החזר מס הכנסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החזר מס הכנסה הוא החזר מס הכנסה המוחזר על ידי רשות המסים בישראל בגין מס ששילם נישום (האזרח משלם המסים) ביתר.

גורמים לצורך בהחזר מס הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביית היתר בתשלומי המס מתבררת בסוף השנה. עבור עצמאים ישנה קביעה לשיעור ניכוי במקור מתשלומים שמתקבלים מלקוחות. בנוסף לזה ישנה קביעה למקדמות מס הכנסה. השיעור נקבע על ידי מס הכנסה ומבוסס על צפי הכנסות שנתי. ניתן לשנות את גובה הקביעה על ידי פנייה למס הכנסה במכתב או באמצעות מייצג (יועץ מס, רואה חשבון). משנקבעה קביעה למקדמות ינוכו ממנה סכומים שנגרעו מהנישום כניכוי במקור. בסוף השנה. עם היוודע גובה ההכנסות וההוצאות בפועל, ניתן לקבוע מהו החיוב המדויק שנישום מחויב בו. אם במהלך השנה הסכום המצטבר של המקדמות והניכויים במקור עולה על המס שהנישום חייב לשלם אזיי עליו לקבל החזר מב הכנסה.

עבור שכיר, גביית יתר יכולה להתקיים כאשר השכיר עובר ממקום עבודה אחד לשני. במקרה כזה עליו לקבל מסמך תיאום מס ממס הכנסה שבעזרתו יכולים המעבידים החדשים לקבוע מה שיעור המס שישולם מדי חודש בחודשו. בסוף השנה יכולים להיות הבדלים בין המס בו חויב הנישום למה המס ששולם בפועל.

החזר מס יכול להתקיים גם במקרה שהנישום לא עדכן (את המעביד אם שכיר או את ייעוץ המס אם עצמאי) בכל הקלות המס המגיעות לו - הפקדות לקופות גמל הולדת ילדים וכו'. פקודת מס הכנסה מעניק הטבות מס המקטינות את חבות המס ומתקבלות ממגוון סיבות כגון: תואר אקדמי, ביטוח חיים, ילדים, שחרור משירות חובה, קצבאות מביטוח לאומי, פעילות בשוק ההון וכו'. לא תמיד העובד מודע לזכותו להטבות אלה, ולכן אינו מביאן לידיעת מעסיקו, ומשלם מס יתר.

נישום שנוכה ממנו יותר מס משהוא חייב בו יכול לבקש החזר מרשות המסים, באמצעות הגשת דו"ח שנתי. פנייה זו נעשית ישירות על ידי הנישום, או באמצעות מייצג (יועץ מס, רואה חשבון או עורך דין).

אוטומציה של החזר המס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נעשו ניסיונות להכניס אוטומציה חלקית או מלאה לתהליך במדינות המשפט הקונטיננטלי, בהן הדין פשוט יותר התפתחה מערכת חישוב אוטומטית (המדינה מחשבת את החזר או חבות המס בסוף השנה על פי מאגרי המידע המצויים בידה ולאזרח עומדת הרשות לאשר את החישוב או להגישו מחדש).

באופן כללי התפתחו 4 שיטות עיקריות לאוטומציה של התהליך אשר ניתן לחלקן ל-2 קטגוריות:

מדינות בהן יש חובת דיווח לכל שכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות אלו נחלקות ל-3 שיטות, הנבדלות אחת מהשנייה לפי רמת האוטומציה של התהליך (וביחס הפוך כמות הזמן שהאזרח נדרש להשקיע). ניסיונות הקלות על השכיר בהגשה המודל הנורדי הוא הקשה ביותר עבור המדינה, ואשר מקל על התהליך בצורה מקסימלית מעיני האזרח. מודל זה נחשב למודל הנלחם בצורה הטובה ביותר בכלכלה השחורה.

  1. השיטה הנורדית - מודל זה נקרא שיטת הדיווח ההצהרתי (prefilled tax return), שלפיה רשויות המס מכינות בעצמן את הדוח השנתי עבור כל פרט על סמך הנתונים המנהליים על הכנסותיו. לשם כך הוקמה במדינות אלו מערכת מידע מרכזית המכילה את כלל נתוני ההכנסה שנתקבלו על כל פרט מגופים שונים במשק (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד). על סמך נתוני המאגר נערך חישוב אוטומטי של חבות המס לכל פרט, והדוח נשלח לאישורו. שיטה זו נהוגה בשוודיה, דנמרק ואיסלנד.
  2. השיטה הסוציאליסטית - בארצות שבהן יש זכויות סוציאליסטיות ברמה בינונית כמו אוסטרליה והולנד ישנה שיטת ביניים לפיה המדינה אוספת רק חלק מהמידע לגביו יש זכויות סוציאליסיטיות רבות (כמו שכר עבודה) ומשאירה לאזרח איסוף של חומר שמגיע ממקורות הכנסה אחרים כמו שוק הון או שכר דירה. בצרפת מוחלת שיטה זו בשינויים רחבים יחסית.
  3. השיטה האמריקאית - בשיטה זו הנטל הבירוקרטי כולו מוטל על האזרח. מצדדי השיטה מתרצים זאת בחינוך לאחריות פיננסית. השיטה הנ״ל מונהגת בעיקר בארצות הברית וקנדה. מדינות נוספות שכלכלתן עברה פיתוח מואץ בעקבות הצטרפות לגוש האירו אימצו את השיטה, כך ניתן למצוא שיטה זו במדינות כמו פולין ויוון.

מדינות בהן אין חובת דיווח לכל שכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות (16 מדינות מתוך 34 החברות ב-OECD) אין לשכירים חובת דיווח וגביית המס מסתמכת בעיקרה על ניכוי במקור ללא דיווח מצד הנישום (זאת בדומה לשיטה בישראל). במדינות אלו נוצרים הפרשים לטובת או לרעת רשות המס המקומית. זהו המצב ביפן, אנגליה, אירלנד וגרמניה.

בארה״ב הממשל הכיר בבעיה וה-IRS החיל חובת דיווח אלקטרונית על כל האזרחים. חובה זו רוככה בכך שהממשל מימן את 14 החברות הגדולות שפיתחו תוכנות ידידותיות להגשת הדו"ח בתמורה לכך ששירותיהן יינתנו בחינם לאזרחים המרוויחים עד 70 אלף דולר. (בין היתר - turbotax, freetaxusa ועוד)

בישראל נעשו מספר ניסיונות להגדיל את האוטומציה של רשות המסים. רוב הניסיונות נעשו על ידי רשות המסים ויחידת שע"מ (שירות עיבודים ממוכן) והתמקדו בהגדלת האוטומציה מצד רשות המסים. מצד הנישום עיקר האוטומציה נובע מחברות פרטיות כגון לירם וקו מנחה המפתחות תוכנות ייעודיות לרו"ח ויועצי מס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]