המנון דנמרק

ישנה ארץ נפלאה
Der er et yndigt land
מדינה	דנמרק
שפה	דנית
מילים	אדם גוטלוב אוהלנשלאגר
לחן	הנס ארנסט קרויר
תאריך מעמד רשמי	1835
	‏האזנהⓘ‏?‏

ישנה ארץ נפלאה (בדנית: Der er et yndigt land) הוא ההמנון הלאומי האזרחי של דנמרק. בטקסים בהם משפחת המלוכה נוכחת שרים את ההמנון המלכותי, "קונג קריסטיאן".

בשימוש המקובל, שרים רק את הבית הראשון ואת שלושת המשפטים האחרונים של הבית הרביעי. את החצי הראשון של הבית האחרון שומעים לעיתים נדירות. על כל משפט שלישי חוזרים פעמיים.

המילים נכתבו בשנת 1819 על ידי אדם גוטלוב אוהלנשלאגר כחלק מתחרות לבחירת ההמנון של דנמרק. כשההמנון פורסם לראשונה, היו בו 12 בתים. בגרסאות מאוחרות יותר קוצר ההמנון לבתים הראשון, השלישי, החמישי והאחרון בלבד. המוזיקה הולחנה בשנת 1835 על ידי הנס ארנסט קרויר. מאוחר יותר, תומאס לאוב וקרל נילסן חיברו מנגינות חלופיות, אולם אף אחת מהן לא אומצה וכיום הן אינן מוכרות בקרב הציבור הרחב.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית	תעתיק עברי	דנית
ישנה ארץ נפלאה העומדת עם אשורים רחבים ליד חוף המזרח המלוח הריה ועמקיה צחים שמה הוא דנמרק הוותיקה והיא האולם של פריה. שם ישבו בימי קדם, הלוחמים עטורי השריון, החלימו מן העימותים אז הם המשיכו כדי להכות באויביהם, כעת עצמותיהם נחות מאחורי מצבות עשויות אבן הארץ הזו עדיין נפלאה, הים סביבה כחול, והעלים בה עומדים כה ירוקים ונשים אצילות, עלמות יפהפיות, וגברים ונערים חסונים מאכלסים את איי הדנים. הללו את המלך ואת ארץ האבות! הללו כל אזרח דני, העובד כפי יכולתו דנמרק הוותיקה שלנו תשרוד, כל עוד האשור משקף צמרתו בגל הכחול	דה אה אט אוניט לאן, דט סטו מד בריה בואה נא סאלטן אסטה-סטראן דט בוקטה סיי אי באגה, דאל, דט הטה גאמלה דנמרק או דט אה פרייאס סאל דט סאד אי פורומס טיד דה הארניסגלאטה קאמפה או-הוילה פרא סטריד סו דרו דה פרם טיל פיינרס מן נו הוילה דרס בנה בא הוינס באוטאסטן דט לאן אן-נו אה סקנט טי בלו סיי סה-אן באלטה או לווט סטו סו גרונט או אלה קווינה, סקונה מו או מאן או ראסקה סוונה בבו דה דאנסקס אואה היל דרוט או פאדרלאן היל הווה אן דאנה-בוא-אה, סום וירקה, הווד הן קאן! וורט גאמלה דאנמרק סקא בסטו, סו לאנה בואן ספיילה סין טופ אי בולן בלו	Der er et yndigt land, det står med brede bøge nær salten østerstrand :\| Det bugter sig i bakke, dal, det hedder gamle Danmark og det er Frejas sal :\| Der sad i fordums tid de harniskklædte kæmper, udhvilede fra strid :\| Så drog de frem til fjenders mén, nu hvile deres bene bag højens bautasten :\| Det land endnu er skønt, thi blå sig søen bælter, og løvet står så grønt :\| Og ædle kvinder, skønne mø'r og mænd og raske svende bebo de danskes øer :\| Hil drot og fædreland! Hil hver en danneborger, som virker, hvad han kan! :\| Vort gamle Danmark skal bestå, så længe bøgen spejler sin top i bølgen blå:\|