הגל השקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגל השקט הוא כינוי לערוץ רדיו ששידוריו פורצים את הדממה רק במקרה של אזעקת אמת.

לראשונה נעשה שימוש ב"גל השקט" בלילות מלחמת המפרץ הראשונה,[1] על בסיס התדרים של ערוץ הרדיו "צה"ל 2" של גלי צה"ל ויועד להתראה עבור אזרחים שגרו באזורים מבודדים, אשר מצד אחד חששו שלא להתעורר בזמן השמע אזעקה ומצד שני לא רצו להשאיר מכשיר טלוויזיה או רדיו רועש למשך כל הלילה. כל ערב, המעבר מהתוכניות הרגילות לגל השקט צוין בהשמעת השיר "בובה זהבה", של הלהקה החלונות הגבוהים.

יוזם הפעלת ה"גל השקט" הוא פרופ' פרץ לביא,[1] ראש המעבדה לחקר השינה בטכניון דאז ולימים נשיא הטכניון.

עם התקדמות ימי המלחמה, הורחב השימוש ב"גל השקט" גם לשבתות, על מנת לאפשר לציבור שומרי השבת לקבל עדכונים ביטחוניים בעת השמע אזעקה, וזאת ללא הצורך להדליק את מקלט הרדיו בשבת, אלא להשאירו מופעל לכל משך השבת.

שימוש חוזר ברעיון "הגל השקט" נעשה לימים גם בזמן מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן, אך בניגוד לימי מלחמת המפרץ, התדרים שהוקצו היו אזוריים בלבד (קול המוסיקה, רדיו חיפה, רדיו דרום, רדיו קול ברמה, רדיו קול חי, רדיו תל אביב וכולי).

בתחנת הרדיו שורר שקט מוחלט בכל שעות היממה (24/7) והוא משדר רק כאשר נקלעים לשעת מצוקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הגל השקט, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.