המסגד הגדול בבאר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המסגד הגדול בבאר שבע
Beersheba Mosque72a.JPG
מידע על המבנה
סוג מסגד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°14′30″N 34°47′18″E / 31.241555555556°N 34.788277777778°E / 31.241555555556; 34.788277777778
(למפת באר שבע רגילה)
Israel Beersheba location map.svg
 
המסגד הגדול בבאר שבע
המסגד הגדול בבאר שבע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המסגד ב-1917

לחצו כדי להקטין חזרה
בית עארף אל-עארףבית המושלבית מרקחת הנגבטחנת הקמח היהודיתמצבת הזיכרון הטורקיתבית השייח' אבו מדיןמגדל המיםבית יציבבית יציבבית הנגביהמסגד הגדולתחנת הרכבת הטורקיתבאר אברהםמדרחוב קרן קיימת לישראלבית הספר לילדי הבדואיםגן אלנבי (באר שבע)בית הסראייהמרכז הצעיריםבית הקברות הצבאי הבריטינחל באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבעOld city of Beer Sheva-HE.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

העיר העתיקה בבאר שבע
(ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)

המסגד הגדול בבאר שבע הוא המסגד הראשון שנבנה בבאר שבע ובנגב בכלל, ובמשך שנים נחשב למסגד הגדול ביותר בדרום הארץ. המסגד ממוקם בסמוך ל"בית המושל", בעיר העתיקה של באר שבע, ומהווה חלק ממתחם מוזיאון הנגב לאמנות.

בניית המסגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהחלה בניית המסגד הטיל הקאימיקם (מושל המחוז העות'מאני) את הביצוע על קבלן ערבי מקומי, שהיה מנכבדי העיר, אולם המסגד לא נבנה לשביעות רצונו, והקאימיקם הורה על פירוק המסגד והביא אדריכל נוצרי מירושלים, שייעצב מחדש את המסגד וייפקח על בנייתו. המסגד הגדול בבאר שבע אופייני למסגדים טורקיים שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית באותה תקופה. סוג זה של מסגד כולל את כל המבנה תחת גג כיפתי אחד, בהשראת הכנסייה הביזאנטית הגיה סופיה באיסטנבול, שהפכה על ידי הטורקים למסגד.

בין מאפייני המסגד הטורקי, כיפה גדולת ממדים עם מרחב גדול מתחתיה, והמבנה מוצף אור מחלונות גדולים הקבועים בקיר ונותן תחושה של מרחב. מאפיין נוסף של המסגדים הטורקיים הוא הצריח הדק, המסתיים בכיפה דמוית קונוס. המסגד הגדול בבאר שבע דווקא אינו דוגמה מובהקת לסגנון בנייה מסוג זה, מאחר שהכיפה קטנה יחסית, שמונת החלונות בבסיס הכיפה אינם גדולים ואינם מוסיפים לכיפה מראה קליל. אך בהיותו המסגד הראשון, והיחיד בתקופתו, שנבנה בנגב, נחווה הבניין כמפואר ומרשים ביותר, והצריח נחשב כגולת הכותרת שלו. את אבני הצריח הביאו על גבי גמלים מחורבות חלוצה, שאבניה נחשבו משובחות. בשנת 1934 מתאר עארף אל-עארף, בסיפרו, את צריח המסגד : "מבחינה הנדסית נחשב בניין זה למשוכלל בתכלית השכלול".[1]

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות נכבש הנגב על ידי הצבא הישראלי במבצע יואב, אוכלוסיית העיר הפכה לישראלית יהודית, ומשנת 1948 לא נעשה שימוש במסגד לצורכי תפילה. בשנים 1948–1953 שימש המסגד כבית מעצר וכבית משפט השלום. ב-1953 החל מבנה המסגד לשמש כמוזיאון, אך עקב מצבו הרעוע פונה בשנת 1992 בשל היותו מבנה מסוכן. עם שיפוץ מוזיאון הנגב לאומנות בראשית שנות האלפיים ביקשה עיריית באר שבע לשפץ את הבניין ולהמשיך להשתמש בו כמוזיאון. כמה גורמים וביניהם האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים ביקשו לשוב ולהופכו לבית תפילה. הם פנו בעניין לבית המשפט, ומשנדחתה פנייתם פנו לבג"ץ.

ביוני 2009, לאחר 9 שנים, קיבל בג"ץ את עמדת המדינה כי ניתן לאפשר את הרחבת מוזיאון הנגב לאומנות גם למבנה המסגד. בהחלטה נמתחה ביקורת מרומזת על עיריית באר שבע ונקבע כי "ייעוד המוזיאון יוקדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האסלאם" ובכך ישמור על צביונו.[2] ב-2011 נפתחה במקום תצוגה אותה אצר גואל דרורי שמתארת את תולדות באר שבע מאז הקמתה מחדש על ידי העות'מאנים, ועד ימינו.[3] בספטמבר 2012 התעוררה מחאה נגד עריכת "פסטיבל היין" ברחבה המשותפת למסגד ולמוזיאון הנגב לאומנות.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גדעון ביגר, אלי שילר, באר שבע ואתריה, הפרק: "המסגד הגדול", הוצאת אריאל, 1991. עמ' 94.
  2. ^ איתמר לוין בג"ץ: המסגד הטורקי בבאר שבע יהיה מוזיאון לאסלאם, News-1‏.
  3. ^ כשהטורקים בנו את באר שבע, אתר מגפון, 22 באוגוסט 2012
  4. ^ מוסלמים בנגב הקימו מאהל מחאה נגד פסטיבל יין במסגד בבאר שבע, אתר הארץ, 3 בספטמבר 2012