מועצה אזורית שומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה אזורית שומרון
Logo shomron eegul.pdf
מועצהאזוריתשומרון.jpg
הכניסה לבניין הנהלת המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 27
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 11
ראש המועצה יוסי דגן
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 42,387 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 54
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.9% בשנה
מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Shomron Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4132
    - דירוג מדד ג'יני 103
לאום ודת[3]
יהודים: 97.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 15.6%
גילאי 5 - 9 16.4%
גילאי 10 - 14 12.5%
גילאי 15 - 19 7.3%
גילאי 20 - 29 12.0%
גילאי 30 - 44 20.5%
גילאי 45 - 59 9.7%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 27
–  יסודיים 21
–  על-יסודיים 10
תלמידים 9,479
 –  יסודי 7,772
 –  על-יסודי 1,707
מספר כיתות 379
ממוצע תלמידים לכיתה 26.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל מועצה אזורית שומרון נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.shomron.org.il

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית האחראית על הישובים היהודיים[4] באזור השומרון, בשטח שמשתרע על פני 2,800 קמ"ר. בראש המועצה עומד החל מאוגוסט 2015 יוסי דגן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הקודם של המועצה

השטח עליו נמצאת כיום המועצה היה בשליטת ממלכת ירדן מתום מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים עבר השטח לשליטה ישראלית. ביוזמת ממשלת ישראל הוקמו התנחלויות יהודיות באזור, כאשר הראשון שבהם, קדומים, הוקם ב-1975. לאחר מכן הוקמו ההתנחלויות אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, כפר תפוח, אלקנה ושא נור. המועצה הוקמה ב-19 באפריל 1979. בתחילה נקראה המועצה 'אשדות שומרון' ובשנת 1981 שונה שמה לשומרון.[5]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל בעיקר את שטח היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח שגובל בצפונו במועצה אזורית הגלבוע, מועצה אזורית מגידו ומועצה אזורית עמק המעיינות, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום במועצה אזורית מטה בנימין ובמועצה המקומית בית אריה ובמערב במועצות האזוריות לב השרון, מנשה, עמק חפר ודרום השרון, בעיר ראש העין, ובישובים אלפי מנשה, כפר קאסם ואורנית.

העיר אריאל והמועצות המקומיות אלקנה, עמנואל, קרני שומרון וקדומים שוכנות בשטח המועצה. בתוך שטח המועצה נמצאים גם יישובים פלסטינים רבים. היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה הוא עלי זהב, המונה כ-4,380 תושבים. בשנת 2005, במהלך תוכנית ההתנתקות פונו היישובים שא נור, חומש, גנים, וכדים בצפון המועצה.

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הישובים במועצה הם התנחלויות. חלקם הוקמו על פי החלטת ממשלה ובהתאם לחוק הישראלי, וחלקם מאחזים שהוקמו בניגוד לחוק.

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2021)
1 אבני חפץ יישוב קהילתי 1990 2,276
2 איתמר יישוב קהילתי 1984 1,355
3 אלון מורה יישוב קהילתי 1980 2,033
4 ברוכין יישוב קהילתי 1999 2,273
5 ברקן יישוב קהילתי 1981 2,028
6 הר ברכה יישוב 1983 3,115
7 חוות יאיר יישוב קהילתי 1999 70 משפחות
8 חוות גלעד 2002 70 משפחות
9 חיננית יישוב קהילתי 1981 1,512
10 חרמש יישוב קהילתי 1983 236
11 טל בנימין מאחז 1999
12 טל מנשה שכונה 1991 כ-100 משפחות
13 יצהר יישוב קהילתי 1983 2,077
14 יקיר יישוב קהילתי 1981 2,528
15 כפר תפוח יישוב קהילתי 1978 1,522
16 לשם שכונה 2013 כ-600 משפחות
17 מבוא דותן יישוב קהילתי 1981 509
18 מגדלים יישוב קהילתי 1984 543
19 מעוז צבי מאחז 2001 22 משפחות
20 נופי נחמיה שכונה 2002 כ-62 משפחות
21 נופים יישוב כפרי 1986 1,042
22 סלעית מושב 1979 1,426
23 עלי זהב יישוב 1983 4,483
24 ענב יישוב קהילתי 1981 983
25 פדואל יישוב קהילתי 1984 2,107
26 צופים יישוב 1989 2,537
27 קריית נטפים יישוב קהילתי 1984 991
28 רבבה יישוב 1991 2,927
29 רחלים יישוב קהילתי 1991 975
30 ריחן מושב שיתופי 1977 384
31 שבי שומרון יישוב קהילתי 1977 1,050
32 שקד יישוב קהילתי 1981 1,081

היישוב הראשון שהופרד מן המועצה והפך למועצה משל עצמו, היה קרני שומרון ב-1991, כשקדומים מלווה ב-1992.

בספטמבר 2020 הועבר היישוב מעלה שומרון מן המועצה למועצה המקומית קרני שומרון[6].

ב-2022 הוכרז על איחוד היישובים עץ אפרים ושערי תקווה למועצה מקומית שער השומרון[7].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שומרון 42,387 תושבים (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, למועצה אזורית שומרון דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 87.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,390 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8] קיצבאות: בשנת 2011 קיבלו 204 תושבים המהווים 0.7% מהאוכלוסייה דמי אבטלה. נתון זהה נרשם גם במקבלי הבטחת הכנסה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה זכתה בשנת 2012 בפרס ועדת החינוך היישובי של משרד החינוך. המועצה האזורית שומרון היא הראשונה בדירוגה מבין כלל חמש הרשויות הזוכות, וזכתה בניקוד המקצועי ביותר בכל הפרמטרים (9.28 מתוך 10). נכון לשנת 2012 חמישים ושמונה אחוז מתקציב המועצה מושקע בחינוך.[9]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המועצה מייצגת קבוצת הכדורסל אליצור שומרון בליגה הלאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי מועצה אזורית שומרון Shomron Regional Council.JPG
מאיר הרנוי בני קצובר אריה עופרי בנצי ליברמן גרשון מסיקה יוסי דגן
1981-1979 1993-1981 1997-1993 2007-1997 2015-2007 2015 ואילך