פרץ לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרץ לביא
פרץ לביא
לידה 19 בפברואר 1949 (בן 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכיאטריה
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרץ לביא (נולד ב-19 בפברואר 1949) הוא פסיכולוג ישראלי, חוקר הפיזיולוגיה והפתולוגיה של השינה. משנת 2009 הוא מכהן כנשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה[1]. פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לפסיכיאטריה ביולוגית על שם אנדרי בלרד בטכניון, וחתן פרס א.מ.ת ברפואה לשנת 2006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ לביא נולד בפתח תקווה. בהיותו בן שנתיים וחצי, נהרג אביו, שהיה קצין בצבא הקבע. שנתיים מאוחר יותר נישאה אמו מחדש, והמשפחה עברה לגור בזכרון יעקב, שם סיים לימודיו בבית הספר היסודי ניל"י ואחרי כן בבית הספר התיכון האזורי בפרדס חנה. היה מדריך ורכז סניף בתנועת הנוער המכבי הצעיר. סיים את לימודי תואר ראשון בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שם עבד גם כעוזר הוראה של פרופסור צבי גיורא שעסק בחקר השינה ובזכותו נחשף לתחום. תוך כדי לימודיו הנחה קבוצות והרצה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צבא ההגנה לישראל בפתח תקווה. בארצות הברית המשיך את לימודיו תוך התמחות בנושא השינה. למד לתואר שני באוניברסיטת מדינת פלורידה, אותו סיים ב-1972. קיבל את תואר הדוקטורט בפסיכולוגיה פיזיולוגית בשנת 1973, במסגרת עבודתו במעבדת השינה של פרופסור וולסי ברני ווב, ראש החוג לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת פלורידה. הייתה זו אחת ממעבדות השינה הראשונות בעולם. נושא הדיסרטציה שלו היה "מקצבים אולטרדיאניים בשינה ובעירות". עשה בתר-דוקטורט במעבדת השינה של פרופסור דניאל קריפקה, במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.[2]

חזר לישראל ב-1975 ומונה למרצה בטכניון. הקים מעבדה לחקר השינה בטכניון ולאחר מכן את המעבדה הראשונה בישראל לאבחון הפרעות בשינה, שהפכה ברבות הימים למרכז לרפואת שינה. כיום המרכז מונה בישראל ארבעה סניפים: בבתי החולים רמב"ם, הלל יפה בחדרה, וולפסון בחולון והדסה בירושלים, בהם נבדקו מעל 120,000 בני אדם [3] . בשנת 1997 יזם לביא מרכז דומה בבתי החולים המסונפים לאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית וכך שישה עשר סניפים בארצות הברית היו קשורים למרכז רפואת השינה בחיפה [4]. בנוסף למתן שירותים קליניים, הקים המרכז חברות שמייצרות ציוד רפואי לבדיקת שינה. אחת מהן היא חברת Itamar Medical שמייצרת מכשור לאבחון ביתי של הפרעות שינה וזיהוי בני אדם בסיכון גבוה למחלות לב. המכשיר הביא את הבדיקות מהמעבדה לבית המטופל. הוא מבצע ניטור של השינה באמצעות בדיקת זרימת הדם באצבע. לביא פיתח את הטכנולוגיה בשיתוף עם ד"ר בוב שנל, שאצלו עשה בתר-דוקטורט. חברה נוספת היא- SLP, שמפתחת ומייצרת חיישנים לביצוע בדיקות שינה שמיוצאים לכל העולם. [5]

לביא יזם והשתתף במספר פעולות לשינוי תקנות ציבוריות שהיו כרוכות בהשלכת השינה על הבריאות; היה פעיל בביטול שעת האפס בבתי הספר היסודיים על ידי משרד החינוך, היה בין הלוחמים למען שעון קיץ ולמניעת תאונות דרכים עקב עייפות והירדמות; שכנע את רשות השידור להנהיג את הגל השקט בזמן מלחמת המפרץ הראשונה [6] ופעל במסגרת צה"ל לשינוי פקודות מטכ"ל לגבי מספר שעות השינה בצה"ל.

[7]

לביא יחד עם דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה ודן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל. ביקור שגריר ארצות הברית בישראל בטכניון, נובמבר 2011.

בשנת 1978 מונה למרצה בכיר, בשנת 1983 לפרופסור חבר ובשנת 1989 לפרופסור מן המניין. בשנת 1994 הופקד על הקתדרה על שם אנדרה בלרד לפסיכיאטריה ביולוגית. לביא היה ראש המרכז הטכניוני למחקר בבטיחות בעבודה וגורמי אנוש ובשנים 1993-1981 הוא כיהן כראש היחידה לביולוגיה של ההתנהגות בפקולטה לרפואה. בשנים 1999-1993 היה לביא דקאן הפקולטה לרפואה בטכניון, בשנים 2008-2001 היה סגן נשיא הטכניון למשאבים ופיתוח קשרי חוץ. שהה בשבתון כפרופסור אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. לביא חבר באגודה למחקר השינה האמריקאית ובאגודה למחקר השינה האירופית, היה יושב ראש ומארגן של הועידה האירופית השמינית למחקר השינה שהתקיימה בירושלים בשנת 1988, כיהן כסגן נשיא של אגודת מחקר השינה האירופאית, כיהן כנשיא אגודת מחקר השינה הישראלית, שימש כיועץ לוועדה הבינלאומית לסיווג הפרעות שינה וכיהן כיושב ראש הוועדה המדעית של איגוד השינה האירופאית.

לביא פרסם 342 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים וכתב שמונה ספרים. ספרו "עולמה הקסום של השינה" ראה אור בעברית בהוצאת ידיעות אחרונות ב-1993, באנגלית בהוצאת אוניברסיטת ייל ותורגם ל-15 שפות. ספרו "לילות ללא נחת: כאשר נחירות הופכות לדום נשימה" יצא לאור בהוצאת משכל בשנת 2002, ובהוצאת אוניברסיטת ייל באנגלית ב-2003. [8]

פרץ לביא הוא העורך לשעבר של כתב העת Journal of Sleep Research וחבר במערכת כתבי העת Journal of Clinical Sleep Medicine, Dreaming; Sleep Medicine Reviews; היה חבר במערכת כתבי העת, Harefuah, EEG & Clinical Neurophysiology; Chest.

בספטמבר 2013 לביא חתם על הסכם עם קרן לי קה שינג בהונג קונג, מושל מחוז גואנגדונג בסין ופרובוסט אוניברסיטת שנטאו בסין, על הקמת סניף של הטכניון בסין בסמוך לאוניברסיטת שנטאו. היזמה להקמת סניף הטכניון בסין הייתה של לי קה שינג, אחד מעשרת האנשים העשירים בעולם המתגורר בהונג קונג. לי קה שינג אף העניק לטכניון תרומה של 130 מיליון דולר. לביא, בשיתוף עם עמיתו פרופ' סקורטון נשיא אוניברסיטת קורנל, אף הצליחו לגייס למעלה מ-150 מיליון דולר עבור המיזם המשותף.

פרץ לביא נשוי לד"ר לינה לביא, ביולוגית של התא במקצועה, ולהם שלושה ילדים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 – פרס א.מ.ת ברפואה.
  • 2006- פרס על שם ויליאם גרון עבור מחקר המצאתי מהאגודה למחקר השינה האמריקאית (American Sleep Research Society).
  • 2005- פרס של ספריית החינוך רפואי על שם מישל והוורד קסלר – בי"ח Brigham&Women, Boston עבור הספר Restless nights (Yale university Press, 2003).
  • 2004 – הפרס הדו-שנתי לחקר השינה מאוניברסיטת פיזה – לחוקר השינה הטוב ביותר באירופה.
  • 2001 – פרס אלקלס, המדען הטוב ביותר מטעם משרד הבריאות הישראלי והקרן הקיימת לישראל.
  • 1995 - פרס הטכניון על שם Herschel Rich לחדשנות טכנולוגית.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים ברמת הערנות ביממה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא ערך מחקרים כדי לברר את השינויים ברמת העירנות במהלך היממה. לצורך כך הוא פיתח פרדיגמה מחקרית בה נבדקים התבקשו לנסות להירדם, או להתנגד לשינה, למשך 7 דקות מדי 20 דקות במהלך 24 שעות. הניסויים נערכו בתנאים שונים, כמו לאחר לילות של שינה בת 8 שעות, או 4 שעות, או ללא שינה כלל. עד אותה עת גרסו התאוריות שמידת הישנוניות גדלה באופן מתמיד לאורך היום למעט הסייסטה בזמן הצהרים, כלומר ככל שאדם ער למשך זמן ארוך יותר – כך הוא ישנוני יותר. מחקרי ה 7--13 של לביא, כפי שהם כונו בספרות, סתרו טענה זו, הוא מצא שהשעות שבהן לנבדקים היה קשה ביותר להירדם היו דווקא שעות הערב ב-21.00-20.00 בלילה (לביא כינה פרק זמן זה The Forbidden Zone for Sleep). לביא גם גילה במחקריו שבשעות הלילה רמת הישנוניות גדלה באופן חד בפרק זמן אחד בן עשרים דקות שאותו כינה "שער השינה" במהלכו הנבדקים נרדמו מיד, ולאחריו הצליחו להירדם בקלות מדי 20 דקות עד לשעות הבוקר. שער השינה היה שונה מנבדק לנבדק. היו כאלו שכונו "טיפוסי בוקר" שהשער היה ב-19.00-20.00 והיו טיפוסי לילה שהשער נפתח בשעות מאוחרות של הלילה. מסקנות אלו התקבלו בתחילה בסקפטיות, אך הן אוששו במחקרים נוספים בבני אדם ובבעלי חיים ותרמו בצורה מכרעת להבנת הבקרה של חילופי שינה ועירות. [9]

במחקרים נוספים באותו הנושא הראו לביא ועמיתיו שהבקרה על פתיחתו של "שער השינה" נעשית על ידי הפרשת מלטונין לזרם הדם כשעתיים לפני פתיחתו של שער השינה. בטיפוסי הלילה הוא נפתח לאחר חצות ואילו בטיפוסי בוקר בשעות הערב. [10]

השינה אצל ניצולי השואה: השפעת אירועים טראומטיים על שינה וחלומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים אלה נערכו במסגרת עבודות הדוקטורט שעשו אצל לביא חנה קמינר וירון דגן. המחקרים ניסו לבדוק מהן ההשפעות של אירועים טראומטיים הקשורים בשואה או במלחמה על שינה וחלומות. חנה קמינר בדקה שינה וחלומות בניצולי שואה מסתגלים וכאלו שהוגדרו כלא מסתגלים. כמו כן נבדקה קבוצת ביקורת של ילידי הארץ ללא טראומה בעברם. במחקר הנבדקים ישנו במעבדת השינה והקיצו אותם כשהגיעו לשנת חלום, כדי שידווחו על חלומותיהם (זיכרון חלום מתרחש כשמקיצים משנת החלום). הממצאים היו מפתיעים, הניצולים המסתגלים לא זכרו רבים מחלומותיהם, טענו שלא חלמו, והחלומות שכן זכרו היו קצרים מאוד, טלגרפיים, ללא עלילה וללא אמוציות. בניגוד לכך, קבוצת הביקורת זכרה את מרבית החלומות, שהיו רגילים באופיים. קבוצת הניצולים הפחות מסתגלים זכרו רק 60% מחלומותיהם אך מחצית מחלומותיהם היו סיוטים, חלקם היו קשורים לשואה וחלקם לא היו קשורים לשואה. [11]

מחקרים אלה הביאו את לביא וקמינר למסקנה שכנראה חלק מהאנשים מסוגלים להתמודד עם טראומה נוראה כמו השואה רק באמצעות הדחקה. הסבר זה קרא תיגר על הגישה לפיה ניתן לטפל בבני אדם שחוו טראומות קשות על ידי היזכרות בה ודיבור עליה. הדבר עורר את קצפם של פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים שלא קיבלו את הממצאים ואת הטענה של לביא ושותפיו שאין טעם לעודד ניצולים לעורר את זיכרונותיהם, כי טראומה מסיבית דורשת טיפול הפוך.

מחקר דומה נעשה במעבדת השינה בטכניון על ידי ירון דגן שחקר את שנתם של חיילים שלקו בתסמונת פוסט-טראומטית. הממצאים הראו שלמרות תלונותיהם בדבר אינסומניה, כלומר קשיי הירדמות ויקיצות תכופות משינה, בני אדם עם תסמונת פוסט טראומטית ישנו שינה עמוקה יותר מאשר קבוצת ביקורת של בני אדם ללא הפרעות בשנתם. כמו כן נמצא שהיה פער גדול בין תלונותיהם הסובייקטיביות לבין ממצאי המעבדה שבמקרים רבים גילו שינה תקינה. לביא סיכם את ממצאיו על השפעות טראומה על שינה וחלומות במאמר שפרסם על פי הזמנת העורך בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine. [12]

הפרעות שינה ובמיוחד הפרעות נשימה בשינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ לביא היה בין הראשונים בעולם שבסוף שנות השבעים החלו לחקור את תופעת דום הנשימה בזמן השינה (Sleep Apnea Syndrome). הוא היה בין הראשונים שדיווחו שהתסמונת נפוצה מאוד באוכלוסייה הכללית ואיננה נדירה כפי שנטו לראות עד שנות השבעים. [13]

לביא היה גם מהראשונים שהבחינו בכך שדום נשימה בזמן השינה מהווה סיכון ללחץ דם. בשנות האלפיים הוא הראה ביחד עם רעייתו, הביולוגית של התא ד"ר לינה לביא, שדום נשימה בשינה מהווה גורם סיכון לטרשת עורקים ומכאן שהוא גם גורם סיכון למחלות לב ותמותה. בשנים האחרונות הוא תרם מספר מאמרי מפתח לנושא של תמותה בחולי דום נשימה בשינה. [14]

לביא חקר את ההיסטוריה של המדע, ובמיוחד ההיסטוריה של חקר השינה והמוח. בנושא זה כתב את ספרו הפופולרי "מחשבות אודות המח: ציוני דרך בהבנת פעילות המח" שיצא בהוצאת האוניברסיטה המשודרת ב-1989. לאחרונה פרסם מאמר על ההיסטוריה של תסמונת דום נשימה בשינה. [15]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פרץ לביא, "שיחות על שינה וחלימה", האוניברסיטה המשודרת
  2. פרץ לביא, "עולמה הקסום של השינה", ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1993
  1. . Lavie, P. Lectures on Sleep and Dreaming. Ministry of Defense Publication, Israel, 1981 (Heb.).
  2. . Schulz, H. and Lavie, P. (eds.) Ultradian Rhythms in Physiology and Behavior. Springer, Berlin, 1985.
  3. . Horne, J. and Lavie, P. (eds.). Sleep. Fischer Struttgart, 1988.
  4. . Lavie, P. Brain, Structure and Function: Historical Concepts. Ministry of Defense Publication, Israel 1989 (Heb.).
  5. . Lavie, P. The Enchanted World of Sleep. Yale University Press (translated into French, Italian, German, Polish, Greek, Spanish, Portuguese, Czech, Ukrainian, Chinese [2 versions], Japanese) 1996.
  6. . Lavie, P., Pillar, G. and Malhotra A. Sleep Disorders: Diagnosis, Management and Treatment. A Handbook for Clinicians. Martin Dunitz Ltd, publishers, London, 2002.
  7. . Lavie, P. Sleepless nights: When snoring becomes sleep apnea. Yediot Achronot/Sifrei Chemed, Tel-Aviv, Israel, 2002.
  8. . Lavie, P. Restless Nights: Understanding Snoring and Sleep Apnea. Yale University Press, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו ומהרצאותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופסור פרץ לביא נבחר לנשיא הבא של הטכניון, הידען, 3.4.2009
  2. ^ קריפקה היה מהאבות המייסדים של התחום והתמחה בקשר בין מקצבים ביולוגיים והפרעות שינה כמו גם באפידמיולוגיה של הפרעות בשינה.
  3. ^ האתר של מעבדת השינה בטכניון
  4. ^ מרכזי השינה בארצות הברית הקשורים לטכניון
  5. ^ Lavie, P., Schnall, R.P., Sheffy, J. and Shlitner, A. Peripheral vasoconstriction during REM sleep detected by a new plethysmographic method. Nature Medicine 6: 606, 2000.
    • Bar, A., Pillar, G., Dvir, I., Sheffy, J., Schnall, R.P. and Lavie, P. Evaluation of a portable device based on Peripheral Arterial Tone (PAT) for unattended home sleep studies. Chest 123: 695-703, 2003
  6. ^ הגל השקט, העין השביעית, 13/02/2008
  7. ^ Lavie, P, Amit, Y., Epstein, R. and Tzischinsky, O. Children’s sleep under the threat of attack by ballistic missiles. Journal of Sleep Research 2: 34-37, 1993.
    • Epstein R, Chillag, N. and Lavie, P. Starting times of school: effects on daytime functioning of fifth-grade children in Israel. Sleep 21: 250-258. 1998.
  8. ^ ביקורות על ספרו The Enchanted World of Sleep ב: American Journal of Psychiatry 2000; 157:7:1191 Nature 384:37, 1996
    • ועל ספרו Restless Nights: Understanding Snoring and Sleep Apnea ב New England Journal of Medicine 2004; 350:1917; Sleep 2003;26:766
  9. ^ Lavie, P. Ultrashort sleep-waking schedule. III. “Gates” and “Forbidden Zones” for sleep. EEG and Clinical Neurophysiology 63: 414-425, 1986.
    • Lavie, P. To nap, perchance to sleep. In: D. Dinges, R. Broughton (eds.), Sleep and Alertness: Chronobiological, Behavioral and Medical Aspects. Raven Press, New York, pp. 99-120, 1989.
    • Lavie, P. and Segal, S. 24-h structure of sleepiness in morning and evening persons investigated by ultrashort sleep-wake cycle. Sleep, 12: 522-528, 1989.
    • Lavie, P. The 24-h Sleep Propensity Function (SPF): Practical and Theoretical implications. In: T. Monk (ed.) Sleep, Sleepiness and Performance Wiley, Chichester, pp. 65-96, 1991.
    • Lavie, P. and Zvuluni, A. The 24-h Sleep Propensity Function (SPF): Experimental bases for somnotypology. Psychophysiology 29: 566-575, 1992.
    • Lavie, P. Melatonin: Role in gating nocturnal rise in sleep propensity. Journal of Biological Rhythms 12: 657-665, 1997.
    • Lavie, P. Sleep-Wake as a Biological Rhythm. Annual Review of Psychology 52: 277-303, 2001.
  10. ^ Tzischinsky, O., Shlitner, A. and Lavie, P. The association between the sleep gate and nocturnal onset of urinary aMT6s. Journal of Biological Rhythms 8: 199-209, 1993.
    • Shochat, T., Luboshitzky, R. and Lavie, P. Nocturnal melatonin onset is phase locked to the primary “Sleep Gate.” American Journal of Physiology (Regulatory: Integrative and Comparative Physiology) 273: R364-R370, 1997.
  11. ^ Lavie, P. and Kaminer, H. Dreams that poison sleep: Dreaming in Holocaust Survivors. Dreaming 1: 11-21, 1991.
    • Kaminer, H. and Lavie, P. Sleep and dreams in well adjusted and less adjusted Holocaust survivors. Journal of Nervous & Mental Disease 179: 664-669, 1991.
    • Kaminer, H. and Lavie, P. Sleep and Dreaming in Well-Adjusted and Less-Adjusted Holocaust Survivors. In: Stroebe and Hannson (eds.) Handbook on Bereavement. Cambridge University Press, pp. 331-345, 1993.
    • Lavie, P. and Kaminer, H. Sleep, dreaming and coping style in Holocaust survivors. In: D. Barrett (ed), Trauma and dreams. Cambridge: Harvard, pp 100-103, 1996.
  12. ^ Dagan, Y., Lavie, P. and Bleich, A. Elevated awakening thresholds in sleep stage 3-4 in war-related PTSD. Biological Psychiatry 30: 618-622, 1991.
    • Lavie, P., Katz, N. and Zinger, Y. Elevated awaking thresholds during sleep: A pathogenetic characteristic of chronic war-related post-traumatic stress disorder patients. Biological Psychiatry 44: 1060-1065, 1998.
    • Lavie P. Sleep disturbances in the wake of traumatic events. New England Journal of Medicine 345: 1825-1832, 2001.
  13. ^ Lavie, P. Incidence of sleep apnea in a presumably healthy working population. A significant relationship with excessive daytime sleepiness. Sleep 6: 312-318, 1983.
    • Lavie, P., Ben-Yosef, R. and Rubin A.-H. Incidence of sleep apnea syndrome among patients with essential hypertension. American Heart Journal 108: 373-376, 1984.
    • Lavie, P., Yoffe, N., Berger, I. and Peled, R. The relationship between the severity of sleep apnea syndrome and 24h blood pressure values in patients with obstructive sleep apnea. Chest 103: 717-721, 1993.
    • Pillar, G. and Lavie, P. Assessment of the role of inheritance in sleep apnea syndrome. American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine 151: 688-691, 1995.
    • Lavie, P., Peled, R., Berger, I., Yoffe N., Zomer, J. and Rubin, A.H. Mortality in sleep apnea patients: A multivariate analysis of risk factors. Sleep 18: 149-157, 1995.
    • Pillar, G., Schnall, R., Peled, N., Oliven, A. and Lavie, P. Impaired respiratory response to resistive loading during sleep in healthy offspring of patients with obstructive sleep apnea. American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine 155: 1602-1608, 1997.
    • Peled, N., Abinader, E.G., Pillar, G., Dawood, S. and Lavie, P. Nocturnal ischemic events in patients with Obstructive Sleep Apnea Syndrome and Ischemic Heart Disease. Journal of the American College of Cardiology 34: 1745-1749, 1999.
    • Peled, N., Greenberg, A., Pillar, G., Zinder, O., Levi, N. and Lavie, P. Contributions of hypoxia and Respiratory Disturbance Index to sympathetic activation and blood pressure in Obstructive Sleep Apnea Syndrome. American Journal of Hypertension 11:1284-1289, 1998.
    • Lavie, P., Herer, P. and Hoffstein, V. Obstructive Sleep Apnea Syndrome as a risk factor for hypertension. British Medical Journal 320: 479-82, 2000.
  14. ^ Dyugovskaya, L., Lavie, P. and Lavie, L. Increased adhesion molecules expression and production of reactive oxygen species in leukocytes of sleep apnea patients. American Journal of Respiratory Critical Care Medicine 165: 934-939, 2002.
    • Lavie, L., Vishnesky, A. and Lavie, P. Evidence for lipid peroxidation in obstructive sleep apnea. Sleep 27: 123-128, 2004.
    • Lavie, P., Lavie, L. and Herer, P. All-cause mortality in males with sleep apnoea syndrome: declining mortality rates with age. Eur Respir J. 25:514-520, 2005.
  15. ^ Lavie, P. Nothing new under the moon: Historical accounts of the sleep apnea syndrome. Archives of Internal Medicine 144: 2025-2028, 1984.
    • Lavie, P. The Touch of Morpheus. Neurology 41:1841-844, 1991.
    Lavie, P. The sleep theory of Constantin von Economo. Journal of Sleep Research, 2: 175-178, 1993.
    • Lavie P. Who was the first to use the term Pickwickian in connection with sleepy patients? History of sleep apnoea syndrome. Sleep Med Rev 12: 5-17, 2008.