לדלג לתוכן

מועצה אזורית שומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה אזורית שומרון
הכניסה לבניין הנהלת המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 25
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 13
ראש המועצה יוסי דגן
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2026 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 49,598 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 49,479 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 44
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 99
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4132
    - דירוג ארצי 103
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2023
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.9%
גילאי 5 - 9 15.7%
גילאי 10 - 14 13.7%
גילאי 15 - 19 9.1%
גילאי 20 - 29 12.1%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 9.4%
גילאי 60 - 64 1.6%
גילאי 65 ומעלה 3.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2023
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 30
  יסודיים 23
  על-יסודיים 14
תלמידים 10,720
   יסודי 7,899
   על-יסודי 2,821
מספר כיתות 425
ממוצע תלמידים לכיתה בבתי ספר יסודיים 26.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ג (2022-2023)
פרופיל מועצה אזורית שומרון נכון לשנת 2023 באתר הלמ"ס
http://www.shomron.org.il

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית האחראית על ההתנחלויות[4] באזור השומרון. בראש המועצה עומד החל מאוגוסט 2015 יוסי דגן.

הלוגו הקודם של המועצה

השטח עליו נמצאת כיום המועצה היה בשליטת ממלכת ירדן מתום מלחמת העצמאות. השטח נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. ביוזמת ממשלת ישראל הוקמו התנחלויות יהודיות באזור, הראשונה שבהן, קדומים, הוקמה ב-1975. לאחר מכן הוקמו ההתנחלויות אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, כפר תפוח, אלקנה ושא-נור. המועצה הוקמה ב-19 באפריל 1979. בתחילה נקראה המועצה 'אשדות שומרון'[5] ובשנת 1981 שונה שמה לשומרון.[6][דרוש מקור]

המועצה יזמה את תוכנית מיליון בשומרון.

בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל בעיקר את שטח היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח שגובל בצפונו במועצה אזורית הגלבוע, מועצה אזורית מגידו ומועצה אזורית עמק המעיינות, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום במועצה אזורית מטה בנימין ובמועצה המקומית בית אריה ובמערב במועצות האזוריות לב השרון, מנשה, עמק חפר ודרום השרון, בעיר ראש העין, ובישובים אלפי מנשה, כפר קאסם ואורנית.

העיר אריאל והמועצות המקומיות אלקנה, עמנואל, קרני שומרון וקדומים ושער השומרון שוכנות בשטח המועצה. בתוך שטח המועצה נמצאים גם יישובים פלסטינים רבים. היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה הוא עלי זהב, המונה כ-5,600 תושבים. בשנת 2005, במהלך תוכנית ההתנתקות פונו היישובים שא-נור, חומש, גנים, וכדים בצפון המועצה.

יישובי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל היישובים במועצה הם התנחלויות. חלקם הוקמו על פי החלטת ממשלה ובהתאם לחוק הישראלי, וחלקם מאחזים שהוקמו בניגוד לחוק.

מספר יישוב צורת היישוב שנת הקמה מספר תושבים (2025)[7]
1 אבני חפץ יישוב קהילתי 1990 2,670
2 איתמר יישוב קהילתי 1984 1,641
3 אלון מורה יישוב קהילתי 1980 2,075
4 אסיף (נופי נחמיה) יישוב 2002 כ-62 משפחות
5 ברוכין יישוב קהילתי 1999 2,761
6 ברקן יישוב קהילתי 1981 2,280
7 הר ברכה יישוב 1983 3,318
8 חוות גלעד מאחז 2002 70 משפחות
9 חומש יישוב קהילתי 1978 כ-15 משפחות ו-55 תלמידי ישיבה (2026)
10 חיננית יישוב קהילתי 1981 1,659
11 חרמש יישוב קהילתי 1983 298
12 טל בנימין מאחז 1999
13 טל מנשה שכונה 1991 כ-100 משפחות
14 יצהר יישוב קהילתי 1983 2,495
15 יקיר יישוב קהילתי 1981 2,939
16 כפר תפוח יישוב קהילתי 1978 1,561
17 לח"י (חוות יאיר) יישוב קהילתי 1999 100 משפחות
18 לשם יישוב קהילתי 2013 כ-700 משפחות
19 מבוא דותן יישוב קהילתי 1981 838
20 מגדלים יישוב קהילתי 1984 758
21 מעוז (מעוז צבי) מאחז 2001 22 משפחות
22 נופים יישוב כפרי 1986 1,440
23 סלעית מושב 1979 1,595
24 עלי זהב יישוב 1983 5,588
25 ענב יישוב קהילתי 1981 1,265
26 פדואל יישוב קהילתי 1984 2,310
27 צופים יישוב 1989 2,829
28 קריית נטפים יישוב קהילתי 1984 987
29 רבבה יישוב 1991 3,306
30 רחלים יישוב קהילתי 1991 1,262
31 ריחן מושב שיתופי 1977 491
32 שבי שומרון יישוב קהילתי 1977 1,178
33 שחרית יישוב קהילתי 2023 3
34 שקד יישוב קהילתי 1981 1,178

היישוב הראשון שהופרד מן המועצה והפך למועצה משל עצמו, היה קרני שומרון ב-1991, כשקדומים מלווה ב-1992.

בספטמבר 2020 הועבר היישוב מעלה שומרון מן המועצה למועצה המקומית קרני שומרון[8].

ב-2022 הוכרז על איחוד היישובים עץ אפרים ושערי תקווה למועצה מקומית שער השומרון[9].

ב־20 במאי 2023, חתם אלוף פיקוד מרכז על צירוף שטחי אדמות מדינה ביישוב חומש, לסמכות מועצה אזורית שומרון.

ב-11 בינואר 2026, חודשים לאחר החלטת הממשלה על הקמת 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון[10], הוקם ישוב חדש בתחומי המועצה בשם רחבעם ולקרקע עלו 10 משפחות[11]

ראשי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2026 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שומרון 49,598 תושבים, מתוכם 49,479 תושבי ישראל (מקום 44 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ג (2022-2023) היה 84.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2022 היה 11,940 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,864 ש"ח).[12] קיצבאות: בשנת 2011 קיבלו 204 תושבים המהווים 0.7% מהאוכלוסייה דמי אבטלה. נתון זהה נרשם גם במקבלי הבטחת הכנסה.

המועצה זכתה בשנת 2012 בפרס ועדת החינוך היישובי של משרד החינוך. המועצה האזורית שומרון היא הראשונה בדירוגה מבין כלל חמש הרשויות הזוכות, וזכתה בניקוד המקצועי ביותר בכל הפרמטרים (9.28 מתוך 10). נכון לשנת 2012 חמישים ושמונה אחוז מתקציב המועצה מושקע בחינוך.[13]

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המועצה מייצגת קבוצת הכדורסל אליצור שומרון בליגה הלאומית.

המועצה נותנת חסות ללהקת הלל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2023
  4. 1 2 מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554.
  5. רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1827
  6. (הקישור אינו פעיל)
  7. דו"ח כצלה: מניין אוכלוסיית היהודים ביהודה ושומרון
  8. מעלה שומרון תאוחד עם קרני שומרון, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2020
  9. אריה יואלי, ‏שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022
  10. החלטה היסטורית: הממשלה אישרה בניית 22 יישובים חדשים, באתר כיפה, 29 במאי 2025
  11. עדי מאמו שוורץ, היסטוריה: ישוב חדש בשומרון - "רחבעם" עלה לקרקע, באתר כיפה, 11 בינואר 2026
  12. פרופיל מועצה אזורית שומרון באתר הלמ"ס
  13. "השומרון – מעצמת חינוך במדינה", באתר ערוץ 7, 26 במרץ 2012
  14. עדו בן פורת, ברית ערים בין השומרון לעיר בניו יורק, באתר ערוץ 7, 16 בספטמבר 2016
  15. עדו בן פורת, איך אומרים "הר גריזים" בהונגרית?, באתר ערוץ 7, 28 בדצמבר 2017
  16. ברית הרים בין מועצה אזורית שומרון לעיר בבולגריה
  17. אורלי הררי, בתום מסע מדיני: נחתמה ברית ערים תאומות בין השומרון למחוז נסאו בניו יורק, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2022
  18. עדו בן פורת, ברית ערים תאומות בין השומרון לעיר סרפסייד בפלורידה: "השומרון מגן על המדינה היהודית", באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2022
ראשי מועצה אזורית שומרון
מאיר הרנוי בני קצובר אריה עופרי בנצי ליברמן גרשון מסיקה יוסי דגן
1981-1979 1993-1981 1997-1993 2007-1997 2015-2007 2015 ואילך