נען

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נען
Na'an 2.JPG
רחוב בכניסה לקיבוץ נען
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע ‎90‏ מטר
תאריך ייסוד 1930
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 1,532 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.2%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
נען
נען
31°53′01″N 34°51′28″E / 31.8835421915888°N 34.8577699935432°E / 31.8835421915888; 34.8577699935432קואורדינטות: 31°53′01″N 34°51′28″E / 31.8835421915888°N 34.8577699935432°E / 31.8835421915888; 34.8577699935432
http://www.naan.org.il

נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם בקרבת העיר רחובות במועצה אזורית גזר.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ נען הינו הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת הנוער העובד. הוא הוקם על ידי חברים בתנועה מתל אביב שבקשו לעבוד בחקלאות והחלו בקיץ 1926 בעבודות הבציר ברחובות. במהלך השנים נוספו אליהם חברים רבים, בהם יוצאי כפר ילדים ובוגרי מאיר שפיה[1]. לאחר תום תקופת הבציר החליטה הקבוצה על ייעוד התיישבותי, וניסתה להקים התיישבות על אדמות שהיו שייכות לחקלאי הרחובותי משה סמילנסקי. התגלע בין חברי הקבוצה לבין סמילנסקי סכסוך, ולבסוף התחברה הקבוצה למנחם מנדל רוזנבוים שהיה חבר בעמותת מהפכנים שגלו מרוסיה לארצות הברית. בסיוע כספי עמותה זו ניקנו אדמות ליד הכפר הערבי "נענה" וחברי הקבוצה עלו על הקרקע יחד עם רוזנבוים וייסדו את הקיבוץ.

הקיבוץ נוסד בסוכות, תרצ"א, אוקטובר 1930[2] על ידי חניכי הנוער העובד מקבוצת "הבציר" ברחובות.

זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת "הנוער העובד" וכן גם הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי נערים שנולדו בארץ ישראל. שמו ניתן לו בשל קרבתו לכפר הערבי "נענה", למרות שהיו מי שרצו לקרוא לקיבוץ בשם "נעמה" בשל קרבתו לחורבות העיר הקדומה "נעמה" (יהושע ט"ו 41). מתוך אהבתם אל ישובם נוהגים תושביו לומר : אין כ-נען, בארץ כנען[3].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937 הוקם בקיבוץ מפעל לתבניות מתכת וייצור עגלות וכעבור שנה שינה המפעל את ייעודו למפעל לייצור ממטרות ובהמשך קיבל את השם: "נען מוצרי השקיה". בשנת 1970 נוסד בקיבוץ דן מפעל "דן ממטירים" לייצור השקיה זעירה; בשנת 2001 התאחדו שני המפעלים ושם החברה שונה ל"NaanDan". בשנת 2007 קנתה חברת "ג'יין" ההודית 50% מן הבעלות על המפעל ושם החברה שונה ל"NaanDanJain", כאשר ברשות ההודים שמורה אופציית "Call" לרכישת מלוא הבעלות על החברה. ב: 15/5/2012 הודיעה חברת ג'יין על מימוש אופציית ה"Call" אך הודיעה כי החברה תמשיך לתפקד באותו האופן וכמו כן נחתמו חוזי העסקה עם העובדים הוותיקים עד לשנת 2020 לפחות.

לקיבוץ רפת משותפת עם קיבוץ שובל המספקת חלב ל"טרה", ענף גידולי שדה הנפרש על פני כ-8000 דונמים (גידולים עיקריים: כותנה, תירס, אבטיח) וכמו כן בעלות על שטחי מטעים, פרדסים וחצילים ומספר ענפים נוספים הפועלים בתוך הקיבוץ.

המטוס מגן המטוס על גג המרפאה בנען

הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2005 הוחלט ברוב קולות בדבר שינוי מקיף שכולל הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי עם רשת ביטחון כך שתושבי הקהילה משלמים מס קהילה ובנוסף "מס איזון" לאבטחת הכנסה לאוכלוסיות חלשות בקהילה.

בין חברי הקיבוץ נמנו גם המלחין דוד זהבי, השר ישראל גלילי, חבר הכנסת והאלוף במיל' משה כרמל, האתלט ושחקן הכדורסל עודד גינדין, העיתונאית ושדרנית הרדיו עינב גלילי, האומנית מיכל נגרין, בנימין חכלילי ממייסדי הקיבוץ ופעיל תרבות בתנועתו ואחיו של שלמה חוחלובקין, הארכאולוג שמריה גוטמן וחבר הכנסת אראל מרגלית.

סמוך לקיבוץ - תחנת הרכבת נען, שהייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום בקו הרכבת בין באר שבע ללוד.

אולם הספורט הרב-תכליתי בתכנון האדריכל חנן הברון
קיבוץ נען, עמדת שמירה, 1947

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיה קסטרו: עוטף נען - טיולים קרובים לבית, הוצאה עצמית, קיבוץ נען, 2013
  • מוטי זעירא: כמו קול של הלב - סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
  • עמוס שיפריס: קיבוץ נען - ביוגרפיה של מקום, הוצאת קיבוץ נען, 2010
  • עירית שטינוול ושלומית מוסנזון (עורכות): אדמה נענית, הוצאת קיבוץ נען, 1981

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יציב, נענה, דבר, 20 באוקטובר 1933
  2. ^ ציטוט ראשון : זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 928
  3. ^ ציטוט שני : זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 928