עופר ניסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית, מידע מבולגן, וחוסר מידע.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עופר ניסים
Offer Nissim at Tel Aviv Forever TLV venue 2.jpg
לידה 16 באפריל 1964 (בן 55)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1985– היום
סוגה האוס, האוס - ניו-יורקי
עיסוק די ג'יי, מפיק מוזיקלי, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Star 69 Records
www.offernissim.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עופר נסים (נולד ב-16 באפריל 1964) הוא תקליטן ומפיק מוזיקלי ישראלי בסגנונות דאנס וזרם הניו יורק האוס.

בשנים 2005, 2006 ו-2007 זכה בתואר DJ השנה של ישראל. בנוסף נבחר ארבע פעמים לרשימת 100 נגני הדי ג'יי הטובים בעולם לפי דירוג DJ Magazine הבריטי: בשנת 2006 (מקום 29), בשנת 2007 (מקום 56), בשנת 2008 (מקום 51) ובשנת 2009 (מקום 43).

פעילותו כ-DJ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של ניסים התגבשה בשנות ה-80, ב"מועדון התיאטרון" בתל אביב – במקום בו שכן לפני כן בין השנים 19571963 מועדון קברט הסאטירי "מועדון התיאטרון" – שם תיקלט ניסים בעיקר במסיבות מחתרתיות של קהילת ההומואים, שמשכו בעיקר קהל מקרב הקהילה שהחלה להרים את ראשה באותם ימים. מסיבות אלו נחלו הצלחה ומשכו קהל רב. במהלך שנות ה-90 חבר ניסים למפיק המסיבות שמעון שירזי והחל לתפקד כתקליטן הבית של מועדון "רזידנט" של ליין המסיבות "Playroom", אותו קידם שירזי. המסיבות התקיימו במועדון "המימד החמישי" ומאוחר יותר תפסו תאוצה ועברו למועדון "אלנבי 58".

עם סגירתו של "אלנבי 58" בשנת 2000, השיק שירזי את ליין המסיבות "FFF". ליין זה החל את דרכו במועדון "ZOOM" בנמל תל אביב, ולאחר מכן עבר אל מועדון ה-TLV, ואף העניק השראה לסצנת מסיבת ההומואים בסרטם של בני הזוג גל אוחובסקי ואיתן פוקס, "ללכת על המים", שצולמה במקום. בתקופה זו החל ניסים לגבש קהל מעריצים רחב, שהתקבץ סביבו ופקד בדרך קבע את המקומות שבהם תיקלט.

בשנת 2005, עם העברת ליין ה-FFF ממועדון ה-TLV למועדון החדש של שירזי, "Powder", נפרדו דרכיהם של שירזי וניסים. בתקופה זו התרכז ניסים בהפקה ובתיקלוט מחוץ לישראל ובמקביל החל משתף פעולה עם מתחרהו הגדול של שירזי, חיים פנחס, מבעלי המועדונים Vox ו-Dome. ליין המסיבות של השניים נקרא "Squeeze" והוא התקיים אחת לחודש במועדון "DOME" התל אביבי רחב הידיים. בנובמבר 2006, עקב שיפוצים, חידושים ועדכונים במועדון, נפרדו דרכיהם של ניסים והמועדון המצליח, וניסים הקים ליין גייז חדש משלו הנקרא FORVER TEL-AVIV במועדון ה-TLV, מסיבה חודשית המתקיימת עד היום.

מלבד פופולריות רחבת היקף בקרב בליינים צעירים והומואים בפרט, ניסים זכה במספר רב של פרסים. DJ העיר, מגזין המוזיקה שהיה מצורף למקומון התל אביבי "העיר", הכתיר את הליין "FFF" שאיתו ניסים היה מזוהה כליין השנה, ואת ניסים עצמו כתקליטן השנה. כמו כן, ניסים זכה בשנים 20052007 בתואר תקליטן השנה של ישראל שלוש פעמים רצופות ובכך קיבל את הזכות לפתוח את הסטים של מצעד האהבה התל אביבי בשנים אלו. בשנת 2006, לאחר הפריצה הבינלאומית נבחר עופר ניסים למקום ה-29 בדירוג 100 התקליטנים הטובים בעולם לפי דירוג DJ Magazine הבריטי.

פעילותו כמפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990-2000: תחילת דרכו ופריצת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמפיק, עבד ניסים עם להקת "דרמה", בה גם היה סולן. כמו כן שיתף פעולה עם הזמר אדם והזמרת שלווה ברטי. עם זאת, מירב מרצו וכשרונו של נסים התרכז בעבודתו עם הזמרת דנה אינטרנשיונל. ניסים, שגילה את אינטרנשיונל בתקופת נעוריה בשנות ה-80 במועדוני גייז בעיר הולדתה תל אביב, הפיק את אלבומיה הראשונים ותיפקד על תקן מנהלה האישי. בתחילת הדרך יצרו יחד השניים מספר פרודיות על שירים ודמויות של זמרות מפורסמות, ביניהן גרסה גסה שמעולם לא הוקלטה לשיר "הצילו (מי יציל את הבית שלי)" של דפנה דקל, שהפכה אצל אינטרנשיונל וגם אצל הזמר נתי נתן שהופיע איתה במועדוני גייז ל"מי יציל את התחת שלי". בהשפעת ניסים החלה אינטרנשיונל לשלב בשיריה המקוריים מוטיבים מזרחיים וכמו כן ג'יבריש בערבית, באנגלית ובעברית.

הסינגל הראשון של דנה אינטרנשיונל ועופר ניסים ברדיו היה "סעידה סולטנה", שהיה מעין פרודיה על השיר "My Name Is Not Susan" של הזמרת האמריקאית ויטני יוסטון. בזכות השמעה מרובה ברדיו ובעיקר בתוכניתו של עופר נחשון ברשת ג', הפך השיר יוצא הדופן ללהיט, שהביא גם להחתמת השניים בחברת התקליטים IMP המתמחה במוזיקת דאנס והאוס. האלבום המלא והראשון בהפקתו של ניסים נקרא "דנה אינטרנשיונל" ויצא באפריל 1993. מלבד שיר הנושא, כלל האלבום גם את השירים "פטה מורגנה" שכתב יואב גינאי והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי, ואת "משחק הדמעות" שכתב אהוד מנור והלחינו ניסים ואינטרנשיונל. במקביל להצלחה בארץ, חברת התקליטים הקפידה לדווח שהאלבום וקלטת שדרים של "סעידה סולטנה" זכו להצלחה במדינות ערב, ובראשן במצרים, כאשר אלה הופיעו בשם "שושו" (מילה מתוך השיר "דנה אינטרנשיונל").

ב-1994 הפיק ניסים את אלבומה השני של אינטרנשיונל, "אומפטמפה". מאלבום זה יצאו להיטים כמו "נוסעת לפטרה", "בתולה", "אני לא יכולה בלעדיך" וחידוש לשיר של להקת הנח"ל "ישנן בנות". באותה שנה זכתה אינטרנשיונל בתואר זמרת השנה ברשת ג'. האלבום זכה למעמד פלטינה (מעל 40,000 עותקים). ניסים, שהשפעתו על התכנים באלבום הייתה מכרעת, זכה אף הוא להכרה ציבורית ותמונותיו, לבוש מכנסי ויניל הופיעו בספרון המצורף לדיסק.

לאחר הוצאה של אוסף רמיקסים (E.P.TAMPA) לשיריה של אינטרנשיונל בחברת התקליטים IMP עזבו אינטרנשיונל וניסים את חברת התקליטים IMP, ועברו לחברת התקליטים "הליקון". הדיסק "מגנונה", שיצא בשנת 1996, כלל את הלהיטים "מגנונה" ("קוקוריקו") ו"דון קיחוטה"שכתב והלחין נינו אורסיאנו בהזמנה מיוחדת, אך אלבום זה לא זכה לשחזר את הצלחת "אומפטמפה" למרות הצלחת השירים ברדיו ובטלוויזיה. במקביל לקריירה בארץ, דאגו השניים לייצא להיטי מועדונים לאירופה, שנהנו מפופולריות בסצנה הגאה. "Chinquamilla" היה המוכר שבהם, ואף זכה לקליפ מושקע לתקופתו ששודר ב-MTV אירופה.

בשנת 1998 הגישה דנה את השיר דיווה בהפקתו של ניסים לרשות השידור ונבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון שהתקיים באותה שנה בבריטניה. השיר זכה באירוויזיון וסימן את תחילתה של הקריירה הבינלאומית הקצרה של אינטרנשיונל וניסים. בשיאה הופיעה אינטרנשיונל בהופעות בטלוויזיה בכל העולם, בפסטיבלים חשובים ואף זכתה לפתוח את ה-GAYGAMES, האולימפיאדה הגאה שהתקיימה בשנת 1998 באמסטרדם. בישראל הוציאו חברות התקליטים IMP ו"הליקון" דיסק אוסף, "דיווה", שזכה להצלחה בקרב הקהל המקומי. עם זאת, האלבום הלועזי שהפיק נסים לאינטרנשיונל הנקרא "Free" כשל ולא מימש את הציפיות הגדולות.

לאחר חילוקי דעות וכנראה על רקע כישלון האלבום הבינלאומי של דנה אינטרנשיונל ב-1999 נפרדו דרכיהם של אינטרנשיונל וניסים בשנת 2000[דרוש מקור].

2000-2007: הפריצה לחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר הפרידה מאינטרנשיונל התרכז ניסים בתיקלוט ולא עסק בהפקות מוזיקה מחוץ לנישה זו. כוכבו של נסים כמפיק החל לדרוך שוב בשנת 2003, אז חידש את שירן של הפוינטר סיסטרז "I'm So Excited". במקום לבחור בסולנית בדומה לשיר המקורי, בחר ניסים סולן ממין זכר הזמר מיקיאגי, סולן להקת "נוער שוליים" לשעבר. השיר זכה להצלחה גדולה במועדונים ברחבי הארץ. אחריו הפיק רמיקס לשיר "מהאוול" של ריטה והוציא ב-2003 אלבום ראשון שנשא את שמו, "I'm So Excited" . האלבום כלל שירי מועדונים מאותה תקופה ואת שני להיטיו של ניסים.

בשנת 2004 פגש עופר ניסים את הזמרת מאיה סימן-טוב, שהכירה לו את ינון יהל. תוך זמן קצר החל נסים להשתמש בקולה הפעמוני והעמוק של סימן טוב בשיריו החדשים וברצועות ההאוס שניגן במועדונים. מתוך ניסיון העבר, שיתוף הפעולה בין השניים התבצע תוך איזכור בולט ומרכזי של ניסים, שלקח קרדיט כמעט מלא על עבודתם של השניים. בין הלהיטים של ניסים ששרה סימן-טוב ניתן למנות את החידוש ללהיט משנות השבעים "That's The Way I Like It", והשיר "Searching" שזכה להצלחה בינלאומית. נישא על גבי גל ההצלחה, הוחתם נסים באותה שנה בחברת התקליטים הניו-יורקית "Star69", המנוהלת על ידי זוכה הגראמי פיטר ראופר.

בשנת 2005 ראה אור אלבומו הבינלאומי הראשון של ניסים, "First Time", וזאת במקביל לשני אלבומים בישראל: גרסה מקומית ל"First time" ו- "Remixed", אוסף רמיקסים שהפיק ניסים ללהיטים של זמרים ישראלים ובינלאומיים. עם סימן-טוב הפיק מספר להיטים, בהם Summer Night City, Alone, Perfect Love, Rain, Heart Breaking והשיר "כל העולם". לאור הצלחת האלבום בשנת 2006 יצאה לו מהדורה כפולה שנקראה "Second Time" וכללה רמיקסים ושני שירים חדשים: "On My Own" והלהיט "Be My Boyfriend".

בנוסף, ניסים הפיק ויצר באותה תקופה שירי האוס גם עבור אמנים ישראלים מובילים כעברי לידר (Boys Just Wanna Have Fun, Cinderella Rockefella ו- Night in White Satin) וריטה (Jerusalem Of Gold).

מקרב האמנים הבינלאומיים שעבורם מיקסס ניסים ניתן למנות את דיוות המועדונים Kristine W (שלהיטם המשותף "Wonder of it All" הגיע למקום הראשון במצעד 100 להיטי הדאנס של מגזין המוזיקה האמריקאי "בילבורד"), סוזן פלמר, דברה קוקס, דברה קופר ודונה סאמר. בשנת 2007 הוציא עופר דיסק כפול בינלאומי נוסף, Forever Tel-Aviv. האלבום כלל שיר חדש שלו ושל סימן-טוב "For Your Love" וגרסאות לשירים של ביונסה "One Night Only" ו-"De'javu" והלהיט "Hurt" של כריסטינה אגילרה.

בשנת 2006 מיקסס נסים באופן לא רשמי שיר של הזמרת מדונה, השיר "Isaac" בו שילב נסים את גרסתה של עפרה חזה לשיר "אם ננעלו". בהמשך מיקסס נסים סינגל נוסף למדונה מאותו אלבום, השיר "Jump", ובשנת 2007 מיקסס את שירה "The Beat Goes On" שהופיע באלבומה משנת 2008 "Hard Candy". כל אלה היו הקדמה לכך שבשנת 2012 זכה ניסים להפיק גרסת מועדונים רשמית לשירה של מדונה, "Girl Gone Wild". הגרסה של ניסים זכתה להופיע בסינגל הרשמי ולשמש כשיר הפותח את סיבוב ההופעות MDNA. במסגרת אותו סיבוב הופעות שימש ניסים כמופע חימום בתל אביב ובאיסטנבול. מדונה עשתה שימוש נוסף בגרסתו של ניסים בפרסומת הטלוויזיה לבושם שלה, Truth or Dare. ניסים מיקסס באופן רשמי שיר נוסף מהאלבום MDNA, השיר Turn Up The Radio.

לאור הצלחת שיתוף הפעולה חזר ניסים בשנת 2015 למקסס באופן רשמי את השיר Living for Love מאלבומה Rebel Heart גרסתו של ניסים שימשה את מדונה בסיבוב ההופעות באותו השם, ובמהלך ההופעות הטלוויזיוניות לקידום האלבום. ניסים מיקסס באופן רשמי שיר נוסף מאותו האלבום, השיר Ghosttown.

2007-2009: Happy People[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף שנת 2007, לראשונה מזה שנים, חזר ניסים לנגן שירים של דנה אינטרנשיונל ואף עיבד מחדש לגרסת מועדונים עדכנית את להיטם המשותף משנת 1994 "נוסעת לפטרה". בראיון לעיתון מעריב בינואר 2008 התייחס ניסים לאינטרנשיונל ואמר בין השאר כי "דנה היא אישה מדהימה וזמרת מוכשרת. כששמעתי את האלבום החדש שלה אמרתי לה שאני מאושר, כי ברור לי שהוא יצליח בענק".

למרות דעיכת תופעת מועדוני הריקודים בישראל, ממשיך ניסים להצליח בארץ ובעולם. בשנים האחרונות הוזמן ניסים להופיע במקסיקו, קנדה, אוסטרליה וספרד, וזאת במקביל למדינות בהן הוא כבר מנגן בקביעות מזה שנים ובכללן ארצות הברית, צרפת וברזיל. במאי 2008 הופיע ניסים באירוע הסגירה המרכזי של אירועי יום המלכה בעיר אמסטרדם, וכן בפתיחת אירועי הגאווה בברזיל.

באפריל 2008 הוציא ניסים את אלבומו הכפול Happy People. הסינגל הראשון מהאלבום שיצא לתחנות הרדיו כבר בסוף 2007 כלל גרסת מועדונים לשירה של שרית חדד "זה ששומר עליי". בנוסף, מופיעים באלבום שירים שהקליט ניסים יחד עם הזמרת מאיה סימן טוב: "I Wish You Were Here", "Im In Love" ,"Love Me", "Why", וכן שיר הנושא "Happy People", המהווה חידוש לשיר באותו שם משנות ה-90 של מארקי מארק. באלבום הופיעו גם גרסאות לשירים של שירלי בייסי ("La Passione"), ג'ניפר לופז ("Que Hiciste"), דברה קוקס ("Change") Tears for Fears ,("Everybody Dance"), ז'אן ז'אק גולדמן ("La Vie Par Procaration"), ארין המילטון ("The Flame"), וכן רמיקס לשירו של מייקל ג'קסון "Billie Jean", שיצא לכבוד מהדורת 25 השנה לאלבום Thriller.

חצי שנה בלבד לאחר יציאתו של Happy People, הוציא עופר ניסים מהדורה חדשה לאותו האלבום בשם Happy People - Winter Edition. האלבום היה שונה לחלוטין מגרסת הקיץ שלו, ולראשונה הציג בו עופר ניסים את ההרכב החדש שילווה אותו בהפקות המקור שלו בשנים הבאות, הצמד Epiphony המורכב מהיוצר המוזיקלי איתי קלדרון והזמרת מיטל דה-רזון. שיתוף הפעולה הניב את להיטי המועדונים "Out Of My Skin" ו-"Believe".

גם שיתוף הפעולה עם הזמרת בטי לשיר "Poison" (רעל) בלט בין שירי האלבום ואף יצא כסינגל לרדיו. באותה עת הוציאה חברת התקליטים האמריקנית של עופר ניסים, "Star69 Records", אלבום בינלאומי כפול ששמו "Offer Nissim: Remixed". האלבום כלל גרסאות חדשות ללהיטיו הבולטים אשר עובדו מחדש על ידי Dj's שונים בהם פיטר ראופר, אנה פאולה ועוד, ובנוסף מיטב הקטעים מתוך שתי הגרסאות של אלבומי "Happy People".

2010-2015: Over You \ Pride All Over[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2010 הופיעו בתקשורת ידיעות על סכסוך בין עופר ניסים ל-DJ פיטר ראופר, מנהל חברת התקליטים האמריקנית שלו "Star69 Records". בעקבות אותן ידיעות החל עופר ניסים לחפש חברת תקליטים בינלאומית חדשה. באותה תקופה המשיך ניסים לנגן במועדונים ברחבי העולם ובארץ קיים שלוש מסיבות ענק תחת ליין המסיבות שלו "Forever Tel Aviv" בגני התערוכה בתל אביב, כאשר המסיבה השלישית הופסקה על ידי המשטרה בשל צפיפות יתר טרם הספיק ניסים לעלות על עמדת ה-DJ.

ביוני 2010 הוציא עופר ניסים שני אלבומים חדשים, "Pride All Over" אשר כלל שיתופי פעולה עם שלומי סרנגה (בשיר "Essi"), עברי לידר (בשיר "Fuck Off Berlin"), ניקה (בשיר "The One And Only"), סוזאן פאלמר עם מאיה סימנטוב (בשיר "You Stepped Into My Life") והצמד "Epiphony" (בשירים "Boxing Ring" ו-"Mr. Charming"). אחד השירים הבולטים באלבום היה גירסת מועדונים לשירה של שושנה דמארי, "עדיין כאן".

במקביל ראה אור אלבום האולפן השני והמלא של עופר ניסים עם "זמרת הבית" שלו מאיה סימן טוב. האלבום "Over You" כלל את להיטי המועדונים "Illusion", "Over You", "Cuando", ו-"Tel Aviv" שהוקלט לכבוד חגיגות מאה שנה להיווסדה של העיר תל אביב-יפו.

לאחר מסיבה מוצלחת שהתקיימה במועדון האומן התל אביבי ואשר הוגדרה כמסיבת פיצוי עבור הקהל שרכש כרטיסים למסיבה שהמשטרה הפסיקה בגני התערוכה העביר ניסים את הליין שלו "Forever Tel Aviv" באופן קבוע אל המועדון. במסיבה הראשונה הופיעו עם עופר ניסים על הבמה הזמרות מאיה בוסקילה, מאיה סימנטוב ומיטל דה רזון בחידוש לשיר "Love Child" של להקת ה"Supremes", והזמרת ניקה.

ביוני 2011 הופיע ניסים במסיבת הגאווה המרכזית של ניו-יורק עם ה-DJ פיטר ראופר בפעם הראשונה מזה שנתיים.

במאי 2012 הוציא עופר ניסים את הסינגל "AFTER ALL THE LOVE IS GONE", עם הזמרת ג'וזי כץ (את המלים והלחן כתבו נתן סלור ויסמין אבן).

2017-הווה: Love[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2017 ניסים הופיע במרכז הירידים בתל אביב והציג את אלבום החדש "Love", שכולל את הלהיטים האחרונים שלו. בנובמבר 2018, הוציא עם אייל גולן את "לא מבינה עברית". במרץ 2019, הוציא עם שרית חדד את הלהיט "שופוני".[1]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002: Excited
  • 2004: Searching
  • 2005: First Time (עם מאיה סימנטוב)
  • 2005: The Remixes
  • 2007: Forever Tel Aviv
  • 2008: Happy People
  • 2008: Happy People: Winter Edition
  • 2010: Pride All Over
  • 2010: Over You (עם מאיה סימנטוב)
  • 2017: Love

מהדורות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Second Time
  • 2009: Remixed

פודקאסטים / DJ-Sets[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Live at Roxy: The Main Event
  • 2009: !We Can'
  • 2012: MDNA Live Show
  • 2012: Holidays 2012
  • 2013: Holidays 2013
  • 2014: This is Pride 2014 Podcast
  • 2015: This is Pride 2015 Podcast
  • 2016: This is Pride 2016 Podcast
  • 2016: Holidays 2016
  • 2017: This is Pride 2017 Podcast
  • 2018: This is Pride 2018 Podcast
  • 2019: This is Pride 2019 Podcast

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עופר ניסים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SaritHadadOfficial (23 במרץ 2019), שרית חדד ועופר ניסים - Sarit Hadad x Offer Nissim // SHUFUNI, בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2019