פולמוס קיטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פולמוס קיטוס היה התנגשות בין הכוח הרומאי בפרובינקיית יהודה ובין יהודים בסביבות השנים 115–117 במקביל למרד התפוצות.

המקורות אודות האירועים מועטים ועמומים. המשנה מזכירה תקנות אבלות שגזרו בעקבות "פולמוס של קיטם"[1] שאותו היא מאזכרת בין פולמוס של אספסינוס (המרד הגדול) ו"פולמוס אחרון" (מרד בר כוכבא), אכן אינה מציינת פרטים אודות האירוע.

בסדר עולם רבה נכתב "מפולמוס של אספסינוס ועד פולמוס של קיטוס נ"ב שנה, ומפולמוס של קיטוס עד מלחמת בן כוזיבא י"ו שנה." [2]. על פי כרוניקה זו האירוע התרחש באמצע העשור השני או בתחילת העשור השלישי של המאה השנייה.

ההיסטוריה אוגוסטה, שלרוב לא נחשבת כמקור מהימן, מזכירה שארץ ישראל "גילתה רוח מרדנות" באותה העת.[3] בנוסף, קיימת עדות אפיגרפית על כך שהתנהלה לחימה בארץ ישראל בשנים הללו.[4]

מכיוון שהאירוע לא הותיר את רישומו בהיסטוריה, יש הסכמה בקרב החוקרים שהיקפו היה קטן יחסית.[5]

לא ידוע על סדר המאורעות המדויק. יודעים שבשנת 116 נשלחה וקסיליה של הלגיון השלישי קירנאיקה לירושלים למטרות תמיכה בלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 117 מינה הקיסר טראיאנוס את לוסיוס קווייטוס, שדיכא את המרידות במסופוטמיה, למושל יהודה והוסיף לגיון שני למצבת כוח האדם הרומאי בפרובינקיה (ככל הנראה היה זה הלגיון השני טראיאנה) ויש להניח שקווייטוס קיבל את מינויו כדי לדכא תסיסה ביהודה . דבר זה הפך את יהודה לפרובינקיה פרוקונסולרית (כלומר פרובינקיה שנציבה היה קונסול לשעבר) וזה מדגים את הרצינות שהרומאים התייחסו לאיום והחשש שלהם מרידות יהודיות.[6]

היקף ההתנגשות, מקומה הגורמים לה ותוצאותיה, וכן הקשר שלה למרד התפוצות אינם ידועים[7].

יש המזהים[דרוש מקור] את לוליאנוס ופפוס כמנהיגי המרד, מכיוון שמסופר עליהם בתלמוד שנהרגו על ידי טראיאנוס.[8] שם מסופר ש"נהרגו שמעיה ואחיה אחיו" ויש המשערים שאלה הם השמות העבריים של לוליאנוס ופפוס. על-פי מגילת תענית הם הוצאו להורג בי"ב באדר. יש הסבורים שלמרד זה רומז התלמוד בסיפורו על "הר המלך".[9]

המשנה מדברת על פולמוס קיטוס אשר בעקבותיו גזרו חכמים כי הכלות בחתונתן לא ישימו עטרות בראשן לאות אבל, ושאדם לא ילמד את בנו יוונית[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E. M Smallwood, Palestine c. AD 115-118, Historia ii (1962), pp. 500-10
  • C. Bruun, The Spurious ‘expeditio Iudaeae’ under Trajan, ZPE 93 (1992), pp. 98–106
  • M. Pucci Ben Zeev, L. Tettius Crescens expeditio Iudaeae, ZP 133 (2000), pp. 256–8
  • Miriam Pucci Ben Zeev, The Uprisings in the Jewish Diaspora (116-117 CE), in: The Cambridge History of the Jewish People, vol. 4, ed. Steven Katz, Cambridge, 2006, pp. 93-104

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה י"ד על פי כתב יד קאופמן. לפי כתב יד פארמה הגרסה היא "פולמוס שלטיטוס" ועל פי גרסה זו מדובר במרד הגדול או בספיחיו.
  2. ^ סדר עולם רבה, ל, מהד' נויבאוור, סדר חכמים, ב, עמ' 66. גם כאן יש שגורסים: טיטוס, שם שמפורסם שלא מתאים לזמן המצוין.
  3. ^ ההיסטוריה אוגוסטה, חיי אדריאנוס, פרק 5, סעיף 2.
  4. ^ Christer Bruun, The Spurious "Expeditio Ivdaeae" under Trajan, Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 93 (1992) 99-106; Miriam Pucci Ben-Zeev, L. Tettius Crescens’ expeditio Iudaeae, Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 133 (2000), 256-258
  5. ^ גדליה אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, חלק א', עמ' 263
  6. ^ ישראל שצמן, "העימות הצבאי הרומי-יהודי", בתוך: יהודה ורומא - מרידות היהודים (עורך: אוריאל רפפורט)[דרושה הבהרה]
  7. ^ יש ששיערו שהפולמוס התרחש בגליל. ראו אופנהיימר, הגליל בתקופת המשנה, עמ' 37.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ח, עמוד ב'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד א':
    "אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים" [=על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים - המרד הגדול];
    "אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא" [=על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך - מרד טראיאנוס];
    "אשקא דריספק חרוב ביתר" [=על ציר (גלגל) של מרכבה חרבה ביתר - מרד בר כוכבא]
  10. ^ משנה, סוטה ט, יד. יש נוסחאות שבהן כתוב טיטוס, אבל בעיקריות כתוב קיטוס.