דוח רווח והפסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Money Coin Icon.svg
חשבונאות
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
IFRS
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקני ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חוק סרבנס-אוקסלי
דוח רווח והפסד לדוגמה
דוח רווח והפסד
לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2014
2014
ש"ח
2013
ש"ח
מכירות 2,200,000 1,900,000
עלות המכירות (1,300,000) (1,100,000)
רווח גולמי 900,000 800,000
הוצאות מכירה, שיווק והפצה (320,000) (300,000)
הוצאות הנהלה וכלליות (220,000) (180,000)
רווח תפעולי לפני הוצאות אחרות 360,000 320,000
הכנסות (הוצאות) אחרות, נטו - (115,000)
רווח תפעולי 360,000 205,000
הכנסות (הוצאות) מימון, נטו 20,000 (110,000)
רווח לפני מסים על ההכנסה 380,000 95,000
מסים על ההכנסה (100,000) (110,000)
רווח (הפסד) נקי 280,000 (15,000)

בחשבונאות, דוח רווח והפסד (ר"ת: דוח רוו"ה) הוא דוח כספי המפרט את התוצאות הכספיות של הפעילות של ישות חשבונאית בפרק זמן נתון (בדרך כלל שנה או רבעון). מקובל גם להשוות את התוצאות הכספיות של תוצאות הפעילות בשנה או בשנתיים שקדמו לשנת הדוח.

בדוחות הכספיים של מלכ"רים, שמו של הדוח הוא דוח על הפעילות הואיל ומלכ"ר הוא ארגון ללא כוונת רווח כך שאינו מדווח על רווח או הפסד.

אין לבלבל בין דוח רווח והפסד לבין דוח על הרווח הכולל המוצג בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות המיישמות חשבונאות בינלאומית.

מבנה הדוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן הצגת הדוח מפורט בתקנים החשבונאיים, בהתאם לאופי העסק. באופן כללי, הדוח מוצג בצורה רב-שלבית, זאת לעומת האפשרות לקיים הצגה בשלב אחד, שבה מפחיתים את כל ההוצאות בבת אחת מכלל ההכנסות. חלוקת דוח רווח והפסד לשלבים מאפשרת לקוראי הדוחות הכספיים לנתח את מקורות הרווח של החברה - איזו פעילות רווחית ואיזו לא, מהן ההוצאות שבהן כדאי או ניתן לקצץ, כיצד ניתן לייעל את הפעילות והאם כדאי להשקיע בחברה. המבנה המוצג להלן הוא של דוח רווח והפסד פשוט יחסית וכללי. ישנן חברות שבהן מבנה דוח רווח והפסד מורכב יותר.

הערה: בחשבונאות נהוג לייצג סימן שלילי באמצעות סוגריים (למשל: (20) במקום 20-). בדו"ח רווח והפסד מוצגים לפיכך הוצאות ו/או הפסדים בתוך סוגריים.

  • בשלב הראשון מחושב רווח גולמי (ברוטו). חישוב זה נעשה באמצעות ניכוי עלות המכר קרי עלויות ייצור המוצר או עלות קנייתו, מההכנסה הנובעת ממכירתו. אם כן, עלות המוצר בחברה יצרנית כוללת את כל הפעולות הקשורות לתהליכי הייצור המוגמר: קניית חומרי גלם, תהליכי העיבוד, עבודות חוץ וכדומה. לעומת זאת, בעסק מסחרי העלות כוללת את מחיר הרכישה של המוצר והוצאות שנלוות לה (הוצאות הובלה, מכס וכיוצא בזה).
  • בשלב השני מחושב רווח תפעולי (לעתים נקרא: "רווח מפעולות רגילות"). בשלב זה מחסרים מהרווח (או ההפסד) הגולמי את הוצאות התפעול השוטף של העסק: הוצאות המכירה, השיווק והפרסום), הוצאות הנהלה, וכן מופחתות או נוספות "הוצאות והכנסות אחרות" המייצגות הוצאות ו/או הכנסות שאינן קשורות לפעילות העסקית הרגילה של החברה - למשל מכירת רכוש קבוע, רווחי הון או רווחי אקוויטי (יש גופים שאינם כוללים את ההוצאות וההכנסות האחרות ברווח התפעולי, אלא רק בשלב מאוחר יותר בדוח).
  • בשלב השלישי מחושב רווח (הפסד) לפני מס הכנסה. בשלב זה מופחתות/נוספות הוצאות/הכנסות המימון (וכן מופחתות או נוספות הוצאות והכנסות אחרות, אם הדבר לא נעשה בשלב הקודם).
  • בשלב הרביעי מחושב רווח (הפסד) נקי. תוצאה זו מתקבלת על ידי הפחתת הוצאות המס.

יש לציין שבחברה בע"מ (שאינה חברה ציבורית) דוח רווח והפסד הוא על בסיס מצטבר בתנאי שיש לעסק מלאי. אחרת, ישנה אפשרות לבחור בין דיווח על בסיס מזומן או מצטבר ובתנאי שתישמר העקביות מדי שנה. בבסיס מזומן ההכנסה וההוצאה נקבעות במועד קבלת המזומן או תשלום מזומן. בבסיס מצטבר במועד ביצוע העסקה ולפי החלק היחסי של אותה שנה. הפרשה לחובות מסופקים אינה מוכרת כהוצאה לפי פקודת מס הכנסה, ויש להוסיף אותה להכנסה החייבת בדו"ח תאום מס. עם זאת, חוב אבוד כן מוכר כהוצאה. בישראל, בעלי מקצועות חופשיים, כגון רופאי שיניים ועורכי דין, רשאים לבחור בדיווח על בסיס מזומן או מצטבר כל עוד אין ברשותם מלאי.

יתרת דוח רווח והפסד, דהיינו ה"שורה התחתונה" שלו - הרווח הנקי או ההפסד, נצברת לסעיף העודפים או ההפסדים (הרווחים שנצברו ושטרם שולמו או ההפסדים שנצברו) המופיעים כחלק מההון העצמי במאזן. בדוחות מאוחדים של חברות ציבוריות יש לפצל את הרווח הנקי או ההפסד לחלק השייך לבעלי זכויות המיעוט ("זכויות שאינן מקנות שליטה") ולחלק השייך לבעלי זכויות הרוב. פיצול זה מסייע לבעלי המניות ללמוד איזה חלק מתוך רווחי או הפסדי החברה, שייכים להם, ואילו שייכים לבעלי מניות אחרים בחברות בת.

בחברות ציבוריות המיישמות חשבונאות בינלאומית מוצג הרווח למניה (מפוצל לרווח בסיסי למניה ולרווח מדולל למניה) בסוף הדוח.

רווח (הפסד) נקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרווח הנקי או ההפסד מועבר בסוף תקופת הדיווח לעודפים, והיתרות התוצאתיות (המרכיבות את דוח רווח והפסד) מאופסות. בדוח על השינויים בהון העצמי ניתן לראות תנועה זו (כמו גם את פיצולו של הרווח לבעלי זכויות המיעוט והרוב).

יחסים פיננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדרכים לאמוד את חוסנה של החברה הוא על ידי השוואת יחסי רווח שונים לחברות מתחרות באותו ענף עסקי. על מנת שניתן יהיה להשוות בין חברות דומות בסדרי גודל שונים, נהוג לבחון את היחסים הפיננסיים באחוזים מתוך סך המכירות. בנוסף, בחינה של גידול או קיטון מול תקופת השוואה גם היא נעשית באחוזים.

יחסי רווח נפוצים הם: שיעור רווח גולמי המתקבל על ידי חלוקת רווח גולמי במחזור המכירות, שיעור רווח תפעולי המתקבל על ידי חלוקת רווח תפעולי במחזור המכירות, ושיעור רווח נקי המתקבל על ידי חלוקת רווח נקי במחזור מכירות.

מקובל גם לבחון את התפתחות היחסים הללו לאורך שנים. כך ניתן לדעת אם החברה בתהליך של שיפור, אם על ידי התייעלות בייצור, בשיווק או באמצעות ניהול טוב יותר של ההיבט המימוני, או שמצבה הולך ומורע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]