אנדרטת חטיבת הנגב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
פסל, אתר הנצחה  |
| על שם | חללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות |
| עיר |
באר שבע |
| מדינה |
 ישראל |
| נגישות | פתוח לקהל הרחב |
| מידע על ההקמה | |
| התחלת הבנייה | 1963 |
| סיום הבנייה |
1968 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| יוצר | דני קרוון |
| קואורדינטות | 31°16′00″N 34°49′14″E / 31.2666631°N 34.8206°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   אנדרטת חטיבת הנגב | |
  | |
דני קרוון
על האנדרטה |
|---|
|
|
אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה, בתכנונו של האמן דני קרוון, הוקמה בין השנים 1963 ל-1968, במסגרת רצון להנציח את זכר החטיבה שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב. היא עשויה בטון חשוף ובנויה מ-18 אלמנטים שונים, סמליים המקושרים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות כמו מגדל מחורר, המזכיר מגדלי שמירה שספגו ירי, צינור מים המזכיר את הקרב על הגנת עורק המים, ותעלות המדמות תעלות קשר צבאיות. בבטון ובלוחות נחושת שנקבעו בו חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, יומן המערכה של החטיבה, מרשמי קרב, פסוקים ושירים. עבודת ההנצחה היא גם עבודה נופית: האנדרטה צופה על העיר בכיוון מערב ועל המדבר בכל יתר העברים, ומהווה את אחד מהסמלים המוכרים של הנגב ושל באר שבע.
את עבודת הגינון באנדרטה ביצע אדריכל הנוף צבי דקל.
בצמוד לאנדרטה גן לאומי בשטח 295 דונם, בו משומרת חברת הצומח הטיפוסית לחבל הפיטוגאוגרפי הערבתי (איראנו טוראני)[3].
ב-30 באוקטובר 2014, נפתחה במוזיאון הנגב תערוכה על האנדרטה, לציון 50 שנה להקמתה.
בשנת 2013 האנדרטה שימשה כרקע לזמר אביתר בנאי בעטיפת התקליטור החדש שהוציא אז - יפה כלבנה.
בשנים 2019-20 הוצגה במוזיאון תל אביב משחקיה צבעונית לגיל הרך שעוצבה לפי תבנית האנדרטה, פרי עמלו של שחר פרדי כסלו.
מודל האנדרטה, 12/07, מוצג במוזיאון תל-אביב לאמנות
צילום פנימי של "הנחש המבותר"
כיתוב פנימי בשטח האנדרטה - אירועי הקרבות
מבט בחצר האנדרטה אל הכיפה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני קרוון, "מאירוע היסטורי לצורה פלסטית: אנדרטה לחטיבת הנגב", בתוך: עיצוב, גיליון 32, 1997, עמ' 6 ISSN 0792-6170
- "אנדרטאות תש"ח", הוצאת משרד הביטחון, עמ' 143
- The Palmah-Negev Brigade: Memorial, Eretz, Vol 127, p. 16, 2010
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משמעות האלמנטים באנדרטה
- מוטי פנחסי, תמונות פנורמיות של האנדרטה
- תמונות ומידע על אנדרטת חטיבת הנגב, באתר "נלך"
- שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
- מיכאל יעקובסון: מיתוס כבר 50 שנה: זיכרון, אהבה, מוות ובטון באנדרטת חטיבת הנגב, 11 בנובמבר 2014, Xnet
- שמעון איפרגן, זעם בעקבות סצנת סקס שצולמה על אנדרטת חטיבת הנגב, באתר מאקו, 8 ביוני 2015
- נסים קלדרון, שכול בלי מסתורין: על האנדרטה לחטיבת הנגב של דני קרוון, באתר ערב רב, 25 בפברואר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
- ^ עקיבא אלדר, דני קרוון חוגג 80 במצב רוח לוחמני, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2010
- ^ גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב באתר "טבע ונופים בישראל"
