-shūgō), והדת הסינית העממית שמכילה אמונות ופולחנים בודהיסטים, דאואיסטים וקונפוציאנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דת עממית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bowman, Marion (2004). "Chapter 1: Phenomenology, Fieldwork, and Folk Religion". In Sutcliffe, Steven (ed.). Religion: empirical studies. Ashgate Publishing, Ltd. pp. 3–4. ISBN 978-0-7546-4158-2.