הולדתה של אומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הולדתה של אומה
The Birth of a Nation
Birth of a Nation theatrical poster.jpg
בימוי ד.וו גריפית'
הפקה ד.וו גריפית', הארי איטקן
תסריט ד.וו גריפית', תומאס דיקסון
פרנק וודס
עריכה ד. וו. גריפית' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ליליאן גיש
הנרי וולטהול
מרים קופר
מוזיקה ג'וזף קארל ברייל
צילום בילי ביצר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 בפברואר 1915
משך הקרנה 190 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 112,000‏$
הכנסות 50,000,000‏$
פרסים ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
The Birth of a Nation
תמונה מהסרט: השתוללות אנשי הקו קלוקס קלאן
הודעת הנשיא וילסון כפי שמובאת בתחילת הסרט

הולדתה של אומה, הולדת אומה או לידתה של אומהאנגלית: The Birth of a Nation) הוא סרטו של ד.וו גריפית' בכיכובה של ליליאן גיש מ-1915, אשר נחשב לאחד הסרטים המפורסמים ביותר בעידן הראינוע ונחשב לשובר הקופות הראשון בהיסטוריית הקולנוע. הסרט מבוסס על ספריו של תומאס דיקסון "איש הקלאן" (The Clansman) ו"חברבורות הנמר" (The Leopard's Spots).

מקומו של הסרט בהיסטוריה הקולנועית נקנה בשל איכותו הגבוהה ומידת ההשקעה בו, שלא היו מקובלים באותה תקופה, אך בעיקר זכור הסרט כגורם להקמתה מחדש של התנועה הגזענית האמריקאית — הקו קלוקס קלאן.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת בתקופת מלחמת האזרחים, ובתקופה שבאה לאחר מכן.

בחלק הראשון של הסרט, אנו מכירים שתי משפחות. האחת היא משפחת סטונמן מהצפון. אבי המשפחה הוא חבר הקונגרס אוסטין סטונמן (שדמותו מבוססת על תדיאוס סטיבנס) ולו בת ושני בנים. והשנייה היא משפחת קמרון מהדרום, המורכבת מד"ר קמרון, אשתו וילדיו (שתי בנות ושלושה בנים).

בני משפחת סטונמן מגיעים להתארח אצל משפחת קמרון, ובניהם ובנותיהם מפתחים יחסי חיבה ואהבה. הסרט מציג את ה"חיים המושלמים" של הדרום לפני המלחמה.

עם פרוץ המלחמה, הבנים מגויסים (כל משפחה לצד שלה). ובמהלכה נהרגים אחד מבני משפחת סטונמן, ושניים מבני משפחת קמרון. במקביל, אנו רואים את חיילי הקונפדרציה מצילים את בנות משפחת קמרון מהתקפה של שחורים על ביתם.

בן קמרון (הבן ששרד), הופך בינתיים לגיבור מלחמה, אך נפצע ונלקח בשבי הצפון, שם הוא מבין שהוא עומד להיתלות. בעודו מחלים בבית החולים, הוא פוגש את אלזי סטונמן שעובדת שם כאחות. היא מזהה אותו, ומיידעת את אמו שהגיעה לוושינגטון כדי לבקש חנינה לבנה. גברת קמרון נפגשת עם הנשיא לינקולן, והוא נותן לבן חנינה.

לאחר רצח לינקולן, שמשוחזר בסרט, מתבטלת המדיניות הפייסנית שבה הוא דגל עם סיום המלחמה. אוסטין סטונמן והפלג הרדיקלי במפלגה הרפובליקנית, החלו "להעניש" את הדרום (כפי שמציג גריפית' את תקופת השיקום).

בחלק השני של הסרט, מגיע אוסטין עם בן חסותו סילאס לינץ' (שהוא ממוצא מעורב, המוצג בסרט כגרוע יותר ממוצא שחור) לדרום. שם הם קובעים חוקים אנטי-לבנים, ועורכים בחירות בהם השחורים ממלאים את הקלפיות, והלבנים מגורשים ולא ניתנת להם אפשרות להצביע. בבחירות נבחר לינץ' לתפקיד המושל, ויחד איתו ממלאים השחורים את בית הנבחרים ומתנהגים שם באופן ולגארי וברברי.

במקביל, בן קמרון המיואש מתוצאות המלחמה, מקבל השראה מילדים לבנים שמתחפשים לרוחות רפאים ומפחידים ילדים שחורים, ומקים את ארגון הקו קלוקס קלאן. כתוצאה מכך, מתוך נאמנות לאביה, נפרדת אלזי ממערכת היחסים שלה עם בן.

מאוחר יותר, אנו רואים את פלורה, אחותו הקטנה של בן, יוצאת ליער כדי להביא מים. שם עוקב אחריה גאס, עבד משוחרר שלחם במלחמה, והוא מגיע אליה ואומר לה שהוא רוצה להינשא לה. היא בורחת בפחד והוא רודף אחריה לקצה צוק. היא מאיימת שאם הוא יתקרב עוד היא תקפוץ מהצוק, וכשהוא מתקרב היא קופצת אל מותה. בן שחיפש אחריה ביער, רואה אותה כשהיא נופלת, והוא לוקח את גופתה בחזרה לבית. הוא מכנס את הקו קלוקס קלאן, והם תופסים את גאס ומבצעים בו לינץ'. המושל החדש (לינץ') מורה לאתר ולעצור את חברי הקלאן בעקבות הרצח של גאס, והוא דואג להעביר את החוק שמתיר נישואים בין-גזעיים. אביו של בן נעצר באשמת קשר עם הארגון, אך הוא מחולץ על ידי פיל סטונמן (הבן של אוסטין ששרד את המלחמה) ועבדיו השחורים הנאמנים. יחד הם בורחים לבקתה מבודדת שבה גרים כמה חיילי צפון לשעבר שמבינים את מצבם. בכותרת נכתב "האויבים לשעבר מהצפון והדרום, מתאחדים שוב כדי להגן על זכותם כגזע ארי".

בינתיים עוזב אוסטין את האזור, כדי שלא יקשרו אותו לסנקציות שהטיל לינץ'. ביתו אלזי, ששומעת על מעצרו של ד"ר קמרון, פונה אל לינץ' כדי לבקש את שחרורו. אולם הוא תופס אותה, ומנסה לאלץ אותה באלימות להתחתן איתו, מה שגורם לה להתעלף. בינתיים חוזר אוסטין, ולינץ' אומר לו שהוא החליט להתחתן עם אישה לבנה. אוסטין מגיב בשמחה, אולם כשמתברר לו שמדובר בבתו – הוא מתעצבן וכועס. מרגל של הקו קלוקס קלאן מזהה את אלזי הכלואה אצל לינץ', והוא מזעיק את חבריו. הם מסתערים בהנהגתו של בן המקום, תופסים את לינץ', וחוגגים את ניצחונם ברחבי העיר. במקביל, מקיפים חייליו של לינץ' את הבקתה שבה מסתתרים משפחת קמרון. הקו קלוקס קלאן ממהרים, ומצילים אותם ברגע האחרון.

בבחירות החדשות שנערכות, אנשי הקלאן מונעים מהשחורים להצביע, ו"הסדר מוחזר על כנו".

הסרט מסתיים בחתונה כפולה, של מרגרט קמרון עם פיל סטונמן, ושל אלזי סטונמן עם בן קמרון. צילומי החתונה משתלבים בסופראימפוזיציה עם דמותו של ישו.

השפעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יציאת הסרט החלה בארצות הברית התרפקות על זכרונות העבר, שתרמה, בין השאר, להקמתו מחדש של הקו קלוקס קלאן, כ־50 שנה לאחר דיכויו בידי הנשיא יוליסס סימפסון גרנט.

נשיא ארצות הברית באותה תקופה, וודרו וילסון, אשר ציטוט מספרו מוצג בתחילת החלק השני הסרט, היה חבר קרוב של דיקסון, מחבר הספר עליו התבסס הסרט. הסרט הוצג מול הנשיא בבית הלבן (והיה לסרט הראשון שהוקרן שם אי פעם). כתב הוליוודי הפיץ לאחר מכן ידיעה כי הנשיא תומך בסרט, כשלמעשה הרגיש וילסון כי דיקסון רימה אותו, והכריז שהסרט אינו לטעמו. בזמן המלחמה הוא אסר על הקרנתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]