המסגד הגדול של ג'נה
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | מסגד | ||||||
מיקום | ג'נה | ||||||
מדינה | מאלי | ||||||
הקמה ובנייה | |||||||
תקופת הבנייה | ?–1906 | ||||||
תאריך פתיחה רשמי | 1907 | ||||||
חומרי בנייה | טיט | ||||||
סגנון אדריכלי | אדריכלות סודנו-סאהליאנית | ||||||
מידות | |||||||
גובה | 16 מ' | ||||||
קואורדינטות | 13°54′19″N 4°33′20″W / 13.905277777778°N 4.5555555555556°W | ||||||
המסגד הגדול של ג'נה (צרפתית Grande mosquée de Djenné) הוא מבנה החמר הגדול בעולם ונחשב על ידי אדריכלים רבים להישג הגדול ביותר של האדריכלות הסודנו-סאהליאנית, אף על פי שבנייתו הושפעה ממגמות אסלאמיות. המסגד שוכן בעיר ג'נה שבמאלי, על מישור ההצפה של נהר באני. המסגד הראשון באתר נבנה במאה ה-13, אך המסגד הנוכחי מתוארך לשנת 1907. בנוסף להיותו המרכז הקהילתי של ג'נה, המסגד הוא אחד מציוני הדרך המפורסמים ביותר באפריקה. בשנת 1988 הכריז ארגון אונסק"ו על המסגד כאתר מורשת עולמית, כחלק מההכרזה על העיירות העתיקות של ג'נה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסגד הגדול של ג'נה נחשב לחריג בקרב המסגדים שבאפריקה המערבית כיוון שהאתר שעליו הוא שוכן לא קודש לפני הקמתו, לפני כן שכן במקום ארמון. מסגדים אחרים נבנו בצורת מגדלים מחודדים קוניים העשויים מחמר או אבנים, ומייצגים את המסורת המקומית. חלק מהמומחים לאדריכלות אסלאמית, כגון לאבל פרוסין, מאמינים שהמגדלים החרוטיים הללו שולבו לתוך המסגדים ברחבי מאלי, ומצביעים על מסגד ג'נה בתור הדוגמה הבולטת ביותר למגמה זו.
האתר שבו שוכן המסגד כיום שימש כמקום פולחן מאז שהמבנה המקורי נבנה על ידי קוי קאנבורו בשנת 1240[1], לאחר שמאלי המירה את דתה לאסלאם. דבר זה קרה לפני שג'נה הפכה לעיר חשובה באימפריות מאלי וסונגהאי. המבנה המקורי, בדומה לנוכחי, היה עשוי מחמר (לבני בוץ).
הפוליאני אמדואו לובו שכבש את ג'נה במסגרת הג'יהאד שלו פקד להחריב את המסגד ב-1834. הוא התייחס אל המבנה המקורי, שבמקור היה ארמון, כאל מבנה ראוותני שאינו ראוי לשמש כמסגד. החלק היחיד של המבנה המקורי שעדיין קיים הוא המתחם הסגור שבו נמצאים קבריהם של המנהיגים המקומיים. שחזור של המסגד הראשון הושלם ב-1896, אך מאוחר יותר גם הוא נהרס על מנת לפנות מקום למבנה הנוכחי.
בנייתו של המסגד הנוכחי החלה ב-1906, וככל הנראה הושלמה ב-1907 או ב-1909. בנייתו של המסגד נוהלה על ידי אסמעילה טראורה, מנהיג פועלי הבנייה של ג'נה. באותה תקופה הייתה ג'נה חלק מהקולוניה של אפריקה המערבית הצרפתית, והצבא הצרפתי הציע תמיכה פוליטית וכלכלית לבניית המסגד והמדרסה שלידו.
מסגדים רבים במאלי חוברו לרשת החשמל הלאומית, ונבנו בהם תשתיות מים. בחלק מהמקרים כוסו פני השטח של המסגד בשכבה נוספת, וכך נהרס המראה ההיסטורי של המבנים, ובמקרים אחרים התערערה יציבות המבנים. בזמן שהמסגד הגדול צויד במערכת רמקולים, הביעו תושבי ג'נה התנגדות לתהליך המודרניזציה של המסגד ותמכו באופיו המסורתי. תומכי שימור רבים תמכו בעמדת הקהילה, והעניין במסגד גדל מאוד בשנות ה-90.
המסגד נסגר ללא-מוסלמים לאחר שעל גגו ובתוך היכל התפילה נערכו צילומי אופנה, דבר שנחשב להפרת ההסכם עם המנהיגים המקומיים.
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]קירותיו של המסגד עשויים מלבני בוץ שחוממו בשמש, ומעליהן נמרחה שכבת בוץ המעניקה לבניין את מראהו החלק והמגולף. עוביים של הקירות הוא בין 40 ל-60 ס"מ, והוא משתנה באופן התלוי בגובה הקיר: החלקים הגבוהים יותר הם גם העבים יותר כיוון שנדרשו לתמוך במסה. כדי להפחית את כמות הסדקים הנגרמים בשל השינויים בלחות ובטמפרטורה נבנו בתוך קירות הבניין קורות מעצים דקליים, ששימשו גם כפיגומים לצורך התיקונים התקופתיים. הקירות מבודדים את פנים הבניין מפני החום בשעות היום, ועד לשעות הלילה הם סופגים די חום כדי לשמר את הטמפרטורה בתוך המסגד[1]. המרזבים שנבנו מצינורות קרמיקה, מחוברים לגג ומוליכים את המים המתנקזים אל מעבר לקירות. קיר התפילה של המסגד (קיבלה) פונה מזרחה לכיוון מכה, וממנו ניתן לצפות על השוק העירוני. הקיבלה של המסגד מאופיין על ידי שלושה צריחים "הבוקעים" מקו החזית וכוללים שמונה-עשרה תומכות. בכל צריח גרם מדרגות סלילי המוביל אל הגג, ובראשו קצה מחודד שעליו מונחת ביצת יען.
כמחצית מהמסגד מקורה והמחצית האחרת משמשת כהיכל תפילה פתוח או כחצר. גג המסגד נתמך על ידי שורה של תשעים עמודי עץ המתחילה בהיכל התפילה הפנימי. לפתחי האוורור בגג יש מכסים ניידים העשויים מקרמיקה, וכאשר מסירים אותם האוויר החם יכול להיפלט מהבניין החוצה והחלל הפנימי מתאוורר. היכל התפילה השני נמצא בתוך החצר האחורית של המסגד המוקפת על ידי קירות מצפון, דרום וממערב, ובמסגד עצמו במזרח. בין חומות המסגד יש ארקדה המקיפה את החצר ופונה אליה, וקבועים בה פתחים קשתיים שגובהם 15 מטרים, המאפשרים לצפות או להיכנס לתוך החצר מהארקדה.
נזקי מים, ובייחוד שיטפונות, היו מקור דאגה עיקרי עבור טראורה כאשר תכנן את הבניין. ההצפה השנתית של נהר באני גורמת לג'נה להפוך לאי, ושיטפונות חריגים בגודלם עשויים להציף חלקים נרחבים מהעיר. המסגד נבנה על משטח מוגבה ששטחו 5,625 מ"ר, ועד כה הוכיחה שיטה זו את עצמה גם בפני השיטפונות הכבדים ביותר.
חשיבות תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת ג'נה כולה לוקחת תפקיד פעיל בתחזוקת המסגד באמצעות פסטיבל שנתי. בפסטיבל נערכים מופעי מוזיקה ומחולק בו מזון, אך מטרתו העיקרית היא לגייס מימון לצורך תיקון הנזקים שנגרמו למסגד בשנה החולפת, בעיקר בליה הנגרמת על ידי משקעים, וסדקים הנגרמים על ידי שינויי טמפרטורה וכתוצאה מלחות. בשבוע שלפני הפסטיבל הטיח מיוצר בתוך בורות. להשלמת תהליך הייצור נדרשים כמה ימים שבמהלכם צריך לערבב את התערובת בפרקי זמן קבועים, ובדרך כלל חברי הקהילה הצעירים הם אלה שמבצעים את המטלה. הגברים מטפסים על פיגומי העצים שמסביב למסגד ומורחים את שכבת הטיח.
קבוצה נוספת של גברים מעבירה את הטיח מהחורים אל הפועלים שבמסגד. בתחילת הפסטיבל נערך מרוץ שבו נבדק מי יהיה הראשון שיצליח להביא את הטיח אל המסגד. הנשים והילדות מביאות מים לחורים לפני הפסטיבל, ולפועלים במסגד במהלך הפסטיבל. חברי גילדת הבנאים של ג'נה מנהלים את העבודות, ואילו זקני הקהילה, שכבר השתתפו בפסטיבל פעמים רבות, יושבים במקומות מכובדים בכיכר השוק וצופים באירועים.
המסגד המקורי נמצא מעל מדרסה שהייתה בעלת חשיבות רבה באפריקה של ימי הביניים, ואלפי תלמידים הגיעו כדי לקנות השכלה מוסלמית בג'נה. למרות שישנם מסגדים עתיקים מזה של ג'נה, הוא עדיין מהווה סמל בולט לעיר ולמאלי כולה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- J. Paul Getty Trust (1999). ArtsEdNet – Great Mosque: Djenné, Mali.
- J. Paul Getty Trust (1999). ArtsEdNet – Cross Section of the Great Mosque.
- J. Paul Getty Trust (1999). ArtsEdNet – Site Plan of the Great Mosque.
- "Heaven on Earth: Islam", November 23, 2004 video documentary, History Channel. Producer/director, Stephen Rooke. Scriptwriter/host: Christy Kenneally
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות של המסגד מאת אנדי גילהאם
- מסגד ג'נה באתר האדריכלות האסלאמית (אורכב 29.05.2020 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרי מורשת עולמית במאלי | |
---|---|
|