הדום השומרון
הדום השומרון הוא אזור גאוגרפי בהרי השומרון, אשר כולל את הגבעות וההרים הנמוכים בדרום-מערב השומרון, סמוך למישור החוף, ומהווה כעין "שפלה" של הרי השומרון. האזור מכונה כך בשל היותו חבל ארץ הררי נמוך יחסית להרים שממזרח לו, כהדום הנמוך ביחס לכיסא. ייתכן שהאזור מוזכר במקרא בשם - שפלת הר ישראל[1].
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבולו הדרומי של הדום השומרון הוא המעבר לגבעות הקירטון שבשפלת יהודה, באזור חלקו הצפוני של יער בן שמן. גבולו הצפוני הוא בנחל קנה בקירוב. גבולו המערבי הוא במעבר מהרי השומרון למישור החוף, וגבולו המזרחי לא מוגדר, אך מתאפיין במעבר בין הגבעות וההרים הנמוכים, אשר שיא גובהם מגיע בערך לרום 300 מטר, לבין האזור ההררי הגבוה יותר, באזור קו א-זאוויה-בית אריה.[דרוש מקור]
נחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחל החשוב החוצה את הדום השומרון ממזרח למערב הוא נחל שילה.
נחל נוסף החוצה את הדום שומרון ממזרח למערב הוא נחל מזור, שהנו יובל של נחל שילה
דרומית לכביש חוצה בנימין נמצא נחל בית עריף, המכונה בערבית "ואדי אל-חרוב", שתחילתו באזור הישוב עופרים והוא זורם עד מישור החוף שם מתחבר לנחל יהוד.
דרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הדום השומרון חוצה ממערב למזרח כביש חוצה בנימין, ובחלקו המערבי עובר כביש 6.
יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז הדום השומרון עובר הקו הירוק מדרום לצפון, והאזור כולל בחלקו המזרחי כפרים פלסטיניים והתנחלויות. המועצות האזוריות שחלק משטחן כלול בהדום השומרון הן מועצה אזורית חבל מודיעין ומועצה אזורית שומרון. היישובים החשובים הנמצאים בהדום השומרון כיום הם ראש העין בחלקה הגדול, אלעד ושוהם.
גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לגבעות שפלת יהודה שמדרום להדום השומרון, שעשויות מקירטון, גבעות והרי הדום השומרון עשויים מסלע גיר, הקשה יותר מקירטון, דבר שיוצר נוף הררי-גבעתי תלול יחסית לנוף הגבעות המתונות של שפלת יהודה. בנוסף ההבדלים במסלע יוצרים שבעוד בהדום השומרון ישנו מעבר חד למישור החוף, בשפלה יש מעבר מדורג. הנחלים בהדום השומרון יוצרים גאיות צרים, לעומת גאיות ועמקי הנחלים הרחבים שבשפלה. הבדל נוסף הוא, שבשל היותם של הרי יהודה עשויים מגיר לעומת השפלה העשויה מקירטון, ובשל היוצרותה של השפלה בתקופה אחרת מההר, ישנו הבדל וגבול ברור בינה להרי יהודה. בעוד אין גבול ברור בין הדום והרי השומרון, בשל היותם עשויים מגיר.[דרוש מקור] הדום השומרון נבדל באופיו מהגבעות וההרים הנמוכים שבשוליו המערביים של השומרון שמצפון לנחל קנה, בשל העובדה שבעוד הם נחשבים חלק מקער שכם, הדום השומרון נחשב לשוליו הצפון מערביים של קמר רמאללה[2]. בהדום השומרון מצויות מספר מערות קרסטיות, הבולטות שבהן הן מערת אוח ומערת תנשמת.
החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין שטחים חקלאיים רבים בהדום השומרון. באזור אוכלוסייה גדולה של צבי ארץ-ישראלי. יערות קק"ל הנטועים באזור הם יער נחשונים ויער קולה. בשל מיעוט ההתיישבות האורבנית היחסי בו[3], הדום השומרון נחשב כמסדרון אקולוגי המאפשר רצף של שטחים פתוחים מהשרון לשפלת יהודה, המשמש למעבר חיות בר, ובכך יוצר רצף העוקף ממזרח את האזור האורבני של גוש דן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך ההיסטוריה ההתיישבות בהדום השומרון הייתה דלילה לעומת שאר הרי השומרון שממזרח ולעומת המרזבה שבמישור החוף ממערב. הדום השומרון נכלל בנחלת שבט אפרים, ככל הנראה כולו[4]. היישובים העתיקים הנמצאים בו כוללים את תל חדיד, תל נבלט, מגדל אפק ועזבת צרטה. חדיד ונבלט מוזכרות אף במקרא בספר נחמיה[5]. חוקרים מזהים את אתר עזבת צרטה בצפון הדום השומרון, סמוך לראש העין, כאתר אבן העזר המוזכר בספר שמואל בהקשר למלחמת ישראל בפלשתים[6] ובהקשר לשביית ארון הברית[7]. במשך ההיסטוריה האזור היה ידוע כמקום המשמש למחצבות.
שמורת טבע הדום שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתאריך 2 במאי 2019 הוכרזו 15,576 דונם כשמורת טבע הדום שומרון[8]. חלק מאתרי השמורה[9] :
- בריכת צרטה
- מערת תנשמת – מערה קרסטית בה שוכנים אוכלוסיות עטלפים
- מערת אוח – מערה קרסטית בה שוכנים אוכלוסיות עטלפים
- נחל בית עריף – נחל עיקרי המנקז את שטח השמורה
- נחל נבלט – נחל עיקרי המנקז את שטח השמורה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהושע, יא, טז
- ^ המכונה גם קמר בית אל.
- ^ למעט ראש העין וכפר קאסם
- ^ אם הגבול בין נחלת אפרים לנחלת דן, עובר בגבול שבין הרי השומרון ומישור החוף, מה שמקובל על פי רוב, אז הדום השומרון כולו באפרים. אך לא ברור בוודאות איפה גבולה המזרחי של נחלת דן.
- ^ נחמיה, יא, לד
- ^ שמואל א, ז, יב
- ^ שמואל א, ד, א
- ^ גבולות מוכרזים של שמורת טבע הדום שומרון, באתר מנהל מקרקעי ישראל
- ^ שמורת הדום השומרון, באתר טבע ונופים בישראל