המנון פורטוגל

א פורטוגזה
A Portuguesa
	תווי ההמנון
מדינה	פורטוגל
שפה	פורטוגזית
מילים	אנריקה לופש דה מנדונסה
לחן	אלפרדו קייל
תאריך מעמד רשמי	1910 בפועל, 1911 מכוח חוק
	‏האזנהⓘ‏Ⓘ‏

ההמנון הלאומי של פורטוגל (A Portuguesa, אַ פּוּרְטוּגֶזָה) נכתב על ידי אנריקה לופש דה מנדונסה (Henrique Lopes de Mendonça) והולחן על ידי אלפרדו קייל (Alfredo Keil) בשנת 1890 בעקבות ויתורה של האימפריה הפורטוגזית לאימפריה הבריטית על מושבותיה בזמביה וברודזיה שבדרום אפריקה של היום, דבר שנתפס כעלבון בעיני גורמים לאומניים.

ב-5 באוקטובר 1910, לאחר הפיכתה של פורטוגל מממלכה לרפובליקה, החליף השיר באופן מעשי את ההמנון הקודם "המנון מגילת החוקה" (Hymno da Carta), וב-19 ביולי 1911 הוא אומץ כהמנונה של המדינה באופן רשמי. ב-16 ביולי 1957 התקבלה גרסתו הנוכחית של ההמנון ובו שלשה בתים ופזמון חוזר, אולם באופן רשמי מושמעים רק הבית הראשון והפזמון החוזר. השורה האחרונה של ההמנון החוזר הייתה בעבר "Contra os bretões marchar, marchar" ("כנגד הבריטים, צעדו, צעדו!") אך המילה "בריטים" הוחלפה ב"תותחים".

מילות ההמנון

עברית	תעתיק עברי	פורטוגזית
גיבורי הים, אנשים אצילים, עם אמיץ ונצחי, קוממו שוב היום את זוהרה של פורטוגל! בינות לערפילי הזיכרון, הו מולדת, שמעי את קול אבותיך האצילים, הם יובילוך לניצחון! פזמון: אל הנשק, אל הנשק! על הים ועל היבשה, אל הנשק, אל הנשק! ללחום למען המולדת! לנגד התותחים, צעדו, צעדו! הניפו את הדגל הבלתי מנוצח, באור שמייך החי! קוראת אירופה לעולם כולו: לא אבדה פורטוגל נשקי את אדמתך הקדושה האוקיינוס הגועש מאהבה, וידך הכובשת העניקה עולמות חדשים לעולם! (פזמון) הצדיעו לשמש העולה מעל עתיד מחייך; יהא הד ההתקפה עליך לסימן לגאולתך קרני שחר חזק זה הן כנשיקות אם, השומרות עלינו, ומקיימות אותנו, מפני פגעי הגורל. (פזמון)	אֶרוֹישׁ דוּ מָאר, נוֹבְּרֶה פּוֹבוּ נָסָאוּ וָלֵנְטֶה, אִימוּרְטָאל, לֶוָאנְטַאי אוֹזֶ'ה דֶה נוֹבוּ אוּ אֶשְׁפְּלֶנְדוֹר דֶה פּוּרְטוּגָל! אֶנְטְרֶה אָשׁ בְּרוּמָשׁ דָה מֶמוֹרְיָה, אוֹ פָּטְרִיָה, סֶנְטֶה-סֶה אָ ווֹשׁ, דוּשׁ טֶאוּז אֶגְרֵזִ'יוּז אָבוֹשׁ, קֶה אָ-דֶה גִיאָר-טֶה אָ וִיטוֹרְיָה! רֶפְרָאוּ: אָז אָרְמָשׁ, אָז אָרְמָשׁ! סוֹבְּרֶה אָ טֶרָה, סוֹבְּרֶה אוּ מָאר, אָז אָרְמָשׁ, אָז אָרְמָשׁ! פֶּלָה פָּטְרִיָה לוּטָר! קוֹנְטְרָה אוּשׁ קָנְיוֹאִינְשׁ, מָרְשָׁאר, מָרְשָׁאר! דֶשְׁפְרָאלְדָה אָ אִינְוִיקְטָה בָּנְדֵירָה, אָ לוּשׁ וִיוָה דוּ טֶאוּ סֵאוּ! בְּרָאדֶה אָ אֶאוּרוֹפָּה אָ טֶרָה אִינְטֵירָה: פּוּרְטוּגָל נָאוּ פֶּרֶסֶאוּ בֵּיזָ'ה אוֹ סוֹלוּ טֶאוּ ז'וּקוּנְדוּ אוּ אוֹסִיאָנוּ אָ רוּזִ'יר דָ'אמוֹר, אִי טֶאוּ בְּרָאסוּ וֶנְסֶדוֹר דֶאוּ מוּנְדוּשׁ נוֹבוּז אָאוּ מוּנְדוּ! (רֶפְרָאוּ) סָאוּדַאי אוּ סוֹל קֶה דֶשְׁפּוֹנְטָה סוֹבְּרֶה אוּם רִידֶנְטֶה פּוּרְוִיר; סֶזָ'ה אוּ אֶקוּ דֶה אוּמָה אָפְרוֹנְטָה אוּ סִינָאל דוּ רֶסוּרְזִ'יר. רָאיוּשׁ דֶסָה אַוּרוֹרָה פוֹרְטֶה סָאוּ קוֹמוּ בֵּיז'וּשׁ דֶה מָאי, קֶה נוּשׁ גוּאָרְדָאם, נוּשׁ סוּשׁטֵים, קוֹנְטְרָה אָז אִינְז'וּרְיָאשׁ דָה סוֹרְטֶה. (רֶפְרָאוּ)	Heróis do mar, nobre povo, Nação valente, imortal, Levantai hoje de novo O esplendor de Portugal! Entre as brumas da memória, Ó Pátria, sente-se a voz Dos teus egrégios avós, Que há-de guiar-te à vitória! Refrão: Às armas, às armas! Sobre a terra, sobre o mar, Às armas, às armas! Pela Pátria lutar! Contra os canhões, marchar, marchar! Desfralda a invicta Bandeira, À luz viva do teu céu! Brade a Europa à terra inteira: Portugal não pereceu Beija o solo teu jucundo O Oceano, a rugir d'amor, E teu braço vencedor Deu mundos novos ao Mundo! (Refrão) Saudai o Sol que desponta Sobre um ridente porvir; Seja o eco de uma afronta O sinal do ressurgir. Raios dessa aurora forte São como beijos de mãe, Que nos guardam, nos sustêm, Contra as injúrias da sorte. (Refrão)