הנרי ספירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנרי ספירא
Henry Spira
Henry Spira.JPG
לידה 19 ביוני 1927
אנטוורפן, בלגיה
פטירה 12 בספטמבר 1998 (בגיל 71)
ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
ידוע בשל פעילות למען זכויות בעלי חיים
השכלה ברוקלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנרי ספיראאנגלית: Henry Spira; ‏19 ביוני 1927 - 12 בספטמבר 1998) היה פעיל זכויות אדם ופעיל זכויות בעלי חיים בלגי-אמריקאי.

ספירא נחשב לאחד הפעילים המשפיעים ביותר בתחום זכויות בעלי החיים. הוא הקים ב-1974 ארגון בשם "Animal Rights International" והוביל בו מספר קמפיינים רבי-השפעה. ב-1976 הארגון גרם למוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע להפסיק ניסויים בבעלי חיים שנערכו בו על חתולים, וב-1980 הצליח לצמצם את הניסויים בבעלי חיים של חברות קוסמטיקה לאחר שפרסם מודעת ענק בניו יורק טיימס בה נראה ארנבון עם אגד מדבק על עיניו, ומעליו הכיתוב: "כמה ארנבונים מעוורת רבלון למען היופי?".

ספירא נפטר מסרטן הוושט בשנת 1998.

ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירא נולד באנטוורפן, בלגיה, למוריס ספירא ומרגיט שפיצר ספירא. מוריס ואביו עבדו בסחר ביהלומים. אביה של אמו היה אברהם שמואל בנימין שפיצר, שהפך ברבות הימים לרב ראשי של המבורג. ב-1937, כשהנרי היה בן 10, אביו נסע לפנמה לרגל עסקיו, ושאר בני המשפחה עברו לגרמניה, שם הצטרף ספירא לקבוצת בני נוער יהודים שלמדו עברית.

אביו חזר לחיק המשפחה בשנת 1938, ופתח בהמבורג חנות בגדים. אולם גרמניה הפכה למקום לא בטוח ליהודים. הוריו של הנרי שלחו אותו לבית ספר קתולי המנוהל על ידי נזירות, שהלימודים בו נערכו בספרדית. לאחר זמן מה לא נותר לאביו כסף לשכר לימוד, והנרי הפסיק את לימודיו והחל לעבוד בחנות של אביו.

בדצמבר 1940, כשהנרי היה בן שלוש עשרה, הפליג עם משפחתו לניו יורק. המשפחה התגוררה בדירה שכורה במנהטן, ואביו השתלב בתעשיית היהלומים המקומית. הנרי למד בבית ספר ציבורי, קיבל בבית חינוך יהודי מסורתי והמשיך ללמוד עברית.

בשנת 1943, בזמן שלמד בתיכון, הצטרף ספירא לתנועת "השומר הצעיר" שהכינה קבוצות של צעירים לחיי קיבוץ בארץ ישראל. בתנועה השתמש בשמו העברי, נח. פעילויות התנועה כללו טיולים וכן מיומנויות בחקלאות ובהכרת הטבע, וכן ערכים של עצמאות אישית ושוויון בין המינים. לאחר זמן קצר הוא עזב את בית הוריו. הוא המשיך ללמוד בתיכון בשעות הבוקר, ואחרי הצהריים עבד במפעל שבו הוא גם לן.

שירותו בצי הסחר ובצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 ספירא הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאליסטית האמריקאית (SWP), וגייס תומכים נוספים מקרב חבריו בבית הספר. לאחר סיום לימודיו הצטרף לצי הסחר האמריקאי, שם חבר לטרוצקיסטים שהיו פעילים בוועד הימאים (NMU). בעידן המקארתיזם סומנו חברי הוועד, וספירא ביניהם, כסיכון ביטחוני לאומי. מסיבה זו נמנע ממנו במרץ 1952 לעלות על אוניית סחר אמריקאית. בראיון מאוחר יותר לפיטר סינגר אמר ספירא: "זה הכל חלק מהמשחק - אם אתה נלחם במערכת אז היא נלחמת בך בחזרה."

ספירא גויס לצבא ארצות הברית והוצב בברלין בשנים 1953–1954, שם היה אחראי על עדכוני חדשות ואקטואליה. לאחר שובו לארצות הברית עבד כפועל ייצור במפעל ג'נרל מוטורס בניו ג'רזי. בתקופה זו התוודע, לדבריו, לנושא זכויות העובדים.

פעילותו כעיתונאי וכפעיל למען זכויות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות החמישים והשישים כתב ספירא מאמרים לעיתון "The Militant", ביטאון מפלגת הפועלים הסוציאליסטית האמריקאית, וכן לעיתוני שמאל נוספים, לעיתים קרובות תחת שם העט Henry Gitano. הוא סיקר את שביתת עובדי תעשיית הרכב באינדיאנה בשנת 1955, שבה ננקטה אלימות נגד העובדים השובתים והוכרז על מצב חירום. הוא גם כתב בהרחבה על התנועה לזכויות האזרח במונטגומרי וטאלאהאסי בשנת 1956, במהלך חרם האוטובוסים של מונטגומרי, ועל מאבקים נוספים נגד הפרדה גזעית באותה תקופה. הוא התפרסם בראיונותיו עם הפעילים במאבקים. כמו כן תיווך רבות בין פעילי זכויות העובדים לפעילי זכויות האזרח.

בשנים 1958–1959 פרסם ספירא סדרת מאמרים על ארגון ה-FBI בהנהגתו של ג'יי אדגר הובר, בה חשף מקרים של הפרת זכויות האדם שבהם היה הארגון מעורב. המאמרים זכו לתפוצה רחבה.

ספירא נסע לקובה בשנת 1958, זמן קצר לאחר עליית פידל קסטרו לשלטון. הוא היה עד, לדבריו, ל"שינויים שבאו לידי ביטוי בימים הראשונים והמלהיבים של המהפכה, לפני שהעוינות אמריקנית דחפה את קסטרו לזרועותיה של ברית המועצות והובילה אותו לדיכוי האופוזיציה." הוא היה העיתונאי האמריקאי הראשון שראיין את קסטרו בתקופה זו. לאחר מכן היה שותף במאבקים לשיפור יחסי ארצות הברית-קובה, והתריע על הפלישה למפרץ החזירים שבועיים לפני כן.

באותו זמן סיים את לימודיו האקדמאיים בברוקלין קולג' בניו יורק, ובשנת 1966 החל ללמד ספרות אנגלית בתיכון בניו יורק, בעיקר לתלמידים מעוטי יכולת.

פעילותו למען זכויות בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירא אמר בראיון לניו יורק טיימס שהוא החל להתעניין בזכויות בעלי חיים בשנת 1973 בזמן ששיחק עם נינה, חתולתו של חבר: "התחלתי לתהות עד כמה ראוי ללטף חיה אחת ובאותו זמן לתקוע סכין ומזלג בחיה אחרת." באותו רגע החליט להפוך לטבעוני.

באותה עת התוודע למושג "שחרור בעלי החיים" שטבע פיטר סינגר. הוא קרא מאמר של סינגר על נושא זה והתרגש עמוקות: "סינגר מתאר מצב שבו יותר מ-4 מיליארד בעלי חיים נרצחים בכל שנה בארצות הברית בלבד. הסבל שלהם הוא עצום, נפוץ, מתרחב כל הזמן, הוא שיטתי ויש לגביו מוסכמה חברתית. והקורבנות אינם מסוגלים להתארגן ולהגן על עצמם. הרגשתי ששחרור בעלי חיים הוא הרחבה הגיונית של כל מה שהאמנתי בו בחיי - הזדהות עם חסרי האונים והחלשים, הקורבנות, הנשלטים והמדוכאים."

בשנת 1974 הקים ספירא את ארגון זכויות בעלי החיים הבינלאומי (Animal Rights International) מתוך כוונה להפעיל לחץ על חברות המנצלות בעלי חיים. הוא דגל בגישה של "התדיינות חיובית", שבה עודד חברות לחדול מניסויים בבעלי חיים באמצעות דיאלוג פרטי ולא על ידי הכפשת החברה בציבור. הסוציולוג ייל מונרו העיד כי ספירא עשה מאמצים רבים כדי להימנע מהכפשת חברות בציבור, והשתמש באמצעי זה רק כמוצא אחרון.

קמפיינים מפורסמים של ארגון זכויות בעלי החיים הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון זכויות בעלי החיים הבינלאומי התפרסם בזכות מספר קמפיינים מוצלחים שאותם הוביל ספירא.

המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976, ארגון זכויות בעלי החיים הבינלאומי יצא בקמפיין נגד ניסויים על חתולים שבוצעו במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, בהם חוקרים הטילו מומים שונים בחתולים חיים, וחקרו את השפעת המומים על חיי המין של החתולים. המוזיאון הפסיק את המחקר בשנת 1977, והקמפיין של ספירא הוכתר כראשון שהצליח אי פעם לעצור ניסויים בבעלי חיים.

מדינת ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירא הצליח לבטל חוק המאפשר הסגרת חתולים וכלבים למעבדות במדינת ניו-יורק.

רבלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין מפורסם נוסף התמקד בענקית הקוסמטיקה "רבלון". החברה נהגה לערוך את "מבדק דרייז" לקביעת הרעילות של חומרי קוסמטיקה על ידי טפטוף החומר לעיניהם של ארנבונים. ספירא פנה לחברה וניהל מגעים עם מנהליה להפסקת הניסויים, אך ללא הועיל. כמוצא אחרון, פרסם ספירא ב-15 באפריל 1980 מודעה על עמוד שלם בניו יורק טיימס, שנשאה את הכותרת "כמה ארנבונים מעוורת רבלון למען היופי?" רבלון ניסתה להתעלם מן המודעה, אך היא יצרה הדים חסרי תקדים. בסופו של דבר, בדצמבר 1980 הסכימה חברת רבלון לתרום 750 אלף דולר לאוניברסיטת רוקפלר, לצורך הקמת קרן מחקר הבוחנת חלופות לניסויים בבעלי חיים. לאחר מכן התקבלו תרומות משמעותיות מחברות קוסמטיקה נוספות. גוף המחקר שהוקם, "המרכז למציאת חלופות לניסויים בבעלי חיים", פעיל עד היום.

KFC[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון ניהל מגעים עם חברת KFC (עוף מטוגן בסגנון קנטקי) לשיפור רווחת בעלי החיים במפעלי החברה. במסגרת הקמפיין פורסמו מודעות בהן שולבו דלי עם שניצלונים של KFC ואסלת בית שימוש.

ניסויים בקופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סיור עיתונאי בבית חולים צבאי, צילם ספירא תמונה שבה נראה קוף שנכלא במשך חודשים במתקן לניסויים. התמונה פורסמה בעיתונים רבים ברחבי העולם. לאחר שאינדירה גנדי, ראש ממשלת הודו, ראתה את התמונה, היא ביטלה את ייצוא הקופים מהודו לארצות הברית, משום שעל פי התצלום צי ארצות הברית הפר את ההסכם עם הודו שאסר על מחקר צבאי בבעלי חיים.

קמפיינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירא דגל בגישה של "התדיינות חיובית" ושל שינויים הדרגתיים. הוא ניהל, למשל, משא ומתן עם מקדונלד'ס לשיפור תנאי הרווחה בבתי המטבחיים של ספקי החברה. כמו כן, בקמפיינים רבים הוא שיתף פעולה עם האגודה האמריקאית לרווחת בעלי החיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]