אלעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלעד
סמל העיר
מראה היישוב מכיוון דרום, 2006
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ישראל פרוש
גובה ממוצע[1] ‎122 מטר
תאריך ייסוד 1998
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 49,241 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 42
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 14,191 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 5
תחום שיפוט[2] 3,470 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 216
32°03′04″N 34°57′24″E / 32.0510600037929°N 34.9566715158066°E / 32.0510600037929; 34.9566715158066
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.4058
    - דירוג מדד ג'יני 153
לאום ודת[2]
יהודים: 100%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.9%
גילאי 5 - 9 16.5%
גילאי 10 - 14 16.7%
גילאי 15 - 19 13.2%
גילאי 20 - 29 11.3%
גילאי 30 - 44 17.8%
גילאי 45 - 59 7.0%
גילאי 60 - 64 0.9%
גילאי 65 ומעלה 1.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 76
–  יסודיים 45
–  על-יסודיים 36
תלמידים 17,002
 –  יסודי 12,738
 –  על-יסודי 4,264
מספר כיתות 695
ממוצע תלמידים לכיתה 25.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל אלעד נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il
הכניסה לעיר אלעד
רחוב טיפוסי באלעד, 2005
מאוזוליאום מזור

אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה מועצה מקומית בשנת 1998 וב-23 בנובמבר 2006 הוכרזה עיר. אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לבקעת אונו, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב.

יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, יערות אלו גם שטחי אש, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד לאוכלוסייה בעלת צביון דתי, ונמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק כדי להקל על המחסור בדיור באוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צורכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005[4]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,550 דונמים.

באוגוסט 2017 העביר משרד הביטחון לעיר שטח אש בן מאות דונמים ששכן ממזרח לעיר. שטח זה יאפשר בנייה של אלפי דירות נוספות[5].

בשנת 2017 הוקמה פינת חי במתחם הפארק באלעד. בשנת 2018 הוחלט להרחיבו ל"גן חיות".

במרץ 2018 נחתם הסכם גג לשיווק 7,000 יח"ד וכ-1.6 מיליון מ"ר לתעסוקה ולמסחר.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2021 (אומדן), מתגוררים באלעד 49,241 תושבים (מקום 42 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לאלעד דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 28.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,219 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[6]

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטות באלעד קהילות גדולות של חסידי ויז'ניץ וצאנז, ונדבורנה אלעד חסידות עם אדמו"ר, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

רבני העיר הם הרב שלמה זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכה.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת התחבורה הציבורית בעיר יעילה למדי, כשבנוסף למספר קווים עירוניים, ישנו שירות על בסיס יומי לבני ברק, פתח תקווה וערי גוש דן, ירושלים ומספר יעדים נוספים, וכן מספר קווי סוף שבוע.את עיקר השירות מספקת קווים, שזכתה במכרז להפעלת התחבורה בעיר יחד עם אשכול בקעת אונו ביולי 2015 והחליפה את אגד תעבורה ביוני 2016. ישנם עוד מספר קווים המופעלים על ידי מפעילים אחרים.

באפריל 2008 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על פרויקט המסילה המזרחית ולשקם את תוואי המסילה המזרחית ההיסטורית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפרויקט, תוקם תחנת הרכבת אלעד ממערב לעיר, בסמוך למשולש העסקים המתוכנן. בשנת 2019 החלו עבודות להקמת תחנת הרכבת אלעד.

ישיבות באלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה והעירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סמל העיר אלעד

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

  • שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות[דרוש מקור]
  • עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות[דרוש מקור]
  • ספר פתוח - מסמל את אופייה הדתי של העיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוגוסט 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ אלעד: "העיר החרדית היפה ביותר"
  4. ^ דו"ח מסכם של משרד הפנים
  5. ^ בילי פרנקל, אלעד קיבלה שטח אש - תבנה אלפי יח"ד, באתר ynet, 24 באוגוסט 2017
    נצחיה יעקב, ‏בשורה לתושבי אלעד: שטח אש של צה"ל יעבור לרשות העיר - לבנייה, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2017
  6. ^ פרופיל אלעד באתר הלמ"ס
אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה
Magnify-clip.png
אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה