דוח רווח והפסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Money Coin Icon.svg
חשבונאות
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
IFRS
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקני ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חוק סרבנס-אוקסלי
דוח רווח והפסד לדוגמה
דוח רווח והפסד
לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2011
2011
ש"ח
2010
ש"ח
מכירות 2,200,000 1,900,000
עלות המכירות 1,300,000 1,100,000
רווח גולמי 900,000 800,000
הוצאות מכירה, שיווק והפצה 320,000 300,000
רווח תפעולי 580,000 500,000
הוצאות הנהלה וכלליות 220,000 180,000
רווח לפני הוצאות מימון 360,000 320,000
הכנסות (הוצאות) מימון, נטו 20,000 (110,000)
רווח אחרי הוצאות מימון 380,000 210,000
הוצאות אחרות, נטו - 115,000
רווח לפני מסים על ההכנסה 380,000 95,000
מסים על ההכנסה 100,000 110,000
רווח (הפסד) נקי 280,000 (15,000)

בחשבונאות, דוח רווח והפסד ( ר"ת: דוח רוו"ה ; לפי ה-IFRS: דוח על הביצוע הכספי ) הוא דוח כספי המפרט את התוצאות הכספיות של הפעילות של ישות חשבונאית בפרק זמן נתון (בדרך כלל שנה או רבעון). מקובל גם להשוות את התוצאות הכספיות של תוצאות הפעילות בשנה או בשנתיים שקדמו לשנת הדוח.

בדוחות הכספיים של מלכ"רים, שמו של הדוח הוא דוח על הפעילות הואיל ומלכ"ר הוא ארגון ללא כוונת רווח כך שאינו מדווח על רווח או הפסד.

אין לבלבל בין דוח רווח והפסד לבין דוח על הרווח הכולל המוצג בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות המיישמות חשבונאות בינלאומית.

מבנה הדוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן הצגת הדוח מפורט בתקנים החשבונאיים, בהתאם לאופי העסק. באופן כללי, הדוח מוצג בצורה רב-שלבית, זאת לעומת האפשרות לקיים הצגה בשלב אחד, שבה מפחיתים את כל ההוצאות בבת אחת מכלל ההכנסות. חלוקת דוח רווח והפסד לשלבים מאפשרת לקוראי הדוחות הכספיים לנתח את מקורות הרווח של החברה - איזו פעילות רווחית ואיזו לא, מהן ההוצאות שבהן כדאי או ניתן לקצץ, כיצד ניתן לייעל את הפעילות והאם כדאי להשקיע בחברה. המבנה המוצג להלן הוא של דוח רווח והפסד פשוט יחסית וכללי. ישנן חברות שבהן מבנה דוח רווח והפסד מורכב יותר.

הערה: כנהוג בחשבונאות, נהוג להציג הוצאות ו/או הפסדים בתוך סוגריים, כלומר יתרה בזכות. מונחים בתוך סוגריים מייצגים התחייבויות של החברה בסעפים מאזניים והוצאות בדוח רוו"ה.

  • בשלב הראשון מחושב רווח גולמי (ברוטו). חישוב זה נעשה באמצעות ניכוי עלות המכר קרי עלויות ייצור המוצר או עלות קנייתו, מההכנסה הנובעת ממכירתו. אם כן, עלות המוצר בחברה יצרנית כוללת את כל הפעולות הקשורות לתהליכי הייצור המוגמר: קניית חומרי גלם, תהליכי העיבוד, עבודות חוץ וכדומה. לעומת זאת, בעסק מסחרי העלות כוללת את מחיר הרכישה של המוצר והוצאות שנלוות לה (הוצאות הובלה, מכס וכיוצא בזה).
  • בשלב השני מחושב רווח תפעולי. בשלב זה מחסרים מהרווח (או ההפסד) הגולמי את הוצאות התפעול השוטף של העסק: הוצאות המכירה (שיווק ופרסום).
  • בשלב השלישי מחושב רווח לפני הוצאות מימון. הוא מייצג את הרווח בניכוי הוצאות המטה של החברה הכוללות הוצאות הנהלה (הניהול השוטף) והוצאות כלליות - למשל הוצאות משרדיות למיניהן ושכר המנהלים.
  • בשלב הרביעי מחושב רווח לאחר הוצאות מימון, הקרוי לעתים רווח (הפסד) מפעולות שוטפות. תוצאה זו מתקבלת מחיסור הוצאות המימון של החברה.
  • בשלב החמישי מחושב רווח (הפסד) לפני מס הכנסה. מופחתות "הוצאות והכנסות אחרות" המייצגות הוצאות ו/או הכנסות שאינן קשורות לפעילות העסקית הרגילה של החברה - למשל מכירת רכוש קבוע, רווחי הון או רווחי אקוויטי.
  • בשלב השישי מחושב רווח (הפסד) נקי. תוצאה זו מתקבלת על ידי הפחתת הוצאות המס.

יש לציין שבחברה בע"מ דוח רווח והפסד הוא על בסיס מצטבר בתנאי שיש לעסק מלאי. אחרת, ישנה אפשרות לבחור בין דיווח על בסיס מזומן או מצטבר ובתנאי שתישמר העקביות מדי שנה . בבסיס מזומן ההכנסה וההוצאה נקבעות במועד קבלת המזומן או תשלום מזומן.בבסיס מצטבר במועד ביצוע העסקה ולפי החלק היחסי של אותה שנה. הפרשה לחובות מסופקים אינה מוכרת כהוצאה לפי פקודת מ"ה, ויש להוסיף אותה להכנסה החייבת בדו"ח תאום מס עם זאת, חוב אבוד כן מוכר כהוצאה. בישראל, בעלי מקצועות חופשיים, כגון רופאי שיניים ועורכי דין, רשאים לבחור בדווח על בסיס מזומן או מצטבר כל עוד אין ברשותם מלאי.

יתרת דוח רווח והפסד, דהיינו ה"שורה התחתונה" שלו - הרווח הנקי או ההפסד, היא חלק מסכום העודפים או ההפסדים (הרווחים שנצברו ושטרם שולמו או ההפסדים שנצברו) המופיעים כחלק מההון העצמי במאזן. בדוחות מאוחדים של חברות ציבוריות יש לפצל את הרווח הנקי או ההפסד לחלק השייך לבעלי זכויות המיעוט ("זכויות שאינן מקנות שליטה") ולחלק השייך לבעלי זכויות הרוב. פיצול זה מסייע לבעלי המניות ללמוד איזה חלק מתוך רווחי או הפסדי החברה, שייכים להם, ואילו שייכים לבעלי מניות אחרים בחברות בת.

בחברות ציבוריות המיישמות חשבונאות בינלאומית מוצג הרווח למניה (מפוצל לרווח בסיסי למניה ולרווח מדולל למניה) בסוף הדוח.

רווח (הפסד) נקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרווח הנקי או ההפסד מועבר בסוף תקופת הדיווח לעודפים, והיתרות התוצאתיות (המרכיבות את דוח רווח והפסד) מאופסות. בדוח על השינויים בהון העצמי ניתן לראות תנועה זו (כמו גם את פיצולו של הרווח לבעלי זכויות המיעוט והרוב).

יחסים פיננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדרכים לאמוד את חוסנה של החברה הוא על ידי השוואת יחסי רווח שונים לחברות מתחרות באותו ענף עסקי. על מנת שניתן יהיה להשוות בין חברות דומות בסדרי גודל שונים, נהוג לבחון את היחסים הפיננסיים באחוזים מתוך סך המכירות. בנוסף, בחינה של גידול או קיטון מול תקופת השוואה גם היא נעשית באחוזים.

יחסי רווח נפוצים הם: שיעור רווח גולמי המתקבל על ידי חלוקת רווח גולמי במחזור המכירות, שיעור רווח תפעולי המתקבל על ידי חלוקת רווח תפעולי במחזור המכירות, ושיעור רווח נקי המתקבל על ידי חלוקת רווח נקי במחזור מכירות.

מקובל גם לבחון את התפתחות היחסים הללו לאורך שנים. כך ניתן לדעת אם החברה בתהליך של שיפור, אם על ידי התייעלות בייצור, בשיווק או באמצעות ניהול טוב יותר של ההיבט המימוני, או שמצבה הולך ומורע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]