מרדכי בן הלל הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי בן הלל הכהן
Mordechai Ben Hillel HaCohen.jpg
לידה 1856
מוהילב, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בדצמבר 1936 (בגיל 80 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, דצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1856 בעיר מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בהמשך עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, ואביו הילל כגן התפרנס ממסחר. בשנת 1882 נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של שמואל יוסף פבזנר. בני הזוג הכהן עברו להומל שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.

הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת חובבי ציון, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.[1]

בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא הרבנים מטעם.

בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"). בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. יוסף חיים ברנר היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל 11, בפינת רחוב ליליינבלום. בשנת 1917 גורש הכהן מתל אביב יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות הכיבוש הבריטי עבר הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו עמד ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן-יהודה.

בעת ביקור בחיפה אצל בניו שמואל ודוד הכהן בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.

עיקר ארכיונו, ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור בספרייה הלאומית; חלקים נוספים נמצאים בארכיון הציוני המרכזי[2] ובמכון גנזים.

במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").

הסופר אשר ברש מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתיים מבנותיו של בן הלל הכהן, חנה ודינה, יחד עם רוזה גינוסר. 1928

ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל[3] ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, דוד הכהן, היה לימים חבר שש הכנסות הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג הציוני ארתור רופין. בתו רוזה גינוסר-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של אחד העם, שלמה גינוסר-גינצבורג. כלתו נחמה זלטובסקי-הכהן (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"הגנה", נרצחה בהתקפה על אוטובוס 2094 ונחשבת להרוגה הראשונה במלחמת העצמאות.[4]

בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור הסוציאליסטית רוזה כהן (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת עיריית תל אביב, אמו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברות:

  • אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים, סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. ‬(על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
  • דברים כהויתם: Pro demo sun, יפו: דפוס איתן, תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
  • לקראת העתיד: עשרה מאמרות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרע"ח. (בענייני דיומא)
  • תולדות אליעזר בן-יהודה, ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ג.
  • הקואופרציה האשראית בא"י,‫ תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
  • חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה (עשרה בטבת תרל"ג–תרצ"ג),‫ ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
  • הלויה, חוברות 31–32 של נצנים: ספורי ילדים, ורשה: תושיה, תרס"ז. ‬

ספרים:

  • מערב עד ערב / נאסף מן המאמרים הישנים ומן החדשים של מרדכי בן הלל הכהן, 2 כרכים, וילנה: דפוס פ' גארבער, 1904.
  • בסבכי היער: ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.[5]
    • בסבכי היער: ועוד סיפורים,‫ תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ד.
  • כבר: פרקי זכרונות / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן,‫ ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג.‬
  • עולמי, 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט. ‬[6]
  • מלחמת העמים: יומן, ירושלים תרפ"ט–תר"ץ. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן ו–י) (בצירוף מבוא והערות מאת שמעון רובינשטיין: ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א–תשמ"ה.)
  • אתחלתא, 2 כרכים,‫ ירושלים תרצ"א–תש"ב. ‬(כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
  • אין מאמע לשון: געקליבענע שריפטן, וילנה: דפוס פראד'- און האנדלס-קאאפ', 1935. (ביידיש)
  • ספר שמות,‫ ירושלים: עינות, תרצ"ח.
  • יומנים: 1934–1936 (הביאו לדפוס: נעמי קפלנסקי ונעמי אבקין), ירושלים תשס"ו. (יצא במלאת 150 שנה להולדתו ו-100 שנה לעליית המשפחה ארצה)

ספרי יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבקר עד ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן במלאת חמשים שנה לעבודתו הספרותית, תרל"ד-תרפ"ד (תשורה מאת ידידיו ומכבדיו), ירושלים: מדפיס, תרפ"ה. (התוכן: I: מבקר עד ערב: המאמר הראשון וקטע מספר האחרון של חתן היובל. II: מרדכי בן הלל הכהן: ביוגרפיה וביבליוגרפיה מאת ז’ פישמן. III: תרל"ד-תרפ"ד מאמרים שונים. VI: חגיגת היובל. V: מכתבים ותלגרמות של ברכה מסופרים, עסקנים ומוסדות.)
  • צבי קרול (עורך), אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד,‫ ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ד"ר ש. ברנפלד, אגודת הסופרים, הזמן, 26 ביוני 1903.
  2. ^ מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
  3. ^ נקרולוג: שמואל הכהן, דבר, 9 ביוני 1947.
  4. ^ אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7.
  5. ^ על הספר: סין, מארון הספרים: ספורי סבא, דואר היום, 12 בינואר 1934.
  6. ^ ביקורת: ב. ש., מהעבר הקרוב, דבר, 10 ביוני 1927; מרשימותיו של קורא, דבר, 23 בדצמבר 1927.