המוסד הבין-לאומי לתקינה בחשבונאות
המוסד הבין-לאומי לתקינה בחשבונאות (באנגלית: International Accounting Standards Board; ראשי תיבות: IASB) הוא גוף עצמאי העוסק בתקינה חשבונאית עבור ארגון ה-IFRS. ה-IASB הוקם ב-1 באפריל 2001 כממשיך דרכה של הוועדה הבין-לאומית לתקינה (IASC). הוא אחראי על קידום, פיתוח ופרסום תקני דיווח בין-לאומיים (IFRS) שבעבר נקראו תקנים בין-לאומיים (IAS).
ארגון ה-IFRS
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגוף שקדם לארגון נקרא הארגון הבין-לאומי לתקני חשבונאות (IASF) והוא הוקם ב-6 בפברואר 2001. ב-1 ביולי 2010 שינה הגוף את שמו לארגון הבין-לאומי לתקינה בחשבונאות (IFRS Foundation). הארגון מאוגד בדלאוור, ארצות הברית, כארגון בלתי-תלוי וללא מטרות רווח. מטרתו העיקרית, כפי שנקבע בחוקה שלו,[1] היא לפתח, לטובת הציבור, מערכת אחידה של תקני דיווח כספי בין-לאומיים איכותיים, מובנים, ניתנים לאכיפה ומקבולים ברחבי העולם, המבוססים על עקרונות אשר מנוסחים בצורה ברורה.
מטרת הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הארגון, מטרתו היא "לפתח תקני IFRS® שמביאים שקיפות, אחריות ויעילות לשווקים הפיננסיים ברחבי העולם. העבודה שלנו משרתת את האינטרס הציבורי על ידי טיפוח אמון, צמיחה ויציבות פיננסית לטווח הארוך בכלכלה העולמית."[2]
חברי המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הקמתה, היו חברים ב-IASB ארבעה עשרה אנשים במשרה מלאה, כאשר לכל אחד מהם הייתה זכות הצבעה אחת. החברים במוסד הם מומחים אשר נבחרים בהתאם לכישורים שלהם אשר לרב מהווים שילוב של ניסיון בניסוח תקנים, ניסיון פרקטי בחשבונאות, ניסון ברגולציה בשוקי הון או בתחומים פיננסים אחרים ובדרך כלל גם בעלי רקע אקדמי רלוונטי. חברי המוסד מגיעים מרקע גאוגרפי מגוון, כלומר הם אזרחי מדינות מגוונות.[3] בעת סיכום החלק הראשון של החוקה השנייה של הארגון, בפגישה של נאמני הארגון שנערכה בינואר 2009, הכריזו הנאמנים כי הרכב ה-IASB יורחב ל-16 חברים וזאת במטרה לתת גיוון גאוגרפי רחב יותר בחברים בו. ב-2015 חברי המוסד בחנו שוב את המבנה והיעילות של המוסד וכתוצאה מכך הוחלט ב-2016 להוריד את מספר חברי המוסד חזרה ל-14.
ועדת הפרשנויות של ה-IFRIC) IFRS) מונה 15 חברים. זהו הגוף הפרשני של ה-IASB והמטרה שלו היא לספק הנחיות בזמן אמת בנושאים יישומים שעולים בפרקטיקה החשבונאית בזמן יישום תקני ה-IFRS אשר מפורסמים על ידי ה-IASB.[4]
על פי החוקה של המוסד משנת 2016, אין צורך בהצבעה פה-אחד בשביל לפרסם תקן, לחשוף טיוטה או פרשנות סופית של ה-IFRIC. על פי החוקה של המוסד, פרסום של תקן או טיוטה (כולל פרשנויות שמפרסם ה-IFIRC) דורש אישור מקדים של 8 חברים לפחות, במידה ומשתפפים בהצבעה 13 חברים או פחות. במקרה ובו כל 14 החברים נוכחים נדרש אישור של 9 מהחברים לפחות. בהחלטות אחרות של ה-IASB, כמו פרסום ניירות דיון ("Discussion Papers"), צריך רוב פשוט של החברים הנוכחים בדיון כאשר לפחות 60% מהחברים ב-IASB צריכים להיות נוכחים פיזית בהצבעה או על ידי אמצעים טכנולוגיים.[1]
יושב ראש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 ביולי 2011, האנס הוגרוורסט (Hans Hoogervorst) החליף את דוד טויידאי (David Tweedie) כיו"ר ה-IASB. דוד שימש כיו"ר מאז שהוקם ב-2001.
הליך נאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל-IASB יש ספר (The IASB Due Process Handbook) שמתאר את תהליכי ההתייעצות שלו והוא כולל בתוכו מידע לגבי הליך פיתוח התקנים והתהליכים שמובצעים על מנת לוודא את הנאותות שלהם. מטרת ההליכים המתוארים בספר הם ליצור שקיפות, החלטות שלמות והוגנות ובחינת המשמעויות הפרקטיות של התקנים שעתידים להתפרסם.[5]
מימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון ה-IFRS מגייס כספים לטובת פעילות ה-IASB.[6] מרבית התרומות הן התנדבויות ומגיעות מגופים בעלי משטרי מימון לאומיים. התרומה היא בדרך כלל אחוז מסך התוצר המקומי הגולמי מכל תחומי השיפוט התורמים. בשנת 2017 52% מהמימון הורכב ממימון ציבורי, 27% כללו תרומות של משרדי רואי חשבון ו-21% מההכנסה עצמאית של ה-IASB.
התקינה הבין-לאומית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1974, כשנה לאחר ייסודו של ארגון ה-IASC, הצטרפה ישראל כחברה בארגון. הצטרפות זו כללת התחייבות לפעול לשם התאמת התקינה החשבונאית המקומית (IL-GAAP) לתקינה החשבונאית הבין-לאומית. הצטרפות זו הביאה לפרסומו של גילוי דעת (ג"ד) ביוני 1981 אשר קבע כי בכל עניין בו התקנים הישראלים הקיימים אינם מטפלים, וכן לא קיימת פרקטיקה מקובלת בישראל, ייושמו התקנים הבין-לאומיים כפי שמפורסמים על ידי ארגון ה-IASC.
מדיניות זו אשר ננקטה על ידי ישראל, בה התקנים הבין-לאומיים משמשים רק במקרים בהם אין כלל מקומי או פרקטיקה, דמתה לנוהג אשר התקיים בתקופה גם בשאר המדינות החברות בארגון.[7]
בתחילת שנות האלפיים, התקבלה החלטה במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות לפעול לשם התאמתם של התקנים הישראלי לתקן דיווח כספי בין-לאומי. כתוצאה מהחלטה זו, בין השנים 2001 ל-2007 פורסמו יותר משלושים תקני חשבונאות ישראליים שהתבססו על התקינה הבין-לאומית.
התקנים הישראלים אשר פורסמו בתקופה זו כללו שינויים מעטים ביחס לתקנים המקוריים אשר פורסמו על ידי ארגון ה-IASC (אשר הפך לארגון ה-IASB בשנת 2001). בתקנים אלו נכלל גילוי (Disclousre) כדלקמן: "תקני חשבונאות ישראליים המתפרסמים על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות מתבססים לעיתים או עשויים לכלול חלקים מנוסח תקני חשבונאות בין-לאומיים המתפרסמים על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים".
בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31 במאי 2005 פורסמה הצהרה על אימוץ גורף של התקינה הבין-לאומית בשנת 2008.
תקן חשבונאות ישראלי מספר 29 (פורסם ביולי 2006) היה התקן שהשלים את מהלך המעבר לתקינה הבין-לאומית. התקן קבע חובת דיווח החלה על כלל החברות ציבוריות הכפופות לחובת עריכת דוחות בהתאם לתקנות ניירות ערך, החל מהדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של שנת 2008, כאשר ניתנה אפשרות ליישום מוקדם כבר בדוחות כספיים החל מיום 31 ביולי 2006. אימוץ התקינה הבין-לאומית היה במתכונת מלאה, דהיינו מוסדות התקינה המקומיים מוותרים על עצמאותם בתחומים אלה ומאמצים את התקינה הבין-לאומית כפי שהיא מתפרסמת ובהתאם להנחיות המוסד הבין-לאומי לתקינה חשבונאית.
בשנת 2010 תוקנו תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) כך שהוראת תקן חשבונאי ישראלי 29 בדבר החובה החלה על חברות ציבוריות לערוך דוחות כספיים בהתאם לתקינה הבין-לאומית הפכה לחלק מהתקנות עצמן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוסד הבין-לאומי לתקינה בחשבונאות, ברשת החברתית LinkedIn- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
- תקן חשבונאות מספר 29 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
- (2014) Klein Israel, International Accounting Standards (IFRS) and National Accounting Sovereignty: A Case Study of Germany and Israel, HUJI DAAD CENT. GERM. STUD. WORKING PAPER 133/2014 (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 החוקה של ארגון ה-IFRS, באתר ה-IFRS
- ^ מטרת ארגון ה-IFRS, מתוך האתר של ארגון ה-IFRS
- ^ חברי ה-הIASB, מתוך אתר ארגון ה-IFRS
- ^ ועדת הפרשנויות של ה-IFRS, מתוך אתר ארגון ה-IFRS
- ^ מדריך ההליך הנאות, אתר ארגון ה-IFRS
- ^ מימון ארגון ה-IFRS, מתוך אתר ארגון ה-IFRS
- ^ Zeff, S. A. 2012. The Evolution of the IASC into the IASB, and the challenges it faces. The Accounting Review 87: 807-837, בעמוד 813
