הואנג טאיג'י, קיסר צ'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הואנג טאיג'י, קיסר צ'ינג
皇太極
לידה 28 בנובמבר 1592
Hetu Ala City, שושלת ג'ין המאוחרת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בספטמבר 1643 (בגיל 50)
מנצ'וריה, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ᡥᠣᠩ ᡨᠠᡳᠵᡳ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שושלת צ'ינג, שושלת ג'ין המאוחרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קבר ג'אולינג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Consort Ji, of the Ula Nara clan (?–1623)
Consort Yanqinggong Shu
Consort Yuan, of the Niohoru clan
Noble Consort Yijingda
Empress Dowager Xiaozhuang
Harjol
Empress Xiaoduanwen עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת House of Aisin-Gioro
אב נורהאצ'י, קיסר צ'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Empress Xiaocigao עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Hooge
sixth daughter of Huang Taiji
State Princess Shuzhe
State Princess Shuhui
State Princess Yongmu
State Princess Jingduan
State Princess Yong'an
tenth daughter of Huang Taiji
ninth daughter of Huang Taiji
twelfth daughter of Huang Taiji
State Princess Duanshun
thirteenth daughter of Huang Taiji
State Princess Wenzhuang
Bombogor
Yebušu
Lobohoi
Loge
State Princess Aukhan
Šose
Qangxu
Gose
Toose
שונזי, קיסר סין
Princess of the second rank Kechun עריכת הנתון בוויקינתונים
חאן שושלת ג'ין המאוחרת
20 באוקטובר 16261636
(כ־9 שנים)
קיסר צ'ינג
163621 בספטמבר 1643
(כ־7 שנים)
→ התפקיד נוסד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוָאנְג טָאיגִ'י (28 בנובמבר 159221 בספטמבר 1643) היה לוחם מנצ'ורי אשר לחם נגד עליונותה של שושלת מינג על המנדט האלוהי, שקבע את השושלת בעלת הזכות האלוהית לשלוט על סין. טאיג'י, בנו של נורהאצ'י, הלוחם הנווד שהחל את הסכסוך נגד שושלת מינג, קידם את התוכנית של אביו לאיחוד אתני בין המנצ'ורים לבני ההאן, איחוד אשר נקרא עם הכתרת טאיג'י לקיסר סין בשנת 1636 בתואר "צ'ינג", כשמה של השושלת החדשה שתיקח את מקומה של מינג.

העלייה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואנג טאיג'י היה בנו השמיני של נורהאצ'י, אותו ירש כשליט השני בשושלת ג'ין המאוחרת בשנת 1626. על אף היותו הבן השמיני, פעל טאיג'י עם אדונים בחצר המלוכה השושלתית להשגת כוח עד אשר הפך לנסיך רם המעלה וירש את אביו במקום אחיו הגדול, דורגון.

פוליטיקה אתנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונו החל הואנג טאיג'י לגייס פקידים ממוצא האן. לאחר המרד בשנת 1623 איבד נורהאצ'י את האמון בבני ההאן בתוך אומתו. אולם כאשר ירש טאיג'י את כס אביו, הבין הבן כי יוכל להתעלות על המינג רק אם יגייס את הרוב האתני של בני ההאן להתנגדות לשושלת הקיימת. בתקופת שלטונו של טאיג'י דאג למנות שרים וסגני שרים האנים ומונגולים. על אף הקישור האתני דאג טאיג'י לשמור על המאנצ'ורים בנקודות המפתח השלטוניות.[1]

מלחמת תחלופת השלטון מינג-צ'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואנג דבק במדיניות ההתרחבות והתפשט לכיוון האזור שכונה לימים מנצ'וריה. בנוסף, דחף לכיבוש מונגוליה ופשט על קוריאה ועל סין של מינג. יכולותיו הצבאיות זכו לשבחים רבים. לאחר השלמת כיבושיו דאג לצרף את עמי המסופחים המונגולים והסינים אל תוך הצבא.

טאיג'י לא חיבב, בלשון המעטה, את מאמיני הבודהיזם הטיבטי וכינה את מנהיגיהם "שקרנים" ו"מנותקים".

כיבוש מינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאיג'י קידם פעולות הגנה במעבר הצר של שנגחאי, בין ים סין המזרחי והחומה הגדולה של סין, אשר מדרום לו ממוקמת בייג'ינג ומצפון - מוקדן, בירותיהן של שתי המדינות. לאחר מכן פתח במערכה נגד המונגולים, הבטיח את נאמנות השבטים הנוודים מדרום וכבש את שטחיהם של העצמאיים ונאמני מינג.

מאוחר יותר, עם חיזוק החזית הדרומית של ארצו לאורך החומה הגדולה, פנה טאיג'י לכיבוש חוף לים יפן בפרימוריה של היום. כאשר שושלת ג'וסון הקוריאנית החלה לקדם חסות מחודשת למינג, יצא טאיג'י בראש צבאו ותוך חודש בלבד כבש את פיונגיאנג ואת סיאול וכן הבטיח ממשל חסות מנצ'ורי בקוריאה.[2]

החלת שושלת צ'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבע הקיסרי של הואנג טאיג'י ששימש לו לחותם
כתב ממשלה כתב ידו של הואנג טאיג'י המדברת על מינוי שרים מונגולים חדשים לממשלה המאנצ'ורית.

בשנת 1636, לאחר לחץ ממושך מצד שרי ממשלתו בני ההאן ומבני משפחתו המנצ'ורים, החליט הואנג טאיג'י לקרוא תיגר על העליונות האלוהית של שושלת מינג והכריז עצמו קיסר סין בשם המנדט האלוהי של הדת הסינית העממית בארמון הקיסרי בשן-יאנג אשר ניתן לה השם "מוקדן", שפירושו "קדימה" במנצ'ורית.

מותו וירושתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואנג טאיג'י בלבוש ממשלתי בדיוקן שצויר בעת פגישת ממשלה.

הואנג טאיג'י נפטר ב-21 בספטמבר 1643 בדיוק כשהצ'ינג התכוננו לתקוף את המעבר הצר שנגחאי. הוא נקבר בג'אולינג, שנמצאת בצפון שן-יאנג. טאיצ'י נפטר מבלי להשאיר יורש, מה שהביא למשבר ירושה במדינת צ'ינג.[3] מועצת הנסיכים והשרים התלבטו בשאלה האם להעניק את הכס לאחיו למחצה של הואנג טאיג'י, דורגון, שהיה מנהיג צבאי שכבר הוכיח את יכולותיו, או לבנו הבכור של הונג, טאיג'י הוג'ה. לבסוף, בתור פשרה נבחר בנו התשיעי של הונג טאיג'י, פוגין, ואילו דורגון ואחיינו של נורחצ'י ג'ירגלנג קיבלו את התואר "יורש יורש הנסיך".

פוגין הוכתר רשמית כקיסר שושלת צ'ינג ב-8 באוקטובר 1643 והוענק לו השם "שונז'י." הוא היה לקיסר צ'ינג הראשון ששלט מתוך עיר הבירה החדשה.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שלטונו של הקיסר טאיג'י מאופיינת בשלטון אפקטיבי ובמיומנויות לחימה משובחות. הוא הושווה למיטב הקיסרים כיונגלה ממינג והקיסר טאיזונג מטאנג.

לדברי ההיסטוריון והסופר ג'ין יונג, להואנג טאיג'י היו השקפותיו הרחבות והחכמות של צ'ין שה-חואנג, הקיסר גאוזו מהאן, הקיסר גואנגווו של האן, הקיסר ון מסוי, הקיסר טאיזונג מטאנג, הקיסר טאיזו מסונג, קובלאי חאן, הקיסר חונגוו, והקיסר יונגלה ממינג. את היכולות הפוליטיות שלו הקבילו לידי ג'ינגיס חאן, הקיסר טאיזונג מטאנג, והקיסר גואנגווו מהאן. במובן זה, הואנג טאיג'י נחשב בעיני חלק מההיסטוריונים כקיסר הראשון האמיתי לשושלת צ'ינג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר - מנצ'ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Crossley, Pamela Kyle., A translucent mirror : history and identity in Qing imperial ideology, Berkeley: University of California Press, 1999, ISBN 978-0-520-92884-8
  2. ^ The Cambridge history of China, Cambridge [England]: Cambridge University Press, 1978-<2019>, ISBN 978-0-521-24327-8
  3. ^ Paliwoda, Stanley J., editor. Ryans, John K., editor., International marketing : modern and classic papers, ISBN 978-1-78536-694-9