הנס מוסל
 | |
| מוסל, 1937 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1905 הולנד  |
|---|---|
| נרצח |
4 באוגוסט 1944 (בגיל 38) אושוויץ מונוביץ, רפובליקת פולין |
| שם לידה | Henri Emile Mossel |
| מוקד פעילות |
ממלכת ארצות השפלה |
| תקופת הפעילות |
מ-1923 |
| סוגה | ג'אז, סווינג |
| כלי נגינה | סקסופון, קלרינט |
  | |
הנרי אמיל "הנס" מוסל (בהולנדית: Henri Emile "Hans" Mossel; אמסטרדם, 24 בדצמבר 1905 – אושוויץ, פולין, 4 באוגוסט 1944) היה קלרניתן וסקסופוניסט יהודי-הולנדי שנרצח בשואה.
1905–1935: שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנס מוסל נולד למשפחה יהודית מוזיקלית מאוד. הוא היה בנם של הצ'לן ההולנדי הידוע אייזק מוסל (רוטרדם, 1870 – אמסטרדם, 1923) ושל הפסנתרנית ז'נט בלינפנטה (1868–1925).[1] הוא בילה את נעוריו בלרן בהולנד, שם התגורר ברחוב ולתויזן.[2] בגיל צעיר לימדו אותו לנגן בפסנתר. אביו עורר את אהבתו לג'אז. בשנת 1923 היה מוסל מתופף ופסנתרן ב"להקת הג'אז של לרנשה". כעבור כמה שנים הוא הקים להקת ג'אז משלו, "להקת הג'אז ההודית". בשנת 1931 הועסק מוסל על ידי הכנר ומנהל להקות המוזיקה, הגרמני מארק וובר ועבר לגרמניה.[1]
מכיוון שהיה יהודי, וובר היה מוקד להתנכלויות של הנאצים, שראו במוזיקה שלו כמוזיקה המנוונת (גרמנית: Entartete Musik), תווית שהוחלה גם על מוזיקת ג'אז. התנכלויות אלה מצד השלטונות נועדו לבודד, להכפיש ובסופו של דבר לאסור כל נגינה של מוזיקה זו. לקראת סוף 1932 עזב וובר את גרמניה ונסע דרך לונדון לארצות הברית. מוסל חזר להולנד.
עשר השנים האחרונות מ-1935 עד 1944
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנס מוסל נחשב לאחד מנגני הקלרינט ומהסקסופוניסטים הבולטים ביותר שהופיעו באירופה.[1] בשנת 1935 הועסק מוסל על ידי רשות השידור ההולנדית AVRO כמנהל תזמורת רשות השידור AVRO.[3] בשנת 1939 התחתן מוסל עם עדה אליזבת ואן אולפן ונולדו להם שני ילדים.
זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה החיים היו קשים מאוד עבור הנס מוסל. למרות שהיה נשוי לאישה לא יהודייה, הוא אולץ לעבוד במילוי מכתשי פצצות בנמל התעופה סכיפהול, ששימש שדה תעופה צבאי גרמני בשם פליגרהורסט 561 וכתוצאה מכך הותקף באופן קבוע על ידי כוחות בעלות הברית. ב־13 בדצמבר 1943, 199 מטוסים אמריקאים הטילו כ־1,600 פצצות (כ־400,000 קילוגרם) על פליגרהורסט 561, ולאחר מכן הגרמנים לא יכלו להשתמש בו יותר.
על בסיס מקרה חבלה שנעשה במכוון, גורש הנס מוסל בשנת 1943 לאושוויץ מונוביץ. הנס מוסל אולץ לעבוד עבור חברת אי גה פארבן, שהעסיקה עובדי כפייה לטובת התעשייה. תוחלת החיים של עובדי הכפייה הללו באי גה פארבן הייתה שלושה עד ארבעה חודשים. כתוצאה מרעב ותשישות נפטר מוסל ב-4 באוגוסט 1944.[4]
ביוגרפיה קצרה אודות מוסל נכתבה על ידי הרמן אופנייר (1935–2017), ממייסדי ארכיון הג'אז ההולנדי.[5][6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
AVRO dansorkest olv Hans Mossel, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:15)
הנס מוסל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Herman Openneer (1935-2017), 1993.
- ^ The family house on the Velthuijsenlaan 19, Laren.
- ^ Avro Dance Orchestra with band leader Hans Mossel.
- ^ NIOD Institute for War, Holocaust and Genocide Studies, Hans Mossel.
- ^ Dutch Jazz Archive.
- ^ The most knowledgeable man on Dutch jazz (NRC, 5 August 2017).