לדלג לתוכן

הבחירות לראשות העבודה (2005)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2002 ישראלישראל 2007 ›
הבחירות לראשות מפלגת העבודה הישראלית
9 בנובמבר 2005

שיעור ההצבעה 63.88%
 
מועמד עמיר פרץ שמעון פרס
מספר הקולות 27,098 25,572
אחוזים 42.2% 39.82%
הזוכה: עמיר פרץ

הבחירות לראשות מפלגת העבודה נערכו ב-9 בנובמבר 2005 בין מתפקדי המפלגה. יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ ניצח את סגן ראש הממשלה[1] ומנהיג המפלגה המכהן שמעון פרס.[2][3]

בשנת 2001 התקיימו הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה לאחר התפטרותו של אהוד ברק. ברק, אז מנהיג מפלגת העבודה, הפסיד לאריאל שרון,[4] ובעקבות כך פרש מהחיים הפוליטיים.[5] הוא הוחלף על ידי בנימין בן אליעזר,[6] שהובס לאחר מכן על ידי עמרם מצנע ב-2002. מצנע התפטר בשנה שלאחר מכן עקב ביצועיה הגרועים של המפלגה בבחירות לכנסת השש עשרה.[7] כתוצאה מהתפטרותו של מצנע התקבלה ההחלטה למנות את ותיק המפלגה שמעון פרס למנהיג הזמני ביוני 2003, תוך כוונה כי יכהן למשך שנה.[8]

ביולי 2003 החלו חברי מפלגת העבודה בשיחות לגבי מועד הפריימריז. בנימין בן-אליעזר ובעלי בריתו ביקשו להקים ועדה להכנה לבחירות הפנימיות, שיתקיימו ביוני 2004.[9] מרכז המפלגה דחתה את בקשתו.[10] בספטמבר החל פרס במשא ומתן עם מפלגת עם אחד, בראשות עמיר פרץ, בתקווה להציב רשימה מאוחדת בבחירות הבאות.[11][12] בחודש נובמבר הציעו כמה מחברי המפלגה, ביניהם דליה איציק ואברהם בורג, להאריך את כהונתו של פרס בשנה אחת לפחות.[13] בן אליעזר התנגד תחילה לשתי הבקשות, והאשים את פרס במכירת המפלגה, אך הגיע להסכמה עם פרס להארכת כהונתו בשנה בפברואר 2004.[14] העבודה הגיעה להסכם עם מפלגת "עם אחד" במאי 2004, למרות התנגדותו של בן אליעזר.[15] שני הצדדים התאחדו מאוחר יותר בשנת 2005.[16]

בדצמבר 2004 קבע מרכז המפלגה את מועד הפריימריז ל-12 ביוני 2005.[17] פרץ הודיע על כוונתו להתמודד.[18] בחודש שלאחר מכן הצטרפה העבודה לממשלת אריאל שרון.[19] פרס מונה לסגן ראש הממשלה.[20] ב-26 ביוני 2005, יומיים לפני מועד הפריימריז המתוכנן, הוא נדחה בעקבות גילוי הונאה במפקד.[21] בעקבות הדחייה, נשר ברק מהמרוץ וסלל את מועמדות פרס ב-11 בספטמבר.[22] חבר הכנסת מתן וילנאי הודיע על כוונתו להתמודד ב-10 באוקטובר.[23] ב-16 באוקטובר, מרכז המפלגה קבע את התאריך ל-9 בנובמבר.[24] וילנאי נשר מהמירוץ ב-6 בנובמבר לאחר שפרס הבטיח למנות אותו לשר הביטחון בממשלה עתידית בראשות העבודה.[25][26]

הקמפיין של עמיר פרץ התמקד ברצון להחזיר את העבודה לשורשיה הסוציאליסטיים. הוא התנגד לרפורמות השוק החופשי ולקיצוצים תקציביים שלטענתו פוגעים בעניים. בנוסף, הוא פעל למען פרישת מפלגתו מממשלת ישראל השלושים.[27]

פרס ניסה להציג את עצמו בקמפיין בקו ממלכתי, ונפגש עם שועי עולם.[28]

נשרו מהמירוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועמדים הצבעה %
אחוזי הצבעה: 63.88%
עמיר פרץ 27,098
42.2%
שמעון פרס
25,572
39.82%
בנימין בן אליעזר
10,764
16.76%
סה"כ
64,204

פרס טען בתחילה שייתכן שהתרחשו זיופים במהלך הפריימריז[30] אך נפגש עם פרץ והודה בהפסד ב-11 בנובמבר.[31] הוא עזב את מפלגת העבודה ב-30 בנובמבר והצטרף למפלגת קדימה,[32] ונבחר לנשיא ישראל ב-2007.[20] מפלגת העבודה בראשות פרס התמודדה שוב בבחירות לכנסת השבע עשרה, הגיעה למקום השני וזכתה ב-19 מנדטים, ללא שינוי.[33] מאוחר יותר הובס פרץ בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-2007 על ידי אהוד ברק.[34]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אטילה שומפלבי, מהפך בעבודה: עמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
  2. ^ אטילה שומפלבי, פרס ל-ynet: אם לא יהיה שינוי, נצא מהממשלה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2005
  3. ^ 1 2 עמיר פרץ: מחקלאי בכיסא גלגלים למנהיג העובדים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
  4. ^ הבחירות בישראל 2001, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  5. ^ יובל קרני, אהוד ברק הודיע: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2012
  6. ^ Jonathan Lis, Benjamin Ben-Eliezer, 1936-2016: From scared Iraqi immigrant boy to an Israeli political giant - Haaretz Com, Haaretz, ‏28 August 2016
  7. ^ דרכו הקצרה של מצנע בהנהגת העבודה, באתר ynet, 5 במאי 2003
  8. ^ אטילה שומפלבי, פרס נבחר ליו"ר הזמני: "נחזיר את המפלגה לגדולתה", באתר ynet, 19 ביוני 2003
  9. ^ אטילה שומפלבי, פרס דחה צירוף ברק ללשכת העבודה, באתר ynet, 22 ביולי 2003
  10. ^ אטילה שומפלבי, מקורבי בן אליעזר זועמים: "פרס ופינס עשו מחטף", באתר ynet, 24 ביולי 2003
  11. ^ אטילה שומפלבי, יו"ר העבודה פרס קרא לאיחוד עם עמיר פרץ, באתר ynet, 16 בספטמבר 2003
  12. ^ שמעון פרס: בשלו התנאים לאיחוד בין 'העבודה' ו'עם אחד' בראשות עמיר פרץ, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2003
  13. ^ אטילה שומפלבי, מהלך בעבודה: להאריך את כהונת פרס בשנה לפחות, באתר ynet, 3 בנובמבר 2003
  14. ^ אטילה שומפלבי, "אתה מוכר אותנו", הטיח בן אליעזר בפרס, באתר ynet, 11 בנובמבר 2003
  15. ^ אטילה שומפלבי, העבודה אישרה את האיחוד עם מפלגתו של עמיר פרץ, באתר ynet, 20 במאי 2004
  16. ^ עם אחד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  17. ^ אטילה שומפלבי, העבודה אישרה פריימריס ביוני, ברק חיבק את שחל, באתר ynet, 12 בדצמבר 2004
  18. ^ מזל מועלם, עמיר פרץ: אתמודד על ראשות העבודה, גם מול פרס, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
  19. ^ ראש הממשלה אריאל שרון 1928–2014, באתר הכנסת
  20. ^ 1 2 3 ראש הממשלה ונשיא המדינה שמעון פרס 1923–2016, באתר הכנסת
  21. ^ אטילה שומפלבי, מזכ"ל העבודה: לדחות את הבחירות בחודשיים, באתר ynet, 23 ביוני 2005
  22. ^ אטילה שומפלבי, ברק הסיר מועמדותו, פרס: לא לעסוק בעבר, באתר ynet, 11 בספטמבר 2005
  23. ^ מורן זליקוביץ', וילנאי רץ: "פרס ופרץ – חלום רטוב של היריבים", באתר ynet, 10 באוקטובר 2005
  24. ^ אטילה שומפלבי, הוחלט: הפריימריז בעבודה ב-9 בנובמבר, באתר ynet, 16 באוקטובר 2005
  25. ^ מיה בנגל והדס שפר, פרס לוילנאי: "פרוש מהמרוץ ותמונה לשר ביטחון בממשלתי", באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2005
  26. ^ אטילה שומפלבי, פרס הציע לוילנאי להיות שר ביטחון – והוא פרש מהמירוץ, באתר ynet, 6 בנובמבר 2005
  27. ^ Peres loses party leadership bid, The Guardian, ‏10 November 2005
  28. ^ גבריאל אסולין, ‏שינויים בהרגלי הבחירה, באתר גלובס, 22 במאי 2005
  29. ^ בנימין (פואד) בן-אליעזר, באתר הכנסת
  30. ^ אטילה שומפלבי, שמעון פרס: "לבדוק חשדות לזיופים", באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
  31. ^ אטילה שומפלבי, פרס בפגישה עם פרץ: "מקבל את ההכרעה", באתר ynet, 11 בנובמבר 2005
  32. ^ "Peres quits Labor Party, backs Sharon". CNN, 30 November 2005. נבדק ב-2022-05-08.
  33. ^ בחירות 2006, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  34. ^ מזל מועלם, פרץ בירך את ברק והבטיח לשתף עמו פעולה: "לא אעשה לך את מה שעשו לי", באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2007