המלכים הארורים
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מוריס דרואון |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | דרמה היסטורית |
| תקופת התרחשות |
המאה ה־14  |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | 1955 |
| תאריך הוצאה |
שנות ה־50 של המאה ה־20 |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | 1955 |
| מספר כרכים | 6 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | המלכים הארורים |
  | |
המלכים הארורים (בצרפתית: Les Rois maudits) היא סדרת רומנים היסטוריים מאת הסופר הצרפתי מוריס דרואון על המלוכה הצרפתית במאה ה-14. פורסם בין 1955 ו-1977, הסדרה עובדה פעמיים למיני סדרה עבור הטלוויזיה בצרפת.
הסופר האמריקאי ג'ורג' ר. ר. מרטין כינה את הספרים "משחקי הכס המקוריים", תוך שהוא מציין את הרומנים של דרואון כהשראה לסדרה שלו "שיר של אש ושל קרח".[1][2][3][4]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מתרחשת בתקופת שלטונם של חמשת המלכים האחרונים של השושלת הקאפטינגית הישירה ושני המלכים הראשונים של בית ולואה, הסדרה מתחילה כאשר המלך הצרפתי פיליפ היפה, שכבר מוקף שערורייה ותככים, מביא קללה על משפחתו כאשר הוא רודף את האבירים הטמפלרים. רצף המלכים שבאו אחריו מוביל את צרפת ואנגליה למלחמת מאה השנים.
רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ששת הרומנים הראשונים ראו אור בצרפת בהוצאת דל דוקה בשנים 1955–1960 ואת הכרך האחרון הוציאה לאור הוצאת פלון בשנת 1977.
ששת הספרים הראשונים יצאו לראשונה באנגלית (בתרגום המפרי הייר) בשנים 1956–1961, על ידי רופרט הארט דייוויס בבריטניה ועל ידי סקריבנר'ס בארצות הברית, עם מהדורות חוזרות עד שנות השמונים. בשנים 2013–2015 הוציאה הרפר קולינס מחדש את כל הסדרה בדפוס וכספרי שמע, כולל הספר האחרון "מלך ללא ממלכה" שמעולם לא פורסם באנגלית קודם לכן.[5][3]
הסדרה טרם תורגמה לעברית.
ספרי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלך הברזל (Le Roi de fer)
- המלכה החנוקה (La Reine étranglée)
- הכתר מורעל (Les Poisons de la couronne, מילולית - רעל הכתר)
- ירושת המלכות (La Loi des mâles, מילולית - חוק הזכרים)
- זאבת צרפת (La Louve de France)
- הפרח והאריה (Le Lys et le lion)
- מלך ללא ממלכה (Quand un Roi perd la France)
עיבודים לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומנים עובדו פעמיים לטלוויזיה הצרפתית:[5][4]
עיבוד משנת 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיבוד הטלוויזיוני משנת 1972 שודר ברשת ORTF בתאריכים 21 בדצמבר 1972 עד 24 בינואר 1973 וכיכבו בה ז'אן פיאט כרוברט ד'ארטואה והלן דוק בתפקיד מהאוט ד'ארטואה.[6][7] ששת הפרקים היו מבוססים ישירות על ששת הרומנים הראשונה.[5][3] הסדרה הוכתרה כ"הצלחה רבה"[8] והעלתה את הפופולריות של הספרים[9] הסדרה שודרה בבריטניה על ידי BBC בצרפתית עם כתוביות באנגלית ביוני–יולי 1974 ושוב באוגוסט–ספטמבר 1975.
עיבוד משנת 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005, שוב עובדו הספרים לסדרה, הפעם בהפקה צרפתית-איטלקית משותפת בבימוי של ג'וזה דיין, בכיכובם של פיליפ טורטון כרוברט וז'אן מורו בתפקיד מהאוט.[10][11] שודרה ברשת France 2 מ-7 בנובמבר ועד 28 בנובמבר 2005[12] כאשר חמשת הפרקים שלה נקראו על שם הרומנים 1–3 ו-5–6 (היוצא מן הכלל הוא "ירושת המלכות", La Loi des mâles).[13] הסדרה שודרה לראשונה עם 8.6 מיליון צופים ופרק הסיום הביא למעלה מ-6.2 מיליון צופים לערוץ ובסך הכל נהנתה הסדרה מנפח של 7.2 מיליון צופים בממוצע ונתח קהל של 27.9%.
הסדרה הייתה מועמדת לפרס גלובס דה קריסטל לשנת 2006 בקטגוריית סרט הטלוויזיה או סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלוג "פרנקופילים אנונימיים", המלכים המקוללים – ההשראה הצרפתית למשחקי הכס מאת רז גרינברג
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Martin, George R. R. (3 באפריל 2013). "My hero: Maurice Druon by George RR Martin". The Guardian. נבדק ב-24 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Druon, Maurice (26 במרץ 2013). "Foreword by George R. R. Martin". The Iron King. HarperCollins. ISBN 0007491255.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Milne, Ben (4 באפריל 2014). "Game of Thrones: The cult French novel that inspired George RR Martin". BBC. נבדק ב-6 באפריל 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Kamin, Debra (20 במאי 2014). "The Jewish legacy behind Game of Thrones". The Times of Israel. נבדק ב-31 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Martin, George R. R. (3 באפריל 2013). "My hero: Maurice Druon by George RR Martin". The Guardian. נבדק ב-24 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Guyard, Bertrand (11 ביולי 2013). "The First Accursed Kings on History". Le Figaro (בצרפתית). נבדק ב-15 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lentz III, Harris M. (7 במאי 2015). Obituaries in the Performing Arts, 2014. McFarland & Company. p. 100. ISBN 9780786476664. נבדק ב-24 ביוני 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Jackson, Julian (15 באפריל 2009). "Obituary: Maurice Druon". The Guardian. נבדק ב-24 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Evans, Michael R. (2014). Inventing Eleanor: The Medieval and Post-Medieval Image of Eleanor of Aquitaine. Bloomsbury. p. 121. ISBN 978-1-4411-6900-6. נבדק ב-15 באוקטובר 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Official website: Les Rois maudits (2005 miniseries)" (בצרפתית). 2005. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2009. נבדק ב-25 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Les Rois maudits: Casting de la saison 1" (בצרפתית). AlloCiné. 2005. אורכב מ-המקור ב-19 בדצמבר 2014. נבדק ב-25 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Les Rois maudits, the end of a saga" (בצרפתית). AlloCiné. 29 בנובמבר 2005. נבדק ב-28 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Les Rois maudits épisodes" (בצרפתית). AlloCiné. 2005. נבדק ב-28 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The French press will award their Globes de Cristal" (בצרפתית). AlloCiné. 28 בפברואר 2006. נבדק ב-28 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה)