הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות - אמרה שבאה לתאר מעשה שנועד להועיל, אך התגלה בסופו של דבר כהרה אסון. משמשת את מי שבא למתוח ביקורת על המעשה.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמרה נמצאת בשימוש נרחב בפיהם של דוברי עברית, אך מקורה בתרבות אירופה. מקורה המדויק של האמרה אינו ידוע. בצורתה האנגלית, The road to hell is paved with good intentions, יש המייחסים אותה לסמואל ג'ונסון, בן המאה ה-18, אך כנראה שמקורה קדום יותר. אצל ברנר מקלרבו, בן המאה ה-12, מופיעה האמרה "הגיהנום מלא בכוונות טובות".

גרסאות בשפות נוספות (חלקן בניסוחו של ברנר מקלרבו וחלק בניסוח המופיע בראש ערך זה):

  • פולנית: Dobrymi chęciami piekło wybrukowano
  • רומנית: Drumul spre iad e pavat cu intenţii bune
  • הולנדית: De weg naar de hel is geplaveid met goede voornemens
  • צרפתית: L'enfer est pavé de bonnes intentions
  • פורטוגזית: De boas intenções está o Inferno cheio
  • איטלקית: La strada per l’inferno è lastricata di buone intenzioni
  • גרמנית: Der Weg zur Hölle ist mit guten Absichten gepflastert
  • רוסית: Благими намерениями вымощена дорога в ад

כשלונן של הכוונות הטובות נובע פעמים רבות מכך שבעל הכוונות הטובות אינו רואה את התמונה הכוללת, ומתמקד בתוצאה הטובה שהוא רואה וחותר אליה, בלי לשים לב לתופעות לוואי שליליות שעלולות להיווצר. הביטוי "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות" נאמר בדרך כלל במבט לאחור, לאחר שהנזק כבר נגרם. ביטוי הצופה פני עתיד, כלומר מנסה למנוע את הנזק, הוא הסיסמה שטבע הסופר והפרסומאי אהרן שמי במסע פרסום לנהיגה נכונה של חברת הביטוח "הסנה": "בכביש אל תהיה צודק, הייה חכם". על פי סיסמה זו, הרצון להיות צודק יש בו כוונה טובה, אך הוא עלול להוביל לגיהנום, ולכן עדיף להיות חכם, כלומר לפעול בדרך שאולי אינה שיא הצדק, אך תימנע הגעה לגיהנום.

ביטויים בעלי משמעות דומה הם: "שירות דוב" ו"בא לברך ויצא מקלל".

בתרבות היהודית ובמקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הכוזרי שנכתב בשפה הערבית בראשית ימי הביניים, עשור לפני מסע הצלב השני, החכם היהודי חוזר ואומר למלך כוזר: כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים.[1]

ייתכן שהביטוי הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות הוא שיבוש תרגום הכתוב המקראי. המושגים בעברית מקראית הם: 'שְאוֹל' - שנקרא מאוחר יותר 'גהינם', 'אורַח' - שמשמעותה 'דרך' (בערבית 'ברח' פירושו 'הלך'), ו'מישור' או 'ישר' שפירושם טוב.

דברי יעקב לבניו, בעקבות עצתם לצאת ולהביא את בנימין אל האציל המצרי, שאינם יודעים שהוא יוסף אחיהם, הם: (פרשת ויגש, ספר בראשית)

וַיֹּאמֶר: לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם, כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר!
וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ? וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה!

בספר משלי נאמר על פיתויי הרגע לעשיית רע, שהתוצאות בדרך כלל מוסתרות מעיני המתפתה:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת - הֹמִיָּה - פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה...
וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת -
לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ, הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי? יָסֻר הֵנָּה!! - וַחֲסַר לֵב?...
וְאָמְרָה לּוֹ: מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ! וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם!
...וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים - שָׁם! בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל - קְרֻאֶיהָ!

הביטויים דומים אך משמעותם שונה. בספר משלי דנים בדברים המוסכמים כרוע ולמרות זאת האדם מתפתה אליהם, ואילו הביטוי "הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות" מדגישה את המקרים הנראים כעשיית טוב.[2]

בפיוט לכה דודי לקראת השבת, הפייטן רבי שלמה אלקבץ רשם את הביטוי "סוף מעשה במחשבה תחילה", ביטוי הנסמך על אגדה תלמודית (אך במשמעות אחרת מזו המובנת בעברית כיום).[3]

סיפורו של בלעם הוא סיפור הפוך של כוונה רעה שהובילה לתוצאה טובה, ומכאן הביטוי התלמודי בא לקלל ונמצא מברך.

כוונות ותוצאות במחקר המדעי ובתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי התפישה האנושית, הפרופסורים פטר גולוויצר, פסקל שירן ושיינה ארבל, הראו שכאשר ההנעה לפעולה היא "עשית טוב" בלבד, יש נטייה לפעול באופן לא מבוקר ולא הגיוני, המוביל לתוצאות בלתי רצויות. כך גם ניסיונות לשפר את התנהגות הציבור דרך חקיקה, לעתים מובילות את היטפלות האנשים לנוקדנות והצמדות לפרטים הטפלים שבחוק, במקום לאמץ את רוח הדברים. במחקר נמצא שבעת משא ומתן, קבוצות המתחשבות בעמדות ובתפישות של הצד שכנגדן מצליחות פחות מאשר הקבוצות הלא 'נאורות'. במערכת המשפט, החמרת הענישה לעתים מחמירה את ההתנהגות הבלתי רצויה או בלתי מוסרית במקום לשפר אותה.[4]

מחקרים בנושא כשלונות מוסריים בסביבה העסקית מראים שלרוב הפגיעה במוסר נובעת משגגה ולא מתוך כוונת זדון מרושעת.[5]

לעומתם, סטפן גררד פוסט כתב בנושא עזרה לזולת, שהמניעים האמיתיים למעשי חסד לאחר בחינתם העמוקה הן לרוב אנוכיות ופחות יפות מכפי שנראה בתחילה. לדעתו "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, מכיוון שזו הדרך שאליה הן יצאו מראש".[6]

בספרה 'תעשיית החמלה' העיתונאית לינדה פולמן כתבה על הנזקים של ארגוני סיוע בינלאומיים. בשנת 2012 בעיתון הארץ הופיעה כתבת ביקורת על הסיוע הבינלאומי המוגש בעת אסונות טבע, בשם "כוונות טובות, כל הדרך לגיהנום" הכולל סקירה קצרה על ספר זה.[7]

הבטוי בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 הביטוי שימש כבסיס לפזמון ולשם שירו של כריס ריאה: 'הדרך לגיהנום' שיר שהצעיד אותו לראשונה לפסגת רשימת ההשמעה בבריטניה.[8]

ב-1991 יצא סרט האימה 'הכביש לגיהנום', בו מוצגת חברת כוונות טובות בע"מ שבה עובדים "אנדי וורהולים" המרצפים את הדרך לגיהנום באנשים שהיו להם "כוונות טובות".[9]

בשנת 2008 שודרה סידרה בשם 'כוונות טובות' בהפקת 'רשת', המציג סיפור על חברות של אשה יהודיה ישראלית החיה בארץ לערביה מוסלמית החיה ברשות הפלסטינית.[10] למרות ביקורת אוהדת בעיתונים הקהל הישראלי לא אהב את הסדרה שהרבה להציג את צה"ל כצבא אכזרי ושרירותי, ואת הסכסוך המקומי כמונע בעיקר על ידי ההנהגה.[11][12] ערוץ אל-ג'זירה הביעו כוונה לקנות את הסדרה, והשמועה על כך דרדרה עוד יותר את דעת הקהל על הסדרה בישראל.[12]

ראו עוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על ההבדל בין כוונות ומעשים בספר הכוזרי, אתר תרבות
  2. ^ s:he:ביאור:משלי_כא_י מאמרו של פרשן המקרא אראל סגל הלוי על משמעות העושה פעולה רעה מתוך כוונה טובה על פי ספר משלי (ויקיטקסט, הועתק ברשות מהאתר לניווט בתנ"ך)
  3. ^ סוף מעשה - כלומר: גם דברים הנבראים ונוצרים בהמשך החיים למעשה נוצרו "במחשבה תחילה", כבר עם בריאת העולם. (וראו לדוגמה s:he:ביאור:משנה אבות פרק ה# משניות פרקי אבות, פרק ה' משנה ו' 'עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות...') וזאת על פי דברי קוהלת: אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ! גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם - מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף.
  4. ^ יישום כוונות והשגת מטרות גולדוויצר פטר, שירן פסקל, 30 במאי 2006, בעיתון חידושים בפסיכולוגיה חברתית נסיונית, עמוד 38 מסת"ב 9780120152384 (אנגלית)
  5. ^ כוונות לחוד: מדריך מנהלים לפתרון בעיות מוסריות בעסק לורה ל' נש, 1993. מסת"ב 9780875844299 (אנגלית, אתר ספרי גוגל)
  6. ^ זולתנות ואהבה שאין עמה דבר סטפן גררד פוסט, עמוד 203, הוצאת אוקספורד ISBN 9780195143584 (אנגלית, ספרי גוגל)
  7. ^ כוונות טובות כל הדרך לגיהנום נועה לימונה, 29 ביוני 2012 (אתר הארץ)
  8. ^ ספר שיאי גינס (אנגלית), דוד רוברטס, עמודים 354-355 (אנגלית, גינס הוצאה לאור, לונדון)
  9. ^ הסרט הכביש לגיהנום באתר IMDb
  10. ^ הסדרה כוונות טובות באתר רשת
  11. ^ ביקורת אוהדת על הסדרה (אתר מעריב)
  12. ^ 12.0 12.1 ב'אל ג'זירה מתעניינים בכוונות טובות אתר טי.וי. נט איי.אל
P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.