מועצה אזורית שומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית שומרון
Shomron Regional Council.JPG
מועצהאזוריתשומרון.jpg
הכניסה לבניין הנהלת המועצה
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
ראש המועצה יוסי דגן
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:‏[1]
  - אוכלוסייה 34,100 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎8.6%‏ בשנה עד דצמבר 2014
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4119
לאום ודת
יהודים: 97.2% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 2.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.4%
גילאי 5 - 9 14.9%
גילאי 10 - 14 10.2%
גילאי 15 - 19 7.3%
גילאי 20 - 29 13.7%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 10.4%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 3.6%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 22
–  יסודיים 17
–  על-יסודיים 5
תלמידים 4,937
 –  יסודי 4,213
 –  על-יסודי 724
מספר כיתות 214
ממוצע תלמידים לכיתה 23
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל מועצה אזורית שומרון נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.shomron.org.il

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית באזור השומרון. שטחה משתרע על פני 2,800 קמ"ר. בראש המועצה עומד יוסי דגן שנבחר באוגוסט 2015.

מפת יישובי מועצת שומרון (באנגלית)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח עליו נמצאת כיום המועצה היה בשליטת ממלכת ירדן מתום מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים עבר השטח לשליטה ישראלית. ביוזמת ממשלת ישראל הוקמו יישובים יהודיים באזור, כאשר הראשון שבהם, קדומים, הוקם ב-1975. לאחר מכן הוקמו היישובים אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, כפר תפוח, אלקנה ושא נור. המועצה הוקמה ב-19 באפריל 1979.

המועצה גובלת בצפונה במועצה אזורית הגלבוע, מועצה אזורית מגידו ומועצה אזורית עמק המעיינות, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום במועצה אזורית מטה בנימין ובמועצה המקומית בית אריה ובמערב במועצות האזוריות לב השרון, מנשה, עמק חפר ודרום השרון, בעיר ראש העין, ובישובים אלפי מנשה, כפר קאסם ואורנית.

העיר אריאל והמועצות המקומיות אלקנה, עמנואל, קרני שומרון וקדומים שוכנות בשטח המועצה. בתוך שטח המועצה נמצאים גם יישובים ערביים רבים. היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה הוא שערי תקוה, המונה כ-5,000 תושבים. בשנת 2005, במהלך תוכנית ההתנתקות פונו ארבעה מיישובי צפון המועצה מתושביהם והם שא נור, חומש, גנים, וכדים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים במועצה אזורית שומרון 34,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎8.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 72.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 8,507 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[2] קיצבאות: בשנת 2011 קיבלו 204 תושבים המהווים 0.7% מהאוכלוסייה דמי אבטלה. נתון זהה נרשם גם במקבלי הבטחת הכנסה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותה ממוקמת במקום נמוך בדירוג כלכלי-חברתי, זכתה המועצה בשנת 2012 בפרס ועדת החינוך היישובי של משרד החינוך. המועצה האזורית שומרון היא הראשונה בדירוגה מבין כלל חמש הרשויות הזוכות, וזכתה בניקוד המקצועי ביותר בכל הפרמטרים (9.28 מתוך 10). נכון לשנת 2012 חמישים ושמונה אחוז מתקציב המועצה מושקע בחינוך.[3]

ועד מתיישבי השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הוקם ב-2008 במטרה לשרת את תושבי המועצה ולהיאבק בפגיעה אפשרית בהתיישבות הישראלית בשומרון. יו"ר הוועד הוא בני קצובר, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון. מנכ"ל הוועד הוא שגיא קייזלר. מדי שנה מעבירה המועצה האזורית שומרון לוועד 1.2 מיליון ש"ח, סכום שמהווה 90% מתקציבו.

החל מהבחירות לכנסת ה-19 ב-2013 הוועד מפעיל רשת חברי ועדת קלפי, המשמשים כנציגים של מפלגות הימין, בקלפיות במגזר הערבי, לשם מניעת זיופים שיגדילו את כוחו של המגזר בכנסת.[4]

בפברואר 2015 פרסם ועד מתיישבי השומרון סרטון[5] שיצר אסוציאציה בין ארגוני שמאל בישראל, בהם שלום עכשיו, בצלם ושוברים שתיקה, ובין קאפואים, המנסים לשתף פעולה עם מוסדות אירופאים, המוצגים כנאצים. הסרטון עורר התנגדויות משני צדדי הקשת הפוליטית.[6]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראשי מועצה אזורית שומרון Shomron Regional Council.JPG
מאיר הרנוי בני קצובר אריה עופרי בנצי ליברמן גרשון מסיקה יוסי דגן
1981-1979 1993-1981 1997-1993 2007-1997 2015-2007 2015 ואילך

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]