המבדיל בין קודש לחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבדיל בין קודש לחול

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל,
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.

יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר,
יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹּקֶר וְגַם לָיְלָה.

צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר, עֲל חֲטָאַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר,
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה.

חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי, מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי,
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה.

קוֹלִי בַּל יֻנְטָל, פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנֻטָל,
שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.

הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם, אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם,
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לָיְלָה.

קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי, אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי,
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה.

טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי, פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי,
אַיֵּה נָא אֱלוֹהַּ עֹשָׂי, הַנוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה.

נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר, סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר,
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר, וְלַיְלָה לְלָיְלָה.

הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחוֹל, חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל,
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.

"המבדיל בין קודש לחול" הוא שמו של פיוט למוצאי שבת, המושר לאחר הבדלה בקרב קהילות רבות בעם ישראל. בנוסף, קיים פיוט המשך למוצאי יום הכיפורים. זהות מחבר הפיוט אינו ידועה.

כותב הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותב הפיוט אינו ידוע, בראשי תיבות (אקרוסטיכון) של הבתים מופיע השם יצחק הקטן, וכנראה שמקורו קדום ביותר.

במחזור ויטרי כבר מופיע פיוט זה, והוא אף מוזכר כבר בספרי הראשונים, ה"מרדכי"[1] כתב "ושמעתי אומרים שאותו פיוט "המבדיל בין קדש לחול" נתקן כדי לאומרו בביהכנ"ס במוצאי יוה"כ שחל בשבת".

חלקו השני של הפיוט המתחיל במילים "א-ל פודה" נכתב ככל הנראה על ידי מחבר אחר, והחלק האחרון שמוסיפים במוצאי יום כיפור רבים מייחסים אותו לאר"י הקדוש.

זמן אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפוצות ישראל נהוג לזמר את חלקו הראשון במוצאי שבת לאחר הבדלה, ובקצת קהילות[2] ממשיכים גם את חלקו השני (א-ל פודה...), ואת החלק נוסף - במוצאי יום הכיפורים. החת"ם סופר[3] כותב שהוא נוהג לזמר פיוט זה במוצאי שבת כפי המנהג, אך הוא משער שהפיוט נתקן לאומרו במוצאי יום כיפור בלבד. ויש שנהגו לאומרו רק במוצאי יום כיפור שחל בשבת.

שיבושים ונוסחאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם פקפוקים על מקוריות הנוסח "כספנו ירבה כחול". במחזור ויטרי ובסידורים בנוסח הספרדים הנוסח היה "זרענו ירבה כחול" ללא המילה כספנו.[4]

טענה נוספת היא שלשון הפיוט מבוסס על הפסוק "והרבה ארבה את זרעך.. וכחול אשר על שפת הים" (בראשית כב, יז) שבו לא מוזכר ריבוי כסף וזהב. הצעות חלופיות למקור לנוסח כספנו הובאו מהפסוק "וכסף וזהב לא ירבה לו" (דברים יז, יז)[5] או מהפסוק "ירבה כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו" (ישעיה מח, יט).[6]

האמת שלא תמצא תיבה זו בסדורים הקדמונים ובמחזור ויטרי ששם הובא שיר זה לא תמצא תיבה זו מוזכרת, ובלי ספק שהיא הוספה מאוחרת. ולפי דעתי אין הדבר נכון להתפלל על ריבוי הכסף.

וזכורני שאיש מלומד מהגויים נתרעם עמי על תיבה זו, ואמר כי בזה יתן יד ללצים ולאויבים של ישראל לומר שהיהודים הם כל כך להוטים על ריבוי כסף שמתפללים עליה.

כתר שם טוב, לרבי שם טוב גאגין חלק א-ב עמוד תפא

בשם הגר"א הובא תיקון של "זרענו ושלומנו ירבה כחול" על שם "שלום רב"[7].

בדור האחרון היו ששינו במכוון את הנוסח כדי להתאים אותו לתקופה.

כיום שינינו את מילות פיוט "ההבדלה" ואנו שרים "זרענו וצאננו ירבה כחול" במקום "זרענו וכספנו".

נתן אלתרמן, במאמר שפורסם במעריב ב-1968 תחת הכותרת ההון והרקע[8]

תוספת לפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הפיוט המוכר, ישנו חלק נוסף שייתכן שהוא ממחבר אחר מתקופה מאוחרת יותר, ובקהילות שונות נוהגים להוסיפו:

אֵל פּוֹדֶה מִכָּל צָר, קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר, יָדְךָ לֹא תִקְצָר, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה.

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל, יָבוֹאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל, קוּמוּ רֹנוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה.

(מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל, וְעַל רֹאשֵׁנוּ שְׁכִינַת אֵל, בְּכָל יוֹם וּבְכָל לָיְלָה.)

תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב, רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה.

(יְבוֹרַךְ הַבַּיִת הַזֶּה, מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה, כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵינוּ זֶה, לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה.

הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם, יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם, יַרְאֵנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם, וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה.)

למוצאי יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסידור האר"י מופיע המשך לפיוט זה, או שהוא פיוט בפני עצמו, מיוחד למוצאי יום הכיפורים, בלשון זו:

יְצַו ה' חַסְדּוֹ, לְמַעַן יַעֲקֹב עַבְדּוֹ, יְחִידוֹ חֶלְקוֹ יִנְחוֹל, לְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, עַם זֶה אֲשֶׁר עָשָׁקוּ, וְעוֹשְׁקֵיהֶם יִבְחוֹל, וְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשוּ, וְעִמָּדִי יִנֳגְשׂוּ, עַל רָאשֵׁינוּ יָחוּל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

קָדוֹש וְנוֹרָא מוֹשִׁיעֲכֶם, נָשׂוֹא יִשָּׂא לִפְשָעֵיכֶם, לֹא נִירָא וְלֹא נִדְחֹל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, וּבְרָאשֵיכֶם אֱלֹהֵיכֶם, יְהַלְּלוּ שְׁמוֹ בְּמָחוֹל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוף מסכת יומא סי' תשכ"ז
  2. ^ מנהג צ'רנוביל ועוד.
  3. ^ (תשובות חת"ס או"ח ח"א ס"ז)
  4. ^ זליגמן בער, ‏סדר עבודת ישראל, באתר HebrewBooks , שם טוב גגין, ‏כתר שם טוב, באתר HebrewBooks
  5. ^ בכתר שם טוב שם בשם לנדסהוט בספר הגיון לב
  6. ^ נפתלי בן מנחם, ‏זמירות של שבת, תש"ט, באתר HebrewBooks בשם דב סדן, ‏בכתב העת "נרות שבת", תש"ט, באתר HebrewBooks
  7. ^ מובא בכתר שם טוב שם בשם ספר נהורא השלם
  8. ^ http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=MRzfwIJAMQU%3D&tabid=115&mid=493