שיר של אש ושל קרח

ערך מומלץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיר של אש ושל קרח
A Song of Ice and Fire
עטיפת הספר הראשון בסדרת שיר של אש ושל קרח, משחקי הכס, בעברית בהוצאת 'אופוס'
עטיפת הספר הראשון בסדרת שיר של אש ושל קרח, משחקי הכס, בעברית בהוצאת 'אופוס'
ספרי הסדרה
משחקי הכס (1996)
עימות המלכים (1998)
סופת החרבות (2000)
משתה לעורבים (2005)
ריקוד עם דרקונים (2011)
רוחות החורף (עתידי)
חלום האביב (עתידי)
מידע כללי
מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
שפת המקור אנגלית
תורגם לשפות כן
סוגה פנטזיה אפית[1][2]
מקום התרחשות King's Landing, Sothoryos, אסוס, ווסטרוז, Ultos עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה בשפת המקור ארצות הבריתארצות הבריתBantam Books
בריטניהבריטניהVoyager (חב' בת של הרפר קולינס)
תאריך הוצאה 1996 - כיום
תאריך הופעה ראשונה 1 ביולי 1996
הוצאה בעברית
הוצאה אופוס
תאריך 1999
תרגום עידית שורר (1), יעל סלע (2, 4),
דוד חנוך (3), צפריר גרוסמן (5)
פרסים
פרס לוקוס (4 זכיות)
פרס גפן (3)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שיר של אש ושל קרחאנגלית:"A Song of Ice and Fire" מוכרת גם בקיצור "ASOIAF" או "ששאוש"ק") היא סדרה של ספרי פנטזיה אפיים מאת הסופר והתסריטאי האמריקאי ג'ורג' ר. ר. מרטין. מרטין החל לכתוב את הספר הראשון בסדרה, משחקי הכס, בשנת 1991 והוא יצא לאור ב-1996. מרטין תכנן במקור את הסדרה כטרילוגיה, אולם עם התפתחות תהליך הכתיבה, הוא הרחיב את העלילה ואת הדמויות ובהתאם שינה את תחזיותיו על מספר הספרים הסופי של הסדרה ל-4, 6[3] ולבסוף 7 ספרים מתוכננים[4]. מרטין פרסם נכון ל-2021 חמישה מתוך שבעת הספרים המתוכננים. הכרך החמישי והאחרון בסדרה נכון לעכשיו, "ריקוד עם דרקונים", יצא לאור בשנת 2011, שש שנים אחרי פרסומו של קודמו, "משתה לעורבים". החל מ-2011, מרטין מעדכן בבלוג שלו ובפורומים וכנסים שונים על תהליך הכתיבה של הכרך השישי, שכותרתו "רוחות החורף", ואף חשף מספר פרקים בכנסים ובבלוג שלו[5]. אחרי ש"רוחות" יצא, מרטין מתכנן לכתוב ספר שביעי בסדרה ששמו העתידי הוא "חלום האביב"[6]. עלילת הסיפור של סדרת "שיר של קרח ואש" מתרחשת ביבשות הבדיוניות אסוס במזרח ו-ווסטרוז במערב, אשר ים צר מפריד בינן. הסדרה עוקבת אחר שלושה סיפורים עיקריים השזורים זה בזה: מלחמת ירושה בין כמה משפחות אצולה על השליטה בווסטרוז עקב מותו של המלך, האיום הגובר והולך של "האחרים" העל-טבעיים באזור השממה הצפוני של ווסטרוז מעבר לחומה הגדולה לפלוש לווסטרוז, וסיפורה של דאינריז (דאני) טארגאריין, בתו הגולה של המלך הקודם שהודח במהלך מרד, החיה בחשאי באסוס ומתכננת להשיג מחדש את השליטה על ווסטרוז. נקודת המבט של כל פרק בסיפור מוצגת מהפרספקטיבה של דמות שונה. מגוון הדמויות שמציגות פרק מנקודת המבט שלהן גדל מתשע דמויות בספר הראשון, ל-31 דמויות עד הספר החמישי.

ההשראה של מרטין לכתיבה של "שיר של אש ושל קרח" הייתה מלחמות הירושה בין משפחות האצולה האנגליות בית לנקסטר ובית יורק במאה ה-15, שנודעו בשם "מלחמות השושנים" והרומנים ההיסטוריים "המלכים הארורים", שעוקבים אחר מאבקי השליטה במונרכיה הצרפתית במאה ה-14 מאת הסופר הצרפתי מוריס דרואון[7][8]. "שיר של קרח ואש" זכתה לשבחים על הצגת דמויות של נשים מובילות ומשמעותיות לסיפור באופן אמין, והצגת דת ואמונה באופן מורכב ומפורט, כמו גם על הריאליזם של הספרים[9]. נקודות המבט המרובות בספר מבלבלות את הקורא ולא מניחות לו לדעת מהם סיכויי ההישרדות של הדמויות. מרטין משתמש באמצעי זה של נרטיבים מרובים כדי להציג את הדמויות שלו באופן מורכב, כך שדמות "רעה" בפרק מסוים הופכת לכזו שהקורא מזדהה איתה ועם כאבה בפרק הבא. בתוך העולם המעורפל לעיתים מוסרית של "שיר של קרח ואש", מתעוררות לעיתים קרובות שאלות הנוגעות לנאמנות, גאווה, מיניות אנושית, אדיקות, ומוסריותה של האלימות.

נכון לאפריל 2019, הספרים מכרו למעלה מ-90 מיליון עותקים ברחבי העולם[10], לאחר שתורגמו ל-47 שפות החל מינואר 2017[1][11]. הכרך הרביעי והחמישי הגיעו לראש רשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס עם פרסומם[12][13][14]. בין היצירות הנגזרות הרבות שנוצרו בעולם של "שיר של אש וקרח" ניתן למצוא מספר נובלות מקדימות, סדרת טלוויזיה, עיבוד קומיקס וכמה משחקי קלפים, משחק לוח ומשחקי וידאו. סדרת הטלוויזיה שרצה במשך 8 עונות בין 2011 ל-2019, זכתה בפרסים רבים לרבות 4 זכיות בפרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר (2015, 2016, 2018, 2019)[15] ונתוני צפייה שוברי שיאים[16], אשר תרמו לעלייה בפופולריות של הספרים ועלייה משמעותית בקצב המכירה שלהם[17].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העולם הידוע ב"שיר של אש וקרח"
מיקום בתי האצולה הגדולים בווסטרוז

סדרת "שיר של אש ושל קרח" מתרחשת בעולם בדיוני, בו עונות השנה עשויות להמשך שנים רבות ולהסתיים באופן בלתי צפוי. כשלוש מאות שנים לפני אירועי הספר הראשון, שבע הממלכות ביבשת ווסטרוז אוחדו תחת שושלת בית טארגאריין, שהיו בעלי עליונות צבאית על שאר הממלכות בזכות שליטתם בדרקונים. הטארגאריינים שלטו במשך שלוש מאות שנים, והמשיכו לאחוז בשלטון גם לאחר שנכחדו הדרקונים שברשותם. שושלתם הסתיימה במרד שהוביל לורד רוברט באראתיאון, בו נהרג אאיריז טארגאריין, שכונה "המלך המטורף". בתום המרד, נטל לעצמו רוברט את הכתר, והפך למלך שבע הממלכות. בתחילת "משחקי הכס" חלפו כ-15 שנים מהאירוע, וקיץ בן תשע שנים עומד להגיע לסיומו.

הסיפור העיקרי של "משחקי הכס" מתאר את מאבק הכוחות על כס הברזל בין בתי האצולה הגדולים בווסטרוז, לאחר מותו הפתאומי של המלך רוברט. עם מות המלך, מכריזה המלכה סרסיי לאניסטר כי את מקומו יתפוס יורש העצר ג'ופרי, בנם הבכור בן ה-13. לורד אדארד "נד" סטארק, חברו הקרוב של רוברט ויד ימינו, מגלה שג'ופרי ואחיו אינם בניו של רוברט, אלא תוצר של גילוי עריות בין סרסיי לבין אחיה התאום, סר ג'יימי לאניסטר. בעקבות הגילוי, מצהיר אדארד כי אחיו של רוברט הוא היורש החוקי, ומבקש לבטל את הכתרתו של ג'ופרי. על מעשים אלו הוא מואשם בבגידה. אף על פי שמובטח לו כי הודאה באשמה תציל את חייו, הוא נבגד ומוצא להורג. בתגובה, אחיו של רוברט, סטאניס ורנלי, טוענים שניהם לבעלות על כס המלוכה, מתחילים לאסוף צבא ולהיערך למלחמה. במהלך תקופה זו של חוסר יציבות, שתיים משבע ממלכות ווסטרוז מנסות להשתחרר משלטון כס הברזל: ממלכת הצפון בהנהגתו של רוב, בנו של אדארד סטארק, הטוענים שהמלך היחיד שהם יקבלו הוא המלך בצפון, וממלכת איי הברזל בהנהגת הלורד באלון גרייג'וי, המבקש להחזיר ריבונות על שטחיו ולהשתחרר מעול המלכות. העימות הצבאי בין הכוחות נקרא "מלחמת חמשת המלכים" (ג'ופרי, סטאניס, רנלי, רוב, באלון גרייג'וי) ומגיע לשיאו בספר השני, "עימות המלכים".

במקביל, מתואר קו עלילה נוסף בצפון הרחוק של ווסטרוז, שם חומת קרח בת 8,000 שנה ("החומה"), מגנה על שבע הממלכות מפני יצורים פראיים המצויים מעבר אליה. שומרי החומה הם "משמר הלילה", חברי אחווה אשר נשבעים לשרת בה עד יום מותם, ומוותרים על הזכות לשאת אשה. המשמר מגן על ווסטרוז מפני חדירת שבטי ה"פראים" החיים מצפון לחומה, ומכנים את עצמם "העמים החופשיים". איום נוסף מציבים "ההלכים הלבנים" (או ה"אחרים"), יצורים על-טבעיים המתחזקים בחורף, שלא נראו מזה שנים רבות, וכעת נתפשים כמיתוס. לחומה הנהגה משלה, ואינה נחשבת לחלק מווסטרוז. הממלכות מחויבות לשלוח לחומה שומרים שיצטרפו למשמר הלילה, והמשמר נמנע מלהתערב בענייניהן הפנימיים. לאורך השנים הידרדר מעמדו של משמר הלילה, ונשלחו אליו בעיקר פרטים משולי החברה: בנים לא-רצויים, יתומים, ממזרים ופושעים, להם ניתנת האפשרות להמיר עונשי מאסר או מוות בשירות בחומה עד סוף ימיהם. סיפורו של משמר הלילה מסופר בעיקר מנקודת מבטו של ג'ון שלג, בנו הממזר של לורד אדארד סטארק[18]. ג'ון ממשיך בדרכו של דודו בנז'ן סטארק, מצטרף למשמר בגיל צעיר, ומטפס במהירות בסולם הדרגות עד שהופך לבסוף למפקד משמר הלילה. בכרך השלישי, סופת החרבות, עלילת משמר הלילה נקשרת בעלילת מלחמת "חמשת המלכים" באופן הדוק.

קו העלילה השלישי עוקב אחר דאינריז (דאני) טארגאריין, בתו של אאיריז השני, המלך האחרון לבית טארגאריין. דאני ואחיה וייסריז הוברחו כתינוקות ליבשת אסוס (מזרחית לווסטרוז, מעבר לים הצר), בידי נאמנים למלך אאיריז, שרצו להציל את חייהם. כשבגר וייסריז, רצה להשיב לעצמו את השליטה בכס הברזל, ועל מנת לזכות בעוצמה הצבאית הנדרשת למשימת הכיבוש, מכר את אחותו לאדון מלחמה רב-כוח בשם חאל דרוגו. בהדרגה, הופכת דאינריז מכלי משחק בידיו של אחיה לשליטה עצמאית, אינטליגנטית ואהובה. שלושה דרקונים (ששוער כי נכחדו מהעולם) בקעו מביצים שקיבלה כמתנת חתונה, שימשו אותה כנשק מטיל אימה, והעצימו את כוחה כמצביאה לאין שיעור.

הוצאה לאור ופיתוח הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בסדרה "שיר של קרח ואש" מתפרסמים בשפה האנגלית לראשונה בכריכה קשה, ובהמשך יוצאים מחדש במהדורות כריכה רכה. בבריטניה פרסמה "הארפר וויאג'ר" מהדורות מיוחדות עם שרוול ייעודי[19]. הסדרה תורגמה ל-47 שפות[1][11]. כל סכומי העמודים המפורטים להלן מיועדים למהדורות הראשונות בארצות הברית באנגלית. חמשת הספרים הראשונים של הסדרה עובדו לסדרת הטלוויזיה לאורך 6 עונותיה הראשונות, לפי הסדר המתואר בטבלה.

ספר English language.svg המהדורה האנגלית Flag of Israel.svg המהדורה העברית עיבוד טלוויזיוני[20]
שנת הוצאה מס' עמודים פרקים מילים אודיו שנת הוצאה מס' עמודים פרקים תרגום 1 2 3 4 5 6 7 8
1 משחקי הכס A Game of Thrones 1996[21] 704[22] 73 292,727[23] 33 ש' 53 ד' 1999[24] 772[25] 73 עידית שורר[24]
2 עימות המלכים A Clash of Kings 1998[21] 768[26] 70 318,903[27] 37 ש' 17 ד' 2000[28] 896[29][30] 70 יעל סלע-שפירו[31]
3 סופת החרבות A Storm of Swords 2000[21] 992[32] 82 414,604[33] 47 ש' 37 ד' 2002[34] 1,154[34] 82 דוד חנוך[34]
4 משתה לעורבים A Feast for Crows 2005[21] 753[35] 46 295,032[36] 31 ש' 10 ד' 2006[37] 864[38][39] 46 יעל סלע-שפירו[31]
5 ריקוד עם דרקונים A Dance with Dragons 2011[21] 1,056[40] 73 414,788[41] 48 ש' 56 ד' 2012[42] 1,200[43][44] 73 צפריר גרוסמן[43]
6 רוחות החורף The Winds of Winter הספר טרם יצא לאור[45]
7 חלום של אביב A Dream of Spring הספר טרם יצא לאור
סה"כ - 4,273 344 1,736,054 198 ש' 53 ד' - 4,886 344

שלושת הספרים הראשונים (2000-1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – משחקי הכס, עימות המלכים, סופת החרבות
טיוטה לספר הראשון בסדרה משחקי הכס והדף הראשון של התסריט למשחקי הכס (סדרת טלוויזיה), מוצגים בהיכל התהילה של המדע הבדיוני, סיאטל, 2014

"הסצנה הראשונה ... הפרק הראשון של הספר הראשון, הפרק שבו הם מוצאים את הגורים הזאבים ... פשוט הגיעה אלי משום מקום. הייתי ... בעבודה על רומן אחר, ופתאום ראיתי את זה זה לא היה שייך לרומן שכתבתי, אבל זה הגיע אלי בצורה כל כך חיה, שהייתי צריך לשבת ולכתוב את זה, וכשכתבתי זה הוביל לפרק שני, והפרק השני היה הפרק על קייטלין שבו נד בדיוק חזר."

ג'ורג' ר. ר. מרטין, 2014[46]

ג'ורג' ר. ר. מרטין נודע כסופר פנטזיה ומדע בדיוני וכותב לטלוויזיה עוד בטרם כתב את סדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח"[47]. סיפורו הקצר הראשון, "הגיבור" ("The Hero"), פורסם בשנת 1971, והרומן הראשון, "גסיסתו של האור" ("Dying of the light"), בשנת 1977[48][49]. עד אמצע שנות התשעים מרטין זכה בשלושה פרסי הוגו, שני פרסי נבולה ופרסים אחרים על סיפוריו הקצרים[50]. אף על פי שספריו המוקדמים זכו להכרה בקרב קהילת חובבי מדע בדיוני ופנטזיה, קהל הקוראים שלו נותר קטן יחסית, ומרטין לקח עבודות כסופר בהוליווד באמצע שנות השמונים[50]. הוא עבד בעיקר על החידוש לסדרת הטלוויזיה הפופולרית אזור הדמדומים במהלך שנת 1986, ועל סדרת הטלוויזיה "היפה והחיה", שרצה שלוש עונות מ-1987 עד ל-1990. במקביל, פיתח מרטין תסריטים משלו לפיילוטים של סדרות וכתב תסריטים לסרטים עלילתיים באורך מלא. תסכולו של מרטין העמיק מכך שהתסריטים לפיילוטים וסרטים שהוא כתב לא נבחרו[50] וכי מגבלות הפקה בטלוויזיה המסחרית הקשורות לתקציב ואורך פרקים, אילצו אותו להוריד דמויות ולקצץ סצנות קרב[51]. זה דחף את מרטין חזרה לעבר כתיבת ספרים, שם הוא לא היה צריך להתפשר על החזון שלו[50]. בתור ילד מרטין העריץ את עבודתיו של ג'.ר.ר. טולקין, ורצה לכתוב ספר פנטזיה אפית, אם כי לא היו לו רעיונות ספציפיים[52]. כשמרטין היה בין פרויקטים בהוליווד בקיץ 1991, הוא התחיל לכתוב רומן מדע בדיוני חדש בשם "אבאלון" ("Avalon"). לאחר שכתב שלושה פרקים עלה לו דימוי בהיר של ילד שרואה עריפת ראש של מישהו בשלג ומוצא זאבי בלהות, שבסופו של דבר יהפוך לפרק הראשון, אחרי הפרולוג, של "משחקי הכס"[53]. מרטין החליט להניח את תחילת "אבאלון" בצד, והתחיל לכתוב את הפרק שחזה. הוא סיים את הפרק הזה תוך כמה ימים והיה בטוח שהוא חלק מסיפור ארוך יותר[54]. לאחר מספר פרקים נוספים, מרטין הבין שספרו החדש יהיה סיפור פנטזיה[54] והחל ליצור מפות וגנאלוגיות לעולם בו הסיפור מתרחש[47]. עם זאת, כתיבתו של ספר זה הופסקה למשך כמה שנים כשמרטין חזר להוליווד כדי להפיק את סדרת הטלוויזיה שלו "מעברים" שרשת ABC בחרה והתחילה תהליכי הפקה של פיילוט, אף על פי שבסופו של דבר הסדרה לא שודרה[51].

כריכת המגזין "המדע בדיוני של אסימוב", המציג את הנובלה "דם הדרקון" המבוססת על פרקיה של דאינריז מהספר הראשון משחקי הכס, ופורסמה חודש לפני יציאת הספר, יולי 1996

בשנת 1994 העניק מרטין לסוכנו, קירבי מקולי,את 13 הפרקים הראשונים (בערך 170 עמודים) של הספר הראשון בסדרה "משחקי הכס" יחד עם מכתב בן 3 דפים המתאר את התוכניות של מרטין לקווי העלילה העקרוניים של הדמויות הראשיות והתפתחות הסיפור כטרילוגיה שתמשיך לספרים העתידיים "ריקוד עם דרקונים" ו"רוחות החורף"[55][56]. אחרי שמרטין סיים לכתוב 1400 עמודים של כתב היד הראשוני לספר, ועדיין לא הגיע לסופו, הוא הבין שהסדרה כנראה תתפרש על פני ארבעה ספרים, ולאחר זמן מה שינה את תחזיתו לשישה ספרים[57][51], שאותם הוא ראה כשתי טרילוגיות משולבות זו בזו של סיפור ארוך אחד. כשנשאל לגבי השם של הסדרה "שיר של אש ושל קרח", מרטין טען שהשם בהחלט יכול היה לנבוע מהמאבק בין "האחרים" ה"קפואים" לדרקונים ה"חמים", אם כי בעיניו זו רק פרשנות אחת אפשרית מתוך רבות אחרות. המילה "שיר" נכנסה לכותרת, לפי הצהרתו של מרטין בשל האהבה שלו לשירים. מרטין אף ציין שלפחות שתי יצירות קודמות שלו כללו את המילה בכותרתן "שיר ללייאה" ("A Song for Lya") ו"שירים שהמתים שרים" ("Songs the Dead Men Sing")[58]. מרטין ציין גם את שירו ​​של רוברט פרוסט משנת 1920 "אש וקרח" שנותן פרשנות של תשוקה לעומת בגידה לקרח ואש" כפרשנות אפשרית למשמעות כותרת הסדרה[59].

כתב היד הסופי של "משחקי הכס" היה באורך של 1088 עמודים (ללא הנספחים)[4], והספר יצא לאור באוגוסט 1996[22]. רוברט ג'ורדן, מחבר סדרת הפנטזיה הפופולרית מחזור כישור הזמן, כתב המלצה קצרה על הכריכה של הספר שהבטיחה את הצלחת הספר והמשכיו, לעורר עניין בקהילת קוראי הפנטזיה[60]. "דם הדרקון" ("Blood of the Dragon"), נובלה שנלקחה מפרקי דאינריז, התפרסמה ביולי 1996, חודש לפני פרסום "משחקי הכס", וזכתה בפרס הוגו לשנת 1997 עבור הנובלה הטובה ביותר[61][3]. 300 העמודים שהוסרו מכתב היד המקורי של "משחקי הכס" שימשו את מרטין כפתיח של הספר השני, שכותרתו הייתה "עימות המלכים"[57]. הספר השני יצא לאור בפברואר 1999 בארצות הברית, כשכתב היד (ללא נספחים) הגיע לגודל של 1184 עמודים[4]. "עימות המלכים" היה הספר הראשון בסדרה "שיר של אש וקרח" שנכנס לרשימות רבי המכר[51], והגיע למקום ה-13 ברשימת רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בשנת 1999[62]. לאור הצלחתם של סרטי שר הטבעות, קיבל מרטין פניות ראשונות ממפיקים ויוצרים שונים שהתעניינו בזכויות ההסרטה לסדרת הספרים[51]. מרטין איחר בכמה חודשים לדדליין של הספר השלישי בסדרה, "סופת החרבות"[50]. הפרק האחרון שכתב היה על "החתונה האדומה", סצנה מרכזית הבולטת בספר בשל האלימות והטוויסטים העלילתיים הרבים שמרטין יצר בה[63]. "סופת החרבות" הגיע לגודל של 1521 עמודים (ללא נספחים)[4], וגרם לבעיות עבור רבים מהמו"לים של מרטין ברחבי העולם. הוצאת ספרי Bantam פרסמו את "סופת החרבות" בכרך יחיד בארצות הברית בנובמבר 2000[32], ואילו כמה מהדורות בשפה אחרת חולקו לשניים, שלושה או אפילו ארבעה כרכים[4]. "סופת החרבות" המשיך את המגמה של קודמו, ונכנס עם צאתו למקום ה-12 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס[64][3].

ספר רביעי וחמישי (2011-2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – משתה לעורבים, ריקוד עם דרקונים

לאחר "משחקי הכס", "עימות המלכים" ו"סופת החרבות", מרטין התכוון במקור לכתוב שלושה ספרים נוספים[50]. הספר הרביעי, שכותרתו הייעודית הייתה "ריקוד עם דרקונים", אמור היה להתמקד בשובה של דאינריז טארגארין לווסטרוז ובסכסוכים שיתעוררו מחזרתה[65]. מרטין רצה להתחיל את הסיפור הזה חמש שנים אחרי "סופת החרבות" כדי שהדמויות הצעירות יוכלו להתבגר והדרקונים יגדלו[66]. מרטין שהיה תמים דעים עם המו"ל שלו שהספר החדש צריך להיות קצר יותר מ"סופת החרבות", תכנן לכתוב את הספר בסדר גודל שיהיה קרוב יותר ל"עימות המלכים"[4]. פרולוג ארוך תוכנן כדי לעדכן את הקוראים בכל מה שקרה בחמש השנים שעברו מאז הספר הקודם, בהתחלה כפרק אחד של אאירון גרייג'וי באיי הברזל. מכיוון שהאירועים על איי הברזל היו אמורים להשפיע בספר ולא ניתן היה לספר אותם דרך נקודת המבט של הדמויות בהם השתמש בספרים הקודמים, מרטין הוסיף שלוש נקודות מבט חדשות של בית גרייג'וי[67].

בשנת 2001 מרטין שמר על אופטימיות לכך שהספר הרביעי עשוי להתפרסם ברבעון האחרון של 2002[58]. אולם הפער של חמש שנים שהוא תכנן, לא עבד היטב לכל הדמויות במהלך הכתיבה. מרטין לא היה מרוצה מההכרח להציג את האירועים במהלך הפער של חמש השנים, אך ורק באמצעות פלאשבקים והרהורים של הדמויות על מעשיהן בעבר. בנוסף לזאת, זה היה בלתי סביר שלא קרה שום דבר משמעותי במשך חמש שנים[66]. לאחר שעבד על הספר במשך כשנה, מרטין הבין שהוא זקוק לספר ביניים נוסף, אותו כינה "משתה לעורבים"[66]. הספר נועד להמשיך את הסיפור מיד לאחר הספר השלישי, ומרטין החליט לוותר על הרעיון של פער של חמש שנים[58]. החומר שמרטין הספיק לכתוב עד אז - הפרולוג בן 250 העמודים שסקר את חמש השנים האחרונות, חולק מחדש והוצג בתוך נקודות המבט של דמויות חדשות מדורן ואיי הברזל[67]. קווי עלילה מורחבים אלה שחייבו הרחבה של הסיפור הכללי, סיבכו את העלילה עבור מרטין[68]. אורך כתב היד של "משתה לעורבים" עלה בסופו של דבר על "סופת החרבות"[66]. מרטין סירב לעשות את הקיצוצים העמוקים שנדרשו כדי שיהיה ניתן למסור את הספר לדפוס, מכיוון שהדבר היה פוגע בסיפור שהיה בראשו. גם הדפסת הספר ב"בכתב דפוס זעיר על קליפות בצל והענקת זכוכית מגדלת לכל קורא" לא הייתה אופציה מבחינתו[69]. עם זאת, מרטין דחה את רעיון המו"לים שלו לפצל את הנרטיב כרונולוגית לשני ספרים - "משתה לעורבים - חלק 1" ו"משתה לעורבים - חלק 2"[14]. מאחר שכבר איחר עם הספר הרביעי, מרטין לא התחיל לכתוב את כל סיפורי הדמויות[70] והביע התנגדות עקרונית לסיים את הספר הרביעי ללא שום פתרונות לקווי העלילה של חלק מהדמויות בעלות נקודת מבט, כמו בספרים הקודמים[66].

ג'ורג' ר. ר. מרטין חותם על ספרו הרביעי בסדרה, משתה לעורבים, בפסטיבל הבינלאומי למדע בדיוני ה-71, בסן אנטוניו, טקסס, 2013

יחד עם התפרסותם של הדמויות ברחבי העולם של ווסטרוז ואסוס[45], חבר הציע למרטין לחלק את הסיפור מבחינה גאוגרפית לשני כרכים, שמתוכם "משתה לעורבים" יהיה הראשון[14]. גישה זו תיתן למרטין את הזמן והמקום להשלים את קווי העלילה שהתחילו בספר הרביעי, כפי שהתכוון במקור[4], ומרטין הרגיש שזו הגישה הטובה ביותר לגשת למלאכה גם כעבור שנים[45]. מרטין העביר את הסיפורים של הדמויות הלא גמורות המתרחשות במזרח (אסוס) ובצפון (ווינטרפל והחומה) לספר הבא, "ריקוד עם דרקונים"[71], וייעד את "משתה לעורבים" כדי לכסות את האירועים בווסטרוז עצמה, בפרט במעלה המלך, נהרן, דורן ואיי הברזל[4]. שני הספרים מתחילים מיד לאחר סיומה של "סופת החרבות"[45], ורצים במקביל במקום ברצף, וכוללים צוותים שונים של דמויות עם חפיפה מועטה בלבד[4]. מרטין פיצל את פרקי אריה מהספר החמישי והעביר אותם לרביעי, זאת לאחר שנאלץ להעביר את שלוש הדמויות הפופולריות האחרות (ג'ון סנואו, טיריון ודאינריז) ל"ריקוד עם דרקונים" בשל מיקומם הגאוגרפי בסוף הספר השלישי[71]. עם שחרורו באוקטובר 2005 בבריטניה[72] ובנובמבר 2005 בארצות הברית[35], "משתה לעורבים" הגיע לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס (והיה הראשון מבין ספרי הסדרה לעשות זאת)[73]. בין המבקרים ששיבחו את הספר היה הסופר לב גרוסמן מ"טיים" שכינה את מרטין "טולקין האמריקאי"[74]. עם זאת, היו מעריצים ומבקרים שהתאכזבו מהפיצול בסיפור, שהותיר את גורלותיהם של כמה מהדמויות הפופולריות ביותר, לא פתור לאחר סיום מותח בספר השלישי "סופת החרבות"[75][76]. מאחר ש"ריקוד עם דרקונים" היה חצי גמור לדעתו[75], מרטין הצהיר באפילוג של "חגיגה לעורבים" כי הספר הבא בסדרה יצא בשנה הבאה (2006)[77]. אולם ככל שהעבודה התמשכה, מועדי השחרור המתוכננים נדחקו שוב ושוב על ידי מרטין. בינתיים, רשת HBO רכשה את הזכויות להפוך את "שיר של אש ושל קרח" לסדרת פנטזיה דרמטית בשנת 2007[78] ושידרה את הפרק הראשון מתוך עשרה פרקים המכסים את אירועי הספר הראשון "משחקי הכס" באפריל 2011[79].

עם כ־1600 עמודים של כתב היד[1], "ריקוד עם דרקונים" התפרסם בסופו של דבר ביולי 2011 לאחר שש שנות כתיבה[51], הזמן הארוך ביותר שלקח למרטין לכתוב ומספר העמודים הגדול ביותר מכל ארבעת הספרים הקודמים[47][75]. העלילה של "ריקוד עם דרקונים" מדביקה את ציר הזמן של "חגיגה לעורבים" בסביבות שני שלישים מהספר וממשיכה את ציר הזמן קדימה[70]. הספר מכסה פחות סיפור ממה שמרטין התכוון, כשהוא משמיט לפחות קרב גדול אחד מתוכנן ומשאיר כמה דמויות עם סוף מותח ללא פתרון[47]. מרטין ייחס את העיכוב בעיקר לניסיונו לפרום את "הקשר המירני", שהמראיין הבין כ"איך לגרום לאירועים ולדמויות השונות להשתלב כחוטים שזורים שמתכנסים לקו העלילה של דיאנריז"[76]. מרטין גם הודה שהשקיע יותר מדי זמן בשכתוב ובשכלול הסיפור, אך דחה בתוקף את התיאוריות של חלק ממבקריו לפיו הוא איבד עניין בסדרה או שהוא מתעכב בפרסום כדי להרוויח יותר כסף[75]

ספרי המשך ויצירות נוספות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין מאמין ששני הספרים האחרונים של הסדרה יהיו ספרים גדולים של 1500 עמודי כתב יד כל אחד[80]. הספר השישי ייקרא "רוחות החורף"[81], וניתנה לו הכותרת של הספר האחרון של הטרילוגיה שתוכננה במקור[45]. מרטין לא היה מרוצה מהכותרת הזמנית שנתן לספר השביעי "זמן לזאבים", והכריז בסופו של דבר על השם "חלום האביב" ככותרת של הספר השביעי בשנת 2006[6]. מרטין אמר במרץ 2012 כי שני הספרים האחרונים יקחו את הקוראים צפונה יותר מכל הספרים הקודמים, וכי ה"אחרים" יופיעו[82].

רוחות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רוחות החורף

התכנון כי "רוחות החורף" יתעתד לפתור את הסוף המותח והבלתי-ידוע של חלק מהדמויות הראשיות בספר הקודם, כאשר בשלב מוקדם "יפתח עם שני הקרבות הגדולים שהספר החמישי נבנה אליהם, הקרב בקרח והקרב [...] של מפרץ העבדים במירין. ואז ימשיך משם. "[82] באמצע שנת 2010 מרטין כבר סיים חמישה פרקים של "רוחות החורף" מנקודות המבט של סאנסה סטארק, אריה סטארק, אריאן מארטל ואאירון גרייג'וי, שהגיעו לכ-100 עמודים כשהושלמו[81]. לאחר פרסום "ריקוד עם דרקונים" בשנת 2011, מרטין הודיע ​​כי יחזור לכתוב בינואר 2012[47]. הוא בילה את זמנו בינתיים בסיבובי קידום מכירות לספרים, כינוסים שונים אליהם הוזמן והמשיך לעבוד על ספר נלווה לסדרה בשם "עולם הקרח והאש" שמהווה מעין היסטוריה בדיונית של ווסטרוז, ועל סיפור חדש של סיפורי דאנק ו"ביצה"[83][84]. בדצמבר 2011 פרסם מרטין פרק מתוך "רוחות החורף" מנקודת מבטו של תיאון גרייג'וי[85]; כמה פרקים אחרים התפרסמו מאז. ארבע מאות עמודים מהרומן השישי נכתבו החל מאוקטובר 2012, אם כי מרטין התייחס רק ל-200 מאלו כ"גמורים באמת "; השאר היו זקוקים לתיקון ועריכה נוספים[59]. במהלך יריד הספרים הבינלאומי בגוודלחרה, מקסיקו בתחילת דצמבר 2016, מרטין הציע את הרמז הבא באשר לאווירה והכיוון של הספר: "יש הרבה פרקים אפלים כרגע ... אני אומר לכם כבר 20 שנה שהחורף מגיע. החורף הוא הזמן שבו דברים מתים, וקור, קרח וחושך ממלאים את העולם, כך שזה לא יהיה ספר מלא בתחושה-טובה-מאושרת שחלק מהאנשים אולי קיוו לה. חלק מהדמויות נמצאות במקומות מאוד אפלים."[86] מרטין הצהיר שהוא לא מתכוון להפריד בין הדמויות גאוגרפית שוב[52].

בשנת 2011 השנה בה העיבוד הטלוויזיוני שודר לראשונה בהתאם לאירועי הספר הראשון, מרטין נתן לעצמו דדליין של שלוש שנים כהערכה ריאלית לסיום הספר השישי בקצב טוב[70], אך סייג ואמר כי בסופו של דבר הספר "ייעשה כשזה ייעשה"[45], ואף הודה כי אומדני הפרסום שלו בעבר היו אופטימיים מדי[47]. בשנת 2015 היו אינדיקציות לכך שהספר ייצא לאור לפני העונה השישית של תוכנית הטלוויזיה[87][88][89] אך בתחילת ינואר 2016 אישר מרטין כי לא עמד במועד האחרון שקבע עם ההוצאה לאור שלו כדי שיהיה אפשרי לפרסם את הספר לפני העונה השישית (להגיש את כתב היד עד סוף דצמבר)[90]. מרטין גילה גם כי המועד האחרון להבאת הספר לדפוס לפני עליית העונה השישית היה במקור אוקטובר 2015, ושהוא חשב שניתן להגיע ליעד הזה בחודש מאי 2015, ושבספטמבר 2015 הוא עדיין חשב שמועד סוף השנה הוא בר השגה, אולם אף על פי שעורכיו הצליחו להאריך את מועד ההגשה לנובמבר ולאחר לסוף דצמבר 2015, מרטין לא הצליח לסיים את הספר. הוא אישר בבלוג שלו כי חלק מעלילת הספר השישי עשויה להתגלות כבר בעונה הקרובה של משחקי הכס[91]. בפברואר 2016 הצהיר מרטין כי הוא הפסיק את כל פרויקטי העריכה שלו למעט Wild Cards, וכי לא יכתוב תסריטים להפקות, תסריטים, סיפורים קצרים, הקדמות לספרים או אוגדנים לפני שיצליח להגיש את כתב היד של "רוחות החורף" להוצאה לאור שלו[92]. במרץ 2020 הצהיר מרטין כי הוא כותב את "רוחות החורף" מדי יום[93], וביוני הצהיר שהוא מקווה לסיים את הספר עד לשנת 2021[5].

חלום האביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין התבטא בנחרצות על סיום הסדרה בשבעה ספרים "עד שאחליט לא להיות נחרץ"[47]. כיוון שמטרתו המוצהרת היא לספר את הסיפור מההתחלה ועד הסוף, מרטין אומר כי לא יערוך ויחתוך את הסיפור כדי שיתאים למספר שרירותי של ספרים[63]. הוא יודע את הסוף בקווים כלליים כמו גם את עתיד הדמויות הראשיות[52], ומתכנן לסיים את הסדרה בטון חמוץ-מתוק, כשלא כולם יחיו באושר ועושר[3]. מרטין מקווה לכתוב סיום דומה ל"שר הטבעות" שלדעתו העניק לסיפור עומק והדהוד מספקים בסיום. מצד שני, מרטין ציין את האתגר להימנע ממצב כמו פרק הסיום של סדרת הטלוויזיה "אבודים", שהשאיר כמה אוהדים מאוכזבים כיוון שסטה רחוק מאוד מהתיאוריות והרצונות שלהם[45]. בשנת 2012 הודה מרטין שהוא חושש ש"חלום האביב" לא יושלם בזמן ושסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" תתקדם מעבר לקצב של הספרים[94]. ב-2015 הבהיר מרטין כי הוא לא כותב את "חלום האביב" במקביל ל"רוחות החורף"[95], ובתחילת 2016 הוא אמר כי הוא לא מאמין ש"חלום האביב" יפורסם לפני העונה האחרונה של התוכנית[96]. באפריל 2018 מרטין הכריז על צאתו של ספר היסטוריה של משפחת טארגאריין "אש ודם", והתחיל את ההצהרה בבלוג שלו, עם האמירה החד משמעית כי הוא לא השלים את העבודה על "חלום האביב"[97]. בנובמבר אמר כי אחרי "רוחות החורף" הוא יחליט מה לעשות הלאה: "חלום האביב" או הכרך השני של "אש ודם" או סיפור אחד או שניים לסיפורי דאנק ו"ביצה"[98]. במאי 2019 הוא חזר והדגיש כי לא התחיל לכתוב את "חלום האביב" ולא יעשה זאת לפני שיסיים את "רוחות החורף"[99]. מרטין אמר במהלך מפגש שאלות ותשובות ביריד הספרים הבינלאומי בגוודלחרה לגבי סוף הסדרה - "אני לא אגיד לך איך אני אסיים את הספר שלי, אבל אני חושד שהטעם הכללי יהיה מריר כמו שהוא שמח."[86]

סדרת הטלוויזיה וכתבים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

די.בי. ווייס ודייוויד בניוף, המפיקים והיוצרים של הסדרה, מדברים בכנס קומיק-קון, סן דייגו בקליפורניה על משחקי הכס, 2013

מוקדם במהלך פיתוח סדרת הטלוויזיה, מרטין סיפר למפיקים דייוויד בניוף וד.ב. ווייס את מהלך העלילה העתידי של הסדרה[52]. מרטין היה בטוח שהוא יצליח לפרסם לפחות את "רוחות החורף" הספר השישי בסדרה, לפני שסדרת הטלוויזיה תעקוף אותו[52]. למרות ביטחונו, עדיין היו חששות שמרטין לא יצליח להקדים את התוכנית[100]. כתוצאה מכך, הכותבים הראשיים בניוף וייס קיבלו עוד נקודות עלילה עתידיות ממרטין ב-2013 שיעזרו להם לתכנן ולכתוב את העונות העתידיות של התוכנית. הנקודות שמרטין חלק עימם כללו את הסיום המתוכנן שלו לכל הדמויות העיקריות בסדרה. בניוף ווייס שקלו סטיות בחלק מקווי העלילה מהסיפור של מרטין כדי למקד את הסיפור. הצעה שנשקלה הייתה האם ניתן לדחות את הסדרה עד לצאת הספר, אך הפסקה של שנתיים בהפקה כדי להמתין לספרים חדשים לא הייתה אפשרות עבורם (מכיוון שהילדים השחקנים ממשיכים לגדול והפופולריות של התוכנית תדעך)[101]. ב-2 בינואר 2016 אישר מרטין כי הכרך השישי לא יפורסם לפני תחילת העונה השישית של סדרת HBO[102]. כך ששלוש העונות האחרונות של הסדרה (6, 7 ו-8) נכתבו בלי שהיו למפיקים והתסריטאים בניוף ווייס את חומרי המקור של מרטין להסתמך עליהם ובפועל נאלצו לעקוף את מרטין בהצגת הסוף של "שיר של אש ושל קרח" על המסך, לפני שמרטין עשה זאת בשני הספרים האחרונים המתוכננים.

בהתייחסו ל"שיר של אש ושל קרח" כ"מגנום אופוס" שלו, מרטין בטוח שלעולם לא יכתוב שוב שום דבר בקנה מידה דומה, ורק יחזור ליקום הבדיוני של ווסטרוז בהקשר של רומנים עצמאיים[67]. הוא מעדיף לכתוב סיפורים על דמויות מתקופות אחרות בהיסטוריה של "שיר של קרח ואש" כמו פרויקט סיפורי "דאנק ואג", או ספר ההיסטוריה של בני טרגאריין "דם ואש" במקום להמשיך ישירות בסדרה[67][103]. עם זאת, מרטין ציין בראיונות שישמח לחזור ולכתוב סיפורים קצרים, נובלות, רומנים ורומנים עצמאיים מז'אנרים מגוונים כמו מדע בדיוני, אימה, פנטזיה, או אפילו תעלומת רצח[54][60].

השראה ותהליך כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' ר. ר. מרטין אורח הכבוד בכנס "ארכיפלאקון" לפנטזיה ומדע בדיוני, מרייהאמן, פינלנד, 2015.

סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג 'ר. מרטין מאמין שההשפעות העמוקות ביותר הן אלה שחוו בילדות. לאחר שקרא בצעירותו את ה.פ. לאבקרפט, רוברט אי. הווארד, רוברט היינליין, אריק פרנק ראסל, אנדרה נורטון[54], אייזק אסימוב[58], פריץ לייבר ומרווין פיק[104]מרטין מעולם לא סיווג את הסגנון של הסופרים האלו לז'אנרים כגון מדע בדיוני, פנטזיה או אימה וכתוצאה מכך מסוגל לכתוב בכל אחד מהם בחופשיות. מרטין סיווג את שיר של קרח ואש כ"פנטזיה אפית"[70][1], והתייחס ספציפית לאפוס הפנטזיה האפית של טד ויליאמס "זיכרון, צער וקוץ" כמשפיע מאוד על כתיבת הסדרה[58][104].

"הסדרה של מרטין הייתה פורצת דרך (לפחות עבורי) בכל מני דרכים. מעל הכל, הספרים היו מאוד לא צפויים, דבר נדיר במיוחד בז'אנר שבו הקוראים התרגלו לצפות את הצפוי מאד. "משחקי הכס" היה מפתיע ומזעזע בפעם הראשונה שקראתי אותו, והוא שינה באופן מהותי את התפיסות שלי על מה "אפשר לעשות" עם פנטזיה אפית."

סופר הפנטזיה ג'ו אברקרומבי, מהבלוג שלו 2008[105]

מרטין חווה כמה חורפים קשים כשגר כמה שנים בדביוק, איווה במהלך שנות השבעים, וחושד שלחורפים אלו הייתה השפעה על כתיבתו; "אני חושב שהרבה דברים ב"משחקי הכס", השלג, הקרח, והקפיאה מקור, נובעים מהזיכרונות שלי מדביוק"[46]. הרקע המסורתי לספרי פנטזיה אפיים הוא עולם ימי-ביניימי. כששתי גישות אפשריות לבניית הרקע של הסיפור הן: כתיבה של רומנים היסטוריים על אירועים ותקופות שקרו באמת, המאפשרים לקוראים הבקיאים ברקע לדעת את מראש את התוצאה ההיסטורית[104], ומנגד, כתיבה של עולם ימי-ביניימי עם דמויות מקוריות ותרחישים מדומיינים שלא קרו מעולם. היתרון של הגישה השנייה היא בכך שהיא עשויה להגביר את המתח והאמפתיה של הקוראים לסיפור, כיוון שאין ידע מקדים שיכול לרמוז על התפתחות האירועים. מרטין חש שלמרות היתרונות של עולם עם דמויות והתרחשויות מקוריות, לרומנים היסטוריים ובמיוחד כאלו הממוקמים בימי הביניים, יש התרגשות, מתח ואותנטיות שנעדרת פעמים רבות מפנטזיה עם רקע דומה ודמויות מקוריות לחלוטין[106]. לפיכך, הוא רצה לשלב את הריאליזם של רומנים היסטוריים עם אלמנטים של קסם ספרי פנטזיה מקוריים[107], כשמרטין מעדיף להנמיך את הדגש על קסם, לטובת קרבות ותככים פוליטיים[50]. הוא גם החליט להימנע מתבנית ה"רע" לעומת "טוב" האופיינית לז'אנר, כשהוא משתמש במאבק בין אכילס והקטור באיליאדה של הומרוס, בה אף אחד לא מתבלט במיוחד כגיבור או כנבל, כדוגמה למה שהוא רוצה להשיג בספריו[59]. מרטין טוען שרוב האנשים הם אפורים ומתמודדים עם מאבק בין טוב לרע בתוך עצמם, וזה מה שמעניין אותו להראות בדמויות שלו[108].

מרטין נחשב לנציג הבולט מבין סופרי פנטזיה עכשוויים שהכניס לז'אנר תוכן שמתאים יותר לקוראים מבוגרים כגון אלימות ומיניות מפורשות, בהציגו בספריו גילוי עריות, פדופיליה וניאוף[75]. אמבר טיילור מ"האטלנטיק" העריכה את הרומנים כ"פנטזיה קשה" עם דמויות פגיעות אליהן הקוראים נקשרים רגשית[109]. רשת CNN טענה בשנת 2000 כי התיאורים הבוגרים של מרטין היו "כנים בהרבה מאלה שנמצאו ביצירותיהם של מחברי פנטזיה אחרים"[110]. מרטין עצמו העריך כי ז'אנר הפנטזיה נעשה מחוספס יותר כעבור עשור וכי עבודות של כמה סופרים לקחו צעד אחד רחוק יותר מהנושאים הבוגרים של הרומנים שלו[63]. אדם רוברטס כינה את הסדרה של מרטין כ"דוגמה המצליחה והפופולרית ביותר לתת-ז'אנר המתהווה בשנים האחרונות של פנטזיה קודרת"[111].

תהליך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת שיר של אש ושל קרח קיבלה השראה בין היתר גם ממאורעות מלחמות השושנים, סדרה של קרבות בין בתי האצולה בית יורק ובית לנקסטר במאה ה-15 על כס המלכות של אנגליה.
"מקלט" (באנגלית - "Sanctuary"; ‏1867) מאת ריצ'רד בורצ'ט, ניתן לראות בציור את אדוארד הרביעי, מלך אנגליה, דורש מכומר במנזר טוקסברי, למסור לידיו את אויביו מבית לנקסטר.

מרטין תכנן לכתוב משהו בקנה מידה אפי[110]. בתחילת העבודה שלו על הסדרה הוא שיער שיכתוב 3 ספרים בני 800 עמודים כל אחד[104]. בחוזה המקורי שלו עם המו"ל שלו משנות התשעים מרטין נאלץ לעמוד בדדליין של שנה להגשת ספר, אך מרטין הבין במהלך תהליך הכתיבה, שספריו החדשים ארוכים יותר ולכן דורשים יותר זמן כתיבה[66]. בשנת 2000 לאחר צאת הספר השלישי סדרה, תכנן מרטין להשקיע 18 חודשים עד שנתיים לכל אחד מספרי ההמשך של הסדרה וציפה להגיש את הספר האחרון מבין ששת הספרים שתכנן, חמש או שש שנים לאחר מכן[3]. אולם ככל שסדרת "שיר של אש ושל קרח" התפתחה לסיפור גדול ושאפתני מרובה דמויות ועלילות משנה בקנה המידה הגדול ביותר שאי פעם ניסה מרטין לכתוב[71], תהליכי הכתיבה הפכו למורכבים יותר, ומרטין עדיין לא הגיש את שני הספרים האחרונים בסדרה נכון ל-2021.

מרטין אומר שהוא צריך להיות במשרד שלו בסנטה פה, ניו מקסיקו כדי לטבול את עצמו בעולם הבדיוני ולכתוב[50]. נכון לשנת 2011, מרטין עדיין כתב את יצירותיו במחשב עם מערכת הפעלה של DOS עם תוכנת WordStar 4.0[112]. הוא מתחיל כל יום בשעה 10 בבוקר בשכתוב ושיוף של עבודת היום הקודם, ועשוי לכתוב כל היום או להתאמץ לכתוב כל דבר שעולה בראשו[50]. חומר שנגזר החוצה וגרסאות ישנות נשמרים, כדי להכניסם מחדש במועד מאוחר יותר[71]. מרטין משתדל לעבוד לפי תכנון הכתיבה שלו, וכותב לפי סדר שקבע מראש את הפרקים בסדר כרונולוגי של כתיבה. אולם, אם הוא נכנס לקצב כתיבה מספק עם אחת הדמויות, הוא יכול להמשיך ולכתוב את הפרק הבא שלה ולא להמשיך עם הפרק הכרונולוגי הבא שתכנן, וכך עד שהוא מגיע לנקודה בה הוא צריך לדעת מה קורה עם שאר הדמויות, בשלב זה הוא יחזור אחורנית לפרק הבא שהוא צריך לכתוב. בתהליך העריכה הסופי מרטין מתלבט על סדר הפרקים ומשנה אותם תדיר כדי שיציגו את הסיפור באופן שיהיה מותח ומהנה. מרטין אינו מתייחס ל"שיר של אש ושל קרח כ"סדרה" אלא כסיפור אחד גדול שפורסם בכמה ספרים[113].

"יש שני סוגי כותבים. ארכיטקטים וגננים. הארכיטקטים עושים שרטוט של התוכנית שלהם לפני שהם דופקים את המסמר הראשון. הם מתכננים את כל הבית, איפה הצינורות, כמה חדרים וכמה גבוה הגג. אבל הגננים פשוט שותלים זרע באדמה ורואים מה יצא ממנו. אני חושב שכל הכותבים הם גם גננים וגם ארכיטקטים, אבל הם נוטים יותר לאחד מהטיפוסים, ואני בהחלט יותר גנן", ג'ורג' מרטין[114].

מרטין הציב את הסיפור של "שיר של אש ושל קרח" ביקום בדיוני בהשראת כתיבתו של טולקין[52]. בניגוד לטולקין, שיצר שפות שלמות, מיתולוגיות והיסטוריות עבור היקום הבדיוני שלו, הארץ התיכונה, הרבה לפני שכתב את היצירה החשובה שלו שר הטבעות, מרטין מתחיל בדרך כלל עם סקיצה גסה של העולם הבדיוני שהוא משפר ומוסיף לעיצוב שלו תוך כדי התפתחות הכתיבה של הסיפור[75]. הוא תיאר את כתיבתו כנובעת ממצב תת-הכרתי שמזכיר כמעט חלום בהקיץ[115], וסיפוריו, שליבתם נובעת ממקור מיתי ולא מדעי, נובעים מרגש ולא מרציונליות[54]. מרטין מתאר את הגישה שלו למלאכת הכתיבה דומה לזו של "גנן", בניגוד ל"גישת הארכיטקט". הארכיטקט, יודע מראש את כל פרטי הסיפור אותם הוא תכנן בקפידה, ומלאכת הכתיבה היא פיתוח של מהלכים אלו. לעומת זאת "הגנן" יודע אמנם מה הוא רוצה לשתול, אבל לפעמים נאלץ להתמודד עם הפתעות ושינויים בתוואי ותפקידו הוא יותר לעצב ולהתכנס לסיפור אחד[116]. מרטין נעזר במפות[50] ורשימת דמויות שמנתה לפחות 60 עמודים נכון לעבודתו על הספר הרביעי[14], אך הוא מחזיק את רוב המידע בראשו[70]. עד לפרסום, היקום הבדיוני שלו נתון לשינויים, ורק מה שפורסם בספרים נחשב כקאנון[71]. מרטין ציין בראיון שהוא אינו מתכוון לפרסם את הפתקים וההערות שצבר לאורך הכתיבה, אחרי סיום הסדרה[50].

מרטין שאב השראה רבה מההיסטוריה האמיתית לסדרה, יש בבעלותו מספר כונניות מלאות בספרי היסטוריה של ימי הביניים לסייע לו במחקר על התקופה[117] והוא אף ערך ביקורים באתרים היסטוריים באירופה[54]. עבור אמריקאי שמדבר אנגלית בלבד, ההיסטוריה של אנגליה הייתה המקור הנגיש ביותר להיסטוריה של ימי הביניים עבורו, וכך הסדרה קיבלה גוון היסטורי בריטי ולא גרמני או ספרדי[118]. לדוגמה, נד ורוב סטארק דומים לריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק, ובנו אדוארד הרביעי, והמלכה סרסיי דומה למרגרט מאנז'ו[119] ולאליזבת וודוויל[120]. מרטין שקע במחקר בנושאים רבים ומגוונים של ימי הביניים כמו בגדים, אוכל, סעודות וטורנירים כדי לדעת כיצד לתאר אותם נאמנה במהלך הכתיבה[3]. הסדרה הושפעה במיוחד ממלחמת מאה השנים, ממסעי הצלב, ממסע הצלב האלביגנזי וממלחמות השושנים[117], אם כי מרטין נמנע מלעשות עיבוד ישיר לאחד מהאירועים. מרטין קיבל השראה גם מהרומנים ההיסטוריים הצרפתיים המלכים הארורים מאת מוריס דרואון, העוסקים במלכי צרפת במאות ה-13 וה-14[7][8][121].

מרטין שאב השראה גם מההיסטוריה של רומא העתיקה, והשווה את סטאניס באראתיאון לקיסר הרומי טיבריוס כפי שזה גולם על ידי ג'ורג' בייקר בסדרה אני, קלאודיוס[122]. מרטין נקב בשמם של המאורעות ההיסטוריים טבח גלנקו (אנ')(1689) וארוחת הערב השחורה (אנ')(1440) כהשראה ל"חתונה האדומה", אירוע דרמטי בספר השלישי בסדרה "סופת החרבות"[123].

הסיפור נכתב על פי נקודות עיקריות ויעד סופי ברור, אך משאיר למרטין מקום לאלתור. לעיתים, פרטים מאולתרים השפיעו משמעותית על הסיפור המתוכנן[124]. כשהגיע לכתוב את הספר הרביעי, מרטין נאלץ לעקוב אחר יותר ויותר פתקים ורשימות מאי פעם, כדי לשמור על קווי העלילה של עלילות המשנה הרבות בספר[58], שהפכו למפורטות ונרחבות כל כך עד הגיעו לספר החמישי, עד שהן כבר הפכו למסורבלות למעקב[47]. העורכים של מרטין, המגיהים וקוראי הבטא שלו עוקבים אחר טעויות של חוסר עקביות בספרים לפני פרסומם[58], אם כי שגיאות מסוימות חמקו והגיעו לפרסום. לדוגמה, מרטין התייחס באופן לא עקבי לצבעי העיניים של דמויות מסוימות (הוא מספר בראיונות על הדוגמה של רנלי בארתיאון שתואר בספר הראשון תחילה כבעל עיניים כחולות, ומאוחר יותר כבעל עיניים ירוקות שמתאימות לצבע המדים שלו. לאחר שמעריצים הצביעו על אי עקביות זו, מרטין תיאר את רנלי בספר השני כבעל עיניים ירוקות-כחולות שמשתנות לפעמים[125]), ותיאר סוס באופן לא עקבי כזכר ונקבה[75].

מבנה ונרטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים מחולקים לפרקים, כל אחד מהם מסופר בידי דמות בעלת נקודת מבט, כאשר כל פרק מתחלפת הדמות דרכה אנו רואים את האירועים[75], גישה שמרטין לימד את עצמו כסטודנט צעיר לעיתונאות. החל מתשע דמויות בעלות נקודת מבט במשחקי הכס, מספר הדמויות בעלות נקודות מבט גדל לסך כולל של 31 עד לספר החמישי ריקוד עם דרקונים. דמויות בעלות נקודת מבט החד פעמיות ולרוב בעלות תוחלת חיים קצרה, מוגבלות בעיקר לפרולוגים ולאפילוגים[3]. דייוויד אור מ"ניו יורק טיימס" חילק את קבוצות הדמויות השונות לפי "הסטארקים (החבר'ה הטובים), הטארגאריינים (לפחות בחור אחד טוב, או בחורה), הלאניסטרים (תככנים), גרייג'ואים (בעיקר תככנים), הבאראתיאונים (תערובת לא אחידה), הטיירלים (לא ברור) והמארטלים (כנ"ל), שרובם מנסים בקדחתנות לקדם את שאיפותיהם ולהרוס את אויביהם, רצוי עד מוות". עם זאת, כפי שציין לב גרוסמן בטיים, הקוראים "חווים את המאבק על ווסטרוז מכל עבר בבת אחת", כך ש"כל קרב הוא גם ניצחון וגם טרגדיה [...] וכולם גיבורים ונבלים בו זמנית ".

הסיפור של סדרת "שיר של אש ושל קרח" מתחיל לפי המודל של שר הטבעות, עם התמקדות בקבוצה קטנה של דמויות שכולן מתכנסות במקום אחד (בווינטרפל, למעט דאינריז) ואז מתפזרות לקווי עלילה נפרדים המתרחקים אחד מן השני. קווי עלילה אלו אמורים להתכנס שוב יחדיו, אך מציאת נקודת המפנה לשלבם שוב יחד בסדרה מורכבת זו, הייתה קשה עבור מרטין והאטה את כתיבתו. מרטין משנה את טיעוניו בראיונות שונים, כאשר לפעמים הוא טוען שהגיע לנקודת הכינוס בספר החמישי ריקוד עם דרקונים[45], ולפעמים הוא טוען שעדיין לא ממש הגיע לנקודה זו בספרים.


חלוקת הפרקים בכל ספר בסדרה לפי מספר
הפרקים לכל דמות המסופרים מנקודת מבטה

דמויות משחקי
הכס
עימות
המלכים
סופת
החרבות
משתה
לעורבים
ריקוד עם
דרקונים
סה"כ
טיריון לאניסטר 9 15 11 12 47
ג'ון שלג 9 8 12 13 42
אריה סטארק 5 10 13 3 2 33
דאינריז טארגאריין 10 5 6 10 31
קייטלין סטארק 11 7 7 25
סאנסה סטארק 6 8 7 3 24
בראן סטארק 7 7 4 3 21
ג'יים לאניסטר 9 7 1 17
אדארד סטארק 15 15
תיאון גרייג'וי 6 7 13
דאבוס סיוורת' 3 6 4 13
סרסיי לאניסטר 10 2 12
סאמוול טארלי 5 5 10
בריאן מטארת' 8 8
ויקטוריון גרייג'וי 2 2 4
אשה גרייג'וי 1 3 4
באריסטאן סלמי 4 4
קוונטין מארטל 4 4
אאירון גרייג'וי 2 2
אריאן מארטל 2 2
אריאו הוטא 1 1 2
ג'ון קונינגטון 2 2
אריז אוקהארט 1 1
מליסנדרה 1 1
פרקי פרולוג 1 1 1 1 1 5
פרקי אפילוג 1 1 2
סה"כ פרקים 73 70 82 46 73 344
סה"כ דמויות 9 10 12 13 18 31

מרטין קיבל את ההשראה לכתיבה מנקודות מבט מרובות בעקבות פעילותו כעורך הראשי וכותב בסדרת ספרי Wild Cards, המונה 28 ספרים שנכתבו בידי יותר מ-40 סופרים. בעבודתו על "שיר של אש ושל קרח", מרטין מתחיל כל ספר חדש בסידור מתווה סדר הפרקים ונקודות המבט שלהם מתחילתו ועד סופו, ועשוי לכתוב כמה פרקים עוקבים מנקודת מבט של דמות אחת במקום לעבוד כרונולוגית על פי המתווה שקבע. הפרקים והסדר שלהם נערכים ומאורגנים מאוחר יותר כדי לייעל את שיבוש הנרטיב בקפיצה בין הדמויות שייצור מתח וישמור על כרונולגיה של ציר הזמן[3].

בהשפעת הרקע של מרטין בכתיבת תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע שלו, הוא מנסה לשמור על הקוראים מתוחים על ידי סיום כל פרק של "שיר של אש ושל קרח" בגילוי, טוויסט או סיום-מותח (קליף האנגר), בדומה לסיום תוכניות בטלוויזיה. כתיבת התסריט לימדה אותו גם את הטכניקה של צמצום ודיוק התוצר הסופי או "חיתוך השומן", שהוא השלב האחרון להשלמת ספר. טכניקה זו הורידה את מספר העמודים הסופי של "ריקוד עם דרקונים" כמעט בשמונים עמודים.

חלוקת הסיפור הארוך של "שיר של אש ושל קרח" לספרים נפרדים קשה עבור מרטין יותר מששיער. כל ספר מייצג שלב אחר של המסע, המסתיים בסיכום הקשת הנרטיבית של מרבית הדמויות לשלב זה של המסע. חלק קטן יותר של דמויות נותרות בסיום עם סיום מותח, כדי לוודא שהקוראים יחזרו לספר הבא, אם כי מרטין הודה של"ריקוד עם דרקונים" היו יותר קליף האנגרים מכפי שהוא התכוון במקור[52][3]. לכל דמויות נקודות המבט, הן החד-פעמיות והן הקבועות, מתוכננות לפי קשת נרטיבית המסתיימת בטרגדיה או ניצחון[3], והן נכתבות כדי לעניין את הקוראים בסיפורן מבלי לדלג עליהן בקריאה.

הדמויות הראשיות נהרגות במהלך הסיפור כדי שהקורא לא יסמוך על הגיבור שיעבור הכל ללא פגע, ותחת זאת ירגישו את הפחד של הדמות בכל עמוד שהם הופכים. הקשת הנרטיבית הגדולה שלא נפתרה מעודדת ספקולציות לגבי אירועי סיפור עתידי[75]. לדברי מרטין, חלק ניכר מהמפתח לנחש מה יהיה בהמשך הסיפור של "שיר של אש ושל קרח" טמון 12 שנים אחורנית בהיסטוריה הבדיונית של הסיפור, שככל שהספרים מתקדמים יותר ממנה נחשף[50]. האירועים שתוכננו מההתחלה נרמזים במהלך הסיפור, אם כי מרטין נזהר שלא להפוך את הסיפור לצפוי. דמויות המבט, המשמשות כמספרים לא אמינים[45] עשויות להבהיר או לספק נקודות מבט שונות על אירועי העבר. לכן, מה שהקוראים סבורים שהוא נכון הוא לא בהכרח נכון[50].

תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לספרי פנטזיה אפיים אחרים שמתמקדים במערכות קסם ויצורים דמיוניים, סדרת "שיר של אש ושל קרח" על אף שיש בה דרקונים וקסם, לא מתמקדת בהיבט של הקסם אלא בפוליטיקה ומאבקי כוחות ריאליסטיים.
"הדרקון שהשגיח" - איור מאת ססיל וולטון 1920, מתוך הספר "אגדות פולניות" מאת אנתוני ג'וזף גלינסקי

"הרבה פנטזיה עוסקת בקרב שבין הטוב והרע ואני חושב שזה נושא נהדר לספרות אבל אני לא חושב שהוא מתנהל בין בחורים מאוד נאים בגלימות לבנות ובין חבר'ה דוחים בשריון שחור שלא מריחים טוב. אני חושב שהוא מתרחש בתוך הלב האנושי של אדם אחד. תמיד נמשכתי לדמויות אפורות. זה מה שאני מנסה לכתוב כי אני חושב שאלה דמויות אמיתיות, בני אדם אמיתיים"

ג'ורג' ר.ר. מרטין, מתוך ראיון לרולינג סטונס, 2014[108]

אף על פי שפנטזיה מודרנית עשויה לעיתים קרובות לאמץ חריגות מהמציאות בדמות קסם או יצורים בדיוניים, סדרת "שיר של אש ושל קרח" זוכה לרוב לשבחים על התיאור הריאליסטי שלה של חיים בסגנון ימי הביניים. מרטין כיוון לתת לסיפור תחושה שקרובה יותר לבדיה היסטורית מאשר מפנטזיה עכשווית, עם פחות דגש על קסם וכישוף ויותר דגש על קרבות, תככים פוליטיים והדמויות עצמן[50] בהתאם לתפיסתו כי יש להשתמש בקסם במתינות בז'אנר הפנטזיה האפית. אף על פי שכמות הקסם גדלה בהדרגה לאורך הסיפור, הסדרה עדיין אמורה להסתיים כשכמות הקסם קטנה יותר מרוב ספרות הפנטזיה העכשווית[3]. בעיני מרטין, קסם אפקטיבי בספרות צריך לייצג כוחות זרים ומסוכנים מעבר לתפיסת בני אנוש[84], ולא טכנולוגיות מתקדמות זרות או לחשים תבניתיים. אי לכך, הדמויות שלו מבינות רק את ההיבטים הטבעיים של עולמן, אך לא את האלמנטים הקסומים בו דוגמת ה"אחרים". מאחר שמרטין התבסס על מקורות היסטוריים לבניית העולם הבדיוני של "שיר של אש ושל קרח", מבקרים רבים ציינו השפעות אלו. דוגמת דמיאן וולטר מ"הגרדיאן" אשר ראה דמיון עז בין ווסטרוז לאנגליה בתקופת מלחמות השושנים". אדם סרבר מהאטלנטיק ראה ב"שיר של אש ושל קרח" "יותר סיפור של פוליטיקה מאשר אחד של גבורה. סיפור על האנושות שנאבקת עם האובססיות המרושעות של אופייה מאשר ניסיון להגשים פוטנציאל אפשרי", איפה שמאבק הכוחות המתפתח נובע מהדיכוי של המערכת הפיאודלית את השחקנים הפועלים בה, ולא מהמאבק בין טוב לרע. מרטין לא רצה רק לשקף את החיכוכים בין המעמדות השונים של ימי הביניים בספרים, אלא גם לחקור את ההשלכות של החלטות המנהיגים, שכן כוונה טובה אינה הופכת מנהיג באופן אוטומטי לכשיר או בעל יכולת, ולהפך[107].

נושא נפוץ בז'אנר הפנטזיה הוא הקרב בין טוב לרע[107], אותו מרטין דוחה כיוון שאינו משקף לדעתו את העולם האמיתי. מרטין בניגוד נמשך לדמויות אפורות ותומך בגישתו של ויליאם פוקנר כי רק לב האדם העומד בסתירה לעצמו הוא משהו ששווה לכתוב עליו[107]. מרטין בוחן את שאלות הגאולה ושינוי דרך הדמויות בסדרה "שיר של אש ושל קרח". מבנה נקודת המבט המרובות שמספרות את הסיפור, מאפשר לו לחקור את אותן דמויות מצדדים רבים, כך שגם ה"נבלים" לכאורה יוכלו לספק את נקודת המבט שלהם על המאורעות והדמויות[110].

אף על פי שפנטזיה מגיעה מממלכה דמיונית, מרטין רואה צורך כנה לשקף את העולם האמיתי שבו אנשים מתים לפעמים מוות מכוער, אפילו אנשים אהובים[3]. הדמויות הראשיות נהרגות כדי שהקורא לא יצפה מהגיבור כביכול לשרוד, ובמקום זאת ירגיש את אותו המתח והפחד מהלא נודע שהדמויות עצמן חוות. הספרים משקפים גם את שיעורי התמותה המשמעותיים במלחמה. למותם של ניצבים או אורקים בכמויות גדולות אין השפעה משמעותית על הקוראים, בעוד שלמותו של חבר, יש הרבה יותר השפעה רגשית. מרטין מעדיף הקרבה של גיבור כדי לומר משהו עמוק על טבע האדם[52].

לדברי מרטין, ז'אנר הפנטזיה ממעט להתמקד במין ובמיניות[3], במקום זאת לעיתים קרובות מתייחס הז'אנר מתייחס למיניות בצורה ילדותית או מזניח אותה לחלוטין. מרטין, לעומת זאת, רואה במיניות כוח מניע חשוב בחיי האדם שאין להוציאו מהנרטיב. לתת פירוט חושי לחוויה סוחפת חשוב יותר למרטין מקידום העלילה[45], כיוון שמטרתו לתת לקוראיו לחוות את סצנות המין של הרומנים, "בין אם זה סקס על-חושי, מרגש, שופע וחוויתי, ובין אם זה מין מעוות, מטריד ואפל או מין מאכזב ולא מספק." מרטין הוקסם מהניגודים מימי הביניים, שם אבירים העריצו את גבירותיהם בשירים ולבשו את הסמלים שלהן בטורנירים, בעוד צבאותיהם אנסו בלי משים נשים בזמן המלחמה. התפיסה הלא קיימת של גיל ההתבגרות בימי הביניים שימשה מודל לפעילותו המינית של דאינריז בגיל 13 בספרים. הרומנים רומזים גם למנהגי גילוי עריות שהיו בשושלת בית תלמי של מצרים העתיקה כדרך לשמור על טוהר הדם שלהם.

מרטין נשאל פעמים רבות בראיונות על דמויות הנשים בספריו, שכוללים מגוון רחב של דמויות נשיות חזקות ומשמעותיות בסיפור, שאינה אופיינית בז'אנר הפנטזיה. ובפרט מרטין נשאל כיצד הוא מצליח לכתוב אותן בצורה מאוד אותנטית. על כך מרטין משיב שהוא מתייחס לנשים כבני אדם. וככאלו, יש להן לדעתו את אותן שאיפות ודחפים כמו לגברים. הן רוצות כבוד, עוצמה, עושר, הן חולמות ושואפות להצליח. הן רוצות להגן על הילדים שלהן, להיות נאהבות - כל אלו שאיפות שקשורות לאופי האנושי של החברה האנושית. הנשים בספריו מתמודדות עם מגבלות של החברה הפטריאכלית שהן חיות בו. חלקן מקבלות את חוקי העולם, וחלקן מתנגדות לו. זה קונפליקט שבעיני מרטין משרת את הסיפור אצל נשים כמו אצל גברים, כיוון שהעיקר של כתיבה טובה בעיניו, היא דמות שמתמודדת עם השאיפות הסותרות שבליבה[126][127][125]

יצירות קשורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובלות - ספרי המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטיפה למהדורה העברית של "האביר משבע הממלכות", 2015
העטיפה למהדורה העברית של "אש ודם", 2019

בנוסף לספרי הסדרה, יצאו לאור מספר נובלות המתרחשות עשרות או מאות שנים קודם לאירועי משחקי הכס. סדרת סיפורי דאנק ואג, שלוש נובלות שמתרחשות 90 שנה לפני אירועי "שיר של אש ושל קרח", מציגות את הרפתקאותיהם של סר דנקן הגבוה ועוזרו אג, שלימים יהפוך למלך אאגון החמישי לבית טארגאריין. לסיפורים אין קשר ישיר לעלילת "שיר של אש ושל קרח", אם כי שתי הדמויות מוזכרות ב"סופת החרבות" וב"משתה לעורבים", בהתאמה. הנובלה הראשונה, "האביר הלא-משוח", פורסם באנתולוגיה "אגדות" משנת 1998, אליה מרטין הצטרף בשל בקשתו של רוברט סילברברג שהיה העורך של האנתולוגיה ורצה לפרסם עשרה סיפורים מקוריים שמעולם לא פורסמו קודם, מאת סופרי פנטזיה ידועים. העבודה על הנובלות התחילה לאחר פרסום הספר הראשון "משחקי הכס" בסדרה ולפני השני "עימות המלכים", כשמרטין עוד לא היה מוכר מאוד מחוץ לקהילת חובבי הפנטזיה, ולכן היה לו חשוב להיכנס לאנתולוגיה בה השתתפו שמות גדולים בעולם הפנטזיה כמו טרי פרצ'ט, אן מק'קפרי, סטיבן קינג ועוד[128]. "החרב המושבעת" פורסמה אף היא ב-2003, באגדות II. מאוחר יותר עובדו שתי הנובלות לרומנים גרפיים. הנובלה השלישית, "אביר המסתורין", פורסמה לראשונה באנתולוגיה לוחמים בשנת 2010, ובשנת 2017 אף היא עובדה לגרסה של רומן גרפי. בשנת 2015 התפרסמו שלוש הנובלות כאוסף אחד, בספר בשם "האביר משבע הממלכות" שיצא לאור בעברית, בהוצאת אופוס, במאי 2015.

הנובלה "הנסיכה והמלכה" או, "השחורים והירוקים" הופיעה באנתולוגיה של טור ספרים "Dangerous" ב-2013 ומסבירה כמה מסיפורי הרקע של בית טארגאריין מאתיים שנה לפני אירועי הסדרה. "הנסיך הנוכל", או, "אח המלך", שפורסם באנתולוגיה Rogues בשנת 2014, היא הסיפור שקודם לאירועי הנובלה "הנסיכה והמלכה". הנובלה "בני הדרקון", שפורסמה באנתולוגיה "ספר החרבות" ב-2017, היא סיפורם של שני בניו של אאיגון הכובש, אאיניז הראשון ומאיגור הראשון "האכזר". כל שלושת הסיפורים הללו שולבו כחלקים מהספר "אש ודם", ספר המתאר את ההיסטוריה של בית טארגאריין.

כחלק מקידום הספרים 1, 3 ו-4, מרטין חיבר יחדיו פרקים מהספרים לרצף נרטיבי אחיד, ופרסם אותם כנובלה עצמאית לפני יציאת הספר ממנו הפרקים נלקחו. שלוש הנובלות שיצאו לאור בין השנים 1996–2003 פורסמו במגזין "המדע הבדיוני של אסימוב":

  • דם הדרקון (יולי 1996), לקוח מפרקי דאינריז במשחקי הכס
  • נתיב הדרקון (דצמבר 2000), לקוח מפרקי דאינריז סופת החרבות
  • זרועות הקראקן (מרץ 2003), המבוסס על פרקי איי הברזל מתוך משתה לעורבים
ספר English language.svg המהדורה האנגלית Flag of Israel.svg המהדורה העברית
שנת הוצאה מס' עמודים שנת הוצאה מס' עמודים תרגום
האביר משבע הממלכות A Knight of the Seven Kingdoms 2013[129] 355[129] 2015[130] 272[130] צפריר גרוסמן[130]
האביר הלא-משוח The Hedge Knight 1998[131] 85[131] הספר לא תורגם
החרב המושבעת The Sworn Sword 2003[132] 81[132] הספר לא תורגם
אביר המסתורין The Mystery Knight 2010[133] 104[133] הספר לא תורגם
הנסיכה והמלכה The Princess and the Queen 2013[134] 107[134] הספר לא תורגם
הנסיך פורע החוק The Rogue Prince 2014[135] 832 הספר לא תורגם
בני הדרקון The Sons of the Dragon 2017 544 הספר לא תורגם

אש ודם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אש ודם" הוא ספר (עתיד להתפרסם בשני כרכים), המתאר את ההיסטוריה המלאה של בית טארגאריין; החל מיציאתם לעבר ווסטרוז ועד לאחיזתם את השלטון בה. הספר הראשון יצא ב -20 בנובמבר 2018, והספר השני מתוכנן לצאת לאור לאחר "רוחות החורף".

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הכס

עם צמיחת הפופולריות של סדרת הספרים, רשת HBO בחרה לעשות עיבוד טלוויזיוני לשיר של אש ושל קרח בשנת 2007. פרק פיילוט הופק בסוף 2009, והרשת חתמה על התחייבות לסדרה בת תשעה פרקים נוספים במרץ 2010. הסדרה, שכותרתה "משחקי הכס", הוקרנה בבכורה באפריל 2011 וזכתה לשבחים ודרוגים גבוהים באתרי דירוג שונים. הרשת נתנה "אור ירוק" להפקת התוכנית לעונה שנייה שתעקוב אחר אירועי "עימות המלכים" יומיים לאחר מכן. זמן קצר לאחר סיום העונה הראשונה, התוכנית קיבלה 13 מועמדויות לפרס אמי, כולל סדרת הדרמה המצטיינת, וזכתה בסוף בפרסים עבור בעיצוב ראשי מצטיין, ושחקן משנה מצטיין בסדרת דרמה לשחקן פיטר דינקלג' עבור גילום דמותו של טיריון לאניסטר. HBO הודיעה על חידוש התוכנית לעונה שלישית באפריל 2012, עשרה ימים לאחר הצגת הבכורה של העונה השנייה. בשל אורכו של "סופת החרבות", העונה השלישית הציגה רק בערך את המחצית הראשונה של הספר.

זמן קצר לאחר הצגת הבכורה של העונה השלישית במרץ 2013, הרשת הודיעה כי משחקי הכס תחזור לעונה רביעית, שתכסה את המחצית השנייה של "סופת החרבות" יחד עם תחילת "משתה לעורבים" ו"ריקוד עם דרקונים". משחקי הכס הייתה מועמדת ל-15 פרסי אמי עבור העונה השלישית. יומיים לאחר הצגת העונה הרביעית בבכורה באפריל 2014, HBO חידשה את משחקי הכס לעונה חמישית ושישית. העונה החמישית הוקרנה בבכורה ב -12 באפריל 2015 וקבעה שיא גינס לזכייה במספר הגבוה ביותר של פרסי האמי לסדרה בעונה אחת בשנה, כשהצליחה לגרוף 12 פרסי אמי מתוך 24 מועמדויות, כולל הפרס עבור סדרת הדרמה הטובה ביותר. בפרקים אלו צפו בממוצע 8 מיליון צופים, וקבעו צפיית שיא לסדרה. העונה השישית הוקרנה לראשונה ב-24 באפריל 2016. פרקים אלה קיבלו את המועמדות הגבוהה ביותר לטקס פרסי האמי ה-68, עם 23 מועמדויות ו-12 זכיות, כולל הפרס לסדרת הדרמה הטובה ביותר פעם שנייה ברציפות. העונה השביעית הוקרנה בבכורה ב-16 ביולי 2017. העונה השמינית והאחרונה הוקרנה בבכורה ב-14 באפריל 2019 כששתי עונות אלו זוכות אף הן בפרסי האמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר שנה אחר שנה (2018, 2019).

עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת "שיר של אש ושל קרח" הולידה תעשייה של מוצרי ספין-אוף. חברת המשחקים האמריקנית "משחקי מעוף הפנטזיה" (אנ') הוציאו משחק קלפי אספנות, משחק לוח, ושני אוספי יצירות אמנות בהשראת הסדרה. מגוון מוצרים של משחק משחקי תפקידים יצאו לשוק על ידי חברות "שומרי הסדר" ו"גרין רונין". חברת "Dynamite Entertainment" עיבדו את משחקי הכס לקומיקס חודשי בעל שם זהה בשנת 2011. מספר משחקי וידאו זמינים או בהפקה, כולל "משחקי הכס: בראשית" (2011) ו-"משחקי הכס" (2012) מאת ציאניד; קיבלו שניהם דירוגים בינוניים מצד המבקרים. משחק רשת חברתית שכותרתו "משחקי הכס: עלייה" (2013) מאת Disruptor Beam מאפשר לשחקנים לחיות את חיי האצילים במהלך התקופה שהסדרה מתרחשת. הוצאת "Random House" הוציאה ספר מפות רשמי בשם "ארצות הקרח והאש", הכולל מפות ישנות וחדשות של עולם שיר של אש ושל קרח. הספר "עולם הקרח והאש" שמהווה מעין מדריך להיסטוריה של ווסטרוז מאת מרטין ובעלי Westeros.org, אליו גרסיה ג'וניור ולינדה אנטונסון, פורסם באוקטובר 2014[75]. מוצרים מורשים אחרים כוללים רפרודוקציות של נשק בגודל מלא, מגוון בובות של דמויות שניתן לאסוף, רפרודוקציות של מטבעות של ווסטרוז, ומספר רב של פריטי מתנה ופריטי אספנות המבוססים על סדרת הטלוויזיה מבית HBO. הפופולריות של סדרת HBO הפכה את כס הברזל לסמל של כל המוצרים הקשורים לעולם של שיר של אש ושל קרח.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות ומועמדויות בפרסי ספרות[136]
ספר לוקוס נבולה הוגו פנטזיה גפן
1 משחקי הכס זכייה מועמדות מועמדות
2 עימות המלכים זכייה מועמדות
3 סופת החרבות זכייה מועמדות מועמדות זכייה
4 משתה לעורבים מועמדות מועמדות
5 ריקוד עם דרקונים זכייה מועמדות מועמדות זכייה

ארבעה מספרי הסדרה זכו בפרס לוקוס לספר הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 1996 (משחקי הכס), 1998 (עימות המלכים), 2000 (סופת החרבות) ו-2011 (ריקוד עם דרקונים). מכל הסדרה, רק "משתה לעורבים" הספר הרביעי בסדרה שהיה מועמד לפרס לוקוס ב-2006, הפסיד את הזכייה לבני אנאנסי של ניל גיימן. למעט פרסי לוקוס, ספרי הסדרה היו מועמדים לכל הפרסים החשובים של הספרות הספקולטיבית העולמית:
משחקי הכס (1996) - היה מועמד לפרס הפנטזיה העולמי, ומועמד לפרס נבולה, 1997
התנגשות מלכים (1998) - היה מועמד לפרס נבולה, 1999 ]
סערת חרבות (2000) - היה מועמד לפרס הוגו, ומועמד לפרס הנבולה, 2001
חג לעורבים (2005) - היה מועמד להוגו, ומועמד פרסי הפנטזיה הבריטית, 2006
ריקוד עם דרקונים (2011) - היה זוכה פרס לוקוס, פרס הוגו ומועמד לפרס הפנטזיה העולמי, 2012
בישראל, באוקטובר 2018 זכה התרגום לעברית של סדרת שיר של אש ושל קרח בפרס רטרו גפן, שחולק לכבוד 20 שנה לפרס גפן, בקטגוריית ספר הפנטסיה המתורגם[137].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Alison Flood‏, 'George RR Martin revolutionised how people think about fantasy' מתוך אתר הגארדיאן, 10 באפריל 2015
  2. ^ עכבר העירסיגור רוס יופיעו בעונה הבאה של "משחקי הכס", באתר הארץ, 10 בספטמבר 2013;
    משתה לעורבים א מתוך אתר אופוס
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Robinson, Tasha, George R.R. Martin continues to sing a magical tale of ice and fire מתוך אתר Science Fiction Weekly, ‏11 בדצמבר 2000
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ג'ורג' ר. ר. מרטין, George R.R. Martin's Official Website - MIT מתוך האתר הרשמי של מרטין, 29 במאי 2005
  5. ^ 1 2 Writing, Reading, Writing, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ‏ 23 ביוני 2020
  6. ^ 1 2 ג'ורג' ר. ר. מרטין,this, that, and the other thing מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ‏28 במאי 2006
  7. ^ 1 2 Ben Milne‏, Game of Thrones: The cult French novel that inspired George RR Martin מתוך אתר הBBC, 4 באפריל 2014
  8. ^ 1 2 Debra Kamin‏,The Jewish legacy behind ‘Game of Thrones’ מתוך אתר הBBC, 20 במאי 2014
  9. ^ 1 2 תני גולדשטיין, רוקדים עם דרקונים: על ספרי "משחקי הכס", באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
  10. ^ 1 2 David Barnett‏, How Game of Thrones achieved world domination... 15 years before the TV show even aired מתוך אתר האינדיפנדנט, 15 באפריל 2019
  11. ^ 1 2 ג'ורג' ר. ר. מרטין, Another Precinct Heard From הכרזה על התרגום לשפה ה-47 של "שיר של אש וקרח" למהדורה אזרבייג'אנית, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, 19 בינואר 2017
  12. ^ The New York Times Bestseller משתה לעורבים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 27 בנובמבר 2005
  13. ^ The New York Times Bestseller ריקוד עם דרקונים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 31 ביולי 2011
  14. ^ 1 2 3 4 Dinitia Smith, A Fantasy Realm Too Vile for Hobbits, ‏1 בנובמבר 2005
  15. ^ איתי דודי, אמי 2019: "משחקי הכס" ו-HBO הן הזוכות הגדולות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בספטמבר 2019
  16. ^ נמרוד צוק, שיאי הכס, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2013
    מעריב אונליין, ‏דאינריז בהלם: "משחקי הכס" שוברת שיא חדש!, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2017
    סוכנויות הידיעות"11 מיליון אמריקאים יבריזו מהעבודה כדי לצפות בפרק הסיום של משחקי הכס", באתר TheMarker‏, 16 במאי 2019
    מערכת ישראל היום, ‏כמה אנשים צפו בסיום של משחקי הכס?, באתר ישראל היום, 20 במאי 2019
    ניצן סדן, מלכת הלילה: כך שינתה "משחקי הכס" את עולם ההורדות הפיראטיות, באתר כלכליסט, 22 במאי 2019
  17. ^ ב-2011, עם צאת הספר החמישי נמכרו 15 מיליון עותקים מהסדרה[9]. נכון ל-2019 נמכרו למעלה מ-90 מיליון ספרים מהסדרה[10]
  18. ^ Erik Kain‏, 'Game Of Thrones' Sails Into Darker Waters With 'Ghost Of Harrenhal' מתוך אתר הפורבס, ‏30 באפריל 2012
  19. ^ ‏, A Dance With Dragons - Slipcase edition מתוך אתר הארפר קולינס UK, ‏14 באוקטובר 2013
  20. ^ העונה המקבילה בסדרת הטלוויזיה משחקי הכס
  21. ^ 1 2 3 4 5 תני גולדשטיין, רוקדים עם דרקונים: על ספרי "משחקי הכס", באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
  22. ^ 1 2 "A Game of Thrones", Publishers Weekly.
  23. ^ "A Game of Thrones Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  24. ^ 1 2 "משחקי הכס", נוריתה
  25. ^ "משחקי הכס", הוצאת אופוס
  26. ^ "A Clash of Kings", Publishers Weekly.
  27. ^ "A Clash of Kings Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  28. ^ "עימות המלכים / ג'.ר.ר. מרטין", בלי פאניקה
  29. ^ "עימות המלכים א", הוצאת אופוס
  30. ^ "עימות המלכים ב", הוצאת אופוס
  31. ^ 1 2 הספרים שתרגמתי, "עבד בתרגום", הבלוג של יעל סלע-שפירו (ארכיון)
  32. ^ 1 2 "A Storm of Swords", Publishers Weekly.
  33. ^ "A Storm of Swords Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  34. ^ 1 2 3 "סופת החרבות", נוריתה
  35. ^ 1 2 "A Feast for Crows", Publishers Weekly.
  36. ^ "A Feast for Crows Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  37. ^ "משתה לעורבים", נוריתה
  38. ^ "משתה לעורבים א", הוצאת אופוס
  39. ^ "משתה לעורבים ב", הוצאת אופוס
  40. ^ "A Dance with Dragons", Publishers Weekly.
  41. ^ "A Dance with Dragons". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  42. ^ "ריקוד עם דרקונים - לאחר המשתה", נוריתה
  43. ^ 1 2 "ריקוד עם דרקונים א - חלומות ואבק", הוצאת אופוס
  44. ^ "ריקוד עם דרקונים ב - לאחר המשתה", הוצאת אופוס
  45. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Rachael Brown, George R. R. Martin on Sex, Fantasy, and A Dance With Dragons, The Atlantic, ‏1 ביוני 2011
  46. ^ 1 2 Windolf, Jim, George R.R. Martin Has a Detailed Plan For Keeping the Game of Thrones TV Show From Catching Up To Him, Vanity Fair, ‏14 במרץ 2014
  47. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 James Hibberd‏, The fantasy king מתוך אתר האנטרטיינמנט ויקלי, ‏22 ביולי 2011
  48. ^ Bryant Harte‏, An Interview With George R. R. Martin, Part II מתוך בלוג Indigo, ‏26 באפריל 2012
  49. ^ James Poniewozik‏, GRRM Interview Part 4: Personal History מתוך אתר הTIME, ‏20 באפריל 2011
  50. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Linda Richards‏,January Interview George R.R. Martin מתוך אתר January Magazine, ‏20 במאי 2012
  51. ^ 1 2 3 4 5 6 Dave Itzkoff‏, His Beautiful Dark Twisted Fantasy: George R. R. Martin Talks ‘Game of Thrones’ מתוך אתר הניו יורק טיימס, ‏1 באפריל 2011
  52. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 James Hibberd‏, A Dance With Dragons Interview מתוך אתר האנטרטיינמנט ויקלי, 12 ביולי 2011
  53. ^ Mikal Gilmore‏, ‏Rolling Stone, באתר הרולינג סטון,George R.R. Martin: The Rolling Stone Interview, ‏23 באפריל 2014
  54. ^ 1 2 3 4 5 6 Darrell Schweitzer‏, George R.R. Martin on magic vs. science ראיון מתוך אתר Weird Tales, ‏24 במאי 2007
  55. ^ Susan Miller‏, George R.R. Martin’s original plan for Game of Thrones מתוך אתר המעריצים Watchers On the Wall, ‏5 בפברואר 2015
  56. ^ Michelle Jaworski ‏, You won’t recognize George R.R. Martin’s original plans for ‘A Song of Ice and Fire’, מתוך אתר Daily Dot, ‏1 במרץ 2020
  57. ^ 1 2 קובץ וידאו In Conversation With... George R.R. Martin on Game of Thrones Part 1 | TIFF Bell Lightbox, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 20:53) החל מהדקה 4:00 מרטין מתייחס בראיון ליצירת הספרים ותחזיותיו לגבי כמות הספרים שתדרש כדי להשלים את הסדרה.
  58. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Eric "Dargon" Cogan‏, George R.R Martin Interview מתוך אתר FantasyOnline, ‏30 בינואר 2002
  59. ^ 1 2 3 Adrià Guxens‏, George R.R. Martin: “Trying to please everyone is a horrible mistake” מתוך אתר הAdria's News, ‏7 באוקטובר 2012
  60. ^ 1 2 Kirschling, Gregory, By George! מתוך אתר EW, ‏27 בנובמבר 2007
  61. ^ The Official Site of The Hugo Awards‏, 1997 Hugo Awards מתוך אתר פרס ההוגו, ‏1 בספטמבר 1997
  62. ^ רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, BEST SELLERS: February 21, 1999 מתוך אתר הניו יורק טיימס, ‏21 בפברואר 1999
  63. ^ 1 2 3 ‏Bryant Harte‏, An Interview With George R. R. Martin, Part I מתוך בלוג Indigo, ‏11 ביולי 2011
  64. ^ רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, BEST SELLERS: November 19, 2000 מתוך אתר הניו יורק טיימס, ‏19 בנובמבר 2000
  65. ^ Nick Gevers‏, Sunsets of High Renown An Interview with George R. R. Martin מתוך אתר הInfinityPlus.co.uk, ‏15 במרץ 2012
  66. ^ 1 2 3 4 5 6 George R.R. Martin: The Gray Lords מתוך אתר מגזין Locus לפנטזיה ומדע בדיוני, נובמבר, 2005
  67. ^ 1 2 3 4 Lodey‏, An Interview with George R. R. Martin מתוך אתר הGamePro.com, ‏8 באוקטובר 2003
  68. ^ Tasha Robinson‏, George R.R. Martin dines on fowl words as the Song of Ice and Fire series continues with A Feast for Crows" מתוך אתר הBBC, ‏7 בנובמבר 2005
  69. ^ הכרזה
  70. ^ 1 2 3 4 5 Alison Flood, Getting more from George RR Martin, The Guardian, ‏4 במרץ 2011
  71. ^ 1 2 3 4 5 Redman, Bridgette‏, George R.R. Martin Talks Ice and Fire מתוך אתר ConsumerHelpWeb.com, מאי, 2006
  72. ^ A Feast for Crows (A Song of Ice and Fire, Book 4) Hardcover מאתר אמזון, ‏17 באוקטובר 2005
  73. ^ BEST SELLERS: November 27, 2005, ‏27 בנובמבר 2005
  74. ^ Lev Grossman‏, The American Tolkien מתוך אתר מגזין TIME, 13 בנובמבר 2005
  75. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Laura Miller, JUST WRITE IT!, The New Yorker, ‏11 באפריל 2011
  76. ^ 1 2 James Poniewozik‏, The Problems of Power: George R.R. Martin's A Dance With Dragons, ממגזין TIME, 12 ביולי 2011
  77. ^ Barber, John‏, George R.R. Martin: At the top of his Game (of Thrones), מאתר TheGlobeAndMail.com, 11 ביולי 2011
  78. ^ Michael Fleming‏, HBO turns 'Fire' into fantasy series, ממגזין וראייטי, 16 בינואר 2007
  79. ^ Sam Thielman, Thrones’ tomes selling big, Variety, ‏25 בפברואר 2011
  80. ^ George R. R. Martin Webchat Transcript מתוך אתר מגזין Empire, באפריל, 2012
  81. ^ 1 2 ג'ורג' ר. ר. מרטין, Dancing, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, 31 ביולי, 2010 - הרשומה הראשונה בבלוג של מרטין
  82. ^ 1 2 Josh Roberts‏, Game of Thrones’ Exclusive! George R.R. Martin Talks Season Two, ‘The Winds of Winter,’ and Real-World Influences for ‘A Song of Ice and Fire’ מתוך אתר הsmartertravel.com, 1 באפריל 2012
  83. ^ Christopher John Farley, 'Game of Thrones' Author George R.R. Martin Spills the Secrets of 'A Dance with Dragons', The Wall Street Journal, ‏5 ביוני 2011
  84. ^ 1 2 Adam Pasick, George R.R. Martin on His Favorite Game of Thrones Actors, and the Butterfly Effect of TV Adaptations, Vulture, ‏4 בספטמבר 2011
  85. ^ Ethan Sacks‏, George R.R. Martin surprises "Song of Ice and Fire" fans with free chapter of next book מתוך אתר הניו יורק דיילי ניוז, 30 בדצמבר 2011
  86. ^ 1 2 Oliver Gettell‏, George RR Martin on Winds of Winter: Things are getting worse מתוך אתר האנטרטיינמנט ויקלי, 6 בדצמבר 2016
  87. ^ Chris Lough‏, How Could The Winds of Winter Be Published In Only Three Months? מתוך אתר Tor.com, 13 בינואר 2016
  88. ^ James Hibberd, 'Game of Thrones' author George R.R. Martin determined to finish book by 2016, EW.com, ‏5 במרץ 2015
  89. ^ Snooky Grawls, Winds of Winter release date: Launch will come before Game of Thrones Season 6, Christian Today, ‏6 במאי 2015
  90. ^ תרבות, מחבר משחקי הכס בהלם: הסדרה עקפה את הספרים, באתר nrg‏, 3 בינואר 2016
  91. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, Last Year (Winds of Winter), מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ‏2 בינואר 2016
  92. ^ Dan Selcke‏, George R.R. Martin: “I am not writing anything until I deliver WINDS OF WINTER” מתוך אתר הFansided, ‏17 בפברואר 2016
  93. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, Strange Days, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ‏17 במרץ 2020
  94. ^ Griffin, Bryant‏,Martin Talks ‘Game Of Thrones,’ ‘The Winds Of Winter’ - Attempts to keep his novel releases ahead of hit series מתוך אתר Airlock Alpha, ‏13 ביוני 2012
  95. ^ Back From Bubonicon, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏31 באוגוסט 2015
  96. ^ Mercader, Virnelli, George R.R. Martin says there will be 'Winds of Winter' spoilers in 'Game of Thrones' season six מתוך אתר MNR Daily,‏ 13 במרץ 2016
  97. ^ ג'ורג' מרטין, FIRE & BLOOD : On The Way מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏25 באפריל 2018
  98. ^ Cain, Sian, 'I've been struggling with it': George RR Martin on The Winds of Winter, The Guardian, ‏10 בנובמבר 2018
  99. ^ ג'ורג' מרטין, Idiocy on the Internet מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי 2019
  100. ^ James Hibberd, 'Game of Thrones' team on series future, EW.com, ‏9 ביוני 2013
  101. ^ Alan Sepinwall, ‘Game of Thrones’ producers say season 3 ‘as big as we’re going to get’, UPROXX, ‏27 במרץ 2013
  102. ^ Joanna Robinson, Game of Thrones: George R.R. Martin Says No New Book Before Season 6, Vanity Fair, ‏2 בינואר 2016
  103. ^ Hudson, Laura ,Talking with George R. R. Martin Part 2 מתוך אתר PW, ‏14 באוגוסט 2007
  104. ^ 1 2 3 4 MacLaurin, Wayne,A Conversation With George R.R. Martin מתוך אתר SF site, נובמבר, 2000
  105. ^ ג'ו אברקרומבי, Influences, Ideas, and A Game of Thrones, http://www.joeabercrombie.com, ‏16 בפברואר 2008
  106. ^ Joanna Buffum, Dylan Runco, Fantasy Author George R.R. Martin: Blood of Bayonne מתוך אתר New Jersey Monthly, ‏15 במרץ 2013
  107. ^ 1 2 3 4 Poniewozik, James, GRRM Interview Part 2: Fantasy and History, מתוך אתר []‏18 באפריל 2011
  108. ^ 1 2 גיא שרמן, האיש מאחורי "משחקי הכס": כך הפך ג'ורג' ר. ר. מרטין למלך הפנטזיה, באתר ynet, 22 בספטמבר 2018
  109. ^ Amber Taylor, Game of Thrones: A Brutal Fantasy With Mass Appeal, The Atlantic, ‏14 באפריל 2011
  110. ^ 1 2 3 Michele Dula Baum, Author George R.R. Martin's fantastic kingdoms, מתוך אתר ה-[CNN],‏ 11 באפריל 2001
  111. ^ Roberts, Adam Get Started in: Writing Science Fiction and Fantasy‏, הוצאת Hachette UK.‏עמ' 41‏,2014
  112. ^ ג'ורג' מרטין, The Social Media מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏17 בפברואר 2011
  113. ^ ג'ורג' מרטין, Hugo Nominations Open מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏7 בפברואר 2018
  114. ^ George R.R. Martin interview מתוך אתר Goodreads,‏15 במאי 2013
  115. ^ A Word with George R. R. Martin, מתוך האתר dragonsworn.com,‏2 בדצמבר 2003
  116. ^ קובץ וידאו In conversation: George R.R. Martin with Dan Jones FULL EVENT, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:07:57)
  117. ^ 1 2 Patrick, Interview with George R.R. Martin, מתוך אתרsffworld.com,‏ 17 במאי 2006
  118. ^ Zadravec, Goran, AN INTERVIEW WITH GEORGE R. R. MARTIN, מתוך אתר mezmera.posluh.hr,‏ דצמבר, 2003
  119. ^ West, Ed ,Game of Thrones tells the story of Britain better than most histories, מתוך אתר The Spectator,‏29 במרץ 2014
  120. ^ Adair, Jamie ,CERSEI LANNISTER: THE EVIL QUEEN WE LOVE TO HATE, מתוך אתר History-Behind-Game-of-Thrones.com,‏ 5 במאי 2013
  121. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, My hero: Maurice Druon by George RR Martin, מתוך אתר הגארדיאן, 5 באפריל, 2013
  122. ^ קובץ וידאו George RR Martin on the Inspiration for Stannis Baratheon, ראיון באתר יוטיוב
  123. ^ ,Game of Thrones’ Red Wedding is based on Scotland’s Black Dinner in 1440 and Glencoe Massacre of 1692, מתוך אתר The Vintage News,‏ 10 במאי 2018
  124. ^ Poniewozik, James, GRRM Interview Part 3: The Twilight Zone and Lost, מתוך אתר entertainment.time.com‏18 באפריל 2011
  125. ^ 1 2 קובץ וידאו George R.R. Martin On Strombo: Full Extended Interview, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 21:49)
  126. ^ קובץ וידאו George RR Martin on Writing Women, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:57)
  127. ^ קובץ וידאו George RR Martin on Feminism, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:46)
  128. ^ קובץ וידאו In conversation: George R.R. Martin with Dan Jones FULL EVENT, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:07:57)
    מרטין מספר בראיון זה (החל מ-21:39), שסילברברג חשש שמרטין לא יצליח להגיש את הסיפור במועד האחרון האפשרי (סוף דצמבר 98'), ולכן הוא ביקש מסופר אחר שיצטרף לאנתולוגיה. אולם, בסופו של דבר מרטין הספיק להגיש את הסיפור בזמן, ולכן האנתולוגיה מכילה 11 סיפורים ולא 10 כפי שסילברברג תכנן במקור.
  129. ^ 1 2 "A Knight of the Seven Kingdoms (The Tales of Dunk and Egg #1-3)", Goodreads
  130. ^ 1 2 3 "האביר משבע הממלכות", נוריתה
  131. ^ 1 2 "The Hedge Knight (The Tales of Dunk and Egg #1)", Goodreads
  132. ^ 1 2 "The Sworn Sword (The Tales of Dunk and Egg #2)", Goodreads
  133. ^ 1 2 "The Mystery Knight (The Tales of Dunk and Egg #3)", Goodreads
  134. ^ 1 2 "The Princess and The Queen, or, The Blacks and The Greens", Goodreads
  135. ^ "The Rogue Prince, or, A King's Brother", Goodreads
  136. ^ "AWARD-WINNING BOOKS BY GEORGE R.R. MARTIN". FictionDB .
  137. ^ אמיר הירשפלד, זוכי פרס רטרו גפן, אתר פרס גפן, ‏6 באוקטובר 2018
שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
משחקי הכס עימות המלכים סופת החרבות משתה לעורבים ריקוד עם דרקונים רוחות החורף
(טרם יצא לאור)
חלום של אביב
(טרם יצא לאור)