המחרוזת
 | |
| איור לסיפור מאת תאופיל שטיינלן (אנ') בשער המגזין "זיל בלא" (Gil Blas), 8 באוקטובר 1893 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
גי דה מופאסאן  |
| שפת המקור |
צרפתית |
| סוגה |
ספרות ריאליסטית |
| מקום התרחשות |
פריז |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | היומון הצרפתי "לה גולואה" |
| תאריך הוצאה |
1884 |
  | |
המחרוזת, העדי או העֲנָק (בצרפתית: La Parure) הוא סיפור קצר מאת הסופר הצרפתי גי דה מופסאן שהתפרסם לראשונה ב-17 בפברואר 1884 ביומון הצרפתי "לה גולואה". הסיפור הפך לאחד הסיפורים הפופולריים ביותר של מופאסאן. הוא ידוע בעיקר בשל סופו המפתיע (סיפור פואנטה), והיווה מקור השראה לסופרים רבים כמו הנרי ג'יימס, שכתב בעקבותיו את הסיפור הקצר "בזיך הזהב".
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטילְדה לוּאַזֵל (Loisel) היא עקרת בית צרפתייה, הנשואה לפקיד זוטר. השניים חיים בצמצום ולא בחיי רווחה להם שאפה. כדי לספק את משאלות לבה משיג הבעל שתי הזמנות לנשף של משרד החינוך. מטילדה מהססת אם להיענות להזמנה באמרה שאינה רוצה להראות בדלותה. בעלה קונה לה שמלת נשף, אך היא טוענת שאין ערך לשמלת ערב ללא תכשיטים. כיוון שלא נותר להם עוד כסף, פונה מטילדה אל חברתה העשירה, מרת פוֹרֶסטיֶיה (Forestier), וזו משאילה לה מחרוזת יהלומים מרשימה. הזוג לואזל יוצא לנשף, אך כאשר מסתיים הערב והם שבים לביתם, מגלה מטילדה לואזל כי איבדה את המחרוזת.
בני הזוג רוכשים מחרוזת יהלומים חדשה בסכום עתק שאינו נמצא ברשותם ונכנסים בשל כך לחובות כבדים. מטילדה מחזירה את המחרוזת לחברתה מבלי לספר לה שהמחרוזת המקורית אבדה וזו מחרוזת חלופית. בני הזוג נאלצים למצוא עבודה נוספת וחיים חיי עוני ומחסור.
לאחר זמן החברות נפגשות במקרה, ומרת פורסטייה נחרדת למראה חברתה. מטילדה מספרת לה מה אירע למחרוזת שלה, גאה על כך שהיא ובעלה עמדו בהתחייבויותיהם אז מתברר לה שהמחרוזת הייתה עשויה יהלומים מלאכותיים, והייתה שווה לכל היותר 500 פרנק.
אירוניה וטרגדיה בסיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירוניה בעלילת הסיפור: באה לביטוי בפער שבין חלומות הילדות של מטילדה לבין מציאות חייה בפועל. האירוניה מתפתחת כאשר הגשמת חלום הילדות של מטילדה, ולו לערב אחד של זוהר, עולה לה בשנים ארוכות של עבודה קשה.
הטרגדיה נעוצה בחוסר יכולתה להתפשר במציאות חייה וניסיונה להתחזות לדמות אחרת גובה ממנה מחיר יקר. כל העמל היה מיותר והיה נמנע לו רק סיפרה את האמת לחברתה.
קולנועיים וטלוויזיוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים נעשו עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים רבים לסיפור והם:
- 1909: המחרוזת (אנגלית: The Necklace), ארצות הברית, ד.וו גריפית'.
- 1915: מחרוזת הפנינים (אנגלית: The Necklace of Pearls), ארצות הברית, פ. תהנהאוזר.
- 1921: מחרוזת היהלומים (אנגלית: The Diamond Necklace), בריטניה, דניסון קליפט.
- 1925: מחרוזת היהלומים (一串珍珠, פין-יין: yīchuàn zhēnzhū) סין, לִי דְזְיוּאַן.
- 1949: מחרוזת היהלומים (אנגלית: The Diamond Necklace), ארצות הברית, סוביי מרטין.
- 1952: המחרוזת (צרפתית: La Parure), צרפת, אנדרה מישל.
- 1957: המחרוזת (צרפתית: La Parure), צרפת, ר. פאבאר.
- 1961: המחרוזת (צרפתית: La Parure), צרפת, קרלו רים (30 דקות).
- 1967: התכשיט (שוודית: Smycket), שוודיה, גוסטב מולאנדר.
- 2007: המחרוזת (צרפתית: La Parure), צרפת, קלוד שברול.
- 2021: בסדרה "צפוף" נעשה מחווה לסיפור המחרוזת.
תרגומים עבריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "העדי", בתוך: גואי די מופסן, ספורים: העדי, תוחלת, החכיר, תרגם מצרפתית א.ל. יעקבוביץ, ורשה: לפיד (ביבליותיקה אוניברסלית), תרפ"א.
- "המחרוזת", בתוך: דב קמחי (עורך), מבחר הספור העולמי, תל אביב: י' שרברק, [תש"ח].
- "ענק היהלומים", בתוך: גי דה מופאסאן, אהבות, תל אביב: עמיחי (מועדון הרומן המובחר), 1969, עמ' 228–238.
- "הענק", בתוך: גי דה-מופסן, הירושה, תרגם ירוחם לוריא, תל אביב: עם עובד (ספריה לעם), 1977, עמ' 134–143.
- "העדי", בתוך: גי דה מופאסן, הירושה: מבחר סיפורים, מצרפתית: חיה ומיכאל אדם, תל אביב: אור עם, תשמ"ב 1982, עמ' 65–73.
- "המחרוזת", בתוך: גי דה מופסן, יופי שאין לו תכלית, מצרפתית: רמה איילון, עורכת התרגום: רחל פן, תל אביב: פן הוצאה לאור; מרכז הספר והספריות בסיוע משרד התרבות והספורט, ספרי חמד, ידיעות אחרונות (המפעל לתרגום ספרי מופת), 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט המקורי בצרפתית
- תרגום לאנגלית
- קראו את "המחרוזת", סיפור קצר מאוסף חדש מאת גי דה מופסן, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2016
- המחרוזת, בתרגום רויטל יהלום, ב"פרויקט הסיפור הקצר"