יובל קרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל קרני
Yuval Karni.jpg
לידה 21 ביוני 1970 (בן 52)
ערד, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־35 שנים)
עיסוק כתב פוליטי
מעסיק ידיעות אחרונות
ynet
ערוץ כנסת
קישורים חיצוניים
פייסבוק yuval.karni
טוויטר @YuvalKarni

יובל קרני (נולד ב-21 ביוני 1970) הוא עיתונאי ומגיש טלוויזיה ישראלי. משמש ככתב ב-ynet וכתב לענייני מפלגות של עיתון ידיעות אחרונות, ומגיש בערוץ כנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרני נולד וגדל בערד, למשפחה מסורתית מעדות המזרח. קרני למד בבית ספר תיכון "אורט" ערד. בצה"ל, שירת בחיל הים. במכ"ם ימי בספינת דבור בבסיס אילת ולאחר מכן במרכז השליטה היבשתי בבסיס אשדוד.

כיום קרני מתגורר בתל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בגיל 16 ב-1986, הקים עם קבוצת בני נוער בערד ירחון לנוער בשם "נוערד", שיצא בשיתוף המתנ"ס המקומי אותו גם ערך. בצעירותו היה כתב נוער בתוכנית הטלוויזיה "שמיניות באוויר" של הערוץ הראשון.

בשנים 1987–1988 שימש כתב של מקומון ״כל הנגב״ של ידיעות אחרונות.

מיד עם שחרורו מהצבא ב-1991 חזר לעבוד ברשת המקומונים של "ידיעות אחרונות". תחילה בעיתון "כל הנגב" בשנים 1991–1992 ולאחר מכן במקומון "תל אביב" בשנים 1992–1995. בשנים 1995–1996 היה הכתב הפוליטי של רדיו 103 ושידר בשידור חי מכיכר רבין ומבית החולים איכילוב את הדיווחים על רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

משנת 1997 משמש כתב וחבר מערכת ידיעות אחרונות, ומילא מגוון תפקידים בעיתון: כתב מוניציפלי, כתב תחקירים במוסף "7 ימים" וכתב השטחים בשנים 1999–2002.

בשנת 2005 מונה לכתב לענייני מפלגות של "ידיעות אחרונות" במסגרת תפקידו בעיתון סיקר את כל מערכות הבחירות מאז 1999 ברק מול נתניהו, ובהן מערכות הבחירות של 2001, 2003, 2006, 2009, 2013, 2015, אפריל 2019, ספטמבר 2019, 2020 ובחירות 2021.

בין חשיפותיו הבולטות: חשיפת פרשת "עשת-גייט" במסגרתה מנכ"ל העירייה אלי עשת מקורבו של ראש העיר שלמה להט הפעיל חוקרים פרטיים נגד שני חברי מועצה שהיו יריביו הפוליטיים של ראש העיר. ביוני 1998 פרסם במסגרת שיתוף פעולה עיתונאי עם גלי צה"ל, תחקיר על הפסיכולוג אחי יותם בו נטען שהטריד מינית מטופלים וקטינים[1]. עוד חשף קרני את פרשת מכרז אבטחת מעברי הגבול, במסגרתה נטען כי פעיל הליכוד שלומי עוז היטה באופן בלתי חוקי את המכרז של רשות שדות התעופה לאבטחת מעברי הגבול של ישראל[2][3]. במרץ 2004 עתר לבג"ץ יחד עם גידי וייץ נגד שירות בתי הסוהר ושר הביטחון בדרישה להוציא צו על תנאי שיאפשר לעיתון לקיים ראיון עם פעילת השמאל הרדיקלית טלי פחימה,[4] בג"ץ קיבל את העתירה, הראיון התקיים בכלא נווה תרצה ופורסם כמה חודשים מאוחר יותר[5]. כמו כן ערך ראיון בלעדי עם שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, מיד לאחר פרסום דו"ח ועדת וינוגרד למלחמת לבנון השנייה. במרץ 2021 פרסם לראשונה כי יו"ר יש עתיד יאיר לפיד החליט לוותר על הבכורה בהקמת ממשלת השינוי – ולתת לנפתלי בנט לכהן ראשון כראש ממשלה ברוטציה. מהלך שהוביל להקמת ממשלה בישראל שהחליפה את ממשלות נתניהו אחרי 12 שנות כהונה ברציפות[6].

באוקטובר 2018 החל לשמש במקביל מגיש בערוץ כנסת, מגיש פעם בשבוע את מהדורת חדשות הערב של ערוץ הכנסת ומגיש תוכנית מגזין בשם "הספינרים" העוסקת על מה שקורה "מאחורי הקלעים" של הפוליטיקה ובמסדרונות הכנסת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]