אנדרטת חטיבת הנגב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
פסל, אתר הנצחה  |
| על שם | חללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות |
| מיקום |
באר שבע |
| מדינה |
 ישראל |
| נגישות | פתוח לקהל הרחב |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | 1963–1963 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| יוצר | דני קרוון |
| קואורדינטות | 31°16′00″N 34°49′14″E / 31.2666631°N 34.8206°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   אנדרטת חטיבת הנגב | |
  | |
דני קרוון
על האנדרטה |
|---|
|
|
אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה בתכנונו של האמן דני קרוון, המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה, בתכנונו של האמן דני קרוון, הוקמה בין השנים 1963 ל-1968, במסגרת רצון להנציח את החטיבה, שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב.
היא משלבת אלמנטים של אדריכלות ופיסול, ובנויה בסגנון ברוטליסטי של בטון חשוף. במבנה משולבים 18 אלמנטים סמליים המקושרים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות - מגדל מחורר, המזכיר מגדלי שמירה שספגו ירי; צינור מים, המזכיר את הקרב על הגנת עורק המים; ותעלות, המדמות תעלות קשר צבאיות. בבטון ובלוחות נחושת שנקבעו בו חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, יומן המערכה של החטיבה, מרשמי קרב, פסוקים ושירים.
בראיון שנתן קרוון על חייו ויצירתו אמר על האנדרטה:
"רציתי שהמקום הזה יצור חיים, לא מקום של מוות ואזכרה עם פרחים פעם בשנה. רציתי שאנשים יכבשו את הנוף לא רק ברגליים אלא כיבוש רוחני, רציתי שילדים ישחקו בתוך האנדרטה, שיטפסו עליה"[3].
האנדרטה צופה על העיר בכיוון מערב ועל המדבר בכל יתר העברים, ומהווה את אחד מהסמלים המוכרים של הנגב ושל באר שבע.
את עבודת הגינון באנדרטה ביצע אדריכל הנוף צבי דקל.
בצמוד לאנדרטה גן לאומי בשטח 295 דונם, בו משומרת חברת הצומח הטיפוסית לחבל הפיטוגאוגרפי הערבתי (איראנו טוראני)[4], ובחודש מרץ ניתן לראות בו פריחה של האירוס השחום.
ב-30 באוקטובר 2014, נפתחה במוזיאון הנגב תערוכה על האנדרטה, לציון 50 שנה להקמתה.
בשנת 2013 האנדרטה שימשה כרקע לזמר אביתר בנאי בעטיפת האלבום שהוציא באותה השנה - יפה כלבנה.
בשנים 20–2019 הוצגה במוזיאון תל אביב משחקייה צבעונית לגיל הרך, שעוצבה לפי תבנית האנדרטה, פרי עמלו של שחר פרדי כסלו.
מודל האנדרטה, 12/07, מוצג במוזיאון תל אביב לאמנות
צילום פנימי של "הנחש המבותר"
כיתוב פנימי בשטח האנדרטה - אירועי הקרבות
מבט בחצר האנדרטה אל הכיפה
צילום אווירי
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני קרוון, "מאירוע היסטורי לצורה פלסטית: אנדרטה לחטיבת הנגב", בתוך: עיצוב, גיליון 32, 1997, עמ' 6 ISSN 0792-6170
- "אנדרטאות תש"ח", הוצאת משרד הביטחון, עמ' 143
- The Palmah-Negev Brigade: Memorial, Eretz, Vol 127, p. 16, 2010
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כהן יולי, מקדש מעט של אהבתנו, סרט דוקומנטרי, 30', 2014
- משמעות האלמנטים באנדרטה
- מוטי פנחסי, תמונות פנורמיות של האנדרטה
- תמונות ומידע על אנדרטת חטיבת הנגב (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר "נלך"
- שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
- מיכאל יעקובסון: מיתוס כבר 50 שנה: זיכרון, אהבה, מוות ובטון באנדרטת חטיבת הנגב, 11 בנובמבר 2014, Xnet
- שמעון איפרגן, זעם בעקבות סצנת סקס שצולמה על אנדרטת חטיבת הנגב, באתר מאקו, 8 ביוני 2015
- נסים קלדרון, שכול בלי מסתורין: על האנדרטה לחטיבת הנגב של דני קרוון, באתר ערב רב, 25 בפברואר 2020
גילי מרין, ביקור מצולם באנדרטת חטיבת הנגב, באתר הארץ, 30 במאי 2021
גילי מרין, הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
- ^ עקיבא אלדר, דני קרוון חוגג 80 במצב רוח לוחמני, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2010
- ^ כרמלה טייכמן, "אנדרטת חטיבת הנגב פתחה בפני את העולם, בית לאומנות ישראלית באקדמית ת"א יפו
- ^ גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב באתר "טבע ונופים בישראל"
