יחזקאל לזרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל לזרוב
לזרוב יחזקאל
לזרוב יחזקאל
לידה 8 בפברואר 1974 (בן 48)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, במאי, מעבד, מעצב תפאורה, כוריאוגרף, אוצר, יזם ומנהל אמנותי ישראלי
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יחזקאל לזרוב ואלונה איב בסרטה של דינה צבי ריקליס "ברקיע החמישי", 2012
יחזקאל לזרוב ואפרת בן צור, בהצגה "בשני קולות", תיאטרון גשר, 2004

יחזקאל לזרוב (נולד ב-8 בפברואר 1974) הוא שחקן, במאי תיאטרון, מחזאי, מעבד, מעצב תפאורה, כוריאוגרף, אוצר, איש חינוך ומנהל אמנותי ישראלי. ביוני 2022 נבחר לכהן כראש בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים.[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזרוב גדל בתל אביב במשפחה יהודית מסורתית בעלת שורשים בבוכרה ובבולגריה. רקד והופיע כרקדן סטפס במחזות זמר מגיל שמונה. בצעירותו היה חבר בלהקת "נעורי גבעתיים", ולאחר שסיים את לימודיו בתיכון "תלמה ילין", היה חבר בלהקת חיל האוויר. בשנת 1993 הצטרף לזרוב ל"להקת מחול בת-שבע", בה רקד במשך ארבע שנים והשתתף ביצירות המחולאפזה, פרפטום, קיר, זינה ויאג.

לאחר מכן, סיים לימודי תיאטרון ב"אקטורס סנטר" שבלונדון, אנגליה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 גילם את ארז בעונה הראשונה של סדרת הדרמה "פלורנטין" בבימויו של איתן פוקס, וגילם את גיל במשך שתי עונות בסדרה "אישה באפור" (1997-1999). בין השנים 20002002 גילם את חמי עלזה בסדרה הקומית "שמש" לצד צביקה הדר, גלית גיאת, ואחרים, ובסרטי הטלוויזיה "שלושה כוכבים" (1997), ו"משחק האמת והשקר" (2005).

בשנת 2007 גילם את הרב אהרון ברמן בסדרת הדרמה "מרחק נגיעה" ששודרה בערוץ 2, רשת. ב-2008 גילם את יאיר פרציק בסדרה שביימו ערן קולירין ואריק רוטשטיין "חמישה גברים וחתונה", ואת גדעון בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "אמא'לה". ב-2009 השתתף בסדרה של איתן ענר ורוני גרובר "שירות חדרים".

בשנת 2012 שיחק את יהונתן, חבר של אנה, בסדרה הדרמה הקומית "אננדה" ששודרה בערוץ HOT3 ברשת HOT ובאותה שנה שיחק לזרוב גם את נפתלי בסדרת הדרמה "יחפים". ב-2013 שיחק בסרט הטלוויזיה "דבר על מקום הימצאם". ב-2015 שב לשחק בסדרה "אננדה" בעונתה השנייה. מנובמבר 2015 החל להצטלם בתפקיד ראשי בסדרת מתח של yes בשם "מלאך של אמא" שעלתה ביוני 2016 ובאותה שנה הצטלם גם לסדרת הדרמה תאג"ד. ב -2021 שיחק בפמת"א ששודרה בכאן 11.

בשנת 2016 שיחק ב 2 סדרות טלוויזיה רוסיות, האחת היא הגרסה הרוסית ל"המנטליסט" בה הוא מגלם את התפקיד הראשי[2] והשנייה היא עיבוד טלוויזיוני רוסי של סיפור חייה של מאטה הארי[3].

בשנת 2023 גילם את התפקיד הראשי בסדרה אבירם כץ המשודר בערוץ כאן 11.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזרוב שיחק בסרטי קולנוע רבים ובהם "ללקק את התות" (אורי ברבש \ 1991), "אהבה אסורה" (יוסי זומר\ 1997), "שלוש אימהות" (דינה צבי ריכליס \ 2006), "החוב" (אסף ברנשטיין \ 2008), "וואלס עם באשיר" (ארי פולמן \ 2008 *זוכה פרס גלובוס הזהב), "המקלט" (רועי אורנשטיין \ 2009), "ברקיע החמישי" (דינה צבי ריכליס \ 2012), "רסיסי אהבה" (ניסים נוטריקה \ 2012), "העולם מצחיק" (שמי זרחין \ 2012), "סוף עידן התמימות" (וידי בילו \ 2013), "הגננת" (נדב לפיד\ 2014), "אשת השגריר" (דינה ריכליס / 2015), "דרייבר" (יונתן אינדורסקי \ 2017), "call for dream" (רן סלוין \ 2018).

פריצתו הגדולה לתודעת הקהל הייתה בשנת 1997, כשכיכב בסרט "אהבה אסורה" (הדיבוק), לצד איילת זורר ומשה איבגי.

ב-2012 שיחק בשלושה סרטי קולנוע ישראלים: גילם את רוני, מדריך סדנת הכתיבה, בסרט של שמי זרחין "העולם מצחיק", גילם את סמי, בעל בוגדני ומהמר כפייתי בסרט "רסיסי אהבה" של נסים נוטריקה ואת ד"ר מרקובסקי בסרטה של דינה צבי ריקליס "ברקיע החמישי". ב-2015 שיחק בתפקיד הראשי בסרטה של וידי בילו "סוף עידן התמימות", וגילם את אמנון פולק בסרט "הגננת" של הבמאי נדב לפיד. ב-2018 שיחק בסרטו של יהונתן אינדורסקי "דרייבר", וב"קריאה לחלומות" של רן סלוין. ב-2009 כתב וביים סרט קצר בשם "לשביה" שהוצג בהצלחה בעולם.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי, עיבוד ועיצוב במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יזם, מנהל אמנותי, מעבד ובמאי: מיצ'ה פיגה - "האדם המיותר". היכל התרבות, ינואר 2022, מיזם תרבות רב תחומי חדש, בשיתוף יו הפקות, מיצ'ה פיגה והיכל התרבות.
  • מחזה, בימוי ועיצוב במה: "בכל שעה עגולה", תיאטרון גשר, 2021
  • עיבוד, בימוי ועיצוב במה: "לוליטה ז'אן ד'ארק, תיאטרון גשר 2019
  • בימוי, עיבוד, עיצוב במה ותנועה: "אבות ובנים" מאת איוון טורגנייב, תיאטרון גשר, 2018
  • בימוי, עיבוד, עיצוב במה ותנועה: "תמונתו של דוריאן גריי" מאת אוסקר ויילד, 2017.
  • בימוי, עריכה ועיצוב במה: "תשוקה לפנות ערב", תסריטים קצרים אילמים מאת חנוך לוין, 2016
  • בימוי ועיצוב במה: "אליס" (בהשראת ספרי לואיס קרול) מאת רועי חן, תיאטרון גשר 2015
  • עיבוד ובימוי ועיצוב במה: "נופל מחוץ לזמן" על פי ספרו של דויד גרוסמן, תיאטרון גשר 2014
  • בימוי ועיצוב במה: "פריחת ההדרים" מאת יהושע סובול, תיאטרון תמונע, פרס הפרינג' על שפת במה. 2014
  • מחזה בימוי ועיצוב במה: "איגלו", הועלתה בבכורה בפסטיבל ישראל, תורגם לפולנית, פסטיבל פראג זוכה פרס הפרינג' על בימוי 2014.
  • בימוי: "סטמפניו" בימוי משותף - עדנה מזי"א, תיאטרון הקאמרי 2012.
  • מחזה, בימוי ועיצוב במה: "Radio heaven" מחזה 2007, סמינר הקיבוצים
  • מחזה, בימוי ועיצוב במה: "חזי" מונודרמה 2006, תיאטרון גשר.
  • תסריט ובימוי: "שלג" סרט קצר, 25 דק', נתמך על ידי קרן גשר. הפקה: גרין פרודקשיין 2016
  • תסריט ובימוי: "חוף ללא מציל" סרט קצר, פסטיבל מנהיים, פסטיבל חיפה 2013
  • תסריט ובימוי: "לשביה" סרט קצר 2010 ,פסטיבל: מנהטן, ברצלונה, חיפה,
  • Nuit Blanche' - Forum des Images’ פריז, "מנה ראשונה" 2012
  • בימוי: "Greenwich, givatayim, "Gaza ווידאו ארט 2010
  • בימוי וצילום: וידאו ארט - "אשתי 2010", "יום חול 2009", "שבתות 2009"

יזם ומנהל אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזם, מנהל אמנותי, מעבד ובמאי במיזם תרבות חדש מיצ'ה פיגה - "האדם המיותר", בשיתוף יו הפקות, מיצ'ה פיגה והיכל התרבות. משמעות המילה מיצ׳ה פיגה בצוענית היא חצי תאנה, ושם הסוס אתו עבדה פינה באוש. זהו מיזם תרבות חדש ביוזמתו וניהולו האמנותי של לזרוב, המזמין את הקהל לחוות את עומקו של תהליך יצירה תיאטרונית ולצלול אל עולמות ההשראה, השאלות וההקשרים התרבותיים מהם נוצרת הצגה.[דרוש מקור]

לזרוב משמש מנהל אמנותי ומייסד שותף בהקמת בית ספר חט"ב ותיכון לחשיבה יצירתית ויזמות "סטודיו אנקורי" בשנת 2014[4], וכן יזם שותף ומנהל אמנותי ב-AZA13, חלל אמנות חדש ביפו. המציג תערוכות רב תחומיות. כן שימש מנהל אמנותי ב"בוידעם", פסטיבל אמנות במרכז ביכורי העיתים בתל אביב, ב-“Conflict in motion” תערוכת ווידאו דאנס[5], "אינטימדאנס" 2004 בתיאטרון תמונע. כצלם סטילס השתתף ב תערוכות קבוצתיות בגלריית הקיבוץ, בית האמנים בירושלים, גלריית טבי דרזדנר וגלריית Makor ניו-יורק.

משחק תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2018 הופיע בברודוויי . בתפקיד טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג".[6][7] הוא הצטרף למסע הופעות של המחזמר בעשרות ערים ברחבי ארצות הברית וסיים את המסע ב-2022 אחרי יותר מ -600 הצגות,.

ב-2001–2006 היה שחקן תיאטרון גשר והשתתף במחזות "הנפש הטובה מסצואן" (יבגני אריה - יאנג סון), "חלום ליל קיץ" (יבגני אריה - ליסנדר) ,"עיר", "כפר", "העבד", "אופרה בגרוש" (אדולף שפירו - מקי), "שושה" (יבגני אריה - פיטלזון), "בשני קולות" (יבגני אריה - דמיטרי גורוב), "עניין של סגנון" (לנה קרנדלין - ליאו), "ווריאציות לתיאטרון ותזמורת", "נישואי פיגארו" (יבגני אריה- פיגארו), "חזי" (יחזקאל לזרוב - חזי). ב-2002 זכה בפרס התיאטרון – השחקן המבטיח על מקי סכינאי - אופרה בגרוש.

בשנים 2007–2015 שיחק בתיאטרון הקאמרי במחזות "זה הים הגדול" (דדי בראון – חנן), "היה או לא היה" (עמרי ניצן - אלכסנדר פן), "ינטל" (משה קפטן – אביגדור),"האריסטוקרטים" (עמרי ניצן – רודי), "סטמפניו" (עדנה מזי"א, יחזקאל לזרוב – סטמפניו) "שורת המקהלה" (צדי צרפתי – זאק).

ב-2001–2015 שימש וריאוגרף הבית תיאטרון גשר ותיאטרון הקאמרי. בין העבודות: "הדיבוק", "הנפש הטובה מסצואן", "סטמפניו", "סוף טוב", "יונה והנער", "ינטל", "היה או לא היה", "זה הים הגדול", "ווריאציות לתיאטרון ותזמורת", "בשני קולות", "נשואי פיגרו", "אופרה בגרוש", "העבד", ועוד. ברוב ההצגות בהן משחק לזרוב, יצר הוא גם את הכוריאוגרפיה.

זכה בשלושה פרסי התיאטרון - כוריאוגרף השנה.[דרוש מקור]

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 דיבב את הלורד וולדמורט בסרטי הארי פוטר (החל מהסרט הרביעי, "הארי פוטר וגביע האש" במקום מיכה מורים שדיבב אותו בסרט הראשון). ב-2006 דיבב את רודי בסרט "חיים בזרם", את פילמור בסרט "מכוניות" (חוץ ממכוניות 2 שדובב בשנת 2011) ואת אוטיס בסרט "בלאגן בחווה". ב-2007 דיבב את לינגוויני בסרט "רטטוי", את קן בסרט "כוורת בסרט" ואת קפטן הוק בסרט השני והשלישי של "שרק". ב-2008 דיבב את כרמי כנען בסרטו של ארי פולמן "ואלס עם באשיר", ואת הבמאי בסרט "בולט". ב-2009 דיבב את פלינט לוקווד בסרט "גשם של פלאפל" וב-2010 דיבב שלוש דמויות ראשיות במגה-מוח ועוד. בשנת 2013 שב לדובב את פלינט בסרט "גשם של פלאפל 2".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזרוב נשוי ואב לשלוש בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחזקאל לזרוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]