הנערה הדנית (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנערה הדנית
The Danish Girl
מבוסס על הנערה הדנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי טום הופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי טום הופר, אריק פלנר, טים ביבן, גייל מוטרוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לוסינדה קוקסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מלאני אוליבר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אדי רדמיין (לילי אלבה)
אליסיה ויקנדר (גרדה וגנר)
סופי קנדי קלארק
פיליפ ארדיטי
ניקולס וודסון
הולי ווסטון
אולה דופונט
רבקה רוט
פיפ טורנס
קלאוס בו
אמרלד פנל
בן וישו
מתיאס שונארטס
ניקי טופגארד
סבסטיאן קוך
אדריאן שילר
אמבר הרד
רפאל אקלוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלכסנדר דספלה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דני כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, גרמניה, בלגיה, הממלכה המאוחדת, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Focus Features, Working Title Films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה UIP Duna, Focus Features עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 בינואר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 120 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו danishgirl
פרסים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנערה הדנית (באנגלית: The Danish Girl) הוא סרט דרמה רומנטית ביוגרפית משנת 2015 בבימויו של טום הופר, המבוסס על הרומן באותו שם משנת 2000 מאת דייוויד אברסהוף,[1] ובהשראת חייהם של הציירות הדניות לילי אלבה וגרדה וגנר.[2] בתפקידים הראשיים בסרט מככבים אדי רדמיין המגלם את דמותה של אלבה,[3] אחת הנשים הראשונות שעברה ניתוח להתאמה מגדרית, ואליסיה ויקנדר המגלמת את דמותה של וגנר. לצידם משתתפים בסרט גם סבסטיאן קוך בתפקיד קורט וורנקרוס, בן וישו, אמבר הרד ומתיאס שונארטס.

הסרט השתתף בתחרות הראשית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-72 של ונציה,[4] ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2015.[5] לבתי הקולנוע בארצות הברית יצא הסרט בהפצה מוגבלת ב-27 בנובמבר 2015, ב-1 בינואר 2016 בבריטניה, ובאותו חודש גם הוקרן בהקרנת בכורה בישראל במסגרת אירוע גיוס כספים לפסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב.

למרות הביקורת שנמתחה על אי הדיוקים בעלילה, רדמיין וויקנדר זכו לשבחים רבים על משחקם. בטקס האוסקר ה-88 ויקנדר זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, רדמיין היה מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, והסרט גם היה מועמד לפרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר ועיצוב התלבושות הטוב ביותר. בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-69 קיבל הסרט חמש מועמדויות לפרס באפט"א לקולנוע, כולל פרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתחילה בשנות ה-20 בקופנהגן, ועוקבת אחרי אמנית הדיוקנאות גרדה וגנר ובעלה איינר וגנר, אמן נוף פופולרי ואישה טרנסית בארון. לאחר שגרדה מבקשת מאיינר לדגמן עבור דיוקן אישה שהיא מציירת,

זהותה המגדרית של אלבה כאישה נחשפת לצופים. במהלך הסרט לילי מתחילה בתהליך היפרדות מזהותה הגברית. היא וגרדה עוברות לפריז, שם הדיוקנאות של של גרדה המציגים את לילי כאישה מעוררים עניין בקרב סוחרי אמנות. אחד הסוחרים, הנס אקסגיל, הוא חבר ילדות של לילי, שידידותו ארוכת השנים של עם לילי וחיבתו לה מביאות אותו לתמוך בבנות הזוג.

לילי אינה זוכה לסיוע מצד פסיכולוגים, ואחד מהם אף מנסה לאשפז אותה. בהמלצתה של אולה, לילי וגרדה פוגשות את ד"ר קורט וורנקרוס, שמציע לה לעבור ניתוח לשינוי מין מזכר לנקבה, הליך כירורגי חדש שזו רק הפעם השנייה שהוא מציע, לאחר שהמטופלת הקודמת התחרטה והחליטה שלא לעבור אותו. למרות הסכנות הכרוכות בניתוח, לילי מסכימה מיד ונוסעת לבדה לגרמניה לעבור אותו.

גרדה מגיעה לגרמניה לאחר הניתוח הראשון מבין שניים, שמותיר אותה עם זיהום חמור. גרדה מסייעת ללילי בתהליך ההחלמה, ולילי מתחילה לעבוד בחנות כלבו כמוכרת בשמי נשים. לבסוף היא מחליטה, למורת רוחה של גרדה, לעבור את הניתוח השני בסדרה, ונוסעת גם אליו לבדה.

גרדה מגיעה שוב להיות לצידה של לילי לאחר הניתוח, ומוצאת אותה חיוורת וחלשה, אך מלאה בתחושת שלמות. לילי מתה מסיבוכים מהניתוח השני תוך כדי שיחה עם גרדה. גרדה והנס נוסעים לדנמרק, ועומדים על ראש גבעה מול חמשת העצים שלילי ציירה לעיתים קרובות. צעיף שלילי נתנה לגרדה והשתיים העבירו ביניהן מספר פעמים, עף ברוח.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ההפקה Focus Features מימנה את שיפוץ קברה של לילי אלבס בדרזדן[6]

הסרט ספג ביקורת על כך שנכתב כסרט ארוטי על פמיניזציה כפויה, ומטשטש את סיפורה האמיתי של אישה טרנסג'נדרית.[7][8] בנוסף הועלו טענות כנגד הליהוק של רדמיין, גבר סיסג'נדר, לתפקיד אישה טרנסג'נדרית.[9][10] רדמיין קיבל את הביקורת ובראיון ל-IndieWire עם יציאת הסרט ב-2015, אמר כי מדובר ב"דיון חשוב ביותר".[11] בראיון למגזין GQ ב-2018 הודה רדמיין שבמבט לאחור הוא לא בטוח שהיה צריך לקבל את התפקיד.[12] ב-2021 שב והצהיר שהוא מתחרט על החלטתו ואמר "היום לא הייתי לוקח את התפקיד הזה. עשיתי את הסרט עם הכוונות הכי טובות שיש, אבל אני חושב שזו הייתה טעות".[13]

מחלוקת על הקטגוריה באוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליסיה ויקנדר זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט, הזכייה היחידה של הסרט מבין ארבע המועמדויות לאוסקר. ביקורת נמתחה על בחירתה של האקדמיה, שכן וויקנדר מופיעה על המסך כשעה, כלומר 50% מאורך הסרט, ולכן הייתה אמורה להיות מועמדת בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.[14] חברת ההפצה של הסרט Focus Features תמכה במועמודתה כשחקנית משנה בטענה שגם בעבר היו מועמדות בה, וזכו, שחקניות ראשיות רבות.[15] ויקנדר לא הוכנסה לרשימת המועמדות הפוטנציאליות לפרס השחקנית הראשית, מכיוון שבחברת ההפקה חששו כי סיכוייה מול ברי לארסון על תפקידה בסרט חדר יהיו קטנים משמעותית מאשר מול המועמדות האחרות בקטגוריית שחקנית המשנה.[16][17] בטקסי הפרסים האחרים באותה שנה - טקס פרסי גלובוס הזהב והאוסקר הבריטי, ויקנדר הייתה מועמדת בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, ובמקביל הייתה מועמדת בקטגוריית שחקנית המשנה על תפקידה בסרט המדע הבדיוני אקס מכינה.[18]

דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבה לא הייתה האישה הטרנסג'נדרית הראשונה שעברה ניתוח לשינוי מין, לאחר שקדמה לה דורה ריכטר, כך על פי הרישומים ששרדו.[19]
  • הבמאי טום הופר הודה כי הסרט מבוסס על הרומן "הנערה הדנית" מאת דייוויד אברסהוף, ולא על סיפור החיים האמיתי של אלבה ווגנר.[20][21]
  • לילי וגרדה עברו לפריז ב-1912, אולם בסרט נרמז שהמעבר התרחש בסוף שנות ה-20. השתיים החליטו לעבור לפריז הליברלית ולחיות שם כלסביות בזכות האווירה הליברלית שהייתה שם בעשורים הראשונים של המאה ה-20,[22] והסצנה שבה שני גברים מכים את לילי, הלבושה בבגדי גברים, מכיוון שהם חושבים שהיא לסבית, לא קרתה במציאות.[23]
  • שם המשפחה שאימצה לילי היה אלוונס. את השם "לילי אלבה" שבו נעשה שימוש בסרט, המציאה העיתונאית הדנית לואיז "לולו" לאסן.[24]
  • הנס אקסגיל אינו דמות אמיתית. הוא מבוסס באופן חופשי למדי על דמותו של פרננדו פורטה, שלו נישאה גרדה לאחר מותה של לילי. גרדה התגרשה מפורטה ב-1936, לא ילדה ילדים, ומעולם לא נישאה שוב. היא חזרה לדנמרק, התמכרה לאלכוהול ומתה חסרת כל ב-1940. פורטה האמיתי לא היה חבר ילדות של איינר/לילי.[25]
  • שם המשפחה אקסגיל הוא ככל הנראה מחווה לבני הזוג הדנים אקסל ואיגיל אקסגיל, זוג ההומואים הראשון אי פעם שנישאו באמצעות איחוד אזרחי.
  • אלבה מתה מדחיית איברים עקב לאחר הניתוח החמישי שלה שהיה ניסיון כושל להשתלת רחם ב-1931 ובגיל 48. בסרט היא מתה לאחר הניתוח השני לשינוי מין.

חרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נאסר להקרנה בקטר, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, בחריין, ירדן, כווית ומלזיה.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנערה הדנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת WDG, "הטרנסג'נדריות של פעם הן אמיצות במיוחד", באתר wdg.co.il, ‏2016-01-13
  2. ^ נטליה ירמין, נער, נערה: טרנד הטרנסג'נדר הגיע לקולנוע, באתר NRG
  3. ^ "הנערה הדנית" - האוסקר הבא של אדי רדמיין?, באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2015
  4. ^ אתר למנויים בלבד אור סיגולי, הוכרזו הזוכים בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
  5. ^ 5 המלצות לסרטים הבולטים מפסטיבל טורונטו, באתר Seret.co.il | אתר סרט
  6. ^ "Filmmakers honour real-life 'Danish Girl' with a new tombstone in Dresden". lonely planet. נבדק ב-8 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ אתר למנויים בלבד אמיר קמינר, טעם העונה, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בינואר 2016
  8. ^ מריאנה בננסון, "הנערה הדנית": מלודרמה מיופייפת ושטוחה, באתר טיים אאוט, ‏2016-01-13
  9. ^ אור סיגולי, להיוולד בסרט הלא נכון: קולנוע שמתרכז בדמות שמשנה את מינה, באתר כלכליסט, 16 במאי 2017
  10. ^ עתליה ישראלי-נבו, זו לא רגישות מגדרית, זה טרנספייס, באתר העוקץ, ‏2016-01-25
  11. ^ Kristy Puchko, Eddie Redmayne Talks Backlash, Trans Representation and the Power of the Male Gaze in ‘The Danish Girl’, IndieWire, ‏2015-11-24 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Condé Nast, Eddie Redmayne Breaks Down His Most Iconic Characters, GQ (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ רועי אבן, ‏כוכב "הנערה הדנית" מתחרט על התפקיד: "זו הייתה טעות", באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2021
  14. ^ "Alicia Vikander wins best supporting actress Oscar". www.thehindubusinessline.com (באנגלית). 2016-02-29. נבדק ב-2022-06-03.
  15. ^ Guy Lodge, Alicia Vikander and Rooney Mara Campaigns Fuel ‘Category Fraud’ Debate, Variety, ‏2015-10-06 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ David Sims, Why Oscar Nominations Make No Sense, The Atlantic, ‏2015-10-15 (באנגלית)
  17. ^ Scott Feinberg, Awards “Category Fraud”: The Insane Manipulation of the Acting Categories, The Hollywood Reporter, ‏2015-11-24 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ מועמדויות גלובוס הזהב 2016: מבוכה לספילברג, הישג לרשתות הסטרימינג בתחום הטלוויזיה - וואלה תרבות, באתר וואלה!‏, 10 בדצמבר 2015
  19. ^ לפני שנרצחה על ידי הנאצים - דורה ריכטר עשתה היסטוריה, באתר ‏מאקו‏, 19 בנובמבר 2021
  20. ^ ארז דבורה, "הנערה הדנית": מלא בשומן טרנס, באתר ynet, 15 בינואר 2016
  21. ^ מאיר שניצר, ‏ולעזאזל ההיסטוריה: איך הופכים סיפור טראגי לסרט התאווררות בורגני, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2016
  22. ^ גוגל חוגגת את יום הולדתה ה-140 של לילי אלבה, באתר ‏מאקו‏, 28 בדצמבר 2022
  23. ^ Tunzelmann, Alex von (2016-01-13). "The Danish Girl transforms fascinating truths into tasteful, safe drama". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-29.
  24. ^ A Gender Variance Who's Who: Lili Elbe, media construct, A Gender Variance Who's Who, ‏2015-01-13
  25. ^ אילן קפרוב‏, יפה מבחוץ, מבולבל מבפנים: "הנערה הדנית" מקטין את הסיפור הגדול שבמרכזו - וואלה תרבות, באתר וואלה!‏, 15 בינואר 2016
  26. ^ מיכל רשף‏, ערכים לפני הכל: "הנערה הדנית" הוסר מבתי הקולנוע במדינות ערב - וואלה תרבות, באתר וואלה!‏, 13 בינואר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הנערה_הדנית_(סרט)&oldid=38523394"