לדלג לתוכן

מרדכי בן הלל הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי בן הלל הכהן
צילום מ-1921
צילום מ-1921
לידה 20 בינואר 1856
מוהילב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1936 (בגיל 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בנימינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911

מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

נולד בשנת 1856 בעיר מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לאביו הלל הכהן כהנא כגן ולאמו רבקה לבית ורהפטיג. הלל כגן ורבקה היו בני דודות, אמותיהם היו בנותיו של הרב יצחק גולדברג ורעייתו חסיה מקלצק, בלרוס.[1][2][3]בהמשך עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, ואביו הלל כגן התפרנס ממסחר. בשנת 1882 נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של שמואל יוסף פבזנר. בני הזוג הכהן עברו להומל שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.

הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת חובבי ציון, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.[4]

בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא הרבנים מטעם.

בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"). בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. יוסף חיים ברנר היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל 11, בפינת רחוב ליליינבלום. בשנת 1917 גורש הכהן מתל אביב יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות הכיבוש הבריטי עבר הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו עמד ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן-יהודה.

בעת ביקור בחיפה אצל בניו שמואל ודוד הכהן בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.

עיקר ארכיונו, ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור בספרייה הלאומית[5]; חלקים נוספים נמצאים בארכיון הציוני המרכזי[6] ובמכון גנזים.

במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").

הסופר אשר ברש מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.

גם ש"י עגנון מזכיר אותו בספר "תמול שלשום" כדמות חשובה ביפו של ראשית המאה ה-20.[7]

נפטר בשנת 1936 בחיפה, והובא למנוחות על פי צוואתו בבית העלמין בבנימינה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוש בנותיו של בן הלל הכהן, חנה רופין, דינה ברושה ורוזה גינוסר. 1928

היו נשוי לשפרה בתיה (לבית פבזנר) ולהם ארבעה בנים:

בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור הסוציאליסטית רוזה כהן (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת עיריית תל אביב, אמו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק הכהן
יצחק הכהן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיליפינה
פיליפינה


 
יצחק אלברט
יצחק אלברט


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמעון הכהן
שמעון הכהן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה
חנה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עדה ידלין
עדה ידלין


 
 
 
 
רות פלד
רות פלד


 
 
 
כרמלה
כרמלה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחזקאל הכהן
יחזקאל הכהן


 
 
 
 
 
 
 
שולמית
שולמית


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונתן בן-ארצי
יונתן בן-ארצי


 
 
אלדד רוטמן
אלדד רוטמן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


חוברות:

  • אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים, סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. (על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
  • דברים כהוויתם: Pro demo sun, יפו: דפוס איתן, תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
  • לקראת העתיד: עשרה מאמרות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרע"ח. (בענייני דיומא)
  • תולדות אליעזר בן-יהודה, ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ג.
  • הקואופרציה האשראית בא"י, תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
  • חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה (עשרה בטבת תרל"ג–תרצ"ג), ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
  • הלויה, חוברות 31–32 של נצנים: ספורי ילדים, ורשה: תושיה, תרס"ז.

ספרים:

  • מערב עד ערב / נאסף מן המאמרים הישנים ומן החדשים של מרדכי בן הלל הכהן, 2 כרכים, וילנה: דפוס פ' גארבער, 1904.
  • בסבכי היער: ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.[11]
    • בסבכי היער: ועוד סיפורים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ד.
  • כבר: פרקי זכרונות / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג.
  • עולמי, 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט.[12]
  • מלחמת העמים: יומן, ירושלים תרפ"ט–תר"ץ. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן ו–י) (בצירוף מבוא והערות מאת שמעון רובינשטיין: ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א–תשמ"ה.)
  • אתחלתא, 2 כרכים, ירושלים תרצ"א–תש"ב. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
  • אין מאמע לשון: געקליבענע שריפטן, וילנה: דפוס פראד'- און האנדלס-קאאפ', 1935. (ביידיש)
  • ספר שמות, ירושלים: עינות, תרצ"ח.
  • יומנים: 1934–1936 (הביאו לדפוס: נעמי קפלנסקי ונעמי אבקין), ירושלים תשס"ו. (יצא במלאת 150 שנה להולדתו ו-100 שנה לעליית המשפחה ארצה)
  • מבקר עד ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן במלאת חמשים שנה לעבודתו הספרותית, תרל"ד-תרפ"ד (תשורה מאת ידידיו ומכבדיו), ירושלים: מדפיס, תרפ"ה. (התוכן: I: מבקר עד ערב: המאמר הראשון וקטע מספר האחרון של חתן היובל. II: מרדכי בן הלל הכהן: ביוגרפיה וביבליוגרפיה מאת ז’ פישמן. III: תרל"ד-תרפ"ד מאמרים שונים. VI: חגיגת היובל. V: מכתבים ותלגרמות של ברכה מסופרים, עסקנים ומוסדות.)
  • צבי קרול (עורך), אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד, ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי בן הלל הכהן בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]