טאי-דזונג, קיסר סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיסר טָאי-דְזונְג
唐太宗
TangTaizongP.jpg
דיוקן הקיסר טאי-דזונג
לידה 28 בינואר 598
ארמון שינג-שאן, שאנשי, שושלת סווי
פטירה 10 ביולי 649 (בגיל 51)
ארמון סוי-ואי, שיאן, שושלת טאנג
מדינה Flag of Tang Dynasty (China).png שושלת טאנג
מקום קבורה מוזוליאום ג'ואו
עיסוק שליט, מצביא, איש אשכולות
דת הדת הסינית העממית
בת זוג הקיסרית וונדה
שושלת טאנג
אב לי יו'אן
אם הקיסרית טאימו
צאצאים Li Chengqian
Li Kuan
Li Ke
Li Tai
Li You
Li Yin
Li Yun
Li Zhen
Emperor Gaozong of Tang
Li Shen
Li Xiao
Li Jian
Li Fu
Li Ming
Princess Xiangcheng
Princess Runan
Princess Nanping
Princess Sui'an
Li Lize
Princess Yuzhang
Princess Baling
Princess Pu'an
Princess Dongyang
Li Mengjiang
Li Jing
Li Shu
Princess Jin'an
Princess Ankang
Princess Xinxing
Princess Chengyang
Princess Gaoyang
Princess Jinshan
Li Mingda
Princess Changshan
Princess Xincheng עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר סין
4 בספטמבר 62610 ביולי 649
(22 שנים)
כגן הגקטורקים
62810 ביולי 649
(כ־21 שנים)

טָאי-דְזונְג, קיסר סיןמנדרינית: 唐太宗; חוּאָנְג טָאִי-דְּזוֹנְגּ, נולד בתור לִי שִׂימִין, במנדרינית: 李世民;‏ 28 בינואר 59810 ביולי 649) היה שליטה השני של שושלת טאנג ומהגדולים בשליטיה של סין, לעיתים נחשב לקיסר הגדול ביותר בתולדות סין. בצעירותו פעל יחד עם אביו יְוֵּ'אן לי לכבוש את סין בשם מנדט השמיים לאחר נפילת שושלת סווי. בשנת 626 גדלה השפעתו של טאי-דזונג על השפעתו של אביו אשר שירת באותה העת כקיסר גאו-דזו ועל כן האחרון ירד מהכס והעביר את השלטון לבנו. טאי-דזונג הפך לקיסר עצמאי לגמרי רק בשנת 635 עם מות אביו.

בתקופת שלטונו טאי-דזונג פעל להקמת עשרות מיזמי תשתית והגדול בהם היה "התעלה הגדולה של סין". הוא יצר מערכת בחינות חדשה לפקידי ממשל למען ימנע את עליית השחיטות בחצרו, המשיך את מערכת החלוקה המנהלית של אביו ועוד. מבחינה צבאית טאי-דזונג השיג את כבוד הצבא הסיני עוד בצעירותו בזמן כיבושה של סין לידי שושלת טאנג כאשר היה בן 18 וכבר פיקד על חיל פרשים ובמהלך שלטונו כבש שטחים נרחבים מסביב לסין, הכיבוש הגדול ביותר של טאי-דזונג התרחש לקראת סוף שלטונו כאשר כבש את ממלכת הגקטורקים המזרחים והמערבים והתקדם בראש צבאו עד לימת אראל.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו של לי שימין, אשר הייתה ממשפחות האצולה החזקות, הייתה שלטת מחוזית בשאנשי. אביו של לי שימין, לי יו'אן היה אחיין מנישואים של ון, קיסר סין ומייסדה של שושלת סווי ובנוסף לכך היה למושל המחוז האימפריאלי וצאצא לבית אצולה מעורב בין האן לעמים טורקיים.

אמו של לי שימין הייתה בת לשבט תאו בעל ההשפעה המדינית החזקה על ממשל סווי ועל כן ככל הנראה לי שימין גדל בבית עשיר ללא חוסר ובו חונך מהכתבים הקונפוציאנים הפילוסופים ואומן בחץ וקשת וברכיבה על סוסים.

אגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האגדות, בעת נולד עפו מעל העיר ווגונג (העיר בה נולד) שני דרקונים, הדרקונים אשר סימנו את סמל הקיסרות ואת מנדט השמיים לפיו נבחר הקיסר בחסד האל היו לסימן כי לי שימין יגיע לגדולה. בעת היה בן ארבע, מגיד עתידות דיבר לאביו לי יו'אן ואמר לו כך:

"בנך אוחז באופייהם של עוף החול והדרקון יחדיו. בעת יהיה לבן כ-20 יוכל להרים את האימפריה לעת סגסוג."

אמינות האגדות והמיטוסים הללו נתונה בספק אך דבר אחד אינו מוטל בספק וזה שיו'אן לי נתן לבנו את השם לי שימין על המשמעות "מציל הארץ ושומר העם".

נער[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי שימין הראה עוד בצעירותו כושר פעולה וחישוב יוצא דופן ובשנת 613, פקיד בכיר בשושלת סווי התרשם מכישרונו של לי בן ה-14 והציע לו את ידה של אחייניתו בת ה-12.

שנתיים מאוחר יותר, יואן, קיסר סין לשושלת סווי אשר הנהיג את צבאו למלחמה בערבה האסייתית הותקף בעורפו וכותר בידי כוחות הנוודים של החאנות הטורקית המזרחית, ממלכה של עמי הגקטורקים אשר שלטה מנהר יניסיי ועד למנצ'וריה. הקיסר קרא לתמיכה צבאית ובמערכה שהגיעה בהמשך השתתף לי שימין בן ה-16 כראש חיל פרשים מרכזי ששבר את הכוחות אשר כיתרו את כוחות הקיסר. לי שימין לא היה הבכור שבאחיו אך לאחר פועלו הצבאי במלחמה בצפון הוא פעל בצמוד לאביו אשר קיבל את השליטה המנהלית על העיר המרכזית טָאייְוֵּ'אן לאחר המערכה הצבאית.

עלייה לכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת סווי הייתה הראשונה מזה 400 שנה לאחד את סין למדינה שושלתית ריכוזית (לפניה סין התפרקה בתקופת השושלות הדרומיות והצפוניות למיני מדינות עצמאיות). שלטונה האומנם, היה קצר ובמספר עשורים לשלטונה אדונים, גנרלים ואף אזרחים לא מרוצים החלו במרידות מתמשכות נגד שלטונה של השושלת. יועציו כמו גם בנו עצמו של לי יו'אן הטיחו בו להצטרף למרידות. כאשר היסס בהחלטותיו הוסיף לי שימין ואמר כי המרידה תהיה לטובת העם וכי עם לא יחלו למרוד הם ימחקו מהמפה הפוליטית ומכל סיכוי להשאיר את השפעתם עומדת על כינה.

"אם ניסוג אל טָאייְוֵּ'אן נהיה לא יותר מחבר מורדים אך עם נתקוף לתוך צָ'אנְג-אָן (בירת שושלת סווי) נוכל לפקד בסמכותיות על אנשי הממלכה."

טאי-דזונג, קיסר סין

עם תושייה שכזאת לי יו'אן הסכים והחל לפלוש לעבר הבירה. לאחר מאבק ממושך על כיבוש סין הפך לי יו'אן לשליטה של שושלת טאנג ולקיסר סין גאו-דזו. במהלך המאבק בכללו היה לי שימין המפקד המרכזי של הכוחות הנאמנים לאביו ובשנת 620 עם כיבוש החוף הדרומי לים סין המזרחי כלל סין אוחדה תחת שושלת טאנג ותחת שלטון משפחתו של לי שימין. הניצחון הגדול ביותר של לי שימין היה ניצחונו נגד שני אילי מלחמה צפוניים במערכה אחידה ומכריעה על הבירה העתיקה לְווֹיַאנְג.

סבסוד הכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית כוחו של לי שימין לא עברה בלי תשומת לב בידי הממשל המרכזי ועל כן החלה יריבות בין לי שימין לאחיו הבכור יורש העצר לי ג'אנשנג על ירושת אביהם. שאר האחים החלו ליצור מערכות תמיכה בין השניים ועם הזמן המאבק על הירושה החמיר ואף פגע במערכת הניהולית של האימפריה. בשנת 626 המאבק הפך קטלני כאשר כל צד חשש מהתנקשות שתבוא בידי הצד השני.

בקיץ שנת 626 מונה לי יואנג'י (האח השלישי בסדר הירושה) לפקד על מבצר שהיה לפני כן תחת לי שימין, למען יעצור פשיטה של הגקטורקים ממערב לחומה הגדולה של סין בעודו תחת השפעת לי ג'אנשנג. בנקודה זאת לי שימין הבין את לקיחת הכוח שאחיו הבכור מתכנן והחל לתכנן הפיכה שבסופה הוא יכבוש את האימפריה. לי שימין שלח מכתב לאביו לפיו אחיו לי ג'אנשנג ולי יואנג'י שניהם מנהלים יחסים קרובים עם פילגשות הקיסר, בגידה קשה בסמכות הקיסר שעונשה הוא מוות.

כאשר נקראו האחים לבירה למען בירור בנושא, לי שימין הוציא לפועל את מארבו וכאשר התקרבו האחים לשערי הארמון תומכיו של לי שימין יצאו ממחבואיהם בין השיחים וירו בשני האחים למוות. בעת זה קרה יצא לי שימין בראש תומכיו, נכנס לתוך ארמון הקיסר והכריח את אביו להפוכו ליורש עצר.

בחודשיים לאחר הפיכתו ליורש עצר הוכיח לי שימין את מסוגלותו להראות לעם גם חסד וגם כוח בעת צורך. בעת אותם החודשיים היה יועץ בחצר המלוכה אשר הטיח בלי שימין דברי חולשה וחוסר צדק. אותו היועץ, ווי ג'אנג קרא לפני כן ללי ג'אנשנג להתנקש בלי שימין, דבר אשר מאוחר יותר הגיע לידיעתו של האחרון אשר זימן אליו את ווי לשיחה. בעת נפגשו השניים פתח לי שימין ואמר: "שמעתי כי ייעצת לאחי להתנקש בחיי", בתגובה נענה ווי כי "לו יורש העצר הוכיר בייעוצי הוא לא היה פוגש את סופו כפי שפגש". לי שימין, מודהם ממחויבותו של ווי לאחיו אפילו לאחר מותו, סך על חייו והפך אותו ליועץ מרכזי במנהל החדש.

קיסר סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארבע חודשים להיותו של לי שימין יורש עצר, בספטמבר 626 ירד יו'אן לי מהכס והותיר לבנו בן ה-28 לרשת את הכס בתור קיסר סין השני לשושלת טאנג וניתן לו השם הקיסרי כשם עידן שלטונו; הקיסר טאי-דזונג.

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שלטונו של יו'אן לי, הקיסר חילק את סין לכדי 300 מחוזות ו-1,500 נפות אשר עליהם מבוססת החלוקה המנהלית של סין העממית עד ימינו. עם ירושת טאי-דזונג לכס החלו להתברר הבעיות הרבות שבמערכת השלטונית.

החלוקה המדינית של יו'אן לי הביאה להאדרת כוחותיהם של אילי מלחמה מקומיים כמו גם ראשי בתי האצולה, דבר שאפשר שחיתות בדרג העליון כמו גם שלטון עצמאי ברמה לא ברורה והחלוקה לנפות הרבים הביאה לקושי בניהול מרוכז. בשביל לנהל את החלוקה המנהלית מחדש מינה הקיסר הצעיר את יועצו הקיסרי פנג שואן-לינג לקנצלר סין. את פועלו המנהלי של טאי-דזונג אפשר להגדיר מתוך ציטוטו בנושא: "זה הרבה יותר חשוב את מי אנו ממנים מאשר כמה עמדות ישנן למינוי". הקיסר הכריז כי איכות חשובה יתרה על הכמות תהיה לסדר היום.

לאורך ההיסטוריה של סין הייתה בעיה מרכזית בגודלה של המדינה, דבר שהביא לחלוקה מנהלית של המדינה לידי מנהיגים רבי כוח שרשמית היו אמורים להיות מתחת לחסות הקיסרית אך למעשה השחיטות חגגה ביניהם ושליטי המחוזות היו עצמאיים ברובם ונראו מקרים רבים בהם מנהיג מחוז שאפתן קרא תיגר על המנדט השמיימי של הקיסר החל מרד ולעיתים הפך עצמו וביתו לשושלת הקיסרית החדשה דוגמת המהפך משושלת שיה לשושלת שאנג.

טאי-דזונג דאג לחלק את העברת המיסים כיאה לפועלו של כל מחוז ומחוז. מהמחוזות בהם השליט שמר כספים לעצמו ומעט מאוד מאוצרותיו הגיעו לבסוף אל הקיסר, הוריד טאי-דזונג את ההשפעה, הערך והתמיכה הכספית הריכוזית בעוד ההפך נעשה כאשר הוכיחו שליטי המחוזות את נאמנותם וחובתם לקיסר. בכך הפך טאי-דזונג מערכת מושחטת למבוססת והעלה את יוקרתם של שליטי המחוזות הנאמנים לו. כאשר התגלה שליט מחוז ואו פקיד נפה מושחת הקיסר הביא אותו להתנצל בפניו אל מול כלל חברי בית המשפט העליון, ההשפלה הגדולה ביותר.

הקיסר טאי-דזונג הוסיף לחזק את הממשל הריכוזי והאריך את שנות שושלתו בשלטון ואף הוסיף לחזק את מיומנות יועצי הממשל בכך שפתח בתי ספר מדיניים למען יתקבלו למשרה ממשלתית.

משפט ועונשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאי-דזונג ראה בחלק מעונשי המשפט ברחבי האימפריה כברוטלים ואלימים. עם עלייתו לשלטון החל בהורדת האלימות בעונשי המשפט כגון סוגי הוצאות להורג בעינויים למינייהם ועוד. הוא נתן לנאשמים אפשרות להוכיח את חפותם אל מול המשפט, הוא ביסס חוקה נייטרלית שמקורה בפילוסופיית הקונפוציאניזם והורה לסידור מחדש של מערכת העונשים המתונים שיהיו מקבילים לחומרת המעשה.

דוגמה לפעולות המשפט של טאי-דזונג הייתה כאשר בשנת 632 הפך את שיטת הוצאה להורג בעינויים של מעיכת רגליים להוצאה להורג נקייה בתלייה. שנה מאוחר יותר פיקד טאי-דזונג כי כל יועץ ממשלתי ופקיד בממשל המוצא להורג יעבור הוכחה לאשמתו שתוצג לכתר הדרקון ורק אחר ההסדר הרשמי יוצא להורג באמת ובכך מנע הקיסר מהוצאה להורג בפזיזות. בשנת 637 הושלמה לבסוף מערכת החוקים החדשה של הקיסר.

הקיסר טאי-דזונג יושב מימין נפגש עם השגריר הטיבטי לבוש באדום.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ימיה של שושלת האן המערבית שושלות סיניות חלמו על חידוש הכיבושים הסיניים בשטחים הנמצאים מעבר טיבט והערבה האסייתית. טאי-דזונג, על אף כי היה שאפתן לכבוש מחדש את השטחים, קיבל את קריאות יועציו להשתמש בצבא בצורה שמרנית משום שהכלכלה עדיין היה לא יציבה לגמרי לאחר כל המלחמות המדיניות. הקיסר טאי-דזונג יצא במדיניות לשלום עם שכנותיה של סין בכך שכינן יחסים מתוך חתונה, הסדיר השפעה כלכלית ותרבותית ואיחד את סין עם שכנותיה למען מטרות משותפות כאויבים משותפים. עם הזמן התחזקה הכלכלה וטאי-דזונג יכול היה להתחיל במדיניותו השאפתנית.

מלחמה בטורקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שבועות לתוך שלטונו של טאי-דזונג, יצאו הטורקים הנוודים עם 100,000 פרשים והחלו לפלוש לשטחי סין. הפושטים הגיעו לעברי מחוז שאאנשי ושם החלו להתעסק בבזיזה של אוצרות האזור. הפולשים התקדמו ללב סין ובעודם במרחק 16 קילומטרים מהבירה שוחדו לחזור בהם חזרה לארצם. עם שובם של הטורקים הפולשים לארצם הם נפגשו במספר אסונות טבע שהביאו למרידות בקנה מידה רחב. הכגן הטורקי ג'יילי שלח את אחיינו תולי להדוף את המורדים, לאחר שהאחרון נכשל במשימתו, ג'יילי הרגוז הכניס את תולי למאסר ממנו ברח ובעודו בורח, טאי-דזונג ראה את חלון ההזדמנויות ותמך בתולי במערכתו אל מול ג'יילי. החיל בראשות תולי לבסוף הפך וואסל של צבא טאנג.

כעת, בטוח בעצמו, הורה הקיסר טאי-דזונג לכוח של 100,000 איש לצאת למערכה נגד הטורקים תחת הגנרלים לי שיג'י ולי ג'ינג במטרה לספח את אדמות הטורקים לידי האימפריה הסינית. במהלך המערכה הכוחות הסיניים תפסו והעבירו במאסר את הכגן הטורקי ג'יילי אל עבר הבירה הסינית בצ'אנג-אן שם מבחינה רשמית הוא ימלה את שארית חייו בתור אסיר פוליטי עד לפטירתו בשנת 647.

בפועל הכגן קיבל שגרירות וארמון מידי הקיסר הסיני הנדיב ולבסוף אף השיג את נאמנותו של הקיסר והפך לגנרל בצבא הקיסרי הסיני. עם מנהיגם בשבי, נעו המנהיגים הטורקים אל הארמון הקיסרי בצ'אנג-אן שם ביקשו מהקיסר הסיני להפוך לבן קריאתו של טנגרי, אל הטנגריזם ולפיכך יהיה לכגן השמיימי של הטורקים כמו גם של הסיניים. טאי-דזונג הכפיל את שטחי ממלכתו עם כיבוש הטורקים המזרחיים ובנקודה זו שושלת טאנג התרחבה מדרום לימת באיקל ולא נותרו עוד עמים נוודים מצפון לפלוש ולבזוז את שטחי גבולותיה של סין.

כעת, בעל ביטחון עצמי גבוה, תכנן הקיסר טאי-דזונג לפלוש, לכבוש ולפרק את החאנות הטורקית המערבית שהתמשכה מימת באיקל ועד אל הים הכספי ואשר סבלה כאחותה המזרחית מחולשה מדינית פנימית. במסגרת הכיבוש של המערב כבש הקיסר את שטחי אגן טארים ובכך איחד את כלל השטחים שהיו באחזקתה של שושלת האן המערבית. עם כיבוש אגן טארים חידש הקיסר את עליונות סין על דרך המשי והפך אומתו מחדש להיות למרכז הכלכלי והמסחרי של כל העולם. בינתיים, בשנת 640, אותה השנה שבה נוסדה מהשטחים הטורקים המזרחיים מדינת החסות אַנְּשִׁי, האימפריה הטיבטית אשר הנהיגה מדיניות אגרסיבית החלה נרגעת ביחסיה לסין לאחד שנוצר איחוד מדיני בעזרת חתונה בין בתי האצולה.

מלחמה בקוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ייצוב השטחים האדירים בצפון ובמערב, הפנה טאי-דזונג את תשומת ליבו אל עבר ממלכת גוריו הקוריאנית והעוינת אשר הייתה אחת משלוש הממלכות של קוריאה. בשנת 645 יצא טאי-דזונג אישית בראש צבאו לכבוש את קוריאה. על אף שצלח במספר ניצחונות אזוריים וטקטים, הקיסר טאי-דזונג נפגש בתבוסה אסטרטגית מוחצת כאשר החורף שבר את צבא טאנג והכריח את הכוחות הסינים לסגת. פלישות מתמשכות בשנת 647 ו-648 הביאו להפסדים קריטיים אסטרטגים מתמשכים שגרמו פעם אחר פעם בנסיגה של כוחות טאנג הסיניים.

ציור קיר בשנת 642 בו מופיע הקיסר ובני חצרו מאחוריו, ממוקם בגאנסו.

מרכז אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן המערכות הסיניות של טאי-דזונג בקוריאה, הממשלה הקוריאנית קראה לאיחוד כוחות עם החאנות הטורקית המערבית. הכגן הטורקי סירב לאיחוד הכוחות אך מאוחר יותר עם מותו וירושת בנו השאפתן החלה מערכת מלחמה בין טאנג לחאנות המערבית. הכוחות הטורקים נפלו במהרה לצבא הסיני אשר היה בנקודת מוכנות לקראת המלחמה.

זמן קצר לתוך המאבק נעו מנהיגי שבטים רבים לקיסר הסיני ודרשו (כפי שנעשה במזרח) כי יהפוך לשליטם ולכגן העליון. האימפריה הסינית הגיעה לשיאה בתקופה זאת, כאשר הכוחות הסיניים הגיעו לחופיה המזרחיים של ימת אראל. בנקודה זאת השלישה האימפריה הסינית את שטחיה מאלו שהתקיימו בתחילת שלטונו של טאי-דזונג וסין הגיעה לשיא גודלה והתרחבותה הטריטוריאלית אי פעם.

באותה התקופה עלתה מהמזרח התיכון האימפריה המוסלמית תחת שלטון הראשידון אשר כבשו את האימפריה הסאסאנית של פרס. האימפריה, אשר הייתה ביחסים חזקים עם שושלת טאנג, קיבלה לאנשי בית סאסאן השלט בה ולשאה האחרון שלה מקלט בתוך חצרו של הקיסר הסיני.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודו בקוריאה בפלישה של שנת 645, טאי-דזונג חלה במחלה לא ידועה אשר החלישה אותו עם הזמן ועל כן רוב עבודות הממשל עברו לבנו ויורשו לי ג'י. באירוניה, טאי-דזונג אשר בצעירותו הטיף בזלזול לאלו המחפשים אריכות ימים וחיי נצח, לקראת סוף חייו זימן קוסם הודי לחצרו למען יטפל בו.

עם הבנתו כי סופו קרב, טאי-דזונג החל לחשוש מהצורה בה יראה שלטון בנו ויורשו ועל כן רשם ארבעה פרקים לבנו, על מה המונרך האידיאלי אמור להתבסס. בקיץ 649 הקיסר טאי-דזונג הפך חולה קשות ככל הנראה מכדורים רפואיים שניתנו לו בידי אלכימיסטים. ב-10 ביולי 645, הקיסר טאי-דזונג בן 51 נפטר מחולי לא ידוע בארמונו בצ'אנג-אן ונקבר במוזוליאום ג'ואו.

בנו הבכור ויורשו לי ג'י הפך אחריו לגאו-דזונג, קיסר סין.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאי-דזונג היה נוסף על היותו שליט גם פילוסוף, הוא קירב עצמו עם הסובבים אותו וכאשר בשנת 643 נפטר הקנצלר הגדול שלו ווי-זנג לאחר 13 שנות שלטון, הקיסר צוטט באומרו כי:

"עם מראה מארד, אפשר לראות אם אדם הוא לבוש כראוי; עם ההיסטוריה כמראה, אפשר להבין את עלייתה ונפילתה של אומה; עם אישים כמראה, אפשר לראות אם הם צודקים או לא. עכשיו איבדתי את המראה הנאמן שלי במותו של ווי-זנג."

זכרונות

לעיתים אפשר לראות את הקיסר טאי-דזונג לדו-פרצופי, הוא טבח באחיו אך שמר על מערכת משפט צודקת ונרטע מעונשי מוות ובמיוחד עונשים שכללו עינויים. הקיסר השליט מערכת קיסרית מהחזקות בעולם. האימפריה של שושלת טאנג תמשיך לשלוט בסין כולה יותר משלוש מאות שנים. ירושתו של הקיסר תהיה בעלת השפעה כה גדולה ששנים מאוחר יותר, בעת שלטונו של שואן-דזונג, קיסר סין בעת מרכז המאה ה-8, האימפריה עדיין תהיה חזקה מספיק לשרוד את מרד אן לושאן, המרד השני הכי גדול בהיסטוריה, משני רק למרד טאיפינג אשר נבלע בידי שושלת צ'ינג.

כל הקיסרים לאחר טאי-דזונג חונכו על פי פועלו של הראשון ולמדו את שיטותיו המדיניות. יש המשערים כי בתקופתו החלה התיישבות יהודית בקאיפנג עקב פתיחתה המחודשת של דרך המשי.

הזכרה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המסע למערב אשר נכתב בתקופתה של שושלת מינג מושפע מפועלו של הקיסר טאי-דזונג.
  • נובל הנסיך שין מטאנג- ביוגרפיה של הקיסר שנכתבה בתקופת מינג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאי-דזונג, קיסר סין בוויקישיתוף