מכללת ליפשיץ

מכללת ליפשיץ
מוסד אקדמי
מוטו מכללת ליפשיץ - מאמינים במצוינות
תקופת הפעילות 1921–הווה (כ־103 שנים)
קמפוס הלל, הגבעה הצרפתית
מיקום
מיקום ירושלים
קואורדינטות 31°46′48″N 35°13′05″E / 31.78008611°N 35.21800556°E / 31.78008611; 35.21800556
www.lif.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
מכללת ליפשיץ
מכללת ליפשיץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבניין המקורי של המכללה
רשימת המורים במכללה בשנותיה הראשונות

מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש למורים מזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה נוסדה במקור בשם "בית המדרש למורים מזרחי" בשנת הלימודים ה'תרפ"א כאיחוד בין של שלושה מוסדות להכשרת מורים[1][2]: "ישיבת המשתלמים" בירושלים (שהוקמה שנה קודם על ידי ועד הצירים[3]), בית המדרש למורים "נצח ישראל" שבפתח תקווה ומספר כיתות של תנועת המזרחי להכשרת מורים בירושלים, שהחלו לפעול בינואר 1920[4]. ביוזמת משה המאירי (אוסטרובסקי)[5].

בית המדרש למורים המזרחי פעל תחילה בבית קוקיא שבגב רחוב יפו, באוקטובר 1927 הונחה אבן פינה לבניין חדש ברחוב הלל (שנקרא אז רחוב בצלאל)[6].

מכללת ליפשיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל הראשון של בית הספר היה אליעזר מאיר ליפשיץ, ולאחר מותו ב-1946 שונה שמה של המכללה ל"סמינר למורים על שם הרא"מ ליפשיץ"[7].

בשנת 1990 יזם מינהל מקרקעי ישראל תוכנית להקמת פרויקט של 23 אלף מ"ר, הכולל מספר מגדלים רבי קומות, במקום בניין המכללה ברחוב הלל ובניין קולנוע אוריון הסמוך. המינהל הודיע שיקצה למכללה קרקע חלופית עבור מבנה חדש שיוקם עבורה[8]. אך התוכנית לא יצאה לפועל.

בשנת הלימודים תשנ"ו (1996), המועצה להשכלה גבוהה הכירה במכללה כמוסד אקדמי, הרשאי להעניק תואר בוגר אוניברסיטה במקצועות ההתמחות הייחודיים של המכללה. בשנה זו נפתחה במכללה מסגרת לימודים מיוחדת המשלבת לימודי קודש במתכונת ישיבתית ולימודים אקדמיים לתואר B.Ed ותעודת הוראה.

איחוד עם מכללת הרצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004, ועדת דוברת לרפורמה במערכת החינוך, המליצה לצמצם את מספר המכללות להוראה בישראל ולאחד אותן[9]. בין השאר הוצע איחוד של מכללת ירושלים, מכללת אמונה, מכללת ליפשיץ ומכללת אפרתה[10]. אחר כך החלו מגעים לאיחוד בין מכללת ליפשיץ עם מכללת הרצוג זאת במטרה לחסוך בעלויות מנהלה[11]. בינואר 2013 הושלם האיחוד, במסגרתו עבר תיקצוב המכללה המאוחדת לוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, החל מ-2019[12].

תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלימודים במכללה מתקיימים בהפרדה מגדרית.

למכללה מספר קמפוסים, ביניהם הקמפוס הוותיק ברחוב הלל במרכז ירושלים המשמש ללימודי הגברים בעיקר, וכן קמפוס בגבעה הצרפתית המשמש ללימודי הנשים בעיקר.

תוכנית לימודים להכשרת מורים במגוון ההתמחויות האקדמיות של המכללה: תנ"ך, תושב"ע, גאוגרפיה, מתמטיקה, מדעי הטבע, תקשורת והוראת מדעי המחשב. תוכניות הלימודים מתפרסות על ארבע שנות לימודים.

אחד ממסלולי הלימוד הוא באמצעות ישיבת המאירי - תוכנית לימודים המשלבת לימודי ישיבה ושירות צבאי (במתכונת ישיבת הסדר), הכוללת לימודים לתואר אקדמי B.Ed ובאחת מהתמחויות המכללה[13]. מסלול אחר הוא במסגרת המכונים התורניים להוראה, המשלבים לימודים בישיבת הסדר לאחר השירות הצבאי עם הלימודים במכללה, כך שחלק מן הקורסים האקדמיים נערכים בתוך מסגרת הלימוד בישיבה. בתוכנית משתתפות ישיבת הכותל, קריית שמונה, בית אל, מעלה אדומים, שילה, אלון מורה ומכלול.

קיים מסלול להכשרת ר"מים בישיבות תיכוניות, אשר אליו מתקבלים בדרך כלל בוגרי ישיבה גבוהה או בעלי השכלה תורנית גבוהה ותעודת בגרות. מסיימי התוכנית בהצלחה מקבלים תואר B.Ed בתושב"ע ותעודת הוראה.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[14].

מים מדליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מים מדליו הוא שנתון מכללת ליפשיץ שיוצא לאור מאז שנת תש"ן (1990-1989). עורכו הראשון ד"ר עמוס סמואל, טבע את שמו על שם הפסוק "יִזַּל-מים מדָּלְיָו" (ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק ז'). עורכיו הבאים של כתב העת היו ד"ר יונה בן-ששון וד"ר אברהם זלקין. נכון לשנת 2011 עורכת אותו פרופ' לובה חרל"פ. מאמרי כתב העת עוסקים במגוון התחומים הנלמדים במכללה: מקרא, תלמוד, הלכה, תולדות עם ישראל, חינוך ועוד. חלק מהגיליונות מוקדשים לנושא מרכזי אחד, למשל, "יהדות וסביבה" (תשס"ה), "רש"י ורמב"ם" (תשס"ו), "חזון ומנהיגות" (תשס"ח-תשס"ט). מאמרי כתב העת זמינים לקריאה באתר האינטרנט של המכללה.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד שמש, בית מדרש למורים מזרחי – מסד לחינוך הדתי לאומי, הוצאת משרד החינוך והמכללה הדתית למורים על שם רא"מ ליפשיץ, תשנ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכללת ליפשיץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלם יפתח בתחילת שנת הלמודים הבאה, הארץ, 17 בספטמבר 1920
  2. ^ לשאלת בית המדרש למורים מזרחי, הארץ, 30 במרץ 1931
  3. ^ ישיבת המשתלמים בירושלם., הארץ, 23 בינואר 1919
  4. ^ בית מדרש למורים של המזרחי, דואר היום, 22 בינואר 1920
  5. ^ מרדכי בן הלל הכהן, החנוך ו"המזרחי", הארץ, 23 באוקטובר 1919
  6. ^ בירושלים - הנחת אבן הפינה של בית מדרש למורים המזרחי, הארץ, 17 באוקטובר 1927
  7. ^ אליעזר מאיר ליפשיץ, דבר, 24 ביולי 1946
  8. ^ יותם נבין, מיגדלי זכוכית במתחם אוריון, כל העיר, 16 בפברואר 1990
  9. ^ יולי חרומצ'נקו, ועדת דוברת המליצה לצמצם בכ-60% את מספר המכללות וראשיהן מתקוממים: "אם יהפכו את המכללות למכונים להנפקת תעודות הוראה - הן ימותו", באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2004
  10. ^ יולי חרומצ'נקו, משרד החינוך: בית ברל, סמינר הקיבוצים, לוינסקי והמכללה הטכנולוגית בת"א - יאוחדו למכללה אחת, באתר הארץ, 19 בינואר 2005
  11. ^ ליאור דטל, המכללות להוראה בדרך לאיחוד; השאיפה: הגדלת תקציבים ושיפור איכות המורים, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2011
  12. ^ סופית : מכללת הרצוג היא המכללה הדתית הראשונה שזוכה לעבור לתקצוב הות"ת של המל"ג, באתר "סרוגים", 8 בדצמבר 2019
  13. ^ יאיר שלג, חרמות נוראים וגזרות שמד, עכשיו גם בישיבות ההסדר, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
  14. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
  15. ^ מים מדליו, באתר מכללת ליפשיץ