המיליון השביעי: הישראלים והשואה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | תום שגב |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | היסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת כתר |
| תאריך הוצאה | 1991 |
| מספר עמודים | 548 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001204455, 002230022 |
המיליון השביעי: הישראלים והשואה הוא ספר היסטוריה מאת העיתונאי וההיסטוריון תום שגב, שיצא לאור בשנת 1991.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מתאר את המפגש בין ה"מיליון השביעי", כלומר העם הישראלי, החי בידיעה ששישה מיליונים מבניו הושמדו, לבין ניצולי השואה. הספר מנתח את השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית ועל שורה של הכרעות גורליות, ומשחזר את הלבטים ואת המאבקים שליוו את עיצוב זהות זו. הדעה המרכזית שמוצגת בספר, שאותה ניתן לפרש כתיאור ל"ניצוּל יהודי" של השואה, היא ש"השואה, בסופו של דבר, היוותה נימוק מרכזי להצדקת הקמתה של מדינת ישראל ולהצדקת המלחמות על קיומה".[1]
הספר מחולק ל-3 תקופות עיקריות:
- תקופת טרום מלחמת העולם השנייה (1933–1939). בתקופה זו התרחש מפגש אינטרסים יוצא דופן בין היהדות הגרמנית ונציגי הסוכנות היהודית לבין הנאצים. יהודי גרמניה היו הקורבנות הראשונים של גרמניה הנאצית, והאינטרס הנאצי היה לגרום להגירתם מגרמניה ולגרוף על כך רווח. הסוכנות ניסתה לכוון את הגירת היהודים ורכושם לארץ ישראל. במסגרת זו נחתם ב-25 באוגוסט 1933 הסכם העברה בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית, הסכם שהציל עשרות אלפי יהודים מגרמניה ואוסטריה, והיווה שלב חשוב לתקומת עם ישראל במולדתו. פעילות ההעברה עוררה גם התנגדויות רבות ביישוב ובקרב יהדות התפוצות, אך ככלות הכל תרומת יהודי גרמניה לכלכלה והתפתחות היישוב הייתה רבה מאוד.
- תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה (1939–1945). מאביב 1942 עד 3 בנובמבר 1942 הייתה חרדה עמוקה לשלמותו וביטחונו של היישוב העברי, עם התקדמות יחידות הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל ארווין רומל למצרים ולארץ ישראל. תקופה זו, שכונתה "מאתיים ימי חרדה", גרמה לחרדות עמוקות ביישוב העברי ולרקימת תוכניות חסרות תקדים כמו "מצדה על הכרמל" לצד תוכנית המבצר האחרון של הצבא הבריטי. לאחר תבוסת רומל החלו לחלחל בארץ הידיעות על השואה שפקדה את יהדות אירופה. תגובת היישוב היהודי שיקפה בהתחלה בעיקר חוסר אימון, ולאחר מכן הלם רב. מנהיגות הסוכנות היהודית כמעט שלא הגיבה למעט הכרזות על ימי אבל, עידוד המתגייסים לצבא הבריטי להילחם בנאצים, ופעולות צבאיות אחדות במסגרתן נשלחו צנחנים לאירופה כדי לסייע להתנגדות, וכן פעולות פוליטיות כדי לדחוק בבעלות הברית להפציץ את מתקני ההשמדה.
- שתי תקופות משנה - הקמת המדינה ולאחר משפט אייכמן.
שגב טוען כי "ככל שהשואה התרחקה, העמיקה נוכחותה כטראומה אישית ומשפחתית שקבעה את מהלך חייהם של הישראלים".[2] כדוגמה לכיצד הדהדה השואה בשיח הציבורי בישראל, עשורים רבים לאחר התרחשותה, מביא שגב את השיח בישראל בהקשר של מלחמת המפרץ, וטוען כי קיים דמיון רב בין החוויה שעבר הציבור הישראלי בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, ובפרט הישיבה המשפחתית בחדר האטום, לחוויית השואה כפי שהדהדה בזיכרון הקולקטיבי. האיום מצד עיראק על שימוש בגז העלה את רצח היהודים בתאי הגזים; המלחמה עברה על הציבור כשזה נמצא מבודד בהקשר המשפחתי-אישי (ולא במקלטים משותפים), בהמתנה מותחת וחסרת ודאות לגבי העתיד לבוא; ישראל נדרשה על ידי בעלות הברית להישאר פסיבית ולא להשיב במלחמה; תופעת ה"פליטים" שעזבו את מרכז הארץ לערים רחוקות יותר. שגב מסכם ואומר כי "הנשארים בבתיהם - גברים, נשים, ילדים - התכרבלו אלה בתוך אלה, מצפים לגרוע מכל, חסרי אונים. מעולם לא עברו ישראלים כה רבים חוויה יהודית כל כך".[3]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרופסורים טוביה פרילינג ויהודה באואר הביעו ביקורת על ספרו של שגב, במסגרת מאמרם "לא תום ולא שגב".[4] המאמר מאוזכר לעיתים בספרות המשנית העוסקת בפולמוס "ההיסטוריונים החדשים" בישראל.[5] המאמר בוחן את הדרך בה טיפל שגב בפרשת יואל ברנד, הידועה גם כפרשת "סחורה תמורת דם": ניסיון להצלת יהודי הונגריה, בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. במשתמע, ביקרו פרילינג ובאואר את הספר במלואו, ואף את עמדתם הכללית של חברי הקבוצה המכונה ההיסטוריונים החדשים. המאמר נכתב בהמשך למאמר קודם, בן כחמישים עמודים, של פרילינג שעסק בספרו של שגב.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המיליון השביעי: הישראלים והשואה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תום שגב, המיליון השביעי, פרק 1, עמ' 15.
- ^ תום שגב, המיליון השביעי, סיכום, עמ' 469.
- ^ תום שגב, המיליון השביעי, סיכום, עמ' 476.
- ^ בגיליון 160–161 (מאי-יוני 1993) של עתון 77
- ^ ראו כתביהם של אניטה שפירא, אפרים קארש ויואב גלבר, וכן של משה צימרמן - משה צימרמן, אל תגעו לי בשואה - השפעת השואה על הקולנוע והחברה בישראל, הוצאת זמורה ביתן, תל אביב 2002, עמ' 22–27 (ההקדמה).
- ^ טוביה פרילינג, 1992, "המיליון השביעי כמצעד האיוולת והרשעות של התנועה הציונית", עיונים בתקומת ישראל, כרך 2, עמ' 367-317.