המנון הפלמ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"שיר הפלמח" בשער "עלון הפלמ"ח", קיץ תש"ב 1942

המנון הפלמ"ח חובר על ידי זרובבל גלעד בקיץ 1942, לארגון הפלמ"ח שהוקם על ידי ההגנה באותה שנה. פורסם ב"עלון הפלמ"ח" ונפוץ בפלוגותיו. הולחן בלחן עממי רוסי,[1] ואחר חובר לחנו על ידי דוד זהבי, אשר התקבל.[2] השיר זכה לביצועים רבים, בין השאר, של הזמרת יפה ירקוני. הוא מושר על ידי חברי הפלמ"ח באספות ומפגשים, ומנוגן ומושר בטקסים ובכלי התקשורת בימי זיכרון. הוא מצוטט באתרי זיכרון, כגון באנדרטת חטיבת הנגב.

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המחורז, הכולל ארבעה בתים, מפרט מכלול ערכים לחברי הפלמ"ח יראו כקוד מחייב תמידי להתנהגותם.

בבית הראשון, מפורטת יכולת העמידה במצבי משבר ומצוקה, הצייתנות לפקדה ולצו המפקדים, והמסירות המתמדת:

מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח

בבית השני נכתב על אהבת ארץ ישראל בגבולותיה המנדטורים: במזרח: מדבר ערב, במערב: הים התיכון, בצפון: מטולה ובדרום: הנגב; אל משמר הארץ מגויסים חברי הפלמ"ח החמושים.

מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,
מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר -
כָּל בָּחוּר וְטוֹב - לַנֶּשֶׁק
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!


השורה הראשונה והשנייה משוחחות עם פסוק בספר יהושע, פרק א', פסוק ד': "מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃".

השורות השלישית והרביעית משוחחות עם הפסוק מספר שמואל א', פרק ט', פסוק ב' המתאר את שאול: "וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם."

הבית השלישי מתאר את היכולות הנפשיות והגופניות של חברי הפלמ"ח שאותן יפעילו בשירותם; הכוללות תנועה בכל נתיב גאוגרפי ללא מורא מהאויב, תוך חתירה למפגש חזיתי עמו:

נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,
בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים

הבית הרביעי מתאר את מידות הראשוניות, הפעולה החלוצית, והמחויבות להתגייסות מהירה וזריזה לכל מטלה אשר תדרש, בגלוי ובחשאי:

רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.

יצירת המלל והלחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרובבל גלעד שהיה מגויס בפלוגה א' בתחילת דרכו של הפלמ"ח, נתבקש על ידי מפקד האימון לכתוב שיר למסיבת סיום "תוכנית 200 השעות" של האימון הבסיסי. לשם כך פטר אותו המפקד מיום אימונים, אולם גלעד ויתר על הפטור וכתב את השיר בזמן ששמר. במסיבה הושמע השיר בלחן רוסי (לחן השיר "פּוֹ דּוֹלִינָם אִי פּוֹ וְזְגוֹרְיָאם" שעליו הולחן גם השיר "הלוך הלכה החבריא"). השיר מבטא את אופיו הקרבי ואת פעילותו הצבאית של הפלמ"ח ואין בו אזכור של אופיו העובד, משום שהוא נכתב חודשים ספורים אחר הקמת הפלמ"ח, בטרם נתקבל "הסדר העבודה והאימונים".
בשנת 1943 בשעה שהחליטה תנועת הנוער העובד על גיוס כלל גרעיניה לפלמ"ח, הלחין בוגר התנועה חבר נען, דוד זהבי, לחן עברי לשיר. הלחן החדש פורסם תחת הכותרת "שיר הפלוגות" בעיתון הנוער העובד "במעלה" ביוני 1943.[3] שם הפלמ"ח לא נזכר בפרסום בעיתון, מטעמי חשאיות, והמילים "אנו אנו הפלמ"ח!" הוחלפו ב"אנו, ההולכים בסך!". בעלון הפלמ"ח של נובמבר-דצמבר 1944.[4] הוא נדפס שוב כ"שיר הפלוגות" בליווי הלחן של זהבי, ובהסתרת שם הפלמ"ח, אולם הוכנס בו עוד שינוי קל במילה אחת בבית השלישי : "כָּל בָּחוּר וְטוֹב - לַנֶּשֶׁק - בָּחוּרה עַל הַמִּשְׁמָר!". בית זה הופיע בשנית בשער "עלון הפלמ"ח" באפריל-מאי 1947.[5] שינוי המילה בא להצביע על אופיו השוויוני של הפלמ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: המנון הפלמ"ח (לחן "סמרה הופ"), באתר זמרשת.
  2. ^ ראו: המנון הפלמ"ח (דוד זהבי), באתר זמרשת.
  3. ^ במעלה, גיליון 12 (292) 25 ביוני 1943.
  4. ^ עלון הפלמ"ח, 24-25, נובמבר-דצמבר 1944.
  5. ^ עלון הפלמ"ח, 51-52, אפריל-מאי 1947.