נען
מדינה | ![]() |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | גזר |
גובה ממוצע[1] | 90 מטר |
תאריך ייסוד | 1930 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
- אוכלוסייה | 1,771 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
![]() באדום - נען בירוק - מיקום בניין המועצה | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
http://www.naan.org.il |
נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם בקרבת העיר רחובות במועצה אזורית גזר.






היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת הנוער העובד. הוא הוקם על ידי חברים בתנועה מתל אביב שבקשו לעבוד בחקלאות והחלו בקיץ 1926 בעבודות הבציר ברחובות. במהלך השנים נוספו אליהם חברים רבים, בהם יוצאי כפר ילדים ובוגרי מאיר שפיה[3]. לאחר תום תקופת הבציר החליטה הקבוצה על ייעוד התיישבותי, וניסתה להקים התיישבות על אדמות שהיו שייכות לחקלאי הרחובותי משה סמילנסקי. התגלע בין חברי הקבוצה לבין סמילנסקי סכסוך, ולבסוף התחברה הקבוצה למנחם מנדל רוזנבוים שהיה חבר בעמותת מהפכנים שגלו מרוסיה לארצות הברית. בסיוע כספי עמותה זו נקנו אדמות ליד הכפר הערבי אלנעאני וחברי הקבוצה עלו על הקרקע יחד עם רוזנבוים וייסדו את הקיבוץ.
הקיבוץ נוסד בסוכות, תרצ"א, אוקטובר 1930[4] על ידי חניכי הנוער העובד מקבוצת "הבציר" ברחובות.
זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת "הנוער העובד" וכן גם הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי נערים שנולדו בארץ ישראל. שמו ניתן לו בשל קרבתו לכפר הערבי אלנעאני, אף שהיו מי שרצו לקרוא לקיבוץ בשם "נעמה" בשל קרבתו לחורבות העיר הקדומה "נעמה" (יהושע, ט"ו, מ"א).[5] מתוך אהבתם אל ישובם, נוהגים תושביו לומר: אין כ-נען, בארץ כנען[6].
בתחילת 1950 נסלל כביש גישה לקיבוץ מכביש רמלה-בילו, באורך 2.25 קילומטר[7].
בתחילת 2005 הוחלט ברוב קולות בדבר שינוי מקיף שכולל הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי עם רשת ביטחון כך שתושבי הקהילה משלמים מס קהילה ובנוסף "מס איזון" לאבטחת הכנסה לאוכלוסיות חלשות בקהילה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1937 הוקם בקיבוץ מפעל לתבניות מתכת וייצור עגלות וכעבור שנה שינה המפעל את ייעודו למפעל לייצור ממטרות ובהמשך קיבל את השם: "נען מוצרי השקיה". בשנת 1970 נוסד בקיבוץ דן מפעל "דן ממטירים" לייצור השקיה זעירה; בשנת 2001 התאחדו שני המפעלים ושם החברה שונה ל"NaanDan". בשנת 2007 קנתה חברת "ג'יין" ההודית 50% מן הבעלות על המפעל ושם החברה שונה ל"NaanDanJain", כאשר ברשות ההודים שמורה אופציית "Call" לרכישת מלוא הבעלות על החברה. ב-15 במאי 2012 הודיעה חברת ג'יין על מימוש אופציית ה"Call", אך הודיעה גם כי החברה תמשיך לתפקד באותו האופן, וכן נחתמו חוזי העסקה עם העובדים הוותיקים עד לשנת 2020 לפחות.
לקיבוץ רפת משותפת עם קיבוץ שובל המספקת חלב ל"טרה", ענף גידולי שדה הנפרש על פני כ-8,000 דונמים (גידולים עיקריים: כותנה, תירס, אבטיח) וכמו כן בעלות על שטחי מטעים, פרדסים וחצילים ומספר ענפים נוספים הפועלים בתוך הקיבוץ.

הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
סמוך לקיבוץ - תחנת הרכבת נען, שהייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום בקו הרכבת בין באר שבע ללוד.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיה קסטרו: עוטף נען - טיולים קרובים לבית, הוצאה עצמית, קיבוץ נען, 2013
- מוטי זעירא: כמו קול של הלב - סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
- עמוס שיפריס: קיבוץ נען - ביוגרפיה של מקום, הוצאת קיבוץ נען, 2010
- עירית שטינוול ושלומית מוסנזון (עורכות): אדמה נענית, הוצאת קיבוץ נען, 1981
- ברוך כנרי, יוסקה רבינוביץ - עדות, רמת אפעל: יד טבנקין, 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נען
- סיפורו של קיבוץ נען על גבי ציר זמן - סיפור מקומי ארכיון קהילתי
- משה ברסלבסקי, י"ג שנות נען, דבר, 20 באוקטובר 1943
- ח"י לנען, דבר, 27 באוקטובר 1948
- ניצוץ, נען הוותיקה והצעירה, דבר, 13 ביולי 1955
- יצחק יעקבי, נערים שנעשו סבים: 25 שנה לנען – הקבוצה הראשונה של "הנוער העובד", דבר, 5 באוקטובר 1955
- נען חוגגת מחצית יובלה, דבר, 6 באוקטובר 1955
- נען בכור קיבוצי ה"נוער העובד", דבר, 7 במאי 1959
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על אולם הספורט בקיבוץ נען, אתר 'חלון אחורי', 9/2012
- מיכאל יעקובסון: על חדר האוכל וגן הזיכרון בקיבוץ נען, אתר 'חלון אחורי', 9/2012
- מיכאל יעקובסון: כתבה על "בית ברל" והתיאטרון הפתוח בנען בתכנון אדריכל שמואל מסטצ'קין, אתר 'חלון אחורי', 10/2012
- קשת רוזנבלום, התיאטרון הפתוח בקיבוץ נען נשאר סגור, באתר הארץ
- אלי אלון, אסון דוד הקיטור בקיבוץ נען, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביולי 2017
- נען (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יציב, נענה, דבר, 20 באוקטובר 1933
- ^ ציטוט ראשון : זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 928
- ^ "תל נענע" שוכן ממזרח לקיבוץ, בסמוך למסילת הברזל. במקום נמצאו שרידים מהתקופה הרומית והלאה.
- ^ ציטוט שני : זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 928
- ^ כבישים חדשים בסלילתם, דבר, 17 בפברואר 1950
|