השושלת הקפטינגית נוסדה על ידי איג קאפה, שנבחר למלוך על צרפת לאחר מותו של המלך האחרון מהשושלת הקרולינגית, לואי החמישי, ללא צאצאים. השושלת מלכה בצרפת ברציפות משנת 987 ועד שנת 1792, ושוב מ-1814 ועד 1848, על אף שענפי השושלת שמלכו במדינה מאז 1328 נקראו ולואה ובורבון.
נחשב לאחד המלכים הצרפתים המוצלחים ביותר בתקופת ימי הביניים, משום שהרחיב את הממלכה, הביא שגשוג כלכלי והעביר חלק מהכוח הפאודלי של האצולה למעמד הביניים הגדל. בשנת 1182 הוא גירש את כל היהודים מהממלכה והחרים את כל רכושם, ובשנת 1198 קרא להם לשוב.
הפך לקדוש נוצרי בשל אדיקותו העזה ושני מסעות הצלב אליהם יצא, אותם מימן על ידי החרמת כל רכושם של היהודים. הוא גם הורה על שריפת 12,000 עותקים של התלמוד והרחיב את היקף פעילותה של האינקוויזיציה בצרפת.
ביום שישי ה-13 באוקטובר1307 היה זה שציווה על עצירתם ועינויים של מאות אבירים טמפלרים. בשנת 1306 גירש את כל היהודים מצרפת, במה שנקרא הגלות הגדולה, והחרים את כל רכושם.
בגיל 14 נישא למרי, מלכת הסקוטים, באיחוד שהיה אמור לתת למלך צרפת זכות על הכתר האנגלי. פרנסואה הוכתר למלך בגיל 15 ומלך במשך שנה וחמישה חודשים, עד שנפטר מדלקת אוזניים.
השליט בעל תקופת המלוכה הארוכה ביותר באירופה, 72 שנים. ביסס את מעמדה של צרפת כמדינה החזקה, הגדולה והחשובה באירופה וכן את מעמד המלך הצרפתי כמונרך אבסולוטי.
בזמן המהפכה הצרפתית היו תומכי מלוכה רבים שלא הכירו בהפלת המונרכיה והכירו עדיין בלואי השישה עשר כמלך עד הוצאתו להורג בשנת 1793. לאחר מכן הכירו המלוכנים בבנו, לואי השבעה עשר, כמלך עד מותו בשנת 1795 ולאחר מכן בדודו, לואי השמונה עשר.
לאחר הפלתו של המלך לואי-פיליפ מונה לואי-נפוליאון בונפרטה, אחיינו של נפוליאון הראשון, לנשיא הרפובליקה השנייה. בשנת 1852 הכריז על עצמו לואי-נפוליאון כקיסר והמדינה שבה להיות קיסרות.