הוראת תכנות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוראת תכנות מתקיימת בישראל לכל אורכה של מערכת החינוך, החל מבית הספר היסודי וכלה בלימודים באוניברסיטה. לימודים אלה משרתים מטרות אחדות:

בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 התקיימו בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים לימודים של שפת התכנות לוגו.[1] יצאו לאור בעברית ספר לימוד ("מדריך לעסקי צבים") וכתב עת למורים בשם "צו לצב". כיום משמשת למטרה זו שפת התכנת Scratch.[2]

מתקיימות מספר תוכניות לימוד בתחום התכנות המיושמות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בארץ. במשרד החינוך מפעילים את התוכנית במדעי המחשב ורובוטיקה לבתי ספר יסודיים, שבה מלמדים תכנות, מכניקה ואלקטרוניקה מתוך השקפה כי תחומים אלה הם מרכיב חיוני באוריינות של תלמידים במאה ה-21[3]. במסגרת תוכנית זו מקנים לתלמידים כישורי חשיבה אלגוריתמית וכן נלמדים תהליכי מימוש אלגוריתמים באמצעות כתיבת קוד. מרבית העבודה בתוכנית נעשית בשפת סקראץ' וכוללת בין היתר פיתוח אפליקציות ופרויקטים ברובוטיקה. בתוכנית לוקחים חלק מעל 50 אלף תלמידים והיא פועלת במעל 585 בתי ספר באזורים שונים בארץ[4].

במשרד החינוך משלבים לימודים בתחומים משיקים לתכנות, כגון תחום הסייבר, החל מכיתה ה', כחלק ממגמת פיתוח ענף הסייבר כיעד לאומי[5].

במערכת החינוך היסודית פועלות גם תוכניות חינוכיות חיצוניות בתחומי התכנות, שבהן התלמידים לוקחים חלק במהלך יום הלימודים או אחריו. בין התוכניות הללו אפשר למצוא קורסים בתכנות ופיתוח משחקי מחשב, קורסי תכנות לפיתוח אפליקציות, תוכנית ללימוד תכנות באמצעות מכשירי אייפד המיועדת לילדים צעירים החל מגן הילדים ועד לכיתה ו' ומסלולים נוספים[6].

במשרד החינוך עורכים אירועים שונים לילדים בתחום התכנות. בין אירועים אלה נכללת אליפות התכנות לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. מטרת התחרות היא עידוד תלמידים לעניין במקצועות הטכנולוגיה והיכרות עם יסודות בתכנות[7]. המשרד עורך תחרויות נוספות בתחום הקוד והרובוטיקה, המיועדות לתלמידים בכיתות ה' בבתי ספר יסודיים הלומדים בתוכנית בתחום מדעי המחשב והרובוטיקה. קיימת גם תחרות בתחום הסייבר והתכנות המיועדת לכיתות ח'-י"ב שבה בונים התלמידים רובוטים מתוכנתים.

בבתי ספר תיכוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעי המחשב נכללים ברשימת נושאי הלימוד שבהם ניתן לגשת לבחינת בגרות, מרמה של יחידת לימוד אחת ועד רמה של 5 יחידות. בשנות ה-90 נלמדה במסגרת זו שפת התכנות פסקל. להחלפת מידע בין מורים העוסקים בהוראת מדעי המחשב מפעיל הטכניון את "מחשבה - מרכז המורים הארצי למדעי המחשב",[8] שבין השאר מוציא לאור את כתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב".[9]

בחלק מבתי הספר התיכוניים ניתן להמשיך ללמוד לאחר כיתה י"ב לתואר הנדסאי תוכנה. מסלולים אלה מכונים עתודה טכנולוגית, וידועים גם בשם כיתה י"ג–י"ד[10]. במסלול מכשירים את בוגרי י"ב להשתלבות בתפקידי הנדסאים וטכנאים בחיילות טכנולוגיים בצה"ל, כאשר אורך הלימודים להכשרת הנדסאים הוא שנתיים. במסלול הנדסאי הנדסת תוכנה נלמדים נושאים כגון תכנות, בסיסי נתונים ומערכות הפעלה. בוגרי המסלול משובצים בתפקידי מתכנתים בהתאם לצורכי צה"ל[11].

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורס תכנות מתקיים בצה"ל החל מאמצע שנות ה-60, בעקבות הכנסת המחשב לשימוש צה"ל, תחילה בממר"ם ובהמשך ביחידות נוספות. קורס זה ניתן לבוגרי תיכון המתגייסים לצה"ל, וכן לבוגרי העתודה האקדמית. ההכשרה בצה"ל נחשבה מאז ומתמיד כשער כניסה לעבודה בתכנות גם בשוק האזרחי, לאחר סיום השירות בצה"ל.

בבתי ספר פרטיים להכשרה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 החלה הקמתם של בתי ספר פרטיים להוראת התכנות ומקצועות המחשב. מרכז ההדרכה של חברת יבמ ישראל הכשיר מתכנתים למחשבי החברה, כחלק מתהליך מכירתם והטמעתם. קורסים דומים ניתנו על ידי יבואנים נוספים של חומרה ותוכנה.

בשנת 1991 הוסמכה חברת "מ.ל מיני מחשבים" להעביר קורסים וסדנאות לתוכנה של חברת Oracle. בשנת 1994 התמזגה החברה עם ג'ון ברייס מערכות, נציגת Oracle בישראל, ובעקבות המיזוג שונה שם החברה לג'ון ברייס הדרכה. בשנת 2002 רכשה חברת "מטריקס" את ג'ון ברייס הדרכה.[12] במקביל רכשה מטריקס את חברת ההדרכה "סיון" שייסד יצחק סיון. ג'ון ברייס הדרכה ו"סיון" התמזגו ב-2003, כאשר שם המותג ג'ון ברייס הדרכה נשמר עד היום. חברת מדיאטק הייטק, שהוקמה בחיפה בשנת 1991, היא זרוע ההדרכה וההטמעה של "מטריקס" בצפון.

גוף הדרכה פרטי גדול נוסף הוא "מכללת נס", הפועלת בחמישה קמפוסים והיא חלק מחברת "נס א.ט.".

לעיתים פועלים בתי ספר פרטיים להסבה לתכנות של אקדמאים[13].

ברשות החדשנות החלו בשנת 2018 להפעיל את פרויקט "סיירות תכנות" (Coding Bootcamps) להכשרת אקדמאים ככוח עבודה לתעשיית ההיי-טק[14]. הסיירות מתקיימות במסגרת של הכשרות אינטנסיביות להכשרת מתכנתים, כאשר בוגרי ההכשרות מושמים בחברות הייטק בתפקידי פיתוח עד 15 חודשים אחרי תום ההכשרה. את סיירות התכנות מעבירות חברות פרטיות בתחומי ההכשרה לתכנות ומסגרות חוץ אקדמיות נוספות שזכו בהליך תחרותי שערכה הרשות. התוכניות מיועדות במרביתן לאקדמאים מצטיינים ולחלקן יכולים להתקבל בעיקר בוגרי תואר ראשון מצטיינים של לימודי מדעי המחשב ומדעים מדויקים. קיימות גם סיירות תכנות ייעודיות לבעלי תואר שני המעוניינים בהסבה להיי-טק.

באוניברסיטאות ובמכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנות נלמד באוניברסיטאות ובמכללות בראש ובראשונה במסגרת החוגים למדעי המחשב והנדסת תוכנה, המכשירים מתכנתים ברמה גבוהה. לימודים לתואר ראשון במסגרת זו כוללים שפות תכנות אחדות, וקורסי יסוד שאין תלויים בשפה, כגון מבנה נתונים. הפעילות בתחום זה החלה באמצע שנות ה-60, תחילה במסגרת החוגים למתמטיקה או הנדסת חשמל, ולאחר מכן כחוגים עצמאיים, הזוכים לביקוש רב בקרב הסטודנטים. מסלול הלימודים הראשון לתואר במדעי המחשב בישראל נוסד במכון ויצמן למדע בשנת 1969, ביוזמתו של פרופ' שמעון אבן.

קורסי תכנות בסיסיים נלמדים גם בחוגים רבים אחרים, לשם הענקת יכולת תכנות עצמאית הנחוצה גם בחוגים אלה. לפופולריות רבה זכתה שפת התכנות פורטרן, שהוחלפה במשך השנים בשפות מודרניות יותר.

בנוסף ללימודי תכנות כחלק מהלימודים לתואר אקדמי, מקיימים המוסדות להשכלה גבוהה לימודי תכנות במסגרת לימודי תעודה ולימודי חוץ, וכן במסלול לימודים לתואר הנדסאי תוכנה.

ספרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור עיקרי להוראת שפות תכנות קנייניות הוא ספרים באנגלית שיצאו לאור בידי היצרנים של שפות תכנות אלה, כגון IBM או מיקרוסופט. ספרי לימוד בעברית יוצאים לאור מאז תחילת שנות ה-70. אחד הראשונים שבהם היה "‫שפת FORTRAN הלכה ומעשה" מאת נסים פרנסיז וגדעון עמיר. הוצאות ספרים פרטיות שפרסמו ספרי לימוד בעברית בתחום זה הן "הוצאת הוד-עמי", "פוקוס" ו"אופוס". מו"ל עברי נוסף של ספרים ללימוד תכנות הוא האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי לירון, "לוגו כיום: חזון ומציאות", מעשה חושב, אפריל 1986
  2. ^ פיתוח חומרי עזר למורה להוראת מדעי המחשב בחטיבת הביניים, באתר "מחשבה - מרכז המורים הארצי למדעי המחשב"(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
    פרויקט סקראץ' ישראל
  3. ^ תוכנית ללימודי מדעי המחשב ורובוטיקה - בתי הספר היסודיים, מינהל תקשוב וטכנולוגיה במשרד החינוך, 2016.
  4. ^ עמרי זרחוביץ', "תכנות צריך ללמד ילדים ליצור ולא רק להכשיר ל-8200", גלובס, ‏28 באוגוסט 2019
  5. ^ למידה משמעותית - חיזוק לימודי הסייבר, אתר משרד החינוך
  6. ^ תוכניות חינוכיות חיצוניות, משרד החינוך, מערכת לאיתור תכניות חיצוניות, תוצאות חיפוש בתחום התכנות
  7. ^ אליפות התכנות לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, משרד החינוך, הענן החינוכי
  8. ^ האתר של מחשבה - מרכז המורים הארצי למדעי המחשב
  9. ^ הבטים בהוראת מדעי המחשב - אתר כתב העת
  10. ^ לימודי י"ג - י"ד, edu.gov.il (אתר משרד החינוך)
  11. ^ הנדסאי/ת או טכנאי/ת הנדסת תוכנה, משרד החינוך, פורטל תלמידים
  12. ^ שלומי גלובינסקי, מטריקס מקבוצת פורמולה רוכשת את ג'ון ברייס הדרכה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2002
  13. ^ אבי בליזובסקי, "אין מספיק בוגרי מקצועות המחשוב כדי למלא את המחסור בהיי-טק", "אנשים ומחשבים", 22 בינואר 2018
  14. ^ מסלול סיירות תכנות Coding Bootcamps, innovationisrael.org.il (אתר רשות החדשנות)