האומן 17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האומן 17 הוא מועדון לילה בישראל. המוזיקה המנוגנת במועדון היא מוזיקת טראנס ומוזיקה אלקטרונית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון "האומן 17" החל לפעול בשנות ה-90 באזור התעשייה תלפיות בירושלים, ברחוב האומן 17 שהעניק לו את שמו. הוא נודע בשעתו כבעל מערכת שמע ועיצוב חדשניים, ו'ייבא' וטיפח די-ג'יים שהפכו לפופולריים - ביניהם בעלי השם העולמי ארמין ואן ביורן וטייסטו. בתקופות מסוימות, המועדון הצליח מאוד ומשך בליינים רבים מחוץ לבירה, אך נסגר לאחר כשני עשורים.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 פתחו הבעלים שני מועדונים נוספים בחיפה ובתל אביב. המועדון החיפאי נסגר שנים בודדות לאחר פתיחתו, אך מקבילו התל אביבי עודנו פעיל, ובין היתר מארח מסיבות הפונות לקהילה ההומוסקסואלית, וכן מושכר לאירועים פרטיים. בעיצובו ובתכונותיו הוא דומה למועדון הירושלמי וכולל "הפקות נושא" מגוונות.

ב-29 באוגוסט 2011 בוצע פיגוע דריסה משולב בפיגוע דקירה מחוץ למועדון האומן 17 בתל אביב, שבהם נפצעו 8 אנשים, רובם שוטרים. המחבל תכנן ככל הנראה לפגוע במאות הנערים שבילו באותה שעה במועדון, אך הודות למחסום מג"ב שהוקם בסמוך עקב התראות נמנע פיגוע המוני.[1]

כיום פועל אולם אירועים ומועדון באותו המקום הנקרא "אליסיום" (Elysium Club Jerusalem).

פלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2005 הורשעו חמישה מבעלי האומן 17 בעבירות מס בניהולו של המועדון, בשנים 1999–2001, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל וקנסות כבדים.[2] בעל המניות העיקרי בתקופה זו היה ראובן לובלין, שהחזיק ב-34% מהבעלות.

בגזר הדין ציינה השופטת חנה בן-עמי:

הנאשמים, שהינם אנשים אהודים בחוגים נרחבים, שאינם יוצרים רתיעה או מצטיירים כעבריינים מן השורה, לא מעדו "מעידה חד-פעמית", הם גם לא פעלו מתוך "טפשות וחוסר סדר" כפי שנטען על ידי באי כוחם. ההפך - במשך תקופה של שלוש שנים, שהופסקה רק משנתגלתה ערוותם, הם ניהלו שתי מערכות רישומים, כשבכוונת מכוון השמיטו והעלימו שליש מהכנסותיהם - דהיינו 11,000,000 ש"ח - באופן שיטתי ומסודר.

סכום כביר זה, שכאמור היווה שליש מההכנסות האמיתיות של הנאשמים, יש בו כדי להוות אינדיקציה לכך כי לא מצוקה כלכלית, עסקית או אחרת דחפה אותם לביצוע העבירות לצרכיהם הקיומיים. ההפך - הנאשמים בחרו לשלוח יד בקופת המדינה, באופן בזוי, אך מתוך חמדת ממון ותאוות בצע לשמה, שהרי שעה שביצעו את העבירות בהן הודו, הם הרוויחו הון רב ונהנו ממעמד אקונומי וחברתי גבוה ביותר.

כמו כן, נעצר לובלין ב-2008 בשל מעבר על תקן מספר המבלים המרבי המותר במועדון התל אביבי.[3]

המועדון בחיפה נסגר ונפתח מחדש פעמים אחדות, בהוראת המשטרה ובית המשפט, לאחר אירועי אלימות וגילוי ליקויי בטיחות, עד לסגירתו הסופית בסוף 2005.

בשנת 2012, רשמו פקחי עיריית ירושלים שני דוחות למועדון בגין אי אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. ערעורים על הדוחות לבית המשפט העליון נדחו והדוחות הוגדלו, ובסה"כ שילמו הבעלים 15,000 ש"ח בגין עבירה זו.

ב-27 בספטמבר 2015 תועדו מאבטחי המועדון תוקפים מבלה בצורה ברוטאלית במה שהוגדר על ידי המועדון כקטטה. המועדון קיבל צו סגירה ל-30 יום.[4]

האומן סטריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 נפתח במקום שבו שכן מועדון "האומן 17" מועדון חדש בשם "האומן סטריט", אשר למרות הדמיון בשם והמיקום הזהה, נמצא בבעלות אחרת.[5] בעקבות פרסומים בדבר פתיחת המועדון, הגישו בעליו של מועדון "האומן 17" תביעת נזיקין נגד בעליו של המועדון החדש, בטענה שיש בפתיחת המועדון בנסיבות אלו משום הטעיית הבליינים לחשוב כי מדובר בפתיחה מחודשת של המועדון המוכר, תוך ניצול המוניטין של שמו ופגיעה בסימן רשום. הנתבעים טענו כי מדובר בתביעה קנטרנית וכי לא ניסו לקשור את מועדונם למועדון הוותיק ואף פעלו נגד צדדים שלישיים אשר טעו לחשוב כך. יתר על כן, נטען כי שם המועדון שואב השראה משם הרחוב, שם שאינו סימן רשום. הסכסוך הסתיים בפשרה, שבמסגרתה הוסכם כי שם המועדון החדש ייכתב רק בתעתיק לועזי: "hauman".[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]