אלעד

אלעד
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ישראל פרוש
גובה ממוצע	‎122‏ מטר
תאריך ייסוד	1998
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏-49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
- אוכלוסייה	43,600 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.5%‏ בשנה עד דצמבר 2014
- צפיפות אוכלוסייה	12,565 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	3,470 דונם
(למפת גוש דן מוגדלת)   אלעד (למפת גוש דן רגילה)   אלעד 32°03′04″N 34°57′24″E
דירוג חברתי-כלכלי	2 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3928
לאום ודת   יהודים: 100%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 18.9% גילאי 5 - 9 20.3% גילאי 10 - 14 16.6% גילאי 15 - 19 7.1% גילאי 20 - 29 9.9% גילאי 30 - 44 19.8% גילאי 45 - 59 5.3% גילאי 60 - 64 0.9% גילאי 65 ומעלה 1.2% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך סה"כ בתי ספר 58 –  יסודיים 42 –  על-יסודיים 20 תלמידים 13,792  –  יסודי 11,754  –  על-יסודי 2,038 מספר כיתות 571 ממוצע תלמידים לכיתה 24 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל אלעד נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il

הכניסה לעיר אלעד

רחוב טיפוסי באלעד, 2005

מאוזוליאום מזור

אלעד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998 וב-23 בנובמבר 2007 הוכרזה כעיר. אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לנמל תעופה בן-גוריון, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב.

יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי.

היסטוריה

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צורכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2550 דונמים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים באלעד 43,600 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 31.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,808 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

בשנת 2012, עם פטירתו של האדמו"ר מנדבורנה, מונה בנו רבי יוסף נפתלי כאדמו"ר מנדבורנה באלעד.

תחבורה ציבורית

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים-עילית. החברה מפעילה קווים לבני ברק, פתח תקווה, ירושלים, ראש העין, תל אביב ואשדוד על בסיס יומי, וכן לנתניה, מודיעין עילית צפת ויסודות בימי שישי ומוצ"ש. בחופשות ובזמנים מיוחדים מופעלים קווים גם לגני יהושע ולחופי הים בתל אביב ובהרצליה. כמו כן מפעילות חברות אחרות קווים לרכסים וחיפה (אגד), לביתר עילית (קווים-עילית), לבית שמש, עפולה וטבריה (סופרבוס).

באפריל 2008 קיבלה הוועדה לתשתיות לאומיות החלטה לשקם את תוואי המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפעלת הקו, תוקם תחנת רכבת ממערב לעיר.

ביולי 2015 זכתה חברת קווים להפעלת התחבורה הציבורית באלעד, והיא החלה להפעילה ביוני 2016.

ישיבות באלעד

• ישיבה גדולה "כנסת יחזקאל"
• ישיבה גדולה "שערי תבונה"
• ישיבה גדולה "תורה בתפארתה"
• ישיבה גדולה "נר ישראל"
• קיבוץ היכל אלעזר (ברוידא)
• ישיבה תיכונית "ראשית חכמה"
• ישיבה גדולה "באר התלמוד"

בנוסף ישנם יותר מ-10 ישיבות קטנות.

בתי ספר יסודיים עירוניים באלעד

• בית ספר ממלכתי דתי "עמיעד".
• בית ספר ממלכתי דתי "נעם".
• בית הספר חב"ד "תפארת חיה".

אתרים בעלי עניין

• המאוזוליאום - מבנה רומי מן המאה ה-3, מן הבודדים שנשתמרו בשלמותם בארץ ישראל, שוכן ממערב לעיר ליד כביש 444 בגן הלאומי מאוזוליאום מזור.
• יער קולה - ניטע על חורבות הכפר הערבי הנטוש קולה, שוכן מדרום לעיר. ביער אנדרטה לנופלים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור במלחמת העצמאות.

ראשי העירייה

• 1995 - 2004 - צוריאל קריספל - ראש המועצה הממונה, וראש המועצה המקומית הנבחר הראשון
• 2004 - 2008 - צביקה כהן - ראש המועצה המקומית, וראש העיר הראשון
• 2008 - 2013 - יצחק שלום עידן
• 2013 - מכהן : ישראל פרוש

סמל העיר

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

• שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות
• עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות
• ספר פתוח - מסמל את אופייה הדתי של העיר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

• אתר עיריית אלעד
• אינדקס אלעד הפורטל לתושבי אלעד
• בילי פרנקל, החיים באבק, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2007
• מירב ארלוזורוב, משהו טוב קורה בערים החרדיות, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2016

הערות שוליים

אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה