המאמין (סרט, 2001)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המאמין
The Believer
Believerposter.jpg
כרזת הסרט
מבוסס על סיפורו האמיתי של דניאל בורוס
בימוי הנרי בין
הפקה דניאל דאימונד
אריק סאנדיס
תסריט הנרי בין
מארק יעקובסון
עריכה מיין לו
לי פרסי
שחקנים ראשיים ריאן גוסלינג
סאמר פיניקס
תרזה ראסל
בילי זיין
מוזיקה ג'ואל דאימונד
צילום ג'ים דנולט
מפיץ פולר פילמס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אולפן Seven Arts Pictures
Fireworks Pictures
הקרנת בכורה 19 בינואר 2001
משך הקרנה 98 דקות
שפת הסרט אנגלית
עברית
סוגה סרט התבגרות, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,500,000‏$
הכנסות 416,925‏$
הכנסות באתר מוג'ו believer02
פרסים פרס חבר המושבעים בפסטיבל סאנדנס לסרט הדרמטי הטוב ביותר
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המאמיןאנגלית: The Believer) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2001, שנכתב בהשראת סיפורו האמיתי של דניאל בורוס (בסרט נקרא "דניאל באלינט". עלילת הסרט אינה חופפת במלואה לסיפור חייו של בורוס), על צעיר יהודי אשר מצטרף לתנועה הנאו נאצית בארצות הברית.

הסרט נכתב על ידי מארק ג'ייקובסון, ובויים על ידי הקולנוען האמריקאי-יהודי הנרי בין. מככב בו ריאן גוסלינג, כדניאל באלינט, יהודי שהופך לנאו נאצי. הסרט זכה בפרס חבר המושבעים של פסטיבל סאנדנס 2001 לסרט הדרמטי הטוב ביותר וכן זכה בפרס גיאורגי הקדוש של פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה ה-23 במספר.

הסרט לא כיסה את ההוצאות אך זכה לאהדת הביקורת.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל בלינט הוא תלמיד ישיבה יהודי לשעבר, מבריק אך מוטרד, שהוא עכשיו נאו-נאצי פנאטי אלים בניו יורק בשנות העשרים המוקדמות לחייו. כילד, הוא לעיתים קרובות לערער על המורים שלו עם פרשנויות לא מקובלות של כתבי הקודש. הוא טען פעם כי עקידת יצחק לא היה על אמונתו של אברהם, אלא כוחו של אלוהים: כי אלוהים לא רצה שאברהם יבצע משימה מסוימת, אלא ישאל ציות ללא ספק, שאברהם מסרב לתת. הוא הגיע למסקנה כי אלוהים הוא בריון.

דניאל מוצא מפגש של פאשיסטים המנוהל על ידי קרטיס זמפס ו לינה מוביוס, שם הוא גם יוצר קשר עם בתה של לינה קרלה. דניאל תומך בהריגת יהודים ובבנקאי בשם מנזטי בפרט, אך קרטיס ולנה מתנגדים לפגוע ביהודים מטעמים מעשיים, אם לא מוסריים. מתרשם מהאינטליגנציה של דניאל מזמינה אותו לנהוג במחנה. לאחר מכן, דניאל וחבריו ניאו נאצים חברים לבחור להילחם עם שני גברים אפריקאים אמריקאים, להיעצר, והם נעצרו מן הכלא על ידי קרלה. הוא מבלה את הלילה איתה אבל חוזר לבית אביו החולה. דניאל מחפש את המחברות של בית הספר העברי ומוצא אקדח חצי אוטומטי. הוא נרדף על ידי אחותו לינדה על אמונתו הנאצית, אבל היא גם דוחקת בו להישאר עם ארוחת ערב עם אבא שלהם. הגברים צופים בטלוויזיה, שאסורה, ומביאים אותם להצטער על אי-ההבנה של ההלכה היהודית.

גיא דניאלסן, עיתונאי שכותב מאמר על קבוצות שנאה בעקבות הפיגוע באוקלהומה סיטי, פוגש את דניאל לראיון. הוא מקשיב לשיחה האנטישמית של דניאל, ואז מגלה שהוא היה בקשר עם הרב סטנלי נדלמן, ויודע שדניאל יהודי. דניאל שולף את אקדחו ומאיים להתאבד אם גיא מפרסם את האמת.

דניאל הולך לפרישת המחנה הפשיסטית של לינה, שם הוא פוגש את דרייק, צלף מיומן, יחד עם מומחה לחומרי נפץ. שישה ממשתתפי הנסיגה, כולל דניאל, הולכים למעדנייה יהודית, שם הם לועגים לפטרונים האחרים ומייסרים את הבעלים על חוקי התזונה היהודיים עד לפרוץ קרב. לאחר מאבק זה, דניאל וחבריו נדרשים על ידי בית המשפט לקחת הכשרה רגישות, שם הם מקשיבים לחוויות של ניצולי שואה. אחד מדבר על איך נרצח בנו התינוק על ידי נאצי. דניאל זעם על כך שהאיש לא עשה דבר כדי להציל את בנו, אבל כל הניצולים טוענים שדניאל גם לא עשה דבר כדי שלא ייהרג, והוא יוצא בכעס.

הסיפור רודף אותו, והוא מדמיין את עצמו גם את הנאצי וגם את היהודי. מאוחר יותר באותו לילה, דניאל והשאר נאו-נאצים לפרוץ לבית כנסת, להשחית אותו, ולשתול פצצה מתחת לדוכן. הם גם קורעים, רומסים ויורקים על ספר תורה, למרות שדניאל מוחה. אחרי שהם עוזבים, דניאל לוקח את המגילה ואת טלית איתו. למחרת בבוקר, הנאו-נאצים שומעים בחדשות שהפצצה נכשלה משום שהקוצב קפא בשלוש עשרה דקות, שהרב מסביר הוא מספר מיסטי ביהדות. הוא אומר שהוא מאמין שזה אומר שאלוהים הגן על בית הכנסת. חזרה לבקתה שלו, דניאל מנקה ומתקן את המגילה, רואה את עצמו כחייל הנאצי בסיפור שואה. הוא לובש את הטלית מתחת לחולצתו ומבצע שילוב של הצדעה הנאצית ומחווה בתפילה היהודית.

דרייק בקרוב גישות אליו עם תוכנית להרוג את Manzetti, אז שני המארב אותו מחוץ למקדש, שבו דניאל יורה אבל מתגעגע. דרייק רואה את הטלית מתחת לחולצתו של דניאל ומבין שהוא יהודי, אז דניאל יורה בו ונמלט. הוא ממשיך להיפגש עם לינה וקרטיס, שרוצים להתחיל בתנועה מעל הקרקע כדי להביא את הפשיזם למיינסטרים הפוליטי, מזמין יהודים, שחורים וליברלים. דניאל באי רצון מסכים לעזור להם לגייס כספים. בפגישות שעוקבות אחר קסמיו הראשונים של דניאל, אחר כך זועמים, התורמים הפוטנציאליים שלהם עם המשחקים האינטלקטואליים שלו, ומובילים לגירושו בסופו של דבר. כאשר הקבוצה שומעת כי Manzetti נהרג, לינה חושד דניאל, שכן הוא הציע את ההתנקשות, אבל דרייק הוא הרוצח האמיתי.

בינתיים, קרלה מנחם את דניאל ואת שני לישון יחד בביתו. כשהיא רואה את התורה הגנובה, היא מבקשת מדניאל ללמד אותה עברית, לכאורה מסיבות אינטלקטואליות. הם גם מתחילים לתרגל טקסים יהודיים. עד מהרה הוא נתקל בחבר ותיק וארוסתו, סטיוארט ומרים, שמזמינים אותו לשירות ראש השנה, בהנחה שהוא ראש גזע אנטי-גזעני. כאשר דניאל מגיע, ידיד ותיק מכנה אותו כגזען גזעני. כשהוא עוזב, מרים, שעובדת בפרקליטות המחוזית, מספרת לו שמחצית מהאנשים בישיבותיה של לינה מביוס הם מלשינים לד"א. מאוחר יותר היא מבקשת מדניאל להקליט שיחות בפגישה כדי שתוכל לעזור לו בהאשמות אפשריות הנובעות מהריגתו של מאנזטי. הוא מסרב משום שמרים מודה שלא אכפת לה מהאמת, היא דואגת רק לדניאל.

כאשר יום הכיפורים מתקרב, דניאל קורא למרים ומתעקש על לקיחת המקום של סטיוארט לקרוא את התורה בבימה ביום כיפור. הוא וחבריו נוטלים פצצה חדשה מתחת לדוכן המקדש, למרות שהם מוצאים אותה מחוזקת ומגבילה את הפיצוץ. כאשר דניאל לוקח את הדוכן למחרת, הוא מזועזע לראות את קרלה בקהילה. הוא שוב מדמיין את עצמו בסיפור שסיפר לו ניצול השואה, הפעם גם הנאצי וגם היהודי. עם חמש דקות ללכת, דניאל עוצר ואומר לכולם לצאת, כי יש פצצה, אבל מסרב לעזוב את עצמו. דניאל מוצג בחזון מיסטי, עולה במדרגות בבית הספר היהודי שהוא עזב כילד. המורה הישן שלו מתקרב, מקווה לדבר על עקידת יצחק, ומציע כי יצחק מת על ההר ונולד מחדש בעולם הבא. אבל דניאל מתעלמת ממנו וממשיכה ללכת, מעלה, ומעלה, עד אינסוף, כמו המורה שלו קורא לו להפסיק, קורא, "אין שם למעלה."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.