לדלג לתוכן

החברה הגאוגרפית הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרדי החברה בסנקט פטרבורג

החברה הגאוגרפית הרוסיתרוסית: Русское географическое общество) היא אגודה מדעית רוסית, שנוסדה ב-18 באוגוסט 1845 למטרת קידומם של מדעי הגאוגרפיה. כיום, זהו מרכז מוביל לגאוגרפיה, התומך במחקר, חינוך, משלחות גילוי ומחקר ועבודת שדה ומקדם עניין ציבורי והבנה מיודעת של העולם - אוכלוסיות, מקומות וסביבות.

זוהי אחת האגודות המדעיות הוותיקות בתחום, אחרי זו הצרפתית (1821), הגרמנית (גר') (1828) והבריטית (1830). משנת 1956 החברה היא חברה באיגוד הבינלאומי לגאוגרפיה.

סמל החברה הגאוגרפית הקיסרית הרוסית, 1914
ספריית החברה הגאוגרפית, 1916
נשיא החברה הגאוגרפית הרוסית סרגיי שויגו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, 2015

החברה הגאוגרפית הרוסית נוסדה בשנת 1845 כמכון שמטרתו לקדם את מדע הגאוגרפיה, בחסות הקיסר ניקולאי הראשון, שהעניק לה כתב הרשאה קיסרי ונודעה בהמשך בשם "החברה הגאוגרפית הקיסרית הרוסית" עד שנת 1917.

17 חבריה המייסדים של החברה הגאוגרפית היו:[1] קונסטנטין ארסנייב, פרידריך וילהלם רמברט פון ברג, קרל ארנסט פון בייר, פרדיננד וראנגל, פלטון צ'יחאצ'וב, ולדימיר דאל, פטר קופן, אלכסיי לבשין, ויליאם הרברט הובס, גרגור פון הלמרסן, אדם יוהאן פון קרוזנשטרן, מיכאיל מוראביוב-וילנסקי, פיודור ליטקה, ולדימיר אודייבסקי, פיוטר ריקורד, מיכאיל ורונצ'נקו, וסילי פרובסקי ופרידריך פון שטרובה.

נשיאי החברה הגאוגרפית הקיסרית היו הנסיכים הגדולים של רוסיה קונסטנטין ניקולאייביץ (1845–1892) וניקולאי מיכאילוביץ' (1892-1917), אך למעשה נוהלה על ידי סגני נשיא החברה: פיודור ליטקה (1845–1850), הרוזן מיכאיל מורביוב-וילנסקי (1850–1857), פיוטר סמיונוב טיין-שאנסקי (1873–1914) ויולי שוקאלסקי (1914–1931).

סניפים שונים של החברה הגאוגרפית הוקמו בקווקז (1850), אירקוטסק (1851), וילנה (1867), אורנבורג (1868), קייב (1873), אומסק (1877) וערים אחרות.

החברה העניקה חסות וארגנה את משלחות המסע של ריצ'רד מאק, פיוטר קרופוטקין, סמיון טיין-שאנסקי, ניקולאי מיקלוחו-מיקלאי, ניקולאי פרז'וואלסקי, פיוטר קוזלוב, ולדימיר אוברוצ'ב ולב ברג. החברה סייעה גם להקים את תחנות המחקר הראשונות בקוטב הצפוני של רוסיה והייתה הראשונה לחקור בפרוטרוט את הפולקלור הרוסי ואגדות העם האוקראיניות.

החברה הייתה הראשונה לארגן משלחות חקר להרי אורל בשנים 1847–1850 ולנהר אמור בשנים 1854–1863 ולאזורים המרוחקים של המזרח הרחוק הרוסי ומונגוליה בשנות 1870. עד 1917 הורכבה החברה הגאוגרפית מ-11 סניפים ואלף חברים.

לאחר הקמת ברית המועצות החברה נקראה בשם "החברה הגאוגרפית הסובייטית", או ה"חברה הגאוגרפית של ברית המועצות", ולנשיאיה מונו אישים כניקולאי ואווילוב (1931–1940), לב ברג (1940–1950), יבגני פאבלובסקי (1952–1964), סטניסלב קלסניק (1964–1977) וחוקר הקוטב אלכסיי טרשניקוב (1977–1991)

החברה ערכה מספר הכנסים והעניקה פרסים תלת שנתיים כמו מדליית הזהב הגדולה ופרסים דו-שנתיים על שמם של פרז'וואלסקי, ליטקה וסמיונוב[2] והעניקה גם את הפרס הדו שנתי על שם סמיון דז'נייב. עד שנת 1970 החברה הוציאה לאור למעלה מ-2,000 כרכים של ספרות גאוגרפית, לרבות מגזין "הרשומות" (Записки, שיוצא לאור מאז 1846) ומגזין "הידיעות" (Известия, יוצא לאור מאז 1865).

החברה הגאוגרפית שבה לשמהּ ההיסטורי בשנת 1991 והעתיקה את משרדיה הראשיים בחזרה לסנקט פטרבורג.

בספטמבר 2010 אלבר השני, נסיך מונקו, היה לחבר כבוד בחברה הגאוגרפית הרוסית.

מאז 2002 החברה מתחזקת ותומכת במחנה הקרח ברנאו שבקוטב הצפוני המשמש בעיקר למטרות תיירות ומחקר. מאז התפרקות ברית המועצות עמדו בראש החברה אישים שונים כדוגמת החוקרים יורי סליבורסטוב וסרגיי לברוב ואנשי צבא כאנטולי קומאריצין וסרגיי שויגו.

נשיאי החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# תאריכים ראש החברה שם התפקיד תארים מדעיים הערות
1 18451892 קונסטנטין ניקולאייביץ' יושב ראש חבר כבוד באקדמיה למדעים
2 18921917 ניקולאי מיכאילוביץ' יושב בראש חבר כבוד באקדמיה למדעים
3 19171931 יולי שוקאלסקי יושב ראש חבר כבוד באקדמיה למדעים בתקופתו נקרא החברה בשם החברה הגאוגרפית של ברית המועצות, או החברה הגאוגרפית הסובייטית
4 19311940 ניקולאי ואווילוב נשיא אקדמאי באקדמיה למדעים נשיא האקדמיה הסובייטית למדעי החקלאות
5 19401950 לב ברג נשיא אקדמאי באקדמיה למדעים
6 19521964 יבגני פאבלובסקי נשיא אקדמאי באקדמיה למדעים
7 19641977 סטניסלב קלסניק נשיא אקדמאי באקדמיה למדעים
8 19771991 אלכסיי טרושניקוב נשיא אקדמאי באקדמיה למדעים
9 19912000 סרגיי לברוב נשיא דוקטור לגאוגרפיה החברה הגאוגרפית שינתה שמה חזרה לשמה ההיסטורי "החברה הגאוגרפית הרוסית"
10 20002002 יורי סליבורסטוב נשיא דוקטור לגאולוגיה
11 20022009 אנטולי קומאריצין נשיא דוקטור למדעים טכניים עמד בראש מחלקת הניווט והאוקיינוגרפיה במשרד ההגנה
12 2009
— מכהן
סרגיי שויגו נשיא דוקטור לכלכלה כיהן במקביל כראש המשרד למצבי חירום של רוסיה ושר ההגנה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Pyotr Semyonov-Tyan-Shansky. История полувековой деятельности Императорского Русского географического общества. Volumes 1-3. SPb, 1896.
  • לב ברג. Всесоюзное Географическое общество за 100 лет. 1845-1945. Moscow-Leningrad, 1946.
  • Географическое общество за 125 лет. Leningrad, 1970.
  • Hirsch, Francine. 2005. Empire of Nations: Ethnographic Knowledge and the Making of the Soviet Union. Ithaca, NY: Cornell University Press. ISBN 0-8014-4273-7

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Pyotr Semyonov-Tyan-Shansky, vol. 1, p. 2-3.
  2. ^ http://pegion.ru/58df61cf841a.htm "Earth and people" magazine about RGO medals