חתך חשבונאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Money Coin Icon.svg
סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

חתך חשבונאי מתייחס לפעולות שמבצע מנהל חשבונות על מנת לרשום רק את ההכנסות וההוצאות ששייכות לתקופה החשבונאית. דוח רווח והפסד אמור להכיל רק הכנסות והוצאות ששייכות לתקופה החשבונאית.

עקרון בסיס הצבירה - בשונה מבסיס מזומן, שהוא אחד מעקרונות היסוד של החשבונאות, קובע כי ההכנסות וההוצאות נרשמות עם התהוותן ללא קשר למועד התשלום או התקבולים שלהן.

אם נרשמה הוצאה/הכנסה המתייחסת ליותר מתקופה חשבונאית אחת, יהיה צורך לבצע התאמות כך שהרישום ייצג רק את התקופה החשבונאית הנוכחית, והיתרה תסווג בסעיף מאזני אשר יוכר בשנה אליה הוא מתייחס.

סעיפי חתך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הוצאות מראש – הוצאות ששולמו בתקופה מסוימת, אך לא שייכות לאותה תקופה (חשבון בחובה).
  2. הוצאות לשלם – הוצאות השייכות לתקופה מסוימת, אך טרם שולמו (חשבון בזכות).
  3. הכנסות מראש – הכנסות שנתקבלו בתקופה מסוימת, אך לא שייכות לאותה תקופה (חשבון בזכות).
  4. הכנסות לקבל – הכנסות השייכות לתקופה מסוימת, אך טרם התקבלו (חשבון בחובה).

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה שילמה ב-1 ביולי 2011, 12,000 ש"ח במזומן, עבור ביטוח. נרשמה תנועה בסך 12,000 מזומן מול הוצאות ביטוח. היות שתקופת הביטוח היא לשנה (1 ביולי 2011 ועד 30 יוני 2012), בשנת 2011 נכיר בהוצאה של 6,000 ש"ח בלבד והיתרה תסווג כנכס במאזן, בסעיף הוצאות מראש. בשנה הבאה תופשר היתרה המאזנית לרווח והפסד ותירשם הוצאה.

יש לשים לב שאומנם מבחינה תזרימית מועד התהוות ההוצאה הוא שנת 2011, אך מבחינה חשבונאית ההכרה בהוצאה מתפרסת על פני שתי תקופות חשבונאיות. בשנת 2011 מכירים במחצית מההוצאה למרות ששולם סכום מלא, ובשנת 2012 מכירים במחצית השנייה של ההוצאה למרות שמבחינה תזרימית לא הייתה תנועה במזומן.