הכל חינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו התנועה

הכל חינוך הייתה תנועה ציבורית, בלתי מפלגתית, המבקשת להוביל לקידום, שיפור והתחדשות מערכת החינוך בישראל, על ידי הצבת החינוך בראש סדר היום הלאומי וקידום וגיבוש מדיניות חינוך ותוכנית לאומית רחבה המעוגנת בהסכמה ציבורית, מגובה בחקיקה ובתקציב רב שנתי.

התנועה הוקמה בשנת 2008 על ידי דב לאוטמן, ששימש עד למותו כיושב ראש התנועה. מנכ"ל התנועה מ-2008 עד 2012 היה הרב שי פירון. ב-2013 מונתה למנהלת ורד ליבנה, בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל. בעבר שמשה ליבנה כיועצת בכירה לנציב שירות המדינה, והייתה המנכ"לית המייסדת של אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית. מאז שנת 2014 התנועה אינה פעילה והעמותה מצויה בהליכי פירוק מרצון[1].

עקרונות יסוד של התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חיזוק החינוך הציבורי: התנועה רואה בביסוסה של מערכת החינוך הציבורי יעד ראשון במעלה. חובת המדינה כלפי כלל ילדיה מחייבת הקמת מערכת חינוכית מצטיינת, שאינה מבחינה בין ילד לילד. התנועה תפעל לעצירת תהלכי הפרטה בחינוך המהווים סכנה חמורה ללכידות התרבותית והחברתית בישראל.
  2. הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע בעל עדיפות לאומית גבוהה: התנועה תפעל לחיזוק מקצוע ההוראה, לשינוי מהותי ביוקרתו של המקצוע, באיכותם של המורים ובתנאי העסקתם.
  3. ליבת לימודים כלל ישראלית מחייבת בכל בתי הספר: על מערכת החינוך בישראל לגבש תוכנית ליבה המחייבת את כלל בתי הספר. ליבת תוכנית הלימודים תהווה בסיס לחיזוק ערכיה של החברה בישראל.
  4. תקצוב דיפרנציאלי לכל תלמיד על-פי רקע סוציו-אקונומי: זכותו של כל ילד לחינוך מחייבת תקצוב דיפרנציאלי מותאם לרקע סוציו-אקונומי ולצרכים מיוחדים, המאפשר שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים בישראל. יש להבטיח את האחריות הכוללת של המדינה לתיקצוב החינוך, כך שאיכות החינוך לא תהיה תלויה באזור מגוריו של התלמיד.
  5. קידום מעמדם של המנהלים: התנועה רואה במנהלי בתי הספר מנהיגים חינוכיים מובילים האחראים ליישומו של החזון החינוכי. לפיכך, יש להרחיב את סמכויותיהם ולהעניק להם כלים מתאימים למלא את משימותיהם.

חוק אחריות המדינה לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה תפעל לחקיקת "חוק אחריות המדינה לחינוך"[2]. החוק יעגן בחקיקה את עקרונותיה של מערכת החינוך, כך שערכיה הבסיסיים של המערכת ותקצובה יישמרו. מטרתו של חוק זה היא להבטיח את זכותו של כל תלמיד במדינת ישראל לחינוך הולם, איכותי, נגיש, זמין, תואם, שוויוני וללא אפליה ולהבטיח את חובתה של המדינה למימוש, הגנה ומימון זכות זו בדרך של חינוך מורשה, מפוקח וציבורי המקנה ערכי יסוד, השכלה ראויה ומיומנויות למידה והמבטא את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל. עיקרי החוק:

  • המדינה היא האחראית הבלעדית לחינוך.
  • שוויון – תקצוב דיפרנציאלי מלא ברמת מדינה ושלטון מקומי.
  • סל אישי לכל תלמיד – קביעת סל החינוך לתלמיד שיכלול את כלל שירותי החינוך להם הוא זכאי, לרבות תוכניות לימוד, הוראה, מבנה, ציוד, נגישות למוסד החינוך, ביטוח, בטיחות, השאלת ספרים ושירותי תרבות.
  • סטנדרטיזציה ושקיפות – המדינה תקבע תנאים למתן רישיון ולמתן תקציב מלא.
  • לימודי הליבה – רק מוסדות חינוך שילמדו לימודי ליבה מלאים, שתוכנם יוגדר על די משרד החינוך, יקבלו תקצוב מלא מהמדינה. השאר יקבלו תקציב מופחת משמעותית.

מוקד האפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2010, מפעילה התנועה מוקד טלפוני בשיתוף הקליניקה למשפט ולמדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, המיועד לתת מענה וסיוע משפטי להורים ותלמידים הנתקלים באפליה ובחוסר שוויון במערכת החינוך. במסגרת המוקד, מפרסמת התנועה ספר זכויות מעודכן לתלמיד בארבע שפות[3].

בשנת 2012 הגיעו למוקד כ-300 פניות המייצגות כ-400 פונים, כאשר חלק ניכר מהפניות נגעו לתלמידים ללא מסגרות שנזנחו על ידי המערכת. אחוזי ההצלחה בהחזרתם למסגרות היו גבוהים.

בעקבות הפעלת המוקד, חשפה התנועה דרישה בלתי חוקית של עיריית בת ים מהורי התלמידים למימון רכישת טאבלטים.[4]. פנייה נוספת למוקד חשפה מקרה אסור נוסף, שבו המועצה המקומית גדרה מנעה משתי תלמידות אתיופיות להירשם לבית הספר הממלכתי-דתי במועצה[5].

המוקד מהווה לא רק כלי משפטי-אפקטיבי המסייע לפתרון עוולות העולות מן השטח, אלא מגבש אותן לכדי ניירות עמדה והצעות לשינויי תקנות בחוזר מנכ"ל.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה של "הכל חינוך" מתבצעת באמצעותם של שלושה גופים:

  1. מועצה ציבורית רחבה המונה כמאתיים חברים.
  2. פורום הנהלה רחב המורכב משלושים חברים.
  3. ועד מנהל המונה חמישה עשר אנשי חינוך וציבור.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה דוברת - מייסד קבוצת "ויולה", אבי נאור - מייסד "אור ירוק", אלי הורביץ - מנכ”ל קרן טראמפ, פרופ' נמרוד אלוני- מרצה בכיר בסמינר הקיבוצים, אהוד אור - סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי ולשיווק באוניברסיטת תל אביב, ציפי מל – מנהלת תיכון "היובל", שמואל אבואב – מנכ"ל עמותת "אור ירוק", מיקי נבו - מנהל מחקר ופיתוח יזמות, קרן רש"י, מאיר קראוס- מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל, שירן חפי-נטור - מנהלת בית הספר הערבי למדעים ולהנדסה, אורט לוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]