אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת חטיבת הנגב
Monument to the Negev Brigade 2.jpg
מידע כללי
סוג פסל, אתר הנצחה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות
מיקום באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
נגישות פתוח לקהל הרחב
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1963–1963
תאריך פתיחה רשמי 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה בטון עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר דני קרוון
קואורדינטות 31°16′00″N 34°49′14″E / 31.2666631°N 34.8206°E / 31.2666631; 34.8206
(למפת באר שבע רגילה)
Israel Beersheba location map.svg
 
אנדרטת חטיבת הנגב
אנדרטת חטיבת הנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דני קרוון
על האנדרטה

Karavan Negev 896a.jpg
”האנדרטה היא פסל שבנוי מחומרים של טבע וזיכרונות.”[1]
”את ההשראה לאנדרטת חטיבת הנגב נתנה לי האדריכלות המפוסלת באדמה של הכפר הערבי בית ג'יז. זו מורשת תרבותית ששורשיה בתרבות העברים מלפני 2000 שנה.”[2]

אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה בתכנונו של האמן דני קרוון, המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הוקמה בין השנים 1963 ל-1968, במטרה להנציח את החטיבה, שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב.

היא משלבת אלמנטים של אדריכלות ופיסול, ובנויה בסגנון ברוטליסטי של בטון חשוף. במבנה משולבים 18 אלמנטים סמליים המקושרים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות - מגדל מחורר המזכיר מגדלי שמירה שספגו ירי; אמת מים ובסופב בריכה קטנה המזכיר את הקרב על הגנת צינור המים לבאר שבע; ותעלות המדמות תעלות קשר צבאיות. בבטון ובלוחות נחושת שנקבעו בו חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, יומן המערכה של החטיבה, מרשמי קרבות, פסוקים ושירים.

בראיון שנתן קרוון על חייו ויצירתו אמר על האנדרטה:

"רציתי שהמקום הזה יצור חיים, לא מקום של מוות ואזכרה עם פרחים פעם בשנה. רציתי שאנשים יכבשו את הנוף לא רק ברגליים אלא כיבוש רוחני, רציתי שילדים ישחקו בתוך האנדרטה, שיטפסו עליה"[3].

האנדרטה צופה על העיר בכיוון מערב ועל המדבר בכל יתר העברים, ומהווה את אחד מהסמלים המוכרים של הנגב ושל באר שבע.

את עבודת הגינון באנדרטה ביצע אדריכל הנוף צבי דקל.

בצמוד לאנדרטה גן לאומי בשטח 295 דונם, בו משומרת חברת הצומח הטיפוסית לחבל הפיטוגאוגרפי הערבתי (איראנו טוראני)[4], ובחודש מרץ ניתן לראות בו פריחה של האירוס השחום.

ב-30 באוקטובר 2014, נפתחה במוזיאון הנגב תערוכה על האנדרטה, לציון 50 שנה להקמתה.

אביתר בנאי סיפר ששיריו "מתי נתנשק" ו"שמתי לי פודרה" נכתבו באנדרטה. בשנת 2013 מבנה זנב הנחש שבאנדרטה שימשה כרקע לצילומי האלבום שהוציא באותה השנה - יפה כלבנה.

בשנים 20–2019 הוצגה במוזיאון תל אביב משחקייה צבעונית לגיל הרך, שעוצבה לפי תבנית האנדרטה, פרי עמלו של שחר פרדי כסלו.

אלמנטים באנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כיפת הזכרון: הכיפה המחוררת תוכננה כמבנה זיכרון לחללים וקרני השמש החודרות דרך החריצים מאירות את שמות הנופלים. צורת המבנה האקוסטית משכה אליה אומנים כגון יהודית רביץ שנהגה לשבת שם ולנגן עם חברים כדי להנות מהאקוסטיקה.[5]
  • מגדל: ממגדל התצפית, המתנשא לגובה 18 מטר. ההשראה למצפה, הגיעה מפסל שיצר אלברטו ג'קומטי ומאמירה של האלוף עוזי נרקיס, ממפקדי החטיבה, שביקש שהמבקרים "יעלו ויכבשו בגופם את הנוף". במהלך הבניה הוסיף קרוון למגדל נקבים בדמות חורי פגזים כדי שיתפקד כחליל רוח וישמיע קינה על הנופלים. בעקבות מספר התאבדויות בקפיצה החליט בשנת 1984 הפסיכיאטר המחוזי להתקין דלת במגדל ולמנוע מהקהל לטפס לראשו.
  • זנב הנחש: זנב הנחש המבותר שיוצא מבסיס המגדל מסמל את האויב המובס. קרוון הוסיף מבנה זה בזמן הבניה כדי לנצל את משחקי אור וצל.
  • אמת המים: אמת המים מובילה מים לבאר קטנה ומסמלת את צינור המים, עליו שמרה החטיבה, שיצא מ"מחנה מקורות" בניר עם לישובי הנגב.
  • מרשמי קרבות: בין אמת המים למגדל יצוקות על הקרקע מפות קרב המייצגות פעולות של החטיבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני קרוון, "מאירוע היסטורי לצורה פלסטית: אנדרטה לחטיבת הנגב", בתוך: עיצוב, גיליון 32, 1997, עמ' 6 ISSN 0792-6170
  • "אנדרטאות תש"ח", הוצאת משרד הביטחון, עמ' 143
  • The Palmah-Negev Brigade: Memorial, Eretz, Vol 127, p. 16, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת חטיבת הנגב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
  2. ^ עקיבא אלדר, דני קרוון חוגג 80 במצב רוח לוחמני, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2010
  3. ^ כרמלה טייכמן, "אנדרטת חטיבת הנגב פתחה בפני את העולם, באתר בית לאומנות ישראלית באקדמית ת"א יפו
  4. ^ גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב באתר "טבע ונופים בישראל"
  5. ^ מיכאל יעקובסון, מיתוס כבר 50 שנה: זיכרון, אהבה, מוות ובטון באנדרטת חטיבת הנגב, באתר Xnet‏, 15 בנובמבר 2014