אנדרטת חטיבת הנגב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
פסל, אתר הנצחה  |
| על שם | חללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות |
| מיקום |
באר שבע |
| מדינה |
 ישראל |
| נגישות | פתוח לקהל הרחב |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | 1963–1963 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1968 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| יוצר | דני קרוון |
| קואורדינטות | 31°16′00″N 34°49′14″E / 31.2666631°N 34.8206°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   אנדרטת חטיבת הנגב | |
  | |
דני קרוון
על האנדרטה |
|---|
|
|
אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה בתכנונו של האמן דני קרוון, המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה הוקמה בין השנים 1963 ל-1968, במטרה להנציח את החטיבה, שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב.
היא משלבת אלמנטים של אדריכלות ופיסול, ובנויה בסגנון ברוטליסטי של בטון חשוף. במבנה משולבים 18 אלמנטים סמליים המקושרים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות - מגדל מחורר המזכיר מגדלי שמירה שספגו ירי; אמת מים ובסופב בריכה קטנה המזכיר את הקרב על הגנת צינור המים לבאר שבע; ותעלות המדמות תעלות קשר צבאיות. בבטון ובלוחות נחושת שנקבעו בו חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, יומן המערכה של החטיבה, מרשמי קרבות, פסוקים ושירים.
בראיון שנתן קרוון על חייו ויצירתו אמר על האנדרטה:
"רציתי שהמקום הזה יצור חיים, לא מקום של מוות ואזכרה עם פרחים פעם בשנה. רציתי שאנשים יכבשו את הנוף לא רק ברגליים אלא כיבוש רוחני, רציתי שילדים ישחקו בתוך האנדרטה, שיטפסו עליה"[3].
האנדרטה צופה על העיר בכיוון מערב ועל המדבר בכל יתר העברים, ומהווה את אחד מהסמלים המוכרים של הנגב ושל באר שבע.
את עבודת הגינון באנדרטה ביצע אדריכל הנוף צבי דקל.
בצמוד לאנדרטה גן לאומי בשטח 295 דונם, בו משומרת חברת הצומח הטיפוסית לחבל הפיטוגאוגרפי הערבתי (איראנו טוראני)[4], ובחודש מרץ ניתן לראות בו פריחה של האירוס השחום.
ב-30 באוקטובר 2014, נפתחה במוזיאון הנגב תערוכה על האנדרטה, לציון 50 שנה להקמתה.
אביתר בנאי סיפר ששיריו "מתי נתנשק" ו"שמתי לי פודרה" נכתבו באנדרטה. בשנת 2013 מבנה זנב הנחש שבאנדרטה שימשה כרקע לצילומי האלבום שהוציא באותה השנה - יפה כלבנה.
בשנים 20–2019 הוצגה במוזיאון תל אביב משחקייה צבעונית לגיל הרך, שעוצבה לפי תבנית האנדרטה, פרי עמלו של שחר פרדי כסלו.
אלמנטים באנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כיפת הזכרון: הכיפה המחוררת תוכננה כמבנה זיכרון לחללים וקרני השמש החודרות דרך החריצים מאירות את שמות הנופלים. צורת המבנה האקוסטית משכה אליה אומנים כגון יהודית רביץ שנהגה לשבת שם ולנגן עם חברים כדי להנות מהאקוסטיקה.[5]
- מגדל: ממגדל התצפית, המתנשא לגובה 18 מטר. ההשראה למצפה, הגיעה מפסל שיצר אלברטו ג'קומטי ומאמירה של האלוף עוזי נרקיס, ממפקדי החטיבה, שביקש שהמבקרים "יעלו ויכבשו בגופם את הנוף". במהלך הבניה הוסיף קרוון למגדל נקבים בדמות חורי פגזים כדי שיתפקד כחליל רוח וישמיע קינה על הנופלים. בעקבות מספר התאבדויות בקפיצה החליט בשנת 1984 הפסיכיאטר המחוזי להתקין דלת במגדל ולמנוע מהקהל לטפס לראשו.
- זנב הנחש: זנב הנחש המבותר שיוצא מבסיס המגדל מסמל את האויב המובס. קרוון הוסיף מבנה זה בזמן הבניה כדי לנצל את משחקי אור וצל.
- אמת המים: אמת המים מובילה מים לבאר קטנה ומסמלת את צינור המים, עליו שמרה החטיבה, שיצא מ"מחנה מקורות" בניר עם לישובי הנגב.
- מרשמי קרבות: בין אמת המים למגדל יצוקות על הקרקע מפות קרב המייצגות פעולות של החטיבה.
-
מודל האנדרטה, 12/07, מוצג במוזיאון תל אביב לאמנות
-
צילום פנימי של "הנחש המבותר"
-
כיתוב פנימי בשטח האנדרטה - אירועי הקרבות
-
מבט בחצר האנדרטה אל הכיפה
-
צילום אווירי
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני קרוון, "מאירוע היסטורי לצורה פלסטית: אנדרטה לחטיבת הנגב", בתוך: עיצוב, גיליון 32, 1997, עמ' 6 ISSN 0792-6170
- "אנדרטאות תש"ח", הוצאת משרד הביטחון, עמ' 143
- The Palmah-Negev Brigade: Memorial, Eretz, Vol 127, p. 16, 2010
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כהן יולי, מקדש מעט של אהבתנו, סרט דוקומנטרי, 30', 2014
- משמעות האלמנטים באנדרטה
- מוטי פנחסי, תמונות פנורמיות של האנדרטה
- תמונות ומידע על אנדרטת חטיבת הנגב באתר "נלך"
שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014- מיכאל יעקובסון: מיתוס כבר 50 שנה: זיכרון, אהבה, מוות ובטון באנדרטת חטיבת הנגב, 11 בנובמבר 2014, Xnet
- שמעון איפרגן, זעם בעקבות סצנת סקס שצולמה על אנדרטת חטיבת הנגב, באתר מאקו, 8 ביוני 2015
- נסים קלדרון, שכול בלי מסתורין: על האנדרטה לחטיבת הנגב של דני קרוון, באתר ערב רב, 25 בפברואר 2020
גילי מרין, ביקור מצולם באנדרטת חטיבת הנגב, באתר הארץ, 30 במאי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שני ליטמן, 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב: מה סוד קסמה?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
- ^ עקיבא אלדר, דני קרוון חוגג 80 במצב רוח לוחמני, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2010
- ^ כרמלה טייכמן, "אנדרטת חטיבת הנגב פתחה בפני את העולם, באתר בית לאומנות ישראלית באקדמית ת"א יפו
- ^ גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב באתר "טבע ונופים בישראל"
- ^ מיכאל יעקובסון, מיתוס כבר 50 שנה: זיכרון, אהבה, מוות ובטון באנדרטת חטיבת הנגב, באתר Xnet, 15 בנובמבר 2014
