האורז המר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האורז המר
Riso amaro
כרזת הסרט האורז המר
בימוי ג'וזפה דה סאנטיס
הפקה דינו דה לורנטיס
תסריט ג'וזפה דה סנטיס
קרלו ליזני
ג'יאני פוצ'יני
עריכה גבריאלה וריאלה
שחקנים ראשיים סילבנה מנגנו
ויטוריו גסמן
ראף ואלונה
דוריס דאולינג
מוזיקה גופרדו פטראסי
צילום אותלו מרטלי
מפיץ Lux Film Distributing Corporation
מדינה איטליה
הקרנת בכורה 1949
משך הקרנה 108 דקות
שפת הסרט איטלקית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האורז המראיטלקית: Riso amaro) הוא סרט דרמה איטלקי משנת 1949 בהפקתו של דינו דה לורנטיס ובימויו של ג'וזפה דה סאנטיס, עם סילבנה מנגנו, ויטוריו גסמן, ראף ואלונה ודוריס דאולינג (אנ') בתפקידים הראשיים.

הסרט צולם בשחור-לבן והוא שייך לסוגת הנאו-ריאליזם האיטלקי. הוא היה מועמד לפרס אוסקר לסיפור הטוב ביותר.

העלילה מתרחשת בחווה חקלאית גדולה לגידול אורז בעמק הפו במחוז פיימונטה בצפון איטליה. מדי חודש מאי מגיעות למקום מאות בחורות מעיירות שונות ומעיסוקים שונים כדי לעבוד 40 יום בעבודה קשה ובתנאי מחיה קשים של שתילת אורז. בנוסף לשכר הן מקבלות ק"ג אורז על כל יום עבודה. הקריין בסרט אומר כי עבודה קשה ומדויקת כזאת מתאימה רק לנשים.

בסרט יש סצנות רבות בהן נראות הבחורות העומדות כפופות בתוך המים ושותלות אורז תחת השמש הקופחת וגם בגשם שוטף כדי לא להפסיד ימי עבודה ולפגוע בשכרן.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הרכבת בעיר עולות מאות בחורות בדרכן לחוות האורז הגדולה. ביניהן נמצאת סילבנה (סילבנה מנגנו), צעירה יפהפייה ושופעת בעלת אופי חם ומתפרץ.

למקום מגיעים זוג צעירים הנמלטים מהמשטרה לאחר שוד שרשרת יהלומים שבצעו בבית מלון. הצעיר הוא ולטר (ויטוריו גסמן) ובת זוגו פרנצ'סקה (דוריס דאולינג). השוטרים רודפים אחרי ולטר בעוד שפרנצ'סקה עולה לרכבת ונפגשת עם סילבנה. לפרנצ'סקה אין אישור עבודה והיא נחשבת ללא חוקית ומועמדת לגירוש. סילבנה וחברותיה מארגנות שביתת מחאה כדי להשאיר אותן ומצליחות בכך.

סילבנה ופרנצ'סקה מכירות חייל העומד לפני שחרור בשם מרקו (ראף ואלונה). מרקו נמשך לסילבנה אבל היא מתייחסת אליו בקרירות.

פרנצ'סקה מראה לסילבנה את השרשרת היקרה וזאת לוקחת אותו ממנה בלי רשות, עונדת על צוארה ויוצאת לרקוד בערב לתשואות כולם. מרקו מגיע למקום ופרנצ'סקה מספרת לו על הענק הגנוב. בינתיים מגיע ולטר למקום. הוא נמשך לריקוד הארוטי של סילבנה ומתחיל לרקוד אתה לקצב של האנשים. מרקו מפסיק את הריקוד וקורע את השרשרת מסילבנה. זה מביא להתנגשות אלימה עם ולטר.

ולטר העבריין כובש את ליבה של סילבנה והיא נכנעת לו ומוכנה למלא את כל בקשותיו. ולטר מתגורר באסם ומתכנן עם כמה נהגים לגנוב כמות גדולה של אורז.

הוא מצווה על סילבנה להציף את שדות האורז כדי שכולם יהיו עסוקים בעצירת השיטפון והוא יוכל לצאת עם המשאיות הטעונות באורז גנוב.

פרנצ'סקה ומרקו מגיעים לאסם כדי למנוע את הגנבה. ולטר פוצע את מרקו בסכין ופרנצ'סקה יורה עליו באקדחו של מרקו ופוצעת אותו. ולטר מוסר את אקדחו לסילבנה ופוקד עליה להרוג את פרנצ'סקה ומרקו אבל היא לא מסוגלת. היא זורקת את המחרוזת לפרנצ'סקה ומבקשת שתעזוב אותם תמורת זאת אבל אז פרנצ'סקה מגלה לה שהמחרוזת מזויפת וכי ולטר ידע מכך וניצל אותה. סילבנה יורה והורגת את ולטר ואחר כך עולה למגדל האסם ומשליכה עצמה מגובה רב.

בסצנה האחרונה זורות העובדות אורז על גופתה של סילבנה ואחר כך עוזבות את החווה. חלק מהן תחזורה שוב לחווה בשנה הבאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האורז המר בוויקישיתוף