הבחירות לסנאט של ארצות הברית בדלאוור (1972)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‹ 1966 דלאוורדלאוור 1978 ›
הבחירות לסנאט של ארצות הברית בדלאוור 1972
7 בנובמבר 1972

  Joe Biden first official photo.jpg BoggsCaleb.jpg
מועמד ג'ו ביידן ג'יימס קיילב בוגס
מפלגה המפלגה הדמוקרטית המפלגה הרפובליקנית
מספר הקולות 116,006 112,844
אחוזים 50.5% 49.1%
Delaware election results, NC Kent Democrat, Sussex Republican.svg
     מחוזות בהם הושג רוב לג'יימס קיילב בוגס
     מחוזות בהם הושג רוב לג'ו ביידן
הזוכה: ג'ו ביידן

הבחירות לסנאט של ארצות הברית בדלאוור 1972אנגלית: 1972 United States Senate election in Delaware) התקיימו ב-7 בנובמבר 1972. ג'יימס קיילב בוגס, הסנאטור הרפובליקני המכהן של דלאוור התמודד לתקופת כהונה שלישית בסנאט של ארצות הברית. בוגס התמודד מול ג'ו ביידן, אז חבר מועצת מחוז ניו קאסל. אף על פי שהסנאטור בוגס היה צפוי לזכות בקלות בקדנציה שלישית ולגבור על ביידן, היו בחירות אלו הצמודות ביותר בכל מערכת הבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-1972, וביידן ניצח את בוגס בקושי אחרי שזכה בקצת יותר מ-3,000 קולות, וזכה בכהונתו הראשונה מתוך שבע תקופות כהונה נוספות בהן יזכה בעתיד.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאטור הרפובליקני המכהן והוותיק, ג'יימס קיילב בוגס, שקל לפרוש מהחיים הפוליטיים אחרי קריירה עשירה שכללה את מושלות דלאוור וייצוגה בבית הנבחרים של ארצות הברית, ובאותה תקופה עלו השערות לפיהם חבר בית הנבחרים פיט דו פונט וראש עיריית וילמינגטון הארי האסקל הבן יתמודדו זה מול זה במאבק מלוכלך ועיקש. כדי למנוע זאת, נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון עזר לשכנע את בוגס להתמודד מחדש בהבטחה לתמיכה מלאה מהמפלגה הרפובליקנית.

אף אחד אחר במפלגה הדמוקרטית מלבד ג'ו ביידן לא רצה להתמודד נגד בוגס, אז חבר מועצת מחוז ניו קאסל. למסע הבחירות של ביידן לא היה כמעט כסף ודומה היה שלא היה לו שום סיכוי לגבור עליו. מסע הבחירות נוהל בידי אחותו, ולרי ביידן אוונס (שתמשיך לנהל גם את מסעות הבחירות שלו בעתיד), אויש בסגל של בני משפחתו האחרים, ועיקר פרסומו היה בעיתון ולא בשלטי חוצות, עלונים ומודעות. ביידן קיבל סיוע כלשהו מהסתדרות העובדים האמריקאית AFL-CIO וממפרסם הסקרים הדמוקרטי פטריק קאדל. סוגיות הקמפיין של ביידן התמקדו בנסיגה מווייטנאם, סביבתנות, זכויות אזרח, תחבורה ציבורית, מיסוי הוגן, טיפולים רפואיים וחוסר שביעות הרצון של הציבור מהפוליטיקאים הנוכחיים.

במהלך הקיץ פיגר ביידן בכמעט 30% אחרי בוגס, אם כי רמת האנרגיה שלו, משפחתו הצעירה והמושכת, ויכולתו להתחבר לרגשות הבוחרים, העניקו לביידן - שהחל להתרומם בסקרים - יתרון על פני בוגס שכבר הכין עצמו לפרישה. בסופו של דבר, ביידן זכה בבחירות שהתקיימו ב-7 בנובמבר 1972 בפער של 3,162 קולות.

בזמן הבחירות, גילו של ביידן היה קצת פחות מ-30 שנה. משום שגיל 30 הוא הגיל המינימלי לסנאטור בסנאט של ארצות הברית לפי חוקת ארצות הברית, ביידן הושבע לתפקידו כסנאטור אחרי שב-20 בנובמבר 1972 מלאו לו 30, בזמן שהקונגרס של ארצות הברית התכנס ב-3 בינואר 1973. לאחר בחירתו הוא הפך לסנאטור השישי בצעירותו בהיסטוריה של ארצות הברית[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]