יונגלה, קיסר סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיסר יונגלה
永樂帝
Anonymous-Ming Chengzu.jpg
דיוקן רשמי
לידה 2 במאי 1360
נאנג'ינג, שושלת יואןשושלת יואן  שושלת יואן
פטירה 12 באוגוסט 1424 (בגיל 64)
יומוצ'ואן, שושלת מינג Flag of Ming Dynasty.svg
שם מלא ג'ו די
מדינה שושלת מינג
מקום קבורה קברי שושלת מינג
עיסוק שליט, פילוסוף, מצביא
דת הדת הסינית העממית
בת זוג הקיסרית שו
שושלת ג'ו
אב ג'וּ יְוֵּאנְגָ'אנְג
אם ?
צאצאים Hongxi Emperor
Zhu Gaoxu
Zhu Gaosui
Zhu Gaoxi
Princess Yong'an
Princess Yongping
Princess Ancheng
Princess Xianning
Princess Changning עריכת הנתון בוויקינתונים
יורש העצר שׂוֵאנְדֶה, קיסר סין
קיסר סין
17 ביולי 140212 באוגוסט 1424
(22 שנים)

יוֹנְגָּ-לֶה, קיסר סיןמנדרינית: 永乐 – "אושר נצחי"; 2 במאי 136012 באוגוסט 1424), נודע גם בשמו הפרטי קדם לירושת הכס, ג'ו די היה לקיסר השלישי של סין משושלת מינג. שלטונו היה מבין תורי הזהב של סין ובמסגרתו התפשטה האימפריה לשיאה, נבנו לשיא גודלם התעלה הגדולה והחומה הגדולה של סין כמו גם קברי שושלת מינג, העיר האסורה ועוד.

יונגלה היה הקיסר המשפיע ביותר של השושלת ובשלטונו האדיר את השפעתה של סין עד לעברי קרן אפריקה. לאחר מותו סין תיכנס למצב של התכנסות והתבודדות פנימית אשר בסופו של דבר תביא לסופה של השושלת ועליית שושלת צ'ינג.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו-די, כפי שנודע בצעירותו, נולד ב-2 במאי 1360 כבנו הרביעי של ג'וּ יְוֵּאנְגָ'אנְג, המנהיג החדש של ארגון המרד "המצנפת האדומה", ארגון מדיני אשר שימש אלטרנטיבה של בני האן לשלטון מבית במקום השלטון מונגולי של שושלת יואן אשר קיים בסין מאז האימפריה המונגולית.

לגבי אמו של ג'ו-די ישנן שתי תאוריות מרכזיות, הראשונה בת התמיכה המרובה עקב שרידי הכתבים העתיקים של מינג, לפיה זו-די היה בנה של אשת הקיסר, מא והשנייה טוענת כי היה לבן אחת מפילגשיו של הקיסר חונגוו אשר מקורה במוצא קוריאני, אך עם עלייתו לשלטון נרשם כי היה לבן הקיסרית למען האדרת שמו.

מרד ביואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1352 החל מרד מרכזי של המצנפת האדומה בשושלת יואן שפעל במקביל אל היחלשות האימפריה עקב המוות השחור ואיבוד טיבט. לבסוף לאחר פעולות במרכז סין, בחצי האי הקוריאני ובחצי האי ליאו-דונג שושלת יואן התפרקה למדינה צפונית מבודדת ובמרכז סין נוסדה שושלת מינג וג'וּ יְוֵּאנְגָ'אנְג הפך לקיסר סין חונגוו.

ג'ו-די נולד וגדל בסביבה חמה ומגוננת, אביו הסכים להעביר לבניו רק מורים מדרג עליון ולא פחות מזה והוסיף ללמד את בניו תורת מדינה ועם עתיקה מימיה של שושלת האן. ג'ו-די הוכרז נסיך ין ועל אף גילו הצעיר, אביו נהג לערב אותו בראש המערכות הצבאיות נגד יואן ונגד שושלת יואן הצפונית, היורשת של הראשונה. בעת נכנסו כוחות המצנפת האדומה בבייג'ינג אשר קודם לכן נודעה כחאנאבליק, הבירה של שושלת יואן, ג'ו-די הופתע ממצבה הרעוע של העיר, מפורקת ממלחמה ומגפה.

לצד שו-דה, מפקד בצבא אביו, ניתנה על ג'ו-די הסמכות לשחזר את העיר ההרוסה ולהפוך אותה מעיר כבושה לעיר מרכזית הלא היא חלק מהמדינה הסינית החדשה. לפי כתביהם של פקידיב ממשל מינג, ג'ו-די הפתיע את אביו באכפתיות, מנהיגות ורצון לעבר מטרתו. הודות לחינוך היה ג'ו-די מיומן במדעי המדינה, ניהול וחלוקה מנהלית, אמנות המלחמה, דת הקונפוציאניזם ועוד. למרות מיומנותו איבוד החיים הקוטל בקרב על אגם בויר עליו פיקד הביאה את אביו להעביר סמכויות צבאיות רבות לאחיו והפרטיזן לאן יו.

מלחמת אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ קיסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר חונגוו לשושלת מינג כפי שנודע, האריך ימים אף מעבר לבנו הבכור ויורשו ג'ו ביאו. עקב חשש מתוך ירושה בעייתית שתפגע באומה הוא הוציא לפועל סדרת חוקים לגבי ירושתם של כל קיסרי סין אחריו. חוקים אלו קבעו כי הירושה תרד רק ליורשיו של הקיסר ואשתו הראשית, דבר אשר הוציא מהכלל את ג'ו-די למען ג'ו-יונואן, בנו של ג'ו-ביאו המנוח. בעת מת הקיסר ב-24 ביוני 1398, ג'ו-יונואן הפך לג'יינוון, קיסר סין השני בספרת השושלת. ירושתו לא התקבלה בטוב בידי רבים בחצר המלוכה וביניהם גם ג'ו-די.

בהפרה ישירה של קוד הירושה, ג'ו-די הגיע להתאבלות על קבר אביו בנאנג'ינג בראש צבאו. כוחותיו נעצרו בצפון ג'יאנגסו בידי הכוח הקיסרי, ובעזרת קלף המיקוח של הקיסר כי שלושה מבניו של ג'ו-די נמצאים במעצר בית בתוך הבירה, ג'ו-די עזב את המקום בבושת פנים.

הקיסר יצא למערכה להחלשת כוחם של הנסיכים, אחיו של ג'ו-די נעצר ונשלח ליונאן, הרחק ממרכז המדינה, נסיך שיאנג התאבד עקב לחץ ממשלתי ונסיך דאי הורד לדרגתו של מפקד שטח פשוט. ביודע על הסכנה שאורבת מהקיסר, ג'ו-די העמיד פני חולה ומשוגע למשך מספר חודשים עד שהשיג את מבוקשו והתקבלה בקשתו לשחרור בניו מתוך הבירה למען אלו יטפלו בו. כלל פועלו של הקיסר הביא לפגיעה קשה בנסיכים, בין עם נחצה כוחם בחצי ובין עם סיימו חייהם.

מערכת ג'יינוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט 1399 הודיע ג'ו-די עם קואליציית נסיכים לצידו כי הקיסר ג'יינוון נפל לידיהם של "יועצים מרושעים" וכי עליו להרים צבאות בשם שושלתו של הקיסר חונגוו ולהסיר את השפעתם של אותם הפקידים מידיו של הקיסר. בכך החלה מלחמת אזרחים על כס הקיסר הנודעת בתוך "מערכת ג'יינוון".

תחילה החלו פעולותיו של ג'ו-די בביסוס ממשל תומכים בבייג'ינג, בינתיים חיל הממשלה הקיסרית מליאונינג חתך את רציף היבשה שקישר בין כוחות המרד לים הצהוב. בפעולה השנייה החלו כוחות המרד בביסוס הכיבוש של צפון התעלה הגדולה בעזרת חיל אחד והתנגשות עם החיל של ליאונינג בעיירה יונג-פינג שבחֶבֵּיי. בפעולה השלישית חילות המורדים פיקדו על כיבוש מפוקס של מחוז ליאונינג עד אשר הגיעו לעיירה דה-נינג. הכוחות הקיסריים יצאו בפעולה מרכזית לאורך התעלה הגדולה למען כיבוש בייג'ינג, הפלישה נכשלה והכוחות התוקפים נסוגו לעבר ג'ינן, נסיגה זו הרוויחה את השפעתם של המורדים על מחוז שאנדונג.

הממשלה הקיסרית ניסתה מאוחר יותר מהלך נוסף נגד בייג'ינג אשר נגמר במהלך כיתור כושל. כוחות המורדים נעו אז לחזית המערבית והשליטו כוחם על שַׁאאַנְשִׂי. במערכה הרביעית החלה תנועה דרומה בעבר התעלה הגדולה אשר הסתיימה בהתכתשות צבאית קשה עם שתי חילות הממשלה אך הגעה סופית לצפון אַנחְווֵי ובכך הצלחה סופית על אף האבדות.

כאשר מירב הכוחות של הממשלה הקיסרית מרוכזים בצפון, החלה תנועה טקטית מהירה לעבר דרום מחוז גֶ'גְ'יאנְג. עם חסימת נהר היאנגצה כוחות המורדים בראשות ג'ו-די נעו במערכה סופית לתוך נאנג'ינג, הדיחו את הקיסר, הכריזו על סיום המלחמה ועל הכתרתו של ג'ו-די בתור "יוֹנְגָּ-לֶה, קיסר סין".

קיסר סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הסינית של מינג בשנת 1415, נראית בבירור ההתרחבות הטריטוריאלית של סין לעבר החוף האסייתי של ים יפן (ידוע גם כים סין הצפוני) לאחר המערכות במונגולים.

בעוד רבים בחצר המלוכה בנאנג'ינג לא הכירו בלגיטימציה של ממשל יונגלה, הקיסר החל מסע של טיהור פוליטי של רבים מתוך דרג פקידי הממשל והחלפתם בנאמנים לו.

לפי חוק הירושה העתיק עוד מימיה של שושלת טאנג על מורדים בשלטון הקיסר יבוא האסון הגדול מכל, עינויים, הרג אטי ועבדות היו רק חלק מהעונשים אשר יבואו עד משפחת המורד. בעת שלטונו הקיסר יונגלה הוציא להורג 10 מקורבים מבני השושלת על בגידה ומרידה. ביחד אתם הוסיף והוציא להורג 4 פקידי ממשל מבוגרים אותם האשים כי "הרעילו את נפשו" של הקיסר הצעיר ג'יינוון אשר במפתיע נעלם בעת נלקח ממנו השלטון הקיסרי.

בירה חדשה: בייג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייג'ינג אשר נוסדה בשנת 1045 לפנה"ס הייתה למרכז שלטוני עוד מימי המדינות הלוחמות ושומשה לבירה של ממלכות חוזרות ונשנות באותה תקופה עד לייצוב סין תחת שושלת צ'ין. בשנת 1215 האימפריה המונגולית כבשה את העיר ותחת שלטונו של קובלאי חאן הפכה לחאנאבליק, בירת האימפריה ומאוחר יותר בירת שושלת יואן. פועלו של יונגלה סביב העיר למען חיזוק ממשלו וסמכותו הביא לכך שבעת מלחמת האזרחים ואחריה הייתה העיר לבירה דה פקטו של ממשל מינג. עם ירושת הכס בשנת 1403, שנה לממשל יונגלה, בייג'ינג הפכה לבירה הרשמית דה יורה של שושלת מינג.

במסגרת הרסטורציה האדריכלית של סין לאחר הכיבוש המונגולי, המלחמות ומגפת המוות השחור, הוסיף הקיסר ובין השנים 14061420 בנה בפנים העיר מרכז שלטוני ומעון קיסרי הנודע עד היום בתור העיר האסורה. יונגלה נודע כי תכנן עוד מאז שתכנן לעצמו את הכס, לקחת את בייג'ינג כבירה החדשה. במסגרת אמונת הפנג שווי הוא בנה את קברי שושלת מינג ליד בירתו כמייצב כוח אל מול קבר שיאולינג של אביו בנאנג'ינג.

מערכות צבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונו הקיסר יונגלה הוביל עשרות מערכות נגד שכניו מצפון, בהם המונגולים והמנצ'ורים, שכניו ממערב, העמים הטורקיים ובהם האויגורים המוסלמים ושכניו מדרום, הוייטנאמים וממלכות דרום-מזרח אסיה.

כיבוש מנצ'וריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הפילו מורדי "המצנפת האדומה" את השושלת המונגולית של יואן מהכס, כוחם של האחרונים נע צפונה אל אזור הנודע בפי הסינית כאוֹרִיֳות ומנצ'וריה. החומה הגדולה של סין, אשר הובאה לשיא שלמותה בעת שלטונו של יונגלה, נבנתה לראשונה למען עצירת פשיטות המונגולים ושאר השבטים הנוודים של הערבה האירואסייתית. הקיסר יונגלה ראה חשיבות צבאית עליונה לחסום את מוצא הים של המונגולים לאורך החוף למען השגחה וחסימת פעילותם של המונגולים.

בעת שלטונו משנת 1410 והאלה, הקיסר יונגלה הוביל חמש משלחות צבאיות נגד המונגולים. בראשונה בחורף 1409 עם כוח של בין 100,000 ל-500,000 חיילים, צבא סין כבש שטחים עד לעבר נהר קרלן במונגוליה. הכוחות המונגולים נכנסו לתוך מאבק כוח פנימי אשר החליש את מתקפת הנגד. במערכה השנייה הכוחות המונגולים נכשלו בהחזרת שטחיהם ודעת חצר המלך בבייג'ינג פנתה יותר ויותר לעבר מערכה נוספת נגד המונגולים. בשנת 1420 המערכה השלישית הביאה לחיזוק המערך הסיני תוך קרבות קשים ואף כיבוש נוסף לעבר חופי ים אוחוצק. בשנת 1423 המערכה הרביעית ראתה חיזוק של החומה הגדולה וייצוב קו אש מעבר אליה בגדה הצפון-מערבית. המערכה החמישית נעצרה עם מות הקיסר בדרך לקרב.

בסך המערכות הכוחות הסיניים כבשו את קו החוף מעבר לנהר אמור ומעבר למצר סחלין, כלל החוף האסייתי של ים יפן נפל לשלטון סיני ישיר והשפעה סינית חזקה ניכרה על השטחים צפונה בתוך פנים הטייגה הסיבירית. עם מותו של יונגלה, הממשלה הסינית תנטוש את כיבושי הצפון לגמרי עד שנת 1430. בעת פעל, נודע הקיסר יונגלה כמחקה את טאי-דזונג, קיסר סין הגדול בהיסטוריה לבית שושלת טאנג אשר כבש כחצי מהערבה האירואסייתית בימיו.

כיבוש וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1400 שושלת הו עלתה לשלטון בעבר צפון וייטנאם על חשבון שושלת טראן אשר הייתה מדינת חסות של סין. בשנת 1406 החל הקיסר יונגלה במערכה להשבת שלטון שושלת טראן והפלת הו. בעת הגיעו הכוחות הסיניים לעבר בירת הו; העיר אנאם הממוקמת במרכז וייטנאם נשלחה ההוראה הבאה מהקיסר יונגלה לצבאו ולפיה:

"ברגע שצבאנו ייכנס לאנאם, למעט טקסטים בודהיסטים וטאואיסטים; יש לשרוף את כל הספרים וההערות, כולל ספרי אגדות וספרי ילדים. צריך להגן על האסטלות שהוקמו על ידי סין בימי שלטונה בזהירות רבה, ואילו יש להשמיד לחלוטין את הספריות שהוקממו על ידי בני אנאם. לא לחסוך אף לא ספר אחד."

הקיסר יונגלה - 21 באוגוסט 1406

למרות המטרה הראשית לשחזר את שלטון שושלת טראן בוייטנאם, עקב רצח ראשי שושלת טראן, המלחמה נגמרה בכיבוש וסיפוח מלא של וייטנאם לתוך האימפריה הסינית, סיפוח זה נמשך עד לשיבתם הסופית של יורשי ראשי שושלת טראן בשנות השלושים של המאה ה-15. בעת השלטון הקיסר יונגלה פעל במיוחד בשביל לחבר את העם הוייטנאמי עם התרבות הסינית של בני ההאן.

מאוחר יותר התקיימה מערכה בטורקסטן ובסופה הפכה ממלכת קארא-קין המוסלמית למדינת חסות של מינג ובכך, עם יפן בתוך תקופת אשיקאגה ושושלת ג'וסון הקוריאנית מנוהלת גם כן כמדינת חסות, יונגלה דאג להשלים את כלל החומה הגדולה לתוך שיאה ההיסטורי והביא לעידן של שלום ושגשוג ביטחוני בסין.

חיזוק הכלכלה והתשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל החרסינה של נאנג'ינג

עם הפלת הקיסר ג'ייוון מהכס, הכלכלה הסינית הייתה בשפל, האזורים הכפריים וצדי המדינה הביאו תוצר מועט ועקב ירידתם של סינים רבים מארצם ערך המס נחלש גם הוא. הקיסר יונגלה החל בבניית תוכנית כלכלית ארוכה שתימשך אל עת שלטון יורשיו. ראשית היה צריך לשמור על פעולה שקטה בעת הקמת הכלכלה החדשה ועל כך הקים מערכת צנזורה למען לא יגיעו הידיעות על העבודה בכלכלה לאוזני יועצים מושחתים. הקיסר עקב אחרי ארגונים סודיים, מאפיה ופועלי גנבה, כמו גם הפלת משפחות רבות כוח אשר תמכו באחרים ממשפחתו לכס הקיסרי. בהמשך מנע אפשרות ירידה מהארץ ודחק לייצור מקסימלי של מוסדות החקלאות והטקסטיל.

הקיסר קרא לייצור מוגבר באזורים עשירים כגון הדלתה של היאנגצה והקמה מחודשת לגמרי של התעלה הגדולה (יונגלה היה הקיסר האחרון להורות על תהליך שחזור של התעלה). מטרתו לזמן-קצר של הקיסר הייתה להעלות את כמות ואיכות הייצור במדינה, במיוחד בצפון וסביב למקום מושבו בבייג'ינג. עד לעת חידוש התעלה היו שתי דרכים להעביר תבואה אל הבירה: הראשונה דרך סירה שתפליג מסוג'ואו דרך ים סין המזרחי, והשנייה דרשה כוח אדם שיסיע את התבואה מעבר לנהר הואי, משם חציית שאנדונג אל הנהר הצהוב ואל הבירה מצפון לו. כאשר מדי שנה נדרשת העברה של מיליון שי (שי אחד שווה ערך לכדי 107 קילוגרמים) של תבואה. שתי הדרכים הקודמות הפכו בסופו של יום למשניות עם שחזור התעלה בהתאמה לדרישת העברת התבואה.

יחסים עם טיבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הקיסר יונגלה נאמר כי שימש מעין פטרון של הבודהיזם הטיבטי. בשנת 1403 שלח הקיסר מגוון מתנות וברכות לממלכות טיבט ובשנת 1407 אף אירח בנאנג'ינג את אחד ממורי הרוח (קרמפה) הגדולים של טיבט. מכתבי מינג עולה כי הקרמפה שכנע את הקיסר יונגלה כי ישנן דתות שונות לאנשים שונים וכי אין כל הכרח שדת אחת נעלית כלל על גבי הדת השנייה.

הקיסר הוסיף ונתן לקרמפה 700 כלי כסף והוסיף לכנותו "המלך הדתי האהוב". מעבר למתנות והברכות, הקיסר יונגלה תכנן להביא לאיחוד בין סין לטיבט כפי שנעשה בידי קובלאי חאן בימיה של השושלת המונגולית. בשנת 1410 עם חזרתו לטיבט, מנזר הקרמפה תוקן בידי הסיניים לאחר שעבר רעידת אדמה.

מוות וירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הגיע הזמן, הקיסר יונגלה נטה לעבר בחירת בנו השני, ג'ו-גאושו כיורש העצר. ג'ו-גאושו היה אתלט בעל אופי של לוחם אשר עבד ביחד עם אופיו האינטלקטואלי וההומני של אחיו הבכור. בסופו של דבר בחר הקיסר בבכור מבניו, ג'ו-גאוג'י להיות לו ליורש ולעתיד שואנדה, קיסר סין עקב לחץ ליועציו. ג'ו-גאושו מחה על כך והתנגד להתייצב כמשמע אביו לשמירה על יונאן.

ב-1 באפריל 1424 הוביל הקיסר יונגלה מערכה מרכזית לתוך מדבר גובי במטרה לרדוף אחרי האוירטים ולכבוש את כלל שושלת יואן הצפונית, בכך לנטרל סופית את כוחות המונגולים ולכבוש את דרום סיביר עד אל ימת באיקל. לפתע בדרכם למדבר נתקף הקיסר בדיכאון קליני, חולי קשה ואף שבץ מוחי קל (לא מוכח לגמרי). ב-12 באפריל נפטר הקיסר ונקבר בקברי שושלת מינג אשר בנה. בנו ויורשו אשר פנה לדרך של פיתוח פנימי בתוך סין, נטש את מדיניות המלחמה של אביו.

אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר יונגלה זכור כאחד שנאבק רוב חייו לשימור וחיזוק כוח ויוקרה. הוא פעל יותר מכל לשימור התרבות הסינית בפעולות כגון בניית מגדל החַרְסִינָה של נאנג'ינג בסגנון אדריכלות סינית. דוגמה לכך שהשמיד מבנים ומרכזי תרבויות אחרות מופיעה בממסר ששלח לחייליו באנאם. הקיסר יונגלה העריך את מאוד את פועלו של אביו ופעל לשמר את רוב עבודתו. על אף שתמך באזרחים בשיפור החינוך, איכות החיים, הכלכלה, הבתים והאוכל, רבים חששו מהקיסר עקב סגנון שלטונו שדמה לשלטון עריצות.

הקיסר יונגלה היה מלומד רב, נהנה רבות מספרים, מצביא מיומן שלמד במקור מדרג אביו ושימש דוגמה לכך שאדם יכול להיות מקבל דתות בצורה חופשית ועדיין אוכף מסדר עוקש על תרבויות שונות. היסטוריונים רבים רואים לצד הצלחותיו תאווה מתמשכת לכוח וסמכות. דוגמה טובה להבהרת האישיות של הקיסר יונגלה מופיעה בציטוט שלו:

"בכל פעם שאני מוצא את הזמן, אני קורא ספרי היסטוריה ואת הקלסיקות כדי להימנע מחיי סרק. אני כל הזמן מזכיר לעצמי שהעולם כל כך עצום והעניינים הממלכתיים כל כך חשובים שאני לא יכול להיכנע לעצלנות ושאננות אפילו לרגע. ברגע שנכנעתי לעצלות ושאננות, הכל יהפוך לסטטי."

הקיסר יונגלה - תאריך לא ידוע

הקיסר היה אוהד של לימוד היסטוריה וידע לשנן את תולדות עמו עוד בתקופה המיתולוגית שקדמה לשושלת שיה. בסין, עד היום הקיסר יונגלה זכור באכזריות נגד כל מתנגדי השלטון, הבוגדים, המתחרים והמורדים.

דת ופילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת השימור של התרבות הסינית הקיסר יונגלה האדיר את זרם השפעת הקונפוציאניזם כמו גם את הדת הסינית העממית ופעל ליצירת אנציקלופדיה אחת שתכיל בתוכה את כל ההיסטוריה התרבותית והספרותית של סין. הספר, אשר הורכב במקור מתוך 22,937 פרקים וכעת נותרו מהם פחות מ-400 נודע כאנציקלופדית יונגלה ונחשב לאחד מפלאי היצירה האנושית. הקיסר אסר שימוש בשמות, בגדים, אירועים ומנהגים מונגולים מצד אחד, אך קרא להקים מחדש מסגדים שנהרסו מכלל המלחמות. בעת שלטונו הקיסר דאג אישית לבנייתם של שני מסגדים אשר ניצבים במקומם עד היום, האחד בנאנג'ינג והשני בשיאן.

האימפריה הקולוניאלית הסינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מכל אחד אחר, בתקופה שקדמה לגילוי אמריקה, היה זה הקיסר יונגלה שפעל לחיזוק ההשפעה של התרבות הסינית על גבי האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. הקיסר יונגלה הורה להוביל מסעות אוצר בראשות האדמירל גֶ'נְג חֶה לעבר האוקיינוס ההודי ונקודות ציון סיניות נרשמו עד אל המפרץ הפרסי, קרן אפריקה וכלל מזרח אפריקה.

במסגרת המסעות שושלת מינג נכנסה למלחמה עם ממלכת קוטה בסרי לנקה אשר בסופה מינג השיגה מדינת חסות אשר שימשה לנקודת ציון במעבר להודו. עד לסוף שלטונו הייתה לסין השפעה רבה על דרום-מזרח אסיה, חצי האי המלאי, הארכיפלג המלאי, הרי ההימאלאיה, בנגל ומפרץ בנגל, סרי לנקה, דרום הודו ואף הים הערבי ומפרץ עדן.

למעשה, לאחר מותו של יונגלה, גדל מחדש כוחם של הפקידים בחצר המלוכה ואלו הפסיקו את מדיניות ההתפשטות והשתמשו בחסכונות הכלכליים כמו גם ההכנסות מההתפשטות מערבה למען תשתיות בתוך סין. כאמור, גם הישגיו של הקיסר יונגלה בכיבוש שטחים לאורך חופי ים יפן כנגד המונגולים ינטשו לאחר מותו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסרית שו
הקיסר יונגלה

הוריו:

נשים וילדים:

  • הקיסרית רֶנְשִׁוּוַאָן (שוּ), 1362-1406
  • אשת הקיסר ג'ואו-יי 13911421
  • אשת הקיסר ג'ואושיאן -1420
  • אשת הקיסר חואנג -1421
  • אשת הקיסר קאנגמוהוי
    • זו-גאושי, 1392-1392
  • אשת הקיסר גונגשיאן-שיאן, 1391-1410
  • אשת הקיסר גאנג'ינחווי, 1395-1424
  • אשת הקיסר קאנגחווילי, -1424
  • אשת הקיסר קאנגשהומה
  • אשת הקיסר קאנגיישון
  • אשת הקיסר הווימושון
  • אשת הקיסר ג'אנגגינסון
  • אשת הקיסר ג'ונגשינגיאנג -1421
  • אשת הקיסר גונגשהולני
  • אשת הקיסר דואנגשינג'ו
  • אשת הקיסר גונגהשיאן
  • אשת הקיסר ז'אושושיאן
  • אשת הקיסר ג'אוהואישון
  • אשת הקיסר הואימושון
  • אשת הקיסר אנושוניחווי
  • לא ידוע

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונגלה, קיסר סין בוויקישיתוף