הכחדת דגים
הכחדת דגים היא מגמה הולכת וגדלה ברחבי העולם של היעלמות דגים כתוצאה מדיג, זיהום מים או התחממות גלובלית[1][2]. המין הראשון של דגים שחיו בעולם המודרני ונכחד הוא דג היד החלקה (אנ'), שהכחדתו מסמלת את ההכחדה של מיני דגים[3][4][5]. דג נוסף שכבר הוכחד הוא חדקן שיניים סיני, שדווח לראשונה על היעלמותו כבר ב-2019[6][7][8]. ההערכה הרווחת היא שאוכלוסיית הדגים במים מלוחים תיעלם כמעט לחלוטין עד שנת 2048[2][9][10]. הערכה נוספת מדברת על היעלמות מסיבית של דגים עד שנת 2050[11][12][13].
סיבות להכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיג יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן כמה סיבות להכחדת מיני דגים. אחת מהסיבות העיקריות הוא דיג יתר - מושג המתאר דיג מסיבי באזור מסוים, עד כדי כך שלמין הדגים לא נותר זמן להתחדש ובכך הוא נעלם מהאזור. דיג היתר משתנה מאזור לאזור, ותלוי בכמות הדגים לעומת כמות הדייגים. ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות העריך כי בשנת 2015 כשליש מאזורי הדיג בעולם יוגדרו כאזורי דיג יתר[14].[דרושה הבהרה]
לדיג היתר השפעה קריטית על המערכת האקולוגית של בעלי החיים הימיים. דיג יתר יכול להתקיים בכל גוף מים, כולל נהרות, אגמים, אוקיינוסים, ימים או בריכות. הדיג הגבוה עלול לפגוע במינים מסוימים שהם הטורפים העיקריים של דג אחר, מה שיוביל להתרבות חסרת תקדים של המין הנטרף, אשר עלול להביא לחוסר איזון אקולוגי; לחלופין, יפגע הדיג במזונם הטבעי של דגים מסוימים, ויגרום גם למינים שלא ניצודים על ידי האדם להיכחד מפאת חוסר במזון. לדוגמה, דיג יתר של כרישים הוביל למשבר אקולוגי חמור בעקבות פגיעה בשרשרת המזון.[דרוש מקור]
דיג יתר הוא גורם מכריע בהכחדה המשוערת של מיני דגים. חוקרים מצביעים על דיג יתר כגורם להיעלמות של למעלה מ-50% מדגי הים התיכון ב-40 השנים האחרונות, ומזהירים מהיעלמות של 76 מינים של כרישים בים התיכון בשנים הקרובות[דרוש מקור]
התחממות גלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחממות כדור הארץ היא גורם שמשפיע על אוכלוסיית הדגים. ההתחממות הגלובלית משפיעה בין היתר גם על טמפרטורת האוקיינוס. ממחקר שהובילה אוניברסיטת ראטגרס ופורסם בכתב העת Science עולה כי משנת 1930 עד 2010 הובילה התחממות האוקיינוס לירידה של כ-4.1% באזורי המחיה האופטימליים עבור דגים ורכיכות רבים. בחמישה אזורים בעולם, כולל ים סין המזרחי והים הצפוני, הייתה הירידה המשוערת בין 35-15 אחוז[15]. הסכנה הגדולה עבור אוכלוסיית הדגים היא שהמים יתחממו מדי עד ששלב ההשרצה של הדגים לא יהיה אפשרי, ומינים רבים יפסיקו להתרבות ובכך יכחדו לחלוטין[16]. על פי מחקר שפורסם במגזין Science, מוערך כי 40% מדגי העולם לא יהיו מסוגלים להתרבות מפאת חום המים עד סוף המאה ה-21[16]. בשנת 2019 פורסם דו"ח על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שהצביעה על צפי מדאיג בהתחממות האוקיינוסים, ובין היתר ישפיע לרעה על אוכלוסיית הדגים[17].
עם זאת, יש הטוענים כי דווקא ניצול של משאבי הים והדגים בו כמקור לחלבון ואנרגיה חלופית יגרום לירידה משמעותית בהתחממות הגלובלית ובכך יציל מיני דגים רבים. מחקר שערכו מדענים מאוניברסיטת אורגון, אוניברסיטת קווינסלנד וה-World Resources Institute (אנ') העלה כי אכילת דגים ברי-קיימא במקום לצרוך חלבון מן היבשה (כגון בקר, צאן ועופות) יוביל להפחתה משמעותית בזיהום הכלול בגידול וטיפוח תעשיית הבשר ובכך יציל עשרות מינים של דגים מהכחדה בעקבות זיהום המים[18].
פעולות למניעת הכחדת דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות העלאת המודעות לנזקי הכחדת דגים החלו מדינות שונות לקבוע חוקים שונים במטרה להפחית את התופעה, ואף נקבעו חוקים בינלאומיים למטרה זו. גם בתוך המדינות עצמן ישנו קושי לבצע אכיפה ראויה של חוקים אלו, אולם הקושי חמור במיוחד במים בינלאומיים, בהן נותרו נפוצות מאוד הפרות של תקנות וחוקים בינלאומיים. בעיה זו גרמה להקמתן של ארגוני Regional Fisheries Management Organizations (אנ'), שהם ארגונים אזוריים בהם מדינות האזור מגדירות יחד מכסות לדיג של מיני דגים מקומיים. עם זאת, הארגונים האזוריים אינם מספיקים למנוע את דיג היתר, והתארגנויות בינלאומיות של חוקרים ומדענים בוחנים פתרונות שונים לתופעה[19].
חלק מהמאמצים מתמקדים בהגנה על אוכלוסיות דגים בסיכון בניסיון לסייע לדגה להתאושש, אם כי ישנה מחלוקת לגבי השאלה האם כל המינים יכולים להשתקם לאחר שנפרץ גבול מסוים בהתדלדלות האוכלוסייה[20]. מטא אנליזה שפורסמה בכתב העת Nature Ecology & Evolution ניסתה לבחון את שיקום אוכלוסיית הדגים באזורים ימיים מוגנים (אנ') עליהן חלו תקנות להגנת החי באזור ספציפי. מטא האנליזה בחנה 24 מחקרים שבדקו 1,619 אומדי גידול של אוכלוסיית דגים והראתה שהמינים שנמצאים בשולי האזורים המוגנים פגיעים ב-60% יותר לעומת מינים הנמצאים בלבו של האזור המוגן. כאשר גודל האזור היה מוגן היה קטן במיוחד, למשל, כקילומטר רבוע אחד, אפקט הפגיעות האופייני לאזורי השוליים היה רלוונטי כמעט לכל שטח האזור המוגן והאפקטיביות שלו ירדה. באופן זה, יעילות ירודה בשל "אפקט השוליים" והעדר מרחב מוגן מספק נמצאה באזורים מוגנים הקטנים מ-10 קילומטר רבוע, ואפקט יעיל במיוחד נמצא באזורים הגדולים מ-10 קילומטר מעוקב. בנוסף נמצא שבתוך האזורים המוגנים מתרחש קצב גבוה יותר של תופעת "גלישה", בה מינים באזור משוקם נודדים לאזורים אחרים ומסייעים לשיקומם. תופעת הגלישה חיונית עבור דייגים הפועלים באזורים בהם הדגה פגיעה, מכיוון שקיומה מאפשר לשמור על אזור מוגן מרכזי שיסייע לאזורי הדיג הסמוכים להשתקם גם מבלי שיוטלו עליהם תקנות דומות. לצד זאת, עדויות שונות מראות שדיג אינטנסיבי על גבולות האזור המוגן מגדיל משמעותית את "אפקט השוליים" ומחליש את תופעת ה"גלישה". עדויות אלו קיבלו חיזוק מכך שאזורים מוגנים שהוגדר סביבם "אזור חיץ" שגם בו אסור לדוג ואזורים שבוצעה בהם אכיפה יעילה, הראו יעילות גבוהה משמעותית בתופעת "גלישה" ובצמצום "אפקט השוליים" בהשוואה, בהתאמה, לאזורים בהם לא קיים כלל אזור חיץ ושהתקבלו בהם דיווחים על דיג לא חוקי[21]. מאמר נוסף שפורסם בכתב העת "Science" הראה שאפקטיביות של האזורים הימיים המוגנים תלויה גם במידת ההגנה שישנה באזור, והציע שבמידה ואזור ימי מוגן לא מספק תוצאות יש לבצע התאמה של מידת האינטנסיביות של ההגנה באזור[22].
השפעה על בני האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
היעלמותם של דגים תשפיע קשות על ענף הדיג, שהוא עצמו האחראי העיקרי להכחדה. על פי דו"ח משנת 2002 המסכם את נתוני שנת 2000 שפרסם ארגון המזון והחקלאות כ-35 מיליון איש ברחבי העולם עוסקים בענף הדיג, או שהוא פרנסתם העיקרית[23]. היעלמות הדגים בסין, למשל, עקב דיג היתר באזור יגרום לאיבוד עבודתם של כמעט מיליון איש, שכן סין מחזיקה בצי ספינות הדיג הגדול ביותר בעולם[24].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיזוי בעלי החיים בסיכון של הרשימה האדומה של IUCN
- יונתן קפשוק, החיים המסתוריים בים התיכון: הדגים שמסתובבים מתחת לרגליים שלנו, באתר מאקו, 19 ביוני 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוקרים: בעוד כ-50 שנה לא ישארו דגים בים, באתר ynet, 5 בנובמבר 2006
- ^ 1 2 Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048, www.cbsnews.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ The first modern-day marine fish has officially gone extinct. More may follow, Mongabay Environmental News, 2020-06-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ David Shiffman, Smooth Handfish Extinction Marks a Sad Milestone, Scientific American, 1 ביולי 2020 (באנגלית)
- ^ Stacy Liberatore, Scientists confirm first marine fish extinction of modern times, Mail Online, 2020-07-03
- ^ Giant Chinese Fish Is Now Extinct After Surviving Millions of Years, EcoWatch, 2020-01-09 (באנגלית)
- ^ Douglas Main, The Chinese paddlefish, one of world's largest fish, has gone extinct, National Geographic, 8 בינואר 2020
- ^ Stephanie Pappas-Live Science Contributor 07 January 2020, One of World's Largest Freshwater Fish May Be First Official Extinction of 2020, livescience.com (באנגלית)
- ^ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048, Sustainable Human (באנגלית)
- ^ Seafood May Be Gone by 2048, Study Says, Animals, 2006-11-02 (באנגלית)
- ^ Will there be enough fish to feed the world in 2050?, World Wildlife Fund (באנגלית)
- ^
Charles Clover, Environment Editor, All seafood will run out in 2050, say scientists, The Telegraph, 3 November 2006
- ^ John Platt, Large ocean fish could be gone by 2050, study says, Scientific American Blog Network (באנגלית)
- ^ The State of World Fisheries and Aquaculture 2018; Meeting the sustainable development goals, ארגון המזון והחקלאות
- ^ Climate change shrinks many fisheries globally, Rutgers-led study finds, EurekAlert! (באנגלית)
- ^ 1 2 חוקרים: דגים פגיעים יותר למשבר האקלים מכפי שהיה ידוע, באתר הארץ, 13 ביולי 2020
- ^ עומר כביר, דו"ח פסימי: האנושות בצרות - גם אם תצליח להגביל את ההתחממות הגלובלית, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2019-09-25
- ^ עומר כביר, מחקר: רוצים לבלום את ההתחממות הגלובלית? תאכלו יותר דגים ושרימפס, באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2019
- ^ רחלי ווקס, לתפוס ברשת את תאגידי הדיג העברייניים, באתר זווית, 16 בפברואר 2021
- ^ דיג יתר באתר אקו-ויקי
- ^ שרה אוחיון, Fish on the edge: a meta-analysis reveals edge effects within marine protected areas, Nature Ecology & Evolution
- ^ Kirsten Grorud-Colvert ואחרים, The MPA Guide: A framework to achieve global goals for the ocean, Science, 10 Sep 2021
- ^ FAO Fisheries & Aquaculture - Fisheries and aquaculture governance, www.fao.org
- ^ אנדרו ג'ייקובס, התיאבון הסיני לדגים מרוקן את הים, באתר הארץ, 4 במאי 2017
