המפץ הגדול (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המפץ הגדול: התגלית המדעית החשובה ביותר בכל הזמנים
Big Bang: The most important scientific discovery of all time and why you need to know about it
Big bang he.jpg
מידע כללי
מאת סיימון סינג
שפת המקור אנגלית
סוגה מדע פופולרי
הוצאה
שנת הוצאה 2004
מספר עמודים 570
הוצאה בעברית
הוצאה ידיעות ספרים
שנה 2007
תרגום דפנה לוי
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-00-719382-0
הספרייה הלאומית 002552152

המפץ הגדול: התגלית המדעית החשובה ביותר בכל הזמנים הוא ספר מדע פופולרי על המפץ הגדול שנכתב על ידי סיימון סינג, ויצא לאור באנגלית בשנת 2004, ובעברית בשנת 2007.

הספר מתעד את ההיסטוריה וההתפתחות של מודל המפץ הגדול, מהמדענים מיוון העתיקה שמדדו את המרחק לשמש, ועד לזיהוי במאה ה-20 של הקרינה הקוסמית, המהדהדת משחר הזמן.

הספר מסביר כיצד תאוריות שונות של היקום התפתחו, יחד עם נקודת מבטם האישית של האנשים המעורבים.

לפני תאוריות המפץ  הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מסביר את אי הדיוקים של התאוריות של ניקולאוס קופרניקוס וגלילאו גליליי שגרמו להן להידחות. קופרניקוס וגלילאו השתמשו בטעונים שונים כדי לשכנע אנשים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, והשמש היא מרכז היקום (המודל ההליוצנטרי). שתי התפיסות האלה לא היו מקובלות בזמנו בציבור שהאמין במודל הגאוצנטרי. רק הפרשנות המתמטית של יוהאנס קפלר הפכה את התאוריה ליותר מקובלת, דור שלם לאחר מכן. כפי שסינג מציין, הדור הישן חייב למות כדי שהתאוריה החדשה תוכל להתקבל.

התפתחות תאוריית המפץ הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להתפתחותה של תיאורית המפץ הגדול, הספר מספר את סיפורם של האנשים שלקחו חלק בקידומה, בין אם על ידי ניסוי ובין אם על ידי השערות. ביניהם, אלברט איינשטיין, שגילה את תורת היחסות הכלליתאלכסנדר פרידמן שגילה שתורת היחסות הכללית מובילה ליקום מתפשט, ולאחר מכן שהתאוריה מובילה לאירוע ראשוני של יצירה, שהיא תאוריית המפץ הגדול כיום, אדווין האבל שהוכיח שהיקום מתפשט, ובכך אישר את התאוריה של פרידמן ולמטר, ג'ורג' גאמוברלף אלפררוברט הרמןארנו פנזיאסרוברט וילסון ואחרים.

נושא נוסף של הספר הוא השיטה המדעית עצמה: איך גילויים בילתי מכוונים, סקרנות, תאוריות ותצפיות מביאים להרחבת ההבנה שלנו על העולם.

אחת הנקודות מעניינות ביותר בספר הוא איך איינשטיין דחה את התאוריה על סף בהתחלה. בגלל סמכותו על הקהילה המדעית אף אחד לא העז להתנגד לו, והוא חנק את המחקר במשך שנים רבות. אך כאשר האבל אישר את התאוריה בניסוי, איינשטיין מיהר לאמץ את המסקנות מהתאוריה שלו ואת התאוריה של למטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]