הלל בן שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי הלל בן שמואל מוורונה (נולד בין 1220-1235, נפטר ב-1295 בערך), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי הלל בן שמואל היה ממפיצי תורתו הפילוסופית של הרמב"ם באיטליה. עובדה זו ראויה להדגשה מיוחדת, לאור העובדה שרבו הגדול, רבי יונה גירונדי, היה ממתנגדיו הגדולים של הרמב"ם בתקופת הפולמוס על הפילוסופיה. לדברי רבי הלל, חזר בו רבו ברבות הימים. וכך כותב רבי הלל באגרת: "ואם תשאל מי יודע שאותם הגזירות היו בעוון שרפת ה'מדע' וה'מורה', אענך הנה האות והמופת שלא הפסיקו מ' יום בין שריפת ספרי רבינו לשרפת ספרי התלמוד, ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הספרים והפירושים שנמצאו בפריש, ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי ה'מדע' וה'מורה', כי עדיין היה האפר במקום. זזה דבר אמת וגלוי ומפורסם לכל העמים- יהודים וגוים, ולאלתר ידעו הכל כי דין שמים היה וממרום שלח אש על אשר שלחו יד בספרו הקדוש.

והר' יונה הגדול מברצלונה זצ״ל היה ראש וקצין על כל הרעות הגדולות שנעשו בצרפת, ואז נמס לבבו ולבב כל עוזריו וקבל עליו ללכת ולהשתטח על קבר רבינו במנין עשרה ולבכות על קברו ז' ימים שימחול לו על אשר מעל בספריו, והודה בפיו בפני כל העם ואמר בלשון זה: 'הנני מכה על פני ובוש ומתחרט על אשר פערתי פי נגד רבנו הקדוש הר' משה בן מיימון וספריו, והנני מודה מלב ומנפש ואומר משה ותורתו אמת וכולנו בדאין, ואני מקבל עלי מעכשיו ללכת להשתטח על קברו במניין עשרה וללכת עד קברו ז' ימים ימים ולומר בכל יום: חטאתי לאלהי ישראל ואל רבינו משה אבן מיימון, שדיברתי והעוויתי נגד ספריו', כלשון הזה אמר בבית הכנסת של פריש לפני הקהל הנותרים מן הגזירה. ויצא משם ובא לו למונטפליר עירו ואמר בב"ה של ברצלונא במעמד כל הקהל…ובכל הלכה והלכה היה מזכיר מחיבור רבנו משה ואמר: 'רבינו משה כתב כן בחבורו ונראין לי דבריו' ולא חלק עוד על סברותיו… והוא הצדיק ספר לי מפיו אות באות כאשר כתבתי לעיל בכל אשר עשה וכל אשר קרהו"

כונה בחייו "הלל בן שחר", שפתרונו: הלל בן רבי שמואל חסיד, בהשאלה מישעיהו יד, יב. טעות תיעתוק של שמו, גרמה לביבליוגרפים רבים בעבר לכנות את מחבר ספרו "תגמולי הנפש", בטעות: "ר' אלאל ב"ר שחר". בין הטועים ביבליוגרפים גדולים כמו חיים מיכל. מי שפתר את החידה חלקית, היה משה שטיינשניידר, שזיהה את השם המקורי הלל. שנים מאוחר יותר, הציע ראובן מרגליות את השלמת הפתרון[1].

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של רבי הלל בן שמואל זכה לפופולריות רבה כבר בזמנו, וכתבי יד רבים שלו נשתמרו. הודפס לראשונה בידי שלמה זלמן חיים הלברשטם במסגרת הוצאת הספרים של "חברת מקיצי נרדמים", בליק, בשנת תרל"ד (1874). ומאז זכה לדפוסי צילום רבים. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, יצאה לאור מהדורה מדעית של הספר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hillel von Verona: ein Psychologe nach Maimonides und sein Hauptwerk Tagmule hannefesch (Vergeltung der Seele) Kap. I bis. IV; aus dem hebräisachen Urtext übersetzt, mit Einleitung und Anmerkung versehen unter Berücksichtigung einer noch unedierten Handschrift von Max Geyer. Frankfurt a.M. : s. n., L. Golde, 1911 (בגרמנית)
  • Über die Vollendung der Seele: Hebräisch-Deutsch; Hillel von Verona; eingeleitet und mit Anmerkungen herausgegeben von Yossef Schwartz; übersetzt von Yossef , Schwartz in Verbindung mit Alexander Fidora. Freiburg im Breisgau: Herder ,2009. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה על השתלשלות העניין, ראו: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ח"ב, עמ' 355.
  2. ^ חלק מן הסדרה: כתבי האקדמיה הלאמית הישראלית למדעים, החטיבה למדעי הרוח: מקורות ומחקרים בתולדות המחשבה והדת היהודית.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.