ולדימיר דאל

ולדימיר דאל
Владимир Даль

ולדימיר דאל, דיוקן מאת וסילי פרוב
לידה	10 בנובמבר 1801 (יוליאני) לוהנסק, Slavyanoserbsky Uyezd, האימפריה הרוסית
פטירה	22 בספטמבר 1872 (יוליאני) (בגיל 70) מוסקבה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית העלמין וגנקובסקויה
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	האוניברסיטה הקיסרית בדרפט בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תקופת פעילות	מ-1827
תארים	D.M.Sc.
השקפה דתית	נצרות אורתודוקסית
בן או בת זוג	ג'ולי דאל (22 ביוני 1833 – 1838 (כ־4 שנים)) יקטרינה סוקולובה (מ-1840)
ילדים	Lev Vladimirovich Dahl, Olga Demidova
פרסים והוקרה	מדליית קונסטנטין אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 Medals of Turkish War 1828-1829 אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
חתימה

ולדימיר איבאנוביץ' דָאל (ברוסית: Владимир Иванович Даль;‏ 22 בנובמבר 1801 – 4 באוקטובר 1872) היה פילולוג, מילונאי וסופר רוסי בולט במחצית הראשונה של המאה ה-19. הוא כיהן כחבר באקדמיה הרוסית למדעים ונמנה עם מייסדיה של החברה הגאוגרפית הרוסית. דאל היה פוליגלוט השולט בשש שפות. הוא הותיר חותם משמעותי על חקר השפה והתרבות הרוסית. שמו יצא למרחוק בעיקר בזכות מפעל חייו – מילון השפה הרוסית, אחד החיבורים המילונאיים החשובים והמקיפים ביותר של השפה. הוא אף נחשב לאחד מחלוצי החוקרים של השפה והתרבות הטורקית.

ביוגרפיה

דאל נולד ביישוב הסמוך ללוהנסק שבחבל נובורוסיה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית. מוצאו היה אירופי ומגוון. אביו, כריסטיאן פון דאל (1764–1821), היה רופא ממוצא דני שהיגר לרוסיה. הוא היה מלומד וידען שפות, אשר הוזמן לנהל את הספרייה בחצר הקיסרית של יקטרינה הגדולה. לאחר לימודי רפואה באוניברסיטת יינה שב לרוסיה לעסוק במקצועו. אמו של דאל הגיעה ממשפחה בעלת שורשים צרפתיים–פרוטסטנטיים (הוגנוטים).

ראשית דרכו המקצועית של דאל החלה בחינוך צבאי ימי, כאשר בגיל 13 החל את לימודיו בבית הספר לקציני ים. עם סיום הכשרתו, שירת כקצין בצי בים השחור החל משנת 1819, ובהמשך הועבר בשנת 1824 לשרת בים הבלטי. תקופה זו הגיעה לסיומה בשנת 1826, כאשר החליט לעזוב את הצי לטובת פנייה למסלול אקדמי חדש. דאל פנה ללימודי רפואה באוניברסיטת טרטו, ולאחר שהוסמך כרופא בשנת 1829, גויס לצבא ולקח חלק פעיל במלחמה נגד הטורקים ובדיכוי מרד נובמבר בפולין. בשנת 1832 עבר לסנקט פטרבורג והחל לעסוק ברפואה בבית חולים צבאי. בשנת 1833 עבר עם משפחתו לאורנבורג, המשיך את שירותו כרופא בפעילות צבאית במרכז אסיה, תקופה בה גם התרחבה משפחתו עם הולדת שני ילדיו.

בשנת 1838 חזר דאל לסנקט פטרבורג והשתלב בשירות הציבורי במשרד הפנים. שיאה של קריירה זו היה בשנת 1849, אז מונה לתפקיד בכיר בניז'ני נובגורוד. משרה זו הייתה משמעותית במיוחד שכן היא אפשרה לו גישה למשאבים וזמן לאיסוף חומר אתנוגרפי רב ערך. דאל המשיך בתפקידו זה במשך עשור, עד לפרישתו משירות המדינה בשנת 1859 ומעברו להתגורר במוסקבה.

פעילות ספרותית

כרך של מילון - מהדורת 1880

בשנת 1823 החל דאל את פעילותו הספרותית. בשנים שלאחר מכן פרסם את שיריו הראשונים ואת הנובלה הראשונה פרי עטו. בשנת 1832 פרסם ספר בסגנון סיפורי עם, אולם משרד החינוך ראה בתוכנו חתירה תחת השלטון והביא למעצרו של דאל. הוא שוחרר רק בעקבות לחצו של המשורר וסילי ז'וקובסקי, אך מכירת הספר נאסרה. למרות זאת, דאל המשיך ליצור ולפרסם יצירות רבות גם במהלך שירותו הממלכתי באורנבורג ובניז'ני נובגורוד. כתיבתו זכתה לפופולריות רבה במהלך המאה ה-19, ולאחר מותו קובצו כלל כתביו ופורסמו באוסף מלא המונה עשרה כרכים.

נדבך משמעותי בחייו היה הקשר הקרוב עם אלכסנדר פושקין, שהחל בשנת 1832. פושקין העריך מאוד את סגנונו הספרותי של דאל, העניק לו במתנה כתב יד מקורי של אחת מיצירותיו, ואף היה זה שעודד והאיץ בו להמשיך בעריכת מילון השפה הרוסית. השניים שיתפו פעולה גם במישור המחקרי. בשנת 1833 ארגן דאל עבור פושקין סיור באזור אורנבורג, בעקבות אתרי המרד של ימליאן פוגצ'וב. הקשר הגיע לשיאו הטראגי בשנת 1837, כאשר לאחר הדו-קרב הגורלי שבו נפצע פושקין, היה דאל חלק מצוות הרופאים שטיפלו בו בימיו האחרונים.

מילון השפה הרוסית

"המילון המבואר לשפה הרוסית הגדולה החיה" נחשב למפעל חייו המרכזי של ולדימיר דאל, אשר הקדיש לכתיבתו 53 שנים מחייו. פירות עבודתו החלו לראות אור בשנת 1861, ועם השנים המילון התרחב ופורסם בחמישה כרכים המכילים כ-200 אלף מילים וכ-30 אלף ביטויים. דאל גילה מסירות כה עמוקה לפרויקט זה, עד שבעת שהגיע לאות "П" בעריכתו, בחר לפרוש מהשירות הציבורי ולעבור להתגורר במוסקבה כדי להתמקד באופן בלעדי בהשלמת המלאכה.

מעבר לערכו הלשוני, המילון מהווה מקור ידע עשיר על החברה הרוסית ועל האתנוגרפיה שלה, שכן הוא משלב מידע רב על אורחות החיים לצד הגדרות המילים. על הישג כביר זה הוענקה לדאל מדליה מטעם החברה הגאוגרפית, ובשנת 1868 הוא נבחר כחבר באקדמיה האימפריאלית למדעים של סנקט פטרבורג. חשיבותו של דאל הוכרה גם בזירה הבינלאומית כאשר אונסקו הכריזה על שנת 2001 כ"שנת דאל" במלאת מאתיים שנה להולדתו, ופועלו מונצח כיום בשני מוזיאונים ייעודיים בלוגנסק ובמוסקבה.

יחסו ליהודים

במהלך שירותו במשרד הפנים הרוסי, נכללו בתחומי אחריותו של דאל חקירות של מקרי מוות בקרב ילדים. בשנת 1844 פורסם מסמך רשמי מטעם המשרד העוסק בעלילות דם תחת הכותרת "חקירה בדבר רציחתם של עוללים נוצריים בידי יהודים והשימוש בדמם". על אף שהמסמך נכתב במקור באופן אנונימי על ידי אחד מפקידי המשרד, שמו של דאל נקשר אליו כאחד ממחבריו האפשריים החל משנת 1913, עם תחילת פרשת בייליס. עם זאת, אין כל הוכחה היסטורית המאששת את מעורבותו של דאל בהכנת המסמך או בפרסומו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר דאל בוויקישיתוף

• אתר המוקדש לדאל (אורכב 15.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
• ולדימיר דאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ולדימיר דאל, באתר Discogs (באנגלית)